ההסתדרות יצאה אתמול (ראשון) במהלך ארצי חדש שנועד להגביר את המודעות לתופעת האלימות נגד עובדים ומשרתי ציבור. קמפיין ההסברה שעליו עמלו בהסתדרות בחודשים האחרונים, מגיע על רקע העלייה במספר הדיווחים על עובדים בכלל הסקטורים שהותקפו במסגרת מילוי תפקידם. כראיה להיקף התופעה, מאז צילומי הקמפיין תועדו אירועי אלימות חדשים נגד צוותים רפואיים אשר הובילו לשביתת המחאה הארצית במערכת הבריאות.
סרטון הקמפיין נפתח בסצנות שמראות אנשים שונים נערכים ליום העבודה שלהם, וכחלק מתהליך לבישת המדים עוטים על עצמם אפודי מגן. תחילה לא ברור מי העובדים ומה עיסוקם, אך ככל שמתקדמת עלילת הסרטון, מגלים הצופים להפתעתם כי העובדים עם השכפ"צים הם לא אנשי ביטחון אלא נהג אוטובוס, מזכירה רפואית, עובדת סוציאלית, אחים ואחיות, פקח חניה ועובדות הביטוח הלאומי. בשיאו של הסרטון נראים העובדים עם המדים שמאפיינים את עבודתם, כשהם עוטים אפודי מגן ועליהם הכיתוב "כוננות ספיגה זה אצלנו בשגרה". הסלוגן של הקמפיין: "אלימות לא עובדת כאן יותר", נועד להדגיש את האבסורד במציאות שבה משרתי ציבור נערכים לפני כל משמרת לאפשרות שיותקפו במסגרת עבודתם. במהלך ההסברתי של ההסתדרות משתתפים עובדות ועובדים אמיתיים, במגוון מקצועות שחשופים למקרי אלימות ברמה יומיומית.
מסקר חדש שערכה ההסתדרות באמצעות מכון גיאוקרטוגרפיה לקראת עליית הקמפיין, עולה כי כל ישראלי שני שעוסק במתן שירות, ספג אלימות מילולית מהלקוחות, ולמעלה מ-17% מהעובדים הותקפו פיזית על ידי מקבלי השירות. נתונים נוספים מהסקר נחשפים כאן לראשונה בהמשך ההודעה.
הקמפיין שהופק על ידי אגף ההסברה בהסתדרות, באמצעות חברת הפרסום BBR SAATCHI&SAATCHI, חברת "יש הפקות" והבמאית דפנה לוין, יעלה כאמור בערוצי המדיה המרכזיים וילווה את הפעילות הפרסומית של הארגון בחודשים הקרובים. המהלך יכלול, בין היתר: סרטון, שילוט חוצות, פרסום בזירת הדיגיטל, תשדירי רדיו, ותכנים בשפות עברית, ערבית ורוסית שיעלו בפלטפורמות נוספות.
הכי הרבה אלימות: כלפי עובדי המגזר הציבורי
מהסקר שערכה ההסתדרות לקראת הקמפיין באמצעות מכון גיאוקרטוגרפיה, שבו נשאלו 800 נשים וגברים שמועסקים במתן שירות, ומהווים מדגם מייצג של אוכלוסייה זו במדינת ישראל. עם משתתפי הסקר נמנים עובדים שכירים ועצמאים, מהמגזר הפרטי, המגזר הציבורי והמגזר השלישי, מתחומי הבריאות והרפואה, החינוך, שיווק ומסחר, רווחה וסעד, תחבורה והיסעים, שירותים פיננסיים וביטוח, אמנות בידור ופנאי, תעופה ותיירות ותחומים נוספים.
מהסקר עולה כי מחצית מנותני השירותים (48.3%) מעידים כי חוו בשנה האחרונה קללות או אלימות מילולית מצד מקבלי השירות, בממוצע של כ-3 פעמים בחודש. כרבע (26.5%) נחשפו להתנהגות מינית לא נאותה (כמו למשל הערות שקשורות למגדר או הטרדות מפורשות) ו-17% חוו ניסיון תקיפה פיזי או חשיפה מכוונת לנגיף הקורונה.
הגילאים הצעירים יותר (18-34), שכירים וכן העובדים במגזר הציבורי, דיווחו בשיעורים גבוהים יותר כי חוו כל אחת מההתנהגויות השליליות שנבדקו במחקר. גברים דיווחו יותר על ניסיונות תקיפה פיזית כלפיהם, וכן ניסיון חשיפה מכוונת לנגיף.
בהשוואה של כלל הסקטורים, השיעור הגבוה ביותר של נותני שירות שנפגעו מאלימות בשנה החולפת נמצא במגזר הציבורי ועומד על 62.6%. כל עובד חמישי במגזר הציבורי, אשר מועסק במתן שירות, סופג אלימות מילולית ממקבלי השירות לפחות אחת בחודש (28%).
כשליש מקהל היעד (35.9%) דיווחו כי היחס השלילי כלפיהם ומקרי האלימות מצד מקבלי השירות, הפכו לנפוצים יותר בתקופת הקורונה ביחס לתקופה שלפני המשבר. כאשר שיעור הסבורים כך גבוה בקרב המבוגרים (55+), ובקרב השכירים ועובדי המגזר הציבורי.
15.3% מנותני השירות בסקר היו מעורבים בשנה האחרונה בסיטואציה שבה איומים מצד מקבלי השירות לוו גם בהתנהגות שמטרתה לחשוף את נותן/ת השירות להידבקות בנגיף הקורונה, כמו למשל שיעולים או יריקות שכוונו נגד העובד/ת.
כרבע מהמשתתפים בסקר (26.5%) חוו בשנה האחרונה מקרים של התנהגות לא נאותה מצד מקבלי השירות, אשר נשאו אופי מיני, כמו למשל הערות שקשורות למגדר או הטרדות מפורשות. 26.4% מקהל היעד העידו כי הושפעו בריאותית מהיחס השלילי כלפיהם, כאשר בקרב מי שחוו יחס שלילי בשנה האחרונה, שיעור המושפעים בריאותית עולה ל-46%. בדומה למדדים האחרים, גם כאן, צעירים, שכירים ועובדי המגזר הציבורי העידו יותר כי הושפעו בריאותית מהיחס השלילי כלפיהם.
בנוסף לסקר שנערך בקרב קהל נותני השירות, ההסתדרות ערכה באמצעות מכון גיאוקרטוגרפיה סקר נוסף לבדיקת עמדות בנושא בקרב הציבור הכללי. בפנייה ל-510 גברים ונשים, המהווים מדגם ארצי ומייצג של האוכלוסייה הבוגרת במדינת ישראל (מגזר יהודי וערבי), עלה כי 36.3% מהישראלים דיווחו על כך שהיו עדים בשנה האחרונה למקרה של אלימות או תקיפה של נותן שירות במקום עבודתו. 11.8% מהמשיבים לסקר הודו כי בשנה האחרונה התנהגו באופן שלילי כלפי נותן שירות. למעלה ממחציתם התחרטו בדיעבד על ההתנהגות שלהם כלפי נותני השירות.
יו"ר ההסתדרות, ארנון בר-דוד, אמר כי "התרחבות תופעת האלימות בחברה הישראלית מקבלת ביטוי מכאיב גם בעולם העבודה. כולנו מכירים את הדיווחים על תקיפות אלימות נגד אחיות או נגד נהגים בתחבורה הציבורית, ולמרבה הצער נראה כי התרגלנו למקרים הללו. ההסתדרות כאן כדי להגיד 'לא עוד!' - אלימות כבר לא עובדת כאן יותר. עובדים שמעניקים שירות לאזרחי ישראל, לא צריכים להתמודד עם מתח וחרדה בכל פעם שהם עולים למשמרת. כוננות הספיגה שמרגישים משרתי הציבור היא שגרה שאסור להשלים איתה, וההסתדרות בראשותי תמשיך להשקיע משאבים כדי למגר את התופעה ולהפוך את סביבת העבודה לבטוחה יותר. כל פגיעה במשרתי הציבור היא מכה בפניה של החברה הישראלית ולכל אחת ואחד מאיתנו יש אחריות לשנות את המצב".
יו"ר אגף ההסברה, הדוברות והפרסום בהסתדרות, יניב לוי, אשר מוביל את המהלך הפרסומי, הוסיף: "בשנים האחרונות ההסתדרות משקיעה משאבים למיגור האלימות המגדרית, וממשיכה להוביל את המאבק בהתנהגות בריונית שמופנית כלפי משרתי הציבור. בכל פעם שאנחנו באים לקבל שירות, ולא משנה אם זה בביטוח הלאומי, באוטובוס או בקופת החולים, חשוב לזכור כי בקצה השני של השולחן נמצאים בני אדם ולא שקי איגרוף. רגע לפני שמשתחררת לכם קללה מהפה או חלילה נרקמת כוונה להשפיל או לפגוע פיזית באדם אחר, תזכרו שאתם ניצבים מול אנשים שבסך הכל רוצים להתפרנס בכבוד. אלימות מכל סוג מותירה משקעים קשים על העובדים ומשפיעה על בריאותם הנפשית והפיזית, גם בטווח הארוך".