בלי ששמנו לב, חלפו כבר 15 שנה מאז אלבומו הראשון של דניאל סלומון, שפרץ אז לחיינו ולתחנות הרדיו עם שירי פסנתר סוחפים ומרגשים כמו "עדיף" ו"בא מכאב". 3 אלבומים (ואלבום מיטב) אחר כך, סלומון ממשיך לעשות את שלו אבל הנוף המוזיקלי המקומי סביבו השתנה - המוזיקה הים תיכונית שולטת והפופ החדש מבית סטטיק ובן אל משגשג. את סלומון זה לא מטריד בכלל. "בארץ יש מגוון די מטורף ומדהים של מוזיקה יחסית לגודל המקום", הוא אומר. "הפופ של סטטיק ובן אל מצוין ועשוי כפי שהוא לא נעשה כאן מעולם, החל מהמוזיקה ועד לקליפים. הגיע הזמן שיהיה פופ עשוי כהלכה ומקצועי שמיישר קו עם דברים שנעשים בעולם. בעיניי זה מבורך".
אתה לא מזדהה עם הביקורת של ארקדי דוכין ודוד דאור, על כך שהם לא מושמעים מספיק בגלגלצ?
"אני בטח לא מבטל את דעתו של ארקדי דוכין וכבודה במקומה מונח, אבל אני חושב שהיום הרשת היא זו שמכתיבה את הטון ואולי יש פחות אחיזה במציאות למדיה המסורתית לטוב ולרע. מאוד נהניתי מההתייחסות של המדיה המסורתית אליי במשך המון שנים וזה היה דבר שהיה כיף לקבל ועזר לי מאוד בקריירה שלי, אבל יש הרבה מאוד מה לשפר בארץ מבחינת היחס שאמנים ותיקים מקבלים ואני לא מדבר רק על ענייני ההשמעות. הדוגמה של גבי שושן ז"ל מלמדת אפשר להתייחס למסורת המוזיקלית שלנו יותר בכבוד. זה לא בהכרח בגלל תחנה אחת כזו או אחרת ברדיו, אני חושב שזה משהו שצריך להתחיל מלמעלה, ברמה של השלטון שצריך לתת גב לאמנים האלה ולסבסד אותם ולעזור להם".
כעת, כמה שנים אחרי שלא שמענו ממנו מוזיקה חדשה, סלומון מוציא את "מילה של גבר", שיר אהבה מרגש בניחוח של שיריו הראשונים. "מילה של גבר" הוא הראשון לצאת מתוך אי.פי בן 4 שירים שסלומון עתיד לשחרר בקרוב. "החלטתי לא לעבוד על אלבום באורך מלא אלא על אלבומים קצרים יותר", הוא מסביר. "המציאות האלבומית פחות רלוונטית כרגע, קצת כמו מה שקרה בעולם הקולנוע עם הסדרות. 'מילה של גבר' הוא שיר אהבה קלאסי כזה שישב אצלי כמה זמן ורציתי לעשות איתו משהו. שאר האי.פי דווקא בחיפוש אחר דברים קצת אחרים, יותר חדשים מבחינתי. ההתעסקות היא בעניינים שבלב, בחיפוש העצמי ובהתבגרות".
זה שיר אהבה מאוד רציני, הוא נכתב למישהי ספציפית?
"אני חושב שכשמדובר בשירים תמיד יש איזושהי כתובת לשיר, אבל זה משהו שמייצר הזדהות וכל אחד לוקח אותו למקום שלו, אז אני לא נוהג להגיד על מי השיר שלי, זה נראה לי קצת מיותר. שירים תמיד נכתבים מתוך דברים ספציפיים, לפחות במקרה שלי. באיזשהו מקום שבשיר הזה יש התבוננות על אהבה מהמקום שבו אני נמצא היום בחיים, שזה מקום יותר בוגר ופחות הפכפך לטוב ולרע".
בשיר יש נגיעות אוריינטליות. מאיפה זה מגיע?
"יחסית לחלק מן השירים שלי, בשיר הזה אני רואה משהו מאוד ישראלי. בישראל אנחנו שרים גם מזרח וגם מערב, אני חושב שהשיר מתכתב עם הרבה דברים שקרו וקורים במוזיקה בכלל. מהצד השני יש בו גם משהו קולנועי. הרבה פעמים אני מתעסק בכתיבה לטלוויזיה ולקולנוע, ואני חושב שהאלמנט הזה נכנס לשיר הזה. אני מקווה שזה יצא טוב".
אפרופו טלוויזיה, יוצא לך לראות תכניות ריאליטי מוזיקליות כמו "הכוכב הבא" ו"דה ווייס"?
"צפיתי מעט יחסית. אני חושב שאלו תכניות טלוויזיה וחשוב להתייחס אליהן ככאלה. המוזיקה בהם לרוב משנית, כי הן מנסות להעביר סיפור לתוך עולם שניזון מסיפורים על מנת למכור לאנשים מוצרים. התכניות האלו מאוד כיפיות למי שיודע להתייחס אליהן בהתאם, הבעיה הרבה פעמים מתחילה כשמתייחסים לזה כאל יותר מזה, ואז עלולים להיפגע ולהתאכזב וליפול. אם היו מציעים לי להשתתף כשופט אני מניח שהייתי שוקל את זה אבל זה מאוד תלוי בזמן שזה תופס אותך בחיים, באיך זה נכנס לתוך חייך ואם זה משרת אותך או לא להיות בתכנית טלוויזיה. אני לא פוסל את זה על הסף ואני גם לא מקבל את זה בידיים פתוחות".