"לילות"
"כשהיינו ילדים שיחקנו בסודות קראנו בספרים מי להיות מה לעשות / מיילל מתפלל בלילות קרים, לא כתבת לי הרבה רק כתבת שירים, על היום בו הבנת שאני,אף פעם לא הייתי שלך
זה לא יום אחרון זה לא סוף שלי, את זוכרת את היום בו שרפת אותי, בכביש ההוא בלילה גשום, עמדתי בגשם ורעדתי לא מקור / האמת לא כתובה אך ידועה לכל, זה לא זמן להבין זה לא זמן ליפול, לזרוק הכל להשתנות, לקחת איתי רק תמונה אחת
כשהיינו זקנים, היה לנו טוב, קראנו בספרים, איך לחשוב / מיילל מתפלל בליל חורף קר, לו רק הייתי יודע שהיה מותר, לקחתי חלק במשהו נורא, צעקתי מלמטה תפתחי לי עכשיו
ראיתי אור פתחתי דלת לעולם חדש, זאת לא דרך זה לא יום כל כך מיואש, כשאצטרך לכוון את עצמי, אני אגיע אלייך לגרש את הפחדים / לא לחזור לשחק במשחק קרוב, לא לגעת לא לחשוב ובטח לא לכתוב, במוקדם או במאוחר, כל הקולות יחזרו אעצום את עיניי
באמצע החיים, זרקנו את הכל, קראנו בספרים, איך צריך לגדול"