המוזיקה האלקטרונית הישראלית אולי התחילה במסיבות טבע ובמועדונים חשוכים, אבל מזמן פרצה החוצה - לפסטיבלים הגדולים, לרדיו ולאוזניות של דורות שלמים. לרגל מצעד "הדיג'ייז של ישראל 2025" של mako בשיתוף גלנפידיך, ניסינו לבחור את הטראקים הכי פורצי דרך שנעשו - כאלה שהגדירו סאונד חדש, שברו תקרות זכוכית והוכיחו שמוזיקה אלקטרונית היא לא רק ביט אלא תנועה של ממש. ניסינו לבחור טראק אחד שמסמל כל דיג'יי - כזה שהשפיע, שבלט, או שפשוט הפך לרגע בלתי נשכח.
אינפקטד מאשרום - Becoming Insane
אינפקטד מאשרום, כנראה ההרכב האלקטרוני הכי חשוב בהיסטוריה של המוזיקה המקומית, לקחו את הטראנס והפכו אותו לשגריר הבינלאומי של ישראל. Becoming Insane הוא לא רק השיר הכי מפורסם שלהם - הוא זה שהביא את הז'אנר ללב המיינסטרים, גם המקומי וגם הבינלאומי. השילוב בין מוזיקה פסיכדלית לרוק עם גיטרות דיסטורשן, ביטים מהודקים וביצוע קולי לא מושלם - אבל מושלם לקטע - הפכו אותו לסמל של ז׳אנר ושל תקופה. והשם? כנראה מתאר את הטירוף של הישראלים כשאינפקטד שמים אותו בסט.
רד אקסס - Relax Shiva
קשה להפריז בחשיבות של רד אקסס לסצנה המקומית. הם לא רק פתחו דלתות - הם שברו תקרות זכוכית, הוכיחו שאפשר לטשטש את הגבולות בין ז'אנרים ושטכנו יכול להיות גם טראנס, גם רוק גם אנדרגראונד - ועדיין לעבוד ברחבות בכל העולם. במובן מסוים, זה בדיוק מה ש-Relax Shiva עושה. הקטע הזה, שנולד בכלל במדיטציה במקסיקו (כשבמקום להתרכז בנשימות, הצמד התחיל לדמיין את הקול המוכר מתוך השיר עם ביט ואסיד) — הוא קצת מהכל: מהפנט, חייתי, שבטי ובלתי צפוי - בדיוק כמו המוזיקה של הגרזנים האדומים.
אייל ברקן - Good Morning Israel
אי אפשר לדבר על הטראנס הישראלי בפרט ועל המוזיקה האלקטרונית בכלל בלי לדבר על Good Morning Israel של אייל ברקן. מדובר לא רק בהמנון הכי מובהק של ז׳אנר "טראנס הניצחונות" - אלא גם בטראק האלקטרוני הכי מצליח בישראל אי פעם נקודה. ברקן אולי לא התכוון לעשות היסטוריה, אבל יצר רגע שכל מי שגדל פה בשנות ה-90 מכיר בעל פה. מדובר לא רק בקטע אייקוני - אלא בכזה שמגדיר תקופה שלמה.
עופר ניסים ומאיה סימנטוב - Everybody Needs A Man
עופר ניסים הוא תופעה בפני עצמה - דיג'יי שמגדיר מחדש את המושג "טיקט-סלר" בישראל, ובאמת ובתמים שינה את הסצנה המקומית. Everybody Needs A Man הוא לא רק הטראק הכי להט"בי שלו - הוא הסמל הכי ברור למה שעופרה הצליח ליצור: אירועים שגאים להיות גאים, ויותר מזה - גורמים לכולם להיות הם עצמם, סטרייטים ולהט"בים כאחד - וביחד. זו הפקה מושלמת, עם דרמה בדיוק במינון הנכון ווקאלס מושלב של מאיה סימנטוב - ומעל הכל, מהפכה של ממש.
אסטריקס - Deep Jungle Walk
אסטריקס הוא לא פחות מתופעה תרבותית. הוא פועל בספרה משלו בכל מה שקשור לסצנת הטראנס העולמית, וכאן בישראל - הוא מצליח כבר עשורים להישאר אחד הפייבוריטים הגדולים של הקהל, בלי יח"צ, בלי פרסום, רק בזכות דבר אחד: הסאונד המושלם שלו. קשה לבחור שיר אחד שמייצג אותו, אבל אם מוכרחים - Deep Jungle Walk הוא הבחירה המתבקשת. מהבנייה המפעימה בפתיחה, דרך הדרופ הראשון שאי אפשר להישאר אדישים אליו, ועד הסמפול המצמרר של עופרה חזה ב"אם ננעלו" שמופיע בדיוק ברגע הנכון - אלה 9 דקות ו-15 שניות של שלמות טהורה, שמוכיחות למה אסטריקס נחשב לאל בסצנת הטראנס.
גיא גרבר - What To Do
גיא גרבר נחשב לאגדה לא רק בישראל - אלא בסצנה האלקטורנית בכלל - ובצדק. מדובר ביוצר שהוא תו תקן לאיכות וסאונד מקורי, ייחודי ולא מתפשר. What To Do הוא ללא ספק נקודת השיא שלו, בטח מסחרית. מדובר בטראק שהקדים את זמנו בכמה שנים טובות - ועדיין הצליח להיות להיט ענק והפך להמנון איביזאי מובהק. מעבר לעובדה שהוא הפך את גיא גרבר לאחד השמות הלוהטים בסצנה - What To Do אחראי גם להיסטוריה קטנה נוספת - הוא גילה לעולם את קיינמיוזיק כשאנד-מי, שליש מהטריו הכי לוהט בעולם כיום, עשה לו רמיקס.
שי אזולאי - טראנס דרדסים
רמיקסים ספק חוקיים לשירים הפכו עם השנים לדבר מאוד מוכר בסצנה - אבל גם 18 שנה שעברו מאז לא גרמו לשום רמיקס להתקרב אפילו להצלחה והשפעה של "טראנס דרדסים". הטראק, שנולד מקונספט של רמיקסים לבקשת הקהל בתוכנית רדיו, הפך ללהיט היסטרי - ואפשר להבין למה. הוא קליט, מבוסס על שיר פתיח שכל ילדי ישראל אז הכירו - ופשוט עובד ברחבות. בקיצור - ויראלי, עוד לפני שידענו מה זה ויראלי בכלל.
מיטה גאמי ואדם טן - Renegade
מיטה גאמי ואדם טן, הפנים של סצנת הטכנו והאוס הישראלית כיום, אחראים על לא מעט להיטים - אבל אין קטע שמסמל אותם טוב יותר מהרמיקס שלהם ל-Renegade של Parallelle. השילוב של האלמנטים הפסיכדליים עם האוס וטכנו יצרו סאונד חדש - הסאונד שאדם ועמית כינו בזמן "פסיי-האוס" וכיום מוכר כסאונד של מכבי האוס - הלייבל של השניים שהפך לאחד החמים בעולם. לצמד הלוהט יש כבר לא רזומה יפה של טראקים שמככבים בסטים שלהם בפסטיבלים כמו קואצ׳לה, ברנינג מן וטולום, אבל Renegade היה ונשאר הטראק שלהם שעובד הכי טוב, בטח על הקהל הישראלי.
אסטרל פרוג׳קשן - People Can Fly
קשה להפריז בחשיבות ההיסטורית של אסטרל פרוג'קשן לסצנה המקומית. הם היו החלוצים של הטראנס - עוד לפני שמישהו בכלל ידע לקרוא לזה ככה. People Can Fly הוא אחד הרגעים המכוננים של התקופה ההיא: טראק שתופס משהו טהור, ראשוני ואפילו נאיבי - אבל גם עמוק, פסיכדלי ופורץ דרך. שלושה עשורים אחרי, גם הקטע וגם אסטרל רלוונטיים מתמיד - וזה ממש לא רק מתוך נוסטלגיה - אלא פשוט בגלל שסאונד טוב זה דבר נצחי - בדיוק כמו הטראק הזה.
ויני ו׳יצי - Great Spirit
הגל המטורף של ה-EDM לא פסח על הקהל הישראלי - אבל איכשהו, פסח על היוצרים המקומיים. אבל אז הגיעו ויני ויצ'י, שבמקום להיסחף אחרי ה-EDM, גרמו לסצנה להיסחף אחריהם. Great Spirit, הקולאב ההיסטורי עם ארמין ואן ביורן האגדי, הביא את הסאונד השבטי מגואה ופסטיבל הטראנס אל הרחבה המרכזית של טומורולנד. השיר לא רק הכניס את הטראנס לתוך המיינסטרים האלקטרוני העולמי, הוא הפך את ויני ויצ'י לדיג׳ייז מהטופ העולמי. עד היום, Great Spirit הוא המנון פסטיבלים ענק - כשזה שטרם יצא כמוהו מישראל, ובספק אם ייצא ממנה שוב.
סקאזי - Hit 'N' Run
על הנייר, ל־Hit 'N' Run של סקאזי (עם הווקאל של פישי הגדול) לא היה שום סיכוי להפוך אותו ללהיט. אם שהוא הביא לשולחן נשמע כמו מתכון לאסון: שילוב בין ג'מייקנית, טראנס לא מתנצל ורוק בועט. אבל מוזיקה, כמו מוזיקה - לא תמיד מתנהגת לפי כללים, והאנרגיה שהתפוצצה מהטראק הזה פשוט לא מאפשרת לאף אחד להישאר אדיר. ההתפוצצות התחילה בכלל בעולם, ומשם הגיעה לישראל והפכה את סקאזי לכוכב ענק. מאז הוא הספיק לשחרר עוד לא מעט באנגרים, ולהיבחר לדיג'יי הכי האהוב בישראל לשנת 2024 לפי גולשי mako, אבל Hit 'N' Run היה ונשאר הטראק שמסמל יותר מכל את סקאזי, כזה שבכל פעם שהוא מתנגן - הרחבה פשוט עפה באוויר.
יהל ואייל ברקן - Voyage (Viagra)
טראנס הנצחונות הוליד לא מעט קלאסיקות, אבל ספק אם קיימת בז׳אנר, או במוזיקה האלקטרונית הישראלית בכלל, קלאסיקה גדולה יותר מ-Voyage. השילוב בין מי שנחשבים לפנים של הז׳אנר הוליד טראק מרגש מאוד וקליט להחריד, כזה שכל מי שחי כאן בשנות ה-2000 ידע לזמזם. הטראק זכה להצלחה חסרת תקדים והביא את הסאונד הישראלי לפסטיבלים הכי גדולים בעולם אז. עד כמה מדובר בטראק אייקוני? הוא זכה לרמיקס רשמי ממי שרבים מחשיבים לדיג׳יי הגדול בכל הזמנים - טייסטו. בנינו? גם ההולנדי הגדול לא הצליח להגיע לאיכויות של המקור.
עמרי סמדר - "הכל בסדר"
לאורך השנים, לציין הברקות בודדות פה ושם, המוסכמה הייתה שמוזיקה אלקטרונית עושים באנגלית - ואז הגיע עמרי סמדר. היוצר הישראלי המוכשר, שמחובר עמוקות למוזיקה ישראלית החליט לנסות להוכיח שאפשר להרים ברחבות גם עם מוזיקה בעברית - והצליח בענק. "הכל בסדר", הגרסה שלו ל"עכשיו הכל בסדר" היה הראשון שהתפוצץ ברחבות עם סאונד מוקפד שמשלב בין דיסקו, האוס לווקאל הנהדר של יהודית רביץ. משם, עמרי סמדר המשיך לתת כבוד לאגדות מוזיקה ישראלית רבות - מיצחק קלפטר, דרך זהבה בן ואהובה עוזרי, ועד להכל עובר חביבי - לעשות חסד גדול עם הנגשת המוזיקה שלהם לקהל הצעיר.