עמוס חלפון (35) ודוד סמו (39), המוכרים כצמד המלודיק-טכנו Y do I, הצליחו בשנתיים האחרונות להתחיל לבסס את מעמדם ככוח עולה בסצנת המלודיק טכנו העולמית. החותמת הגדולה לכך מגיעה היום (שישי), עם השחרור של The End of Genesys - שיתוף הפעולה החדש שלהם עם לא אחר מאנימה, אחד האומנים הכי חמים כיום לא רק בסצנה האלקטרונית אלא בכלל.
הטראק, שנוגן לראשונה על ידי אנימה בפתיחת הסט המפורסם שלו בטומורולנד אשתקד, זכה לחשיפה אדירה והפך לאחד הטראקים הכי מצופים באלבומו החדש והמסקרן. מבחינת Y do I, זו לא רק חותמת בינלאומית, אלא רגע שמסמן עבורם שלב חדש בקריירה. "הוא ידע בדיוק מה הוא רוצה, אבל גם השאיר לנו מקום להתבטא", מספרים השניים בשיחה עם mako על העבודה לצדו של אנימה. "הוא קודם כול רצה לשמוע את הסיי שלנו - ואז לראות אם יש משהו שהוא לא חשב עליו בעצמו".
החיבור לאנימה התרחש לאחר עבודה קודמת עם המפיק והדיג'יי קווין דה וירס, שפתח עבורם את הדלת ללייבל אפטרלייף והכיר ביניהם לאנימה."הוא שמע את הטראק, וכנראה כבר ראה איך הוא הולך להיראות בהופעות", הם מספרים. "החיבור שלו בין מוזיקה לויז'ואל הוא יוצא דופן". מבחינתם, הטראק הזה הוא רגע שמשנה את כללי המשחק. "זה אולי לא פיצוץ גלובלי עדיין, אבל זו חותמת אדירה. כולם ניגנו את זה וכולם דיברו על זה. מבחינתנו - קיבלנו את האישור של אחד מהגדולים ביותר".
אבל מעבר לוויז'ן, הם מדברים גם על מי שהוא כבן אדם: "לאומן בסדר גודל שלו, הוא ממש צנוע. הוא יכול להיות כמו חבר, מצד אחד, ומצד שני פתאום יכול להיות מנותק לגמרי. זה לא אישי - פשוט יש לו מיליון דברים על הראש. הוא מתעסק בכמות עצומה של דברים".
חלפון וסמו, חברי ילדות שמכירים כבר יותר מעשרים שנה, הגיעו בכלל מעולמות מוזיקליים שונים. סמו נחשב לשם מוכר מאוד בסצנת הפסייטרנס העולמית תחת השם Technical Hitch, בזמן שחלפון הגיע בכלל ממוזיקת עולם וכלים כמו סאז.
אחרי תקופה ארוכה שכל אחד מהם פעל בנפרד, הם החליטו ב-2019 לחבור יחד ולהתחיל פרויקט חדש - פחות קיצוני, פחות BPM גבוה, ויותר אישי: "זה התחיל מרצון לעשות משהו שונה, משהו שמרגיש שלנו. פעם כששמעת את הסאונד הזה, לא ידעת איפה לשים אותו. היום שומעים אותו ואומרים - זה מלודיק טכנו. אבל זה כל הזמן זז. כל אחד בז’אנר נשמע אחרת. גם אנימה נשמע אחרת מאדם סלוק או קווין דה וירס".
הפריצה הגדולה התחילה ב-2022, כששלחו טראק בשם Saga עם קווין דה וירס. "העבודה מולו נמשכה כמעט שנה. שלחנו לו רעיונות, דברים שהוא אהב פחות, ואז הגיעה הסקיצה של Saga - והוא התחבר. מרגע שהוא ניגן את הטראק, לקח עוד תשעה חודשים עד שהוא יצא רשמית באפטרלייף".
בחודשים האחרונים רצות לא מעט שמועות על פירוק של אפטרלייף. "הרבה אמנים מחפשים עכשיו מקום מפלט", מספרים השניים. "חלק פותחים לייבלים משלהם, אחרים מנסים לחשב מסלול מחדש בלי להיות תלויים באפטרלייף". מבחינתם, התוצאה היא כפולה - מצד אחד פחות ודאות, אבל מצד שני יותר חופש יצירתי. "זה יוביל לזה שיהיו יותר סאב-ז'אנרים, כי כבר אין רק גורם אחד שמכתיב את הסאונד של כולם. זה פחות מניע את הז’אנר, אבל שולח אותו למקומות חדשים".
כשהם מדברים על הופעות בחו"ל, הם מציינים שכישראלים הסצנה פתוחה יחסית, אבל יש גם מחסומים. "אנחנו מרגישים שיש מקומות שמדלגים עליך אוטומטית כי אתה ישראלי. שמענו את זה, גם מאמנים אחרים". עם זאת, הם מדגישים שבמקומות כמו איביזה, היחס דווקא הפוך. "הישראלים מקיפים אותך, נותנים חיבוק ורוצים שתצליח".
ביוני הקרוב (חמישי, 19.6), הם יקיימו את האירוע הבא שלהם בתל אביב תחת השם Brainheart. זהו ערב שמיועד להיות הרבה יותר ממסיבה - שילוב בין סאונד למיצגים, על המסכים ובחלל עצמו. הם לא מגלים עדיין את כל הליינאפ, אבל מבטיחים חוויה שונה מכל מה שנעשה כאן בז’אנר. "זה לא עוד סט. זה מופע. משהו שנבנה לאורך זמן, עם קונספט ועם תחושת שליחות".
מעבר לעשייה על הבמות, הם שמים דגש גם על החברות האישית ביניהם. "דוד הוא המוח, אני הלב", צוחק חלפון. "אבל זה דינמי. כשצריך - אני משתמש במוח, והוא בלב. אנחנו הפכים גמורים - והוא האיש היחיד שאני יכול לעשות איתו את זה".
העתיד, מבחינתם, כבר כאן. שיתופי פעולה נוספים עם אמנים מובילים כבר בשלבים מתקדמים - בהם גם טראק חדש יחד עם ישראלי אחר מבית אדם סלוק, שנוגן לאחרונה על ידי שמות כמו ארטבאט ווינטג' קולצ'ר, וצפוי לצאת בקרוב. במקביל, הם ממשיכים לבנות את המופע שלהם בארץ ובעולם, כשהשאיפה היא ברורה: להגיע הכי רחוק שאפשר. "יש לנו עוד הרבה מה להגיד", הם מסכמים. "וזה רק הולך ונהיה מעניין יותר".