אם השם שיר אורדו נשמע לכם מוכר, זה כנראה בזכות ההשתתפות שלה בעונה השנייה של "בית ספר למוזיקה". אז היא הייתה רק בת 13, היום היא כבר בת 17, תלמידה במגמת המוזיקה של תיכון תלמה ילין וכנרת מובילה בתזמורת הפילהרמונית הצעירה. ממרחק של כמה שנים, החוויה בריאליטי המוזיקלי זכורה לה לחיוב. "הייתה לי חוויה מדהימה", היא מספרת. "למדתי המון מההשתתפות בתוכנית וזה פתח לי המון דלתות, היה לי נורא כיף. הייתי חוזרת על זה עוד פעם, הייתי אומרת לעצמי בגיל 13 לעשות את את זה".
אבל בניגוד למשתתפים אחרים, שיר לא מיהרה לנצל את המומנטום מיד לאחר התוכנית, ולקח לה 4 שנים להוציא סינגל ראשון. "המשכתי להופיע אחרי 'בית ספר למוזיקה', אבל עשיתי את הכל על אש קטנה", היא מסבירה, "נתתי לעצמי יותר זמן להתפתח ולהתגבש. התחלתי ליצור יותר". העבודה הממושכת השתלמה, וכעת היא עובדת על אלבום הבכורה שלה שכולו טקסטים ולחניים מקוריים שלה. השיר הראשון שהיא בוחרת לשחרר נקרא "קשורים", וקשה להאמין שעומדת מאחוריו נערה בסך הכל בן 17.
למה בחרת דווקא בשיר הזה כסינגל ראשון?
"זה שיר שמדבר על קשר מאוד חזק, והוא לא בהכרח חייב להתפרש כשיר אהבה למרות שאני התכוונתי לזה ככה. המון אנשים שקראו את המילים אמרו שזה יכול לדבר על הקשר שלי עם הכינור, שהוא בלתי נפרד ממני. מבחינה 'קשורים' הוא על זה שקשר עמוק ונפשי יכול להתגבר על כל קשר פיזי, וגם כששני אנשים רחוקים אחד מהשני הם יכולים להרגיש קרובים בנפש. זו סוג של שאיפה לעתיד לגבי הזוגיות שתהיה לי, זה הדבר שאני מאחלת לעצמ. בחרתי לצאת איתו כשיר ראשון כי זה שיר שאני מחוברת אליו ואוהבת אותו, הייתה לי תחושת בטן, אינטואיציה כזאת".
איך נולד לך שיר? איפה את מוצאת השראה?
"אני כותבת על כל דבר שאני נחשפת אליו, הרגשות שלי ועל הדברים שמחוברים אליי, חוויות של אנשים מסביב. התהליך ממש משתנה. זה יכול להתחיל מהלחן או מהמילים, אין לי ממש נוסחה, תלוי במוזה ובהשראה שיש לי באותו יום. לפעמים זה גם בא ביחד. אני לא יכולה לדעת כמה זמן יקח לי לכתוב שיר, יש שיר שלקח לי שעה לכתוב אותו כולל הכל, ויש שיר שלקח לי לכתוב אותו בערך חודש כי זה שיר שהתגבש אצלי המון זמן".
יש לך מודלים לחיקוי?
"אין לי מודל לחיקוי אבל אני מושפעת מהמון זמרים ויוצרים, גם במוזיקה הישראלית וגם הלועזית. מתי כספי שגם היה המנטור שלי בתוכנית, קרן פלס, מירי מסיקה, הראל סקעת, רוני דלומי, עידן רייכל, ג'יין בורדו. סיה היא אחת מהזמרות והיוצרות האהובות עליי, אדל מדהימה, כריסטינה אגילרה, ביונסה, ריהאנה, איימי ווינהאוס".
איך מגיבים החברים לעשייה המוזיקלית שלך?
"אני לומדת בתלמה ילין וכולם אמנותיים מסביבי אז יש אהבה מאוד גדולה לאמנות ולחשיבות שלה. יש לי חברים שמפרגנים אבל יש גם כאלה שלא, כי זה בית ספר נורא תחרותי. זה בסדר גמור, לא כולם אוהבים את כולם, אני יודעת שכולם רוצים להצליח ואני מבינה את זה לגמרי. יש חברים יותר קרובים ויש פחות וזהו".
לאן את שואפת להגיע?
"אני מאחלת לעצמי להמשיך ליצור ולהתפתח, לכתוב עוד הרבה שירים ושהמוזיקה שלי תצליח ושאנשים יאהבו את השירים שלי ויתחברו. אני מקווה שהסינגל יצליח ושיותר מזה כל האלבום, שתהיה לי הופעת בכורה - זה מה שהייתי רוצה ליומולדת 18. כרגע אני בתהליכי מיון ללהקות צבאיות ואני נבחנת גם למעמד של מוזיקאית מצטיין. אני חייבת משהו שקשור למוזיקה, זה בנשמה שלי, אני לא יכולה להפסיק".