שיתוף הפעולה בין רמי קלינשטיין וקרן פלס, שהתחיל באלבום משותף והפך גם לסיבוב הופעות, עורר תגובות עזות ומגוונות. מצד אחד, קשה להתווכח עם ההצלחה יוצאת הדופן - האלבום הגיע לאלבום זהב בתוך שבועות בלבד, הכרטיסים לכל ההופעות היו סולד אאוט, ואין ספק שהאנשים אוהבים את רמי וקרן, כל אחד לחוד ועוד יותר ביחד.
מצד שני, הביקורות לא היו נדיבות כלפי האלבום, ועל כולם עלתה עורכת מוסף "גלריה" של הארץ ליסה פרץ שהקדישה לשניים טור ארוך תחת הכותרת "הפאוור-קאפל של הכלום" בו תקפה אותם חריפות. "נטייה מסוכנת למתיקות, היעדר מודעות עצמית, טרחנות ממארת, עקרות מוזיקלית ומומחיות לחנופה זולה שדיילות יופי בלבד מצויות בה; אבל חשוב מכל אלה, התעקשות בלתי מתפשרת על בינוניות", היא כתבה שם, בין היתר.
אבל המילים האלו לא עצרו את קלינשטיין ופלס. עכשיו הם עובדים על אלבום חדש בהופעה חיה שיכיל ביצועים חיים שלהם מהופעות בקיסריה ובהיכל התרבות, ממנו הם מוציאים עכשיו גם את הסינגל "בגידה" (שהלחין קלינשטיין במקור ב-1986, לביצוע של ריטה) מלווה בקליפ. "זה שיר שאני באתי איתו בתור וטו להופעה הזו", מספרת קרן. "התכנסנו בשביל שאני אשיר את הזה. לפני מיליון שנה הייתי ילדה, והייתי מקשיבה לשיר ושרה אותו עם חבר שלי עופר והיינו עושים קולות ושרים ורוקדים".
"כשאת רוקדת שיר בתור ילדה הוא נשאר בך", היא מוסיפה. "זה שיר שהרבה זמן לא שמעו אותו, זה שיר שהוא כאילו חזר והוא בעצם מעולם אל הלך. מגיע לו לקבל את העדנה המחודשת הזאת, והוא יוצא נורא מגניב בהופעה. כל השואו והשיר והסיפור זה לגמרי נותן נוק אאוט"
לא מפחיד להיכנס לנעליים של ריטה?
קרן: "אני מומחית בלשיר שירים של זמרות גדולות, אני עושה את זה בכל הופעה שלי. מזמן וויתרתי על הניסיון להתחרות בזמרת גדולה. אני לא רואה את עצמי כמישהי שהדבר המוביל בה הוא הקול. אני מביאה את היוצרת לביצוע. אין לי שום כוונה וגם אין לי שום סיכוי להתחרות בזמרת כמו ריטה".
רמי: "אני רק אוסיף שהביצוע שלך פגז".
לאורך השיחה הטלפונית בינינו קרן ורמי משלימים אחד את דברי השני, מצחקקים, עוקצים זו את זה ועושים רושם של הרמוניה שלא ברור מה הם עשו לפניה. כשאני מציינת בפניהם את זה, הם מסכימים. "יש הבדל בין לא להסכים לבין לריב", אומר רמי. "אצל אנשים בכלל ובמיוחד אצל אמנים האגו הוא כל כך חלק מהיצירה, היצר הזה. בחרתי מישהי שהיא על התדר שלי מבחינת הסכמה לחוסר הסכמה. לא מדובר בזה שאתה מוותר, אלא בזה שאתה מוצא דרכים איך לעשות את הדברים שלך, לשחרר, והמושג של הריב בכלל לא עולה. יש אמנים שחייבים את הכסאח, הם נורא מאמינים שמשם באה היצירה, אבל לא כולם כאלה".
ציפיתם להצלחה של האלבום והמופע המשותף?
קרן: "אתמול אמרתי לנועם שלא דמיינתי שזה יצליח כל כך. ידעתי שזה משהו שאמור להיות מוצלח, אבל יש הבדל בין משהו מוצלח למשהו מצליח. המימדים האלו של הצלחה זה משהו שאני באופן אישי לא חוויתי עד היום. זה נותן מלא כוח, להאמין בדרך, לבוא מאהבה, לא לוותר".
רמי: "כשהתחלנו לעבוד, כיוון שזה היה משהו כל כך חדש ושונה עבורי אני דווקא נורא התייחסתי לזה כמשהו אקספירמנטלי, וברגע שאתה אומר את המילה הזו אז באיזשהו מקום אתה רחוק מהמחשבה של מה יקרה לזה ואיך זה יהיה, כי אתה נמצא באיזו מעבדה. בתחילת העבודה זה היה כל כך לא כתיבה רגילה ולא שיתוף פעולה רגיל שהיה קשה לי לחשוב במושגים של הצלחה. הסיפוק העצמי וההנאה היו מאוד גדולים, וזה יכול להיות אולי הסוד של הצלחה - פתאום בהיסח הדעת זה מגיע".
נפגעתם ממה שליסה פרץ כתבה עליכם ב"הארץ"?
רמי: "בלי שום קשר לליסה פרץ, אני חושב שקרה משהו דווקא במופע ובאלבום המשותף שהוא נגע לאנשים בצורה כל כך עמוקה שמצד אחד גורם לבעתה ולמשהו שנורא מפחיד אנשים מסוימים, אבל יש הרבה מאוד אנשים שהדבר הזה שלנו שאנחנו עושים דווקא גורם להזדהות מאוד גדולה ולקשר נורא גדול אל תוך החיים שלהם בכל מיני דרכים. לכן, כשדבר כזה כמו מה שהיא כתבה יוצא אני חושב שבסופו של דבר זה רק עושה לנו טוב. בסופו של דבר אנחנו אמנים, והדבר הכי גרוע זה שאף אחד לא ישים לב מה שאתה עושה. כשנהג מונית שואל מה איתך יום אחרי שהוצאת אלבום זה הדבר הכי פוגע".
קרן: "המדינה הזאת חולה לאחרונה באלימות קשה מאוד. כל הזמן יש ניסיון לייצר פה הלך רוח שלילי, אלים, אגריסיבי. מלחמות בין אשכנזים למזרחים, בין שמאל לימין. מישהו מנסה לייצר את זה, זה לא באמת קורה. כשמישהי באה וכותבת על הקהל שלי שהם ירקות מאודים, ורומזת בכך שהם לבנים חסרי טעם, ואני מסתכלת על הקהל שלי ורואה אנשים מחייכים מכל קשת העדות, אני יורקת על מה שהיא כתבה ומחבקת את האלפים האלה בקהל. היא צריכה לחיות עם עצמה בסופו של יום, אנחנו צריכים לדכא ולעקור מהשורש את האלימות".
הופעות קרובות:
21/7 בית גבריאל
20/8 בית גוברין – ט"ו באב
15/9 קיסריה
19/10 – אמפי לייב פארק, ראשל"צ