לפני כשלוש וחצי שנים, אחרי 10 שנים בהן גרתי עם משפחתי בארה"ב, עמדנו בפני החלטה האם לחזור חזרה לארץ עם שלושת ילדינו. הלב שלנו היה חצוי. מצד אחד רצינו להיות קרובים למשפחה בישראל, ולאפשר לילדים לחוות ילדות ישראלית, ומצד שני המשפחה כולה נטמעה בקהילה מקסימה, המתבגר והמתבגרת שלנו התחברו להוויה ולתרבות המקומית, אשתי עבדה בקהילה הישראלית עם סיפוק גדול ואני כבר השתלבתי בשוק העבודה, כשהקריירה שלי הייתה במקום שאליו שאפתי. בסופו של דבר החלטנו לחזור לארץ ומאז מפעם לפעם עולות לנו תהיות האם קיבלנו החלטה טובה? האם זה היה צעד נכון עבור הקריירה שלי ושל אישתי? ובעיקר "מה היה קורה אם…"
כולנו חווים לעיתים קושי בקבלת החלטות, אז איך נתמודד יותר טוב עם תהליך קבלת החלטות?
אולי כדאי שנתחיל קודם לברר מה בכלל ההבדל בין החלטה נכונה לבין החלטה טובה? נתחיל בדוגמה מתחום הכדורסל: משחק חצי הגמר. התוצאה 89-90 לטובת הקבוצה המארחת, נשארו 30 שניות לסיום, הכדור אצל הרכז של הקבוצה המארחת, ומיד מנסה קליעה מעבר לקו השלוש בזריקה משוגעת ו… הכדור בפנים, הקהל כולו על הרגליים. ההתרגשות בשיאה. המשחק הוכרע! האם הרכז קיבל החלטה טובה? כן. בדיעבד, במבחן התוצאה הוא הצליח להוציא את מירב הנקודות מהמהלך. האם הרכז קיבל החלטה נכונה? לא. בניתוח שנעשה מאוחר יותר ברור כי היה נכון יותר לנסות להעביר את הזמן ולהגיע למצב קליעה אופטימלי, קרוב יותר לסל, ואולי אפילו לנסות תוך כדי לסחוט עבירה.
אם כן, החלטה טובה היא החלטה שהצליחה במבחן התוצאה (כגון: השקעה במניה לפני כמה שנים כאשר השווי שלה היום הוא פי 10) ואילו החלטה נכונה היא החלטה שנלקחה לאחר ניתוח מעמיק של הבעיה ומציאת פתרון אופטימלי.
לפעמים החלטות טובות משבשות לנו את תהליך קבלת ההחלטות הנכונות, כמו הרכז שניצח את המשחק במהלך משוגע אבל כנראה שלא קיבל החלטה נכונה. החלטה נכונה נמדדת בשאלה: בהינתן סיטואציה עתידית דומה, מה נכון יהיה לעשות?
עבודה לפי חמשת השלבים הבאים עשויה לעזור בתהליך קבלת החלטות:
הגדרת המטרה אותה אנחנו רוצים להשיג
נשמע טריוויאלי, אולם לפני שאנחנו הולכים לקבל החלטה כלשהי, אנחנו צריכים לוודא שאנחנו מבינים על מה מחליטים בכלל, מה התוצאה הרצוייה ומתי אנחנו רוצים להגיע אליה. לדוגמא: חברה X רוצה להיכנס לשוק שלא הייתה בו קודם, ולשם כך היא צריכה לבנות מוצר מתאים. אחת ההחלטות הראשונות שהיא צריכה לקבל היא האם לבנות את המוצר מאפס או לקנות שירותים/מוצרים/חברה בתחום. הבעיה הקלאסית של Build vs. Buy. כדי לקבל החלטה נכונה, החברה צריכה קודם כל להבין מה היא רוצה להשיג עם המוצר החדש? איזה ערך היא מביאה? האם השוק בשל עכשיו למוצר חדש ואם לא, אז מתי יבשילו התנאים לכך? האם יש לה הבנה בתחום כדי לייצר מוצר רלוונטי? כל השאלות האלו יעזרו להגדיר את המטרה טוב יותר, ויהוו חלק משמעותי בקבלת ההחלטה.
גיבוש חלופות
מרכיב חשוב נוסף בקבלת החלטות הוא מיפוי החלופות האפשריות לאותה מטרה. תהליך זה יכול לקחת זמן. עלינו לחקור את החלופות, לאסוף את המידע הנדרש כדי להעריך אותן, להשוות ביניהן ולבסוף להציג אותן לפי קריטריונים שבחרנו מראש כגון: עלות, זמן, מורכבות ועוד.
פרדוקס הבחירה
שימו לב לסיטואציה הבאה: אתם הולכים לחנות מכשירי חשמל במטרה לקנות טלוויזיה, והמוכר מציג לכם עשרה דגמים אשר שונים זה מזה בנקודות הבאות: גודל, רזולוציה, 3D/2D, קעורה/שטוחה, LED/OLED ואתם פשוט בוהים במבחר הרב מבלי לדעת במה לבחור. אז לבעיה הזאת קוראים פרודקס הבחירה (Paradox of Choice), מושג שטבע הפסיכולוג האמריקאי בארי שוורץ.
מחקרים מראים שאנחנו רוצים מספר רב של אפשרויות לבחור ביניהן, אבל יש נקודה שממנה ככל שיש יותר אפשרויות כך אנחנו יותר במתח ומתקשים לקבל החלטה.
אז מה אנחנו צריכים לעשות במקרה כזה? אנחנו צריכים לפעול לצמצם את אפשרויות הבחירה. לשם כך נגדיר קריטריוני סף, קריטריונים שהחלופות חייבות לעמוד בהם בצורה מלאה, כגון: האם הפתרון נותן מענה ישיר לבעיה? האם הוא תואם את האסטרטגיה של החברה או אולי בסתירה מול ערכי החברה, האם הפתרון עומד בלוחות הזמנים שהגדרנו וכו וכו׳. רגע שהגדרנו את קריטריוני הסף נתחיל לבטל חלופות שלא עומדות בהם.
מודעות להטיות (bias)
הטיות בתהליך קבלת החלטות יכולות להשפיע על שיקול הדעת. אנחנו נוטים לתת משקל גבוה לנתונים שיותר זמינים או זכורים. כלומר, אם הייתה לנו חוויה טובה מאירוע מסויים, סביר מאד שנעדיף את האופציה הזו מבלי להיכנס לכל מערכת השיקולים ומבלי לבדוק את האופציה לפרטי פרטים מאשר אופציה שאין לנו עליה מידע אישי.
הרעיון הוא ליצור את המודעות להטייה ולנסות להבין האם ההחלטה שלנו מושפעת מהטייה כלשהי ואם כן, לנסות לבחון את האופציה בכלים יותר אובייקטיביים ברי השוואה. הטיות הן נפוצות בתהליכים של ראיונות עבודה והחלטה על גיוס מועמד. לדוגמא: יכול להיות שנעריך יתר על המידה, מועמדים שיש להם חיבור משותף אלינו (למדנו יחד בבית הספר, היינו באותו מחנה בצופים וכו׳)
פתיחות לקבלת עצות מאחרים
חלק חשוב מקבלת החלטות, הוא לקבל ייעוץ מאנשים עם ידע וניסיון רלוונטי שיכולים לחוות את דעתם המקצועית. אנשים אלה עשויים לתת זווית ראייה אחרת על הנושא. לפרופסור דניאל כהנמן יש הצעה פרקטית חשובה לגבי השאלה: עם מי עלינו להתייעץ. הוא מציע לבחור מישהו/י שמחבב אתכם וישמח לעזור אבל מצד שני לא אכפת לו מהרגשות שלכם. אנשים אלו כנראה יתנו לכם את העצה הטובה והאותנטית ביותר.
הישארות במסגרת (לא לחפש את הפתרון/ההחלטה המושלמת)
לעיתים אנחנו מהססים לפני קבלת החלטה, ולא בטוחים שעשינו מחקר מספיק מעמיק, לא בדקנו אופציות נוספות, או שאנחנו חושבים שהתנאים עוד לא בשלים. בשלב הזה, חשוב שנזכור שאנחנו לא מחפשים את הפתרון המושלם בתנאים אידיאליים, כל החלטה רלוונטית לנקודת הזמן שבה אנחנו מסתכלים עליה. חשוב לא להתפזר ולא להיתקע בלופ אינסופי ולהיות מחוייבים לקחת את ההחלטה ולהתקדם איתה לעבר המטרה.
נניח שהייתם בשלב של בחירה של רכישת תוכנה חדשה שצריך להטמיע אותה במערכת שלכם ולהחליף תהליכים שהיו מנוהלים עד כה בצורה ידנית. התלבטתם המון במי לבחור ומתי להתחיל, אספתם חלופות, התייעצתם עם מומחים, ואחרי הרהורים רבים החלטתם להשקיע זמן וכסף בתוכנה חדשה. כחודש לאחר הרכישה, הצוות ״ביזבז״ שעות רבות על הטמעה של המוצר והשימוש בכלי החדש היה מאוד מינימלי. באותה נקודה נראה שההחלטה שהתקבלה הייתה החלטה לא טובה: בוזבזו כספים ושעות עבודה רבות כאשר התפוקה רק ירדה. לאחר חצי שנה, המוצר הוטמע כראוי ותוקנו כל הליקויים, השימוש במוצר היה נרחב ונחסכו שעות עבודה רבות. כאשר מקבלים החלטות צריך לנסות ולהעריך איך ההחלטה תתפתח בציר הזמן, ומתי התנאים הנכונים יבשילו לידי מימוש הפוטנציאל של תוצר ההחלטה.
לסיכום, כדי לבצע החלטה נכונה, אנחנו צריכים להשקיע מאמצים ולבחון את ההחלטה בכל מיני אספקטים ובכל מיני רבדים: לוודא שהחלטה עוזרת לקדם את המטרה שעליה אנחנו דנים, לשקול את האפשרויות הרלוונטיות, לוודא שניטרלנו שיקולים אישיים, לקבל חוו״ד מאנשי מקצוע/קולגות, ולבסוף, להעריך האם ההחלטה תהיה נכונה במימד הזמן ותיתן מענה טוב (ולא בהכרח מושלם) למטרה. אחרי שמיצינו את השלבים האלה, הגיע הזמן להחליט ולהתחיל ליישם. חשוב לקבל החלטות נכונות, אבל מייד אחר כך, לא להסתכל לאחור ולהפנות את כל המרץ שלנו על מנת לוודא שההחלטה שלקחנו תהפוך להחלטה טובה ומוצלחת.
עמית גוז הוא סמנכ״ל פיתוח תוכנה, בחברת אימפרבה
d&b – לדעת להחליט