מבחינה כלכלית, 100 הימים הראשונים של ממשל טראמפ השני ייזכרו כהצצה לא נעימה במיוחד, יש אף שיאמרו מבעיתה, אל תוך הכאוס. נשיא ארה"ב הבטיח לשפר כלכלת ארצו, אבל גרם לטלטלה פיננסית ויצר חשש כבד מגלישה להאטה חריפה, אולי אפילו למיתון. הוא הבטיח גאות בשווקים, אבל הוביל לקריסת המדדים המובילים בוול סטריט. הוא הבטיח לסיים מלחמות וסכסוכים במהירות, אבל עורר עליו זעם עצום מכ-60 מדינות בעולם עליהן הטיל פתאום מכסים גבוהים במיוחד, ובכך סלל דרך למלחמות סחר חדשות. הוא הבטיח אמריקה חזקה ועשירה, אבל דרדר את הדולר לשפל מתמשך. וזו "רק" הכלכלה.
בסיכום 100 "ימי החסד", טראמפ נתפס בעיקר כמפיץ בלבול, מבוכה ואי ודאות. בשל היותו בלתי צפוי, קשה לדעת כיצד ייראו 100 הימים הבאים, רק לנחש. "צריך לזכור שבינתיים אף מהלך כלכלי של טראמפ לא הושלם", אומר אלכס זבז'ינסקי, הכלכלן הראשי של בית ההשקעות מיטב, "הכל בתהליך ולכן חשוב להתייחס לכל הסיכומים כסיכומי ביניים. הוצאות הממשל גדלו עד כה ב-6% לעומת התקופה המקבילה אשתקד וגם הקיצוצים בכוח אדם עדיין לא מספיקים. בינתיים, התנודות תחת טראמפ הן צעד קדימה שניים אחורה, שניים שמאלה ואחד ימינה. עוד אין כיוון ברור ממשי ורואים את זה גם בשווקים הפיננסיים".
זבז'ינסקי מצביע על המהפך בסקרי שביעות הרצון מטראמפ - מחיוב לשלילה - ומעריך כי הנשיא האמריקאי "הרחיק לכת אפילו יותר מהבטחות הבחירות וממה שציפו ממנו", כדבריו. "כולם ידעו שהוא הולך להצהיר על הטלת מכסים, אבל היקף המכסים - לזה אף אחד לא ציפה. מנקודת הראות של עסקים אמריקאים רבים, יש הבדל בין לשמוע כל הזמן כמה הכל טוב לבין לראות ת'כלס שהתשומות שלך מתייקרות ושאתה למעשה כבר לא יכול לייבא כלום מסין".
לפי זבז'ינסקי, ההשלכות של הירידה בהיקף הסחר בין המעצמות כבר מורגשות. "מספר המכולות שיוצאות מסין לארה"ב קטן בשבועות האחרונים ב-20%-25%, מנהלי נמלים בארה"ב שמקבלים סחורות מאסיה כבר מתכננים קיצוצי כוח אדם", הוא מסביר. "כרגע הכל נמצא בחוסר ודאות. הנחמה היחידה היא הקפאת המכסים הגבוהים ל-90 ימים והשארתם על 10% ברוב המדינות, למעט סין, קנדה ומקסיקו. השווקים אהבו את זה. עם זאת, חלק מהמדינות מאיימות להטיל מכסים נגדיים, וסין כבר עשתה את זה".
לדברי תומר ניצן, ראש דסק ארה"ב ב-BDO, "טראמפ הגיע לכהונתו השנייה נטול מעצורים אפילו ביחס אליו ולכהונה הראשונה שלו, שזכורה כאגרסיבית בפני עצמה. הוא כנראה מתכוון למצות עד תום את נוכחותו בבית הלבן עד לבחירות הבאות. בדומה לדמוקרטיות אחרות ברחבי העולם, גם בארה"ב מיטשטשים גבולות הגזרה בין הון לשלטון".
ניצן מעריך כי טראמפ מתכוון להמשיך את המאבק הכלכלי עם סין "בניסיון להחזיר את כלכלת ארה"ב לימיה הזוהרים". "עם זאת", הוא מדגיש, "אף אחד לא ציפה שטראמפ יילך רחוק כל כך וינחית איומי מכסים כה קיצוניים על שותפות הסחר של ארה"ב. כלכלנים בכירים הצהירו שמדובר בתוכנית הרסנית שעלולה למוטט את הכלכלה העולמית, להחריף את האינפלציה בארה"ב ולגרור את כל העולם למיתון חמור ביותר".
מאז נאום "יום השחרור" והכרזת טראמפ על הטלת המכסים, הנשיא האמריקאי ביצע הרבה פניות חדות לכל הכיוונים, מה שלפי ניצן משקף בעיקר חוסר יציבות פוליטית. "טראמפ לא הצליח לסחוף אחריו הציבור האמריקאי ולגרום לו להתייצב מאחוריו. המסרים הסותרים שיוצאים מהבית הלבן רק מחדדים את חוסר הבהירות של התוכנית המקורית שלו ואי היכולת שלה להיות מיושמת כפי שהוצגה על ידי טראמפ".
"יש סימנים מקרו-כלכליים שלא נראו מאז הקורונה"
"טראמפ הוכיח את עצמו עד כה כאדם וכמנהיג שאי אפשר לסמוך עליו", מחדד זאת הראל גילון, מנכ"ל משותף באופנהיימר ישראל. "גופי השקעה בעולם רואים את זה ולכן התחילה יציאת כסף מארה"ב, שגרמה גם לחולשת הדולר. למרות התיקון בשווקים, לא נראה שמשהו נרגע לטווח הקצר, ואני גם לא אופטימי מדי לטווח הבינוני".
גילון מתריע כי החשש מכניסה למיתון בכלכלה האמריקאית הוא אמיתי. "יש אפשרות ריאלית שזה אכן יקרה", הוא מזהיר. "יש כיום סימנים מקרו-כלכליים בארה"ב שלא נראו מאז משברי הקורונה ב-2020, הסאב-פריים ב-2008 והדוט.קום ב-2000. הבעיה היא שברגע שמתחילים לדבר על מיתון, זו נבואה שנוטה להגשים את עצמה. מנהלי חברות עוצרים רכש וגיוסי כוח אדם. הם לא רוצים להיתפס במצב בו יהיה מיתון ויבואו אליהם בטענות למה השקעתם דווקא בעיתוי כזה".
החולשה מתבטאת בינתיים גם בדולר.
"נכון. בעשור האחרון כ-70 סנט מכל דולר להשקעות חדשות בעולם הושקע בשוק האמריקאי, במניות, אג"ח והשקעות אחרות. השווקים עלו ותרמו לעוצמתו של הדולר. בחודשיים האחרונים יש סימנים שהמגמה הזו מתהפכת. נראה שמשקיעים מתחילים לחשוב שארצות הברית כבר אינה יוצאת דופן ולא תוכל להציג ביצועים טובים. יש גם פחות אמון בהנהגה ובמדיניות. השוק האמריקאי מציג השנה ביצועים פחות טובים משווקים אחרים. גם ההתאוששות בשווקים בארה"ב לא הייתה יוצאת דופן ביחס לשווקים אחרים בעולם. בירידות הם היו יותר גרועים מהרוב, בעליות - כמו כולם. וכך, על אף שבדרך כלל הדולר מתחזק בירידות בוול סטריט, הפעם הוא דווקא ירד וגם לא התחזק בעליות".
אפשר היה להניח שהמשקיעים יברחו לביטקוין, אבל גם זה לא בדיוק קרה.
"הממשל האמריקאי מאוד פרו-קריפטו, אבל אם נשווה את ביצועי הביטקוין בתקופה האחרונה לביצועי הזהב - שני נכסים שנתפסים כסוג של מפלט - ברור שהמשקיעים ברחו הרבה יותר לזהב ופחות לביטקוין. הביטקוין התנהג בדומה למניות. הזהב נתפס כנכס יותר אמין ובטוח מהביטקוין, בנקים מרכזיים משקיעים בזהב, אבל בדרך כלל לא במטבעות קריפטוגרפיים".
גילון: "המיתון לא מגולם בכלל במדדי המניות, אנחנו אפילו לא בשוק דובי. עם זאת, יש הרבה מאוד גופי השקעות שנפגעו בתנודתיות השנה בשווקים. נכון שהיה עכשיו ראלי של כ-15%, אבל יש הרבה יותר גופים שהפסידו כסף בשוק מאשר כאלה שהרוויחו. ברמת המשקיעים, ייתכן שכדאי לחשוב עכשיו על הקטנת חלקו של השוק האמריקאי ברכיב המניות בתיק ההשקעות. צריך להקטין את החלק האמריקאי, עד שנבין לאן כל זה הולך. בינתיים טראמפ ממשיך לשקר כמעט כל הזמן: הוא אומר שהוריד את מחירי הביצים, שהפחית את הריבית, שעזה תספוג אש גהינום - וכל זה לא קרה. אי אפשר לסמוך עליו".
"צריכים להתחיל לחשוב על אירופה"
"העלאת המכסים ל-17% הפתיעה מאוד את ישראל", אומרת מלי ביצור-פרנס, מנכ"לית ובעלים של קבוצת הייעוץ Tefen. "הממשל האמריקאי טען שישראל גובה מארה"ב מכס של 33%, אבל זה לא נכון: אנחנו כמעט לא גובים מכס מארה"ב. גם המכס שכן גבינו, שהיה שולי וקטן ממילא, בוטל עוד לפני העלאת המכס האמריקאית".
מה מידת הנזק?
"ישראל היא יצואנית גדולה מאוד לארה"ב, כמעט רבע מסחר הייצוא שלנו מכוון לשם בתחומים שונים ומגוונים, בהם ייצוא ביטחוני, מכשור חשמלי, שבבים, חקלאות ועוד. למרבה המזל, שוק שירותי התוכנה, המפותח מאוד בישראל, לא נפגע בכלל מהמכסים, אבל ישראל מייצאת לארה"ב בכ-14 מיליארד דולר בשנה, כך שאם המכסים לא יירדו מ-17% נשלם עליהם יותר מ-2 מיליארד דולר בשנה. זה סכום משמעותי שהולך למוטט כאן עסקים שהתנהלו עד כה ברווח של 12% עד 20% ועכשיו לא יישאר להם כלום".
ביצור-פרנס סבורה כי בעקבות המכסים, השוק האמריקאי הפך לאופציה בעייתית עבור ענפים מסויימים, וכדאי להתחיל לחשוב על חלופות. "בתחומים כמו תעשיית הפלסטיק, חקלאות וציוד חשמלי - צריכים להתחיל לחשוב איך להעמיק את המכירות באירופה", היא מחדדת. "מול מדינות אירופה נפתחה הזדמנות כי טראמפ השית עליהן מכסים בשיעור גבוה מישראל - 20%. האירופים עשויים להתחיל להשתמש בנו כהאב ייצור. אם מדינת ישראל והחברות הישראליות יעבדו חכם מול אירופה, נוכל לסגור את הפער מול ארה"ב במכירות לתוך אירופה עצמה".
מה הנזק להיי-טק?
"סקטור ההיי-טק לכאורה יותר גמיש ופחות פגיע, לרבות מהחברות הישראליות יש ממילא נוכחות מסיבית על אדמת ארה"ב. עם זאת, צריך לזכור שהן מתחרות בין השאר מול חברות היי-טק אמריקאיות, שעליהן לא מוטלים מכסים בכלל".
מה הסיכוי שנישאר בסוף עם מכסים בסביבות 10%?
"להערכתי, סיכוי גבוה. קודם כל, מדובר במדינות ידידות. מעבר לכך, טראמפ רוצה שהמפעלים לא ייצאו מארה"ב, אבל יודע שזה מצריך להשתמש בשירותים של מעצמת היי-טק כמו ישראל. המשק הישראלי לא יכול לספוג יותר מ-14% מכס, אבל אני מעריכה שזה יתכנס בסוף סביב 10%-12%. בלי קשר, ישראל חייבת להיערך להגברת המכירות מול אירופה, כי אנחנו לא באמת יודעים מה טראמפ יעשה".
ביצור-פרנס מספרת כי מסקר ש-Tefen ערכה בשלוש השנים האחרונות עולה כי 20% מהתעשיינים בישראל שקלו ברצינות להעביר את עסקיהם ממנה. "המכסים של טראמפ עלולים לנפח משמעותית את הנתון הזה, המדאיג ממילא", היא מזהירה. "מצד שני, אם ננצל את המצב הנוכחי לאיחוד כוחות פנים-ישראלי בהצעות עסקיות מול ארה"ב ואירופה, נוכל להיות יותר אטרקטיביים ולזכות בחוזים, למרות המכסים. למשל, אנחנו יכולים להתמקד בתעשיית הרכב האמריקאית, שכל כך חשובה לטראמפ. זו משימה שהממשלה והתאחדות התעשיינים חייבות לקחת לידיים. כמו כן, אם ישראל תצליח להחריג את היהלומים מהמכסים, נוכל לעמוד גם ב-14% מכס. אני מניחה שכבר עובדים על זה".
מה ישראל צריכה לעשות מול סין?
"זו שאלה מאוד מסוכנת… כמי שמייעצת כיום לרוב המנכ"לים במשק, אני סבורה שאנחנו קטנים מספיק לשבת על הגדר ולהסתכל בעיקר על אירופה, כי לא נראה שטראמפ ימהר להוריד לאירופים את המכסים".
,אם המכסים לא יירדו מ-17% נשלם עליהם יותר מ-2 מיליארד דולר בשנה. זה סכום משמעותי שהולך למוטט עסקים שהתנהלו ברווח של 12% עד 20%"
מלי ביצור-פרנס
בשורה התחתונה - האם ישראל הכלכלית יכולה לסמוך על טראמפ?
"אני מאמינה באסכולה הניהולית שאומרת שמנהל צריך לטפל בכל מה שהוא שולט בו", מבהירה ביצור-פרנס. "אנחנו לא יכולים לטפל ולשלוט בכוחות חיצוניים, החזקים מאיתנו באופן משמעותי. אנחנו לא יודעים בדיוק מה התוכניות של טראמפ, וגם לא אמורים להתעסק בזה כל הזמן. עדיף למדינת ישראל לחבק את האוהב הכי גדול שלה, טראמפ, ומצד שני להכין מענה, תוכנית חומש, לשלושה תרחישים: אופטימי, פסימי וריאלי".
בהקשר הישראלי, ביצור-פרנס מאירה זרקור על "פגיעה מאוד משמעותית", כדבריה, בתחום נוסף: אנרגיות מתחדשות. "טראמפ מבטל חוקים ותקנות בתחום הזה, ובישראל יש לא מעט חברות שעלולות להיפגע. הן עלולות לאבד את היתרונות היחסיים שלהן, או אפילו למצוא את עצמן במצב בו המוצרים והשירותים שלהן לא נדרשים".
מה הלאה?
האם ההשתוללות כמעט נטולת הרסן של 100 הימים הראשונים לממשל טראמפ, הייתה בעצם התפוצצות של תסכול, תחושות נקם ושמחה על החזרה לשלטון - או שהיא כאן כדי להישאר וצפויה להימשך עמוק לתוך הקדנציה השנייה של הנשיא האמריקאי? קשה עד בלתי אפשרי לדעת.
"בהסתכלות קדימה ניתן רק לנחש ניחוש פרוע מה כוונותיו האמיתיות של טראמפ. התחושה היא שגם אם נצליח לנחש מה כוונתו כיום, זה לא מבטיח כלל שזה מה שייושם בהמשך", אומר ניצן. להערכתו, "טראמפ ככל הנראה ימשיך לבצע שינויים גם על בסיס יומיומי בהצהרותיו לתקשורת, עד לנקודה בה אולי יצליח לרדת מהעץ הגבוה עליו טיפס".