להקת הרגאיי "התקווה 6" משחררת את השיר "עוד פעם פעם", סינגל ראשון מתוך אלבום חמישי שצפוי לצאת בהמשך. את השיר כתב והלחין סולן הלהקה עמרי גליקמן, על רגע של פגישה מקרית עם אהבת חייך מהעבר, עם הכמיהה לראות שוב, ולו לעוד פעם אחת, את דמותה שזה עתה חלפה והמשיכה.
את השיר, כמו את האלבום כולו, הפיק מוזיקלית דני "פילוני" קרק, איש שבק ס', שעבד עד כה עם מוקי, מוש בן ארי ואמנים רבים נוספים. בניגוד לצמד האלבומים הקודמים, הפעם החליטו ב"תקווה 6" להיעזר במפיק חיצוני, ובחרו בפילוני באופן טבעי.
"הקשר עם פילוני התחיל לפני תשע שנים", נזכר עמרי גליקמן. "היינו להקה צעירה בתחילת דרכה שכבר הופיעה לא מעט. מאוד הערכנו את עבודתו של פילוני ושיתוף פעולה בינינו הרגיש טבעי בעיקר בזכות החיבור המשותף והאהבה הגדולה שלנו לרגאיי ולמוזיקה ג'מייקנית. אז, בזמנו, נתן לנו פילוני עצה חשובה ומשמעותית שבדיעבד הייתה שווה זהב - להקליט אלבום הופעה כאלבום ראשון. שמענו לעצתו, וזה בנה לנו גרעין רחב של קהל בכל הארץ, הופעות רבות והכרה רחבה, וכל זה עוד לפני סינגל ראשון ברדיו וחשיפה לתקשורת".
העבודה על האלבום החדש של "התקווה 6" נעשתה הפעם מתוך האולפן החוצה, עם פחות השפעה של ההופעות והחזרות אל תוך האולפן. "היה בנו רצון לגלות סאונד חדש ועדכני ולאתגר את עצמנו עם כיוונים וצלילים חדשים", אומרים בלהקה. "זה דרש מאתנו חיפוש נרחב, ניסיונות שונים, אכזבות רבות והתרגשויות חדשות. השירים נוגעים במגוון נושאים: מחאה אישית, חברתית ופוליטית, מחווה לישראליות, שירי אהבה, חיפוש וחופש. הכל עטוף בגרוב וקצב ותמיד במחשבה איך זה יישמע ויראה בהופעות".
ואם כבר הופעות - "חברי "התקווה 6" ישיקו את הסינגל החדש בהופעה שתתקיים ב-2 ביולי במועדון "בארבי" בתל אביב.
"עוד פעם פעם"
"היא צועדת לה בקצב על המזח הצפוני, מתבלטת בין האנשים שמתהלכים סביבה, עם ריח ממכר מאיזו ארץ אחרת, אך שמועות אומרות עליה שהיא גרה בסביבה, הצל שלה שומר עליה, שאיש לא יעז להתקרב לממלכה, אך אלפים מעולפים מאחוריה, והיא יפה ואמתית יותר מאז שנעלמה, ובינתיים מחכה שתעברי כאן שוב כבר יומיים, אני לא מרים ידיים.
פזמון: אני ביקשתי עוד, פעם פעם פעם פה פעם פה פעם פעם רק לראות אותה עוד פעם פה פעם פעם, רק עוד פעם פעם פעם אחת לראות אותך אולי. כי נשאר בי עוד טעם טעם טעם טה טעם טה טעם טה אהבת חיי מחכה לך כאן, ואני מה ביקשתי עוד. פעם פעם פעם פה פעם פה פעם פעם
הזמן עומד מלכת כשהיא עומדת או הולכת, והיא יפה כמו מפגן ענק של זיקוקים, יש שובל של פרפרים במסלול בוא היא צועדת, והיא בטח לא יודעת למה כולם סביבה בוהים, ראיתי אותה וכנראה שהתעוררתי, איזה שש מאות פעם אם אני סופר נכון, אבל היא בשלה היא לא מביטה אחורה, נעלמת בעולם כמו כולם בסוף היום, ובינתיים מחכה שתעבור כאן שוב כבר יומיים, אני לא מרים ידיים".