בכירי ענף המשפט בישראל מפורום Duns 100 מבית דן אנד ברדסטריט התכנסו היום (רביעי) לדון בסוגיות בוערות שעל סדר היום, והתריעו מפני הניסיון של הממשלה לחדש את המהפכה המשפטית. הבכירים התריעו מפני ההשלכות של צעדי הממשלה על הכלכלה ועל החברה בישראל, והסבירו כי מהלכי הרפורמה עלולים לחסל את שלטון החוק, להעמיק את השסעים בחברה, לייצר חוסר ודאות ולהבריח משקיעים זרים.
דורון כהן, יו"ר דן אנד ברדסטריט אמר בפתח הפורום: "זו שנה 23 שאני נמצא פה אתכם. המפגש השנתי שלנו הפך למסורת, ואני נרגש לראות כאן שילוב של פנים חדשות ועמיתים וותיקים שמתכנסים מדי שנה. מרגש במיוחד לראות את צמרת המשפט הישראלית במקום אחד, ואני מקווה שבדומה לארה"ב, הם ייקחו חלק משמעותי יותר בהנהגת המדינה. אנו מחויבים להצגת הסיפור האמיתי של המצוינות הישראלית, בדיוק ובאמינות מירבית".
בהמשך דנו הבכירים במהפכה המשפטית, במצב המשק בצל המלחמה, בכניסת ה-AI לענף המשפט ובשורת סוגיות נוספות. "המהפכה השלטונית שמובלת כיום אינה רפורמה – היא ניסיון לרסק את שלטון החוק", אמר עו"ד דני גבע ממשרד מיתר | עורכי דין. "שני שומרי הסף הקריטיים – היועצת המשפטית לממשלה ולשכת עורכי הדין – עומדים תחת מתקפה מסוכנת. הניסיונות להדחת היועמ"שית פוגעים ישירות ביסודות הדמוקרטיה, וההתקפה על לשכת עורכי הדין, שנבחרה ברוב דמוקרטי גורף, היא איום ישיר על שלטון החוק וזכויות האדם בישראל. כדי להבטיח את עתיד המדינה, עלינו לשמור על הדמוקרטיה, מערכת המשפט ושלטון החוק – זהו הבסיס לקיום סביר ונורמלי בטווח הארוך". לצד זאת, גבע התייחס לסוגיית החזרת החטופים ואמר כי "הפקרתם על ידי הממשלה היא דבר בלתי מתקבל על הדעת. יש דרך להשיבם – וזו חובה מוסרית שלא ניתן להעלים ממנה עין. על המגזר העסקי וגורמים מובילים במשק להגביר את הלחץ ולפעול להשבתם המיידית, כי בלי זה יהיה קשה לבנות מחדש את ישראל. בפן הכלכלי, אני אופטימי מבחינה כלכלית לטווח הקצר, אך מוטרד לטווח הארוך מבחינת היכולת של ישראל להתקיים כחברה דמוקרטית ויהודית".
עו"ד תמי פירון-סמורודינסקי, שותפה מנהלת במשרד עורכי דין פירון התריעה כי "למרות מתקפת 7 באוקטובר והמלחמה המתמשכת, הממשלה ממשיכה לקדם מהלכים חד-צדדיים, הפוגעים בערכי הבסיס של הדמוקרטיה, תוך שהיא מעמיקה את השסע בחברה הישראלית, ואנו משרדי עורכי הדין המובילים ממשיכים להוביל את המאבק. במקביל, הקרע בין הממשלה לעם הולך ומעמיק, נוכח הפרת ההסכם הבסיסי שבין שלטון לאזרחים, הפקרת החטופים והחטופות וגרירת הרגליים בהשבתם הביתה. בנוסף, אי אפשר להתעלם מכך שהייצוג הנשי בתפקידים ציבוריים נמצא בשפל חסר תקדים. בעוד שבענף עריכת הדין, נרשם שיפור מתון בייצוג הנשי בתפקידים בכירים, בזירה הציבורית המצב דווקא מדרדר. נשים כמעט ואינן מיוצגות בשכבת הניהול הבכירה בשירות המדינה, וממוקדי קבלת ההחלטות המרכזיים הן נעדרות כמעט לחלוטין".
עו"ד דוני טולידאנו, יו"ר האקזקוטיבה, ראש מחלקת מיזוגים ורכישות ב-EBN - ארדינסט, בן נתן, טולידאנו, הזהיר כי "הדבר החמור ביותר שמתרחש לנגד עינינו – ויש לא מעט דברים חמורים – הוא הפגיעה בשומרי הסף. אם המודל של משטרת ישראל ישוכפל לייעוץ המשפטי לממשלה, לשב״כ ולמערכת בתי המשפט, קשה לראות כיצד ניתן יהיה לשמר את זהותה של ישראל כמדינת חוק דמוקרטית".
עו"ד יהודה רוה, ראש משרד יהודה רוה ושות', אמר כי "המהלך שמוביל שר המשפטים הוא לא רפורמה במערכת המשפט – זו מהפכה שמשרתת את הפוליטיקאים ולא את האזרחים. מערכת המשפט אכן זקוקה לרפורמה, אך לא כזו שמתמקדת רק בוועדות ובשליטה פוליטית. האזרח הפשוט לא מתעניין בהרכב הוועדה למינוי שופטים – מה שמעניין אותו זה כמה שנים הוא צריך להמתין לסעד ממערכת המשפט והאכיפה. המציאות שבה המערכת המשפטית לא מספקת פתרונות בזמן סביר משרתת את העולם התחתון. שיש לו מערכת "גבייה" יעילה ביותר. לכן, גם אם הפוליטיקאים ימנו את כל השופטים, איך זה יעזור לאזרח שלא מקבל תשובות מבית המשפט? המערכת קורסת, יש מחסור חמור במבנים ובתקציבים – אבל כל זה לא מקבל שום ביטוי ביוזמות שמקודמות. ואם כבר עוסקים בפוליטיזציה בוועדה לבחירת שופטים, חשוב להבין: היא לא מתחילה ונגמרת בבית המשפט העליון. היא מתפשטת לכל המערכת ועד לנציב התלונות על שופטים – תפקיד חשוב שלא מאויש כבר מעל לשנה ורוב הציבור כלל לא יודע על קיומו. ההתמקדות בשינוי החוק כדי לאפשר מינוי פוליטי של הנציב, מטרתה – לחץ עקיף ושליטה על כלל השופטים (גם בערכאות נמוכות) כדי שיבינו שעליהם ל"התיישר". הדחת יועמ"ש אינה עניין פוליטי. כשם שמינויו חייב להיות נקי משיקולים זרים, כך גם הדחתו חייבת להיעשות מנימוקים ענייניים בלבד. לא יכול להיות ששומר סף יאבד את תפקידו רק משום שהוא מתריע על פעולות בלתי חוקיות".
עו"ד איתמר פנץ, שותף וחבר הנהלה במשרד סלומון ליפשיץ ויו"ר הועדה להתחדשות עירונית לשכת עורכי הדין: "לצערי אנו עדים במהלך 2025 לפגיעה משמעותית ביכולתם של עורכי הדין לפעול יחד תחת לשכה מאוגדת. דבר אשר יש בו כדי להשפיע על כלל מערכת המשפט והחקיקה בישראל. לצערנו הרב עוד יותר, החקיקה המדוברת אינה שמורה רק לפגיעה בלשכה משל היותה גורם פוליטי, אלא קיימים שורת חוקים והצעות חוק שמקודמים ושמטרתם פגיעה בחופש החוזים וביכולתם של עורכי דין להשתכר בכבוד (כדוגמת חקיקה שמגבילה את שכר טרחת עורכי דין בנזיקין, בתובענות ייצוגיות ובהתחדשות עירונית). מעמדו של עורך הדין ויכולתו להשתכר בכבוד, יחד עם המשבר במשק בשל הלחימה וכניסתה של הבינה המלאכותית (AI) צפויים לתת את אותותיהם בעולם המשפט כולו. מדובר ברצף נסיבות שללא ספק ישפיע לא רק על עורכי הדין והלקוחות, אלא על כלל תושבי מדינת ישראל".
"חוסר הוודאות המשפטית מבריחה משקיעים זרים"
עו"ד אמיר חן, שותף מנהל בפירמת עורכי הדין פישר התייחס למצב של המשק הישראלי וענף הנדל"ן בפרט אחרי כמעט שנה וחצי של מלחמה. "למרבה הפלא, המשק הישראלי לא עצר בתקופת המלחמה, ובפרט לא ענף הנדל"ן. ראשית, נתקלנו בתופעה של רכישת דירות מוגברת, וכאשר בוחנים תופעה זו ביסודיות, עולה כי חלה עליה ניכרת בעיקר בשל שתי קבוצות עיקריות של רוכשים: האחת, מפונים, שקיבלו כספים מהמדינה ועשו בהם שימוש לתשלום מקדמות (מימון 20-80) עבור דירות חדשות; והשנייה, אנשי מילואים, אשר עשו שימוש דומה בכספי המילואים. שנית, כידוע, לאחר מלחמות רואים צמיחה ושגשוג. במצב הנוכחי, כאשר כמעט כל הקלפים בעולם מחולקים מחדש, ולנוכח השינויים הדרמטיים במזרח התיכון - בכלל זה המתרחש בסוריה, לבנון, עזה, ערב הסעודית; לצד ההשפעות של ממשל טראמפ - נראה כי אנו נשאבים לתוך מציאות טובה יותר, הן מבחינה כלכלית והן מבחינה נדל"נית. אני מעריך, כי בעת הקרובה תהיה צמיחה משמעותית בעבודה המשפטית בעיקר בתחומי נדל"ן ותשתיות".
עו"ד עמיר צפריר, יו"ר פירמת גולדפרב גרוס זליגמן ושות', אמר כי "במהלך התקופה האחרונה גילינו שיש מתאם משמעותי בין תוצאות הפעילות של משרדנו לבין מצב הכלכלה הכללית. אנו מקווים לשיפור במאקרו-כלכלה, אך אין לנו שליטה על המגמות הרחבות, ואיננו יכולים להתנתק מהשפעתן. משרדים כמו שלנו, שפועלים במגוון ענפים, נהנים ממנגנון הגנה מסוים בתקופות של חוסר ודאות, אך בטווח הארוך, הממוצע נותר יציב ומשקף את מצבה של הכלכלה הישראלית. אני מניח שרוב המשרדים חוו שנה בינונית, אם לא טובה, עם צמיחה מתונה מאוד. מניתוחי מאקרו ראינו בעבר עליות משמעותיות לאחר תקופות של משבר – כפי שהיה אחרי הקורונה או המשבר הכלכלי של 2008. אנו מקווים שגם הפעם נראה ריבאונד חיובי שילווה אותנו השנה.כיום אנו נמצאים בתקופה כלכלית בלתי ניתנת לחיזוי, אך התקווה היא שהמגמה תהיה חיובית".
עו"ד טל אליאסף, שותף מנהל נשיץ ברנדס אמיר: "למלחמה הייתה השפעה מכרעת על המשק אבל אני מלא התפעלות מהעצמה של המגזר העסקי והמנהלים ומכך שחברות ממשיכות לפעול, לייצר ולפתח גם במפעלים בצפון ובעוטף והיצירתיות הישראלית ממריאה לגבהים חדשים ומוכיחה יכולות מדהימות של המצאה מחדש בתוך תנאים עסקיים בלתי אפשריים. בהקשר הזה שוק עריכת הדין אינו שונה משאר המשק בישראל וגם המשרדים הגדולים השכילו לעשות התאמות ולהפעיל את האנשים בצורה טובה, למרות הקשיים ובסופו של יום לצלוח את התקופה הזו בצורה טובה, הרבה יותר ממה שהערכנו בתחילת השנה. בנושא ההפיכה המשטרית, אני מאוד מאוכזב ומתוסכל לראות את הפעולות בהן נוקטת הממשלה ואת הניסיון שלה להמשיך בהפיכה המשטרית בעת הזו. במקום שהממשלה תתמקד בניסיון להבריא את המשק ולהרגיע את המשקיעים הזרים, נעשות פעולות הפוכות לחלוטין שרק מערערות עוד יותר את היציבות בתקופה רגישה כל כך".
עו"ד מיקי ברנע, שותף מנהל משרד ברנע ג'פה לנדה ושות': "הכניסה לשנת 2025 – עם הפסקת האש, החזרת חטופים והגאות בשווקים, נתנה את התחושה, ויותר את התקווה, שאנחנו עומדים בפני חזרה לנורמליות. אך לקראת סיום הרבעון הראשון נראה שאנחנו עדיין בפני צומת הדרכים – חזרה לרגיעה או המשך הסערה. אחת הסיבות לכך היא הטלטלה האמריקאית – כולל ניהול נשיאותי באמצעות צווים, מעבר למלחמות סחר, הטלת מכסים על בני ברית - אלו גם יוצרים רמת חוסר וודאות, שמאפילה בקלות על שנות הריבית הגבוה. אז את השנתיים האחרונות הכלכלה הישראלית ושוק עריכת הדין צלחו, פחות או יותר בתחושה של עסקים כרגיל, עם התאמות קטנות. החשש הוא שלנוכח האתגרים של 2025 – כשנסכם את השנה הזו, נעמוד בפני מציאות שונה מאוד".
עו"ד אברהם אברמן, שותף מנהל וראש (משותף) מחלקת הנדל"ן, ש. פרידמן, אברמזון ושות': "שנה וחצי אל תוך המלחמה, המשק הישראלי מתמודד עם אתגרים ועם זאת על אף החששות, בתחומים מסוימים הפעילות אף צמחה. שני תחומים שאנו עדים לצמיחה משמעותית בהם הם השקעות זרות בנדל"ן והתחדשות עירונית. בתחום ההשקעות בנדל"ן, ישנה התעניינות גוברת מכל העולם ובעיקר מצד יהודי ארצות הברית והמגזר הצרפתי. בתחום ההתחדשות העירונית, ניכרת פריחה דווקא בצל המלחמה, בין היתר לאור הצורך וההכרה בחשיבות המרחב המוגן שמקדם פרויקטים אלו, כמו גם עליית שיעורי הריבית שהובילה יזמים רבים לתעדף פרויקטים של התחדשות עירוניות על פני רכישת קרקעות בשל האפשרות להקטנת הוצאות המימון. גם בערי הפריפריה, שם הפרויקטים על פניו נחשבים פחות כדאיים, ישנם ניצנים של פרויקטים מתגבשים ונראה כי הרשויות מודעות לכך שיש צורך בפיתוח תמריצים שיאפשרו ביצוע פרויקטים שכאלו בערים בהן מיגון והגנה בפני רעידות אדמה הינן בגדר הכרח".
מהפכת ה-AI: "התנגדות לקדמה מובילה לדבר אחד - להישאר מאחור"
עו"ד כפיר ידגר שותף מנהל פירמת גורניצקי (GNY) דיבר על כניסת הבינה המלאכותית לענף המשפט ואמר כי היא "משנה את פני החברה האנושית בקצב מסחרר ומחוללת מהפכה של ממש בכל תחום שהיא נוגעת בו, ובכלל זה בשוק העבודה. בעוד שלעיתים ותיקי המשפט חרדים מההתפתחות הטכנולוגית והשלכותיה האפשריות, ההתנגדות לעולם האפשרויות הבלתי מוגבלות שה-AI מציב בפנינו יכולה לעיתים להיות מגוחכת, מה גם שהיא חסרת סיכוי. הקדמה והטכנולוגיה החדשנית מאפשרת לנו להתמקד בליבת המקצוע - חשיבה אסטרטגית, שדרוג יכולות משא ומתן וייזום והבנה עמוקה של צרכי הלקוח והגנה עליו. המכונה מייעלת תהליכים שבעבר ארכו שעות ארוכות, משפרת את דיוק המחקר המשפטי ומאפשרת נגישות חסרת תקדים למידע. החשש מפני טכנולוגיה הוא טבעי, אך ההיסטוריה מלמדת שהתנגדות לקדמה מובילה רק לדבר אחד - להישאר מאחור ואף להיעלם. עורכי הדין שישלבו בצורה חכמה, אחראית ויעילה בינה מלאכותית בפרקטיקה שלהם יוכלו להציע שירות איכותי יותר, מהיר יותר וממוקד יותר ואף להנגיש שירות מקצועי ואיכותי לקהלים נוספים".
עו"ד קובי בן-שטרית, שותף מנהל במשרד ארנון, תדמור-לוי, אמר: "אנו צופים כי הבינה המלאכותית תחולל מהפכה בעבודת עורכי הדין בשני מישורים מרכזיים: יעילות תפעולית ומודל עסקי. ראשית, היא תקצר משמעותית את זמני התגובה ותצמצם את הצורך בכוח אדם פחות מיומן. משימות שנמשכו ימים יתקצרו לשעות בודדות, כאשר כלי AI יוכלו להפיק טיוטות ראשוניות, לסייע לעבור על מסמכים, לאתר תקדימים ולחסוך שעות של עבודה. שנית, נראה מעבר ממודל תמחור מבוסס שעות למודל מבוסס תפוקות וערך מוסף. זוהי התפתחות הכרחית לאור ההתייעלות הצפויה - משרדים יידרשו להעריך מחדש את האופן שבו הם מתמחרים את שירותיהם. עם זאת, חשוב להכיר במגבלות הטכנולוגיה הנוכחית. הכלים הקיימים עדיין אינם מפותחים דיים להחליף עורך דין בניסוח הסכמים מורכבים. יכולותיהם מרשימות בתחומים מסוימים כמו ניסוח באנגלית, תכתובות קצרות וסיכום מסמכים, אך עדיין חסרים בתחומים מורכבים יותר, אם כי התקדמות משמעותית נראית באופק. בטווח הארוך, תפקיד עורך הדין יעבור טרנספורמציה - מיישום טכני של הוראות חוק לתפקיד היברידי הדומה יותר לאיש עסקים בעל מומחיות משפטית, המסוגל לתרגם חשיבה עסקית, לאסטרטגיה משפטית-עסקית, ולאחר מכן גיבוש מסמכים משפטיים מקיפים ונהירים".
עו״ד יונתן אלטמן, יו"ר עמית פולק מטלון: "אני מאמין ומקווה שהבינה המלאכותית תסייע לנו להתגבר על קשיים רבים. כך, למשל, הבינה המלאכותית יכולה לסייע במלחמה בפייק ניוז. יש לא מעט סטארט-אפים שעובדים על טכנולוגיות שיחשפו שקרים ושיאפשרו להבחין בין אמת לשקר, וזה יסייע לנו להיות מדינה טובה יותר, בדיוק כפי שכולנו שואפים. פייק ניוז הוא אחד האיומים הגדולים ביותר על החברה המודרנית. מידע כוזב יכול לעוות את התודעה הציבורית, לעורר פחד ושנאה, לערער אמון במוסדות ולפגוע בתהליכים דמוקרטיים. לכן, המאבק בפייק ניוז אינו רק עניין של עובדות, אלא של שמירה על חברה יציבה, מושכלת וצודקת".
עו"ד יעל ברץ, שותפה בכירה במשרד פרל כהן צדק לצר ברץ: "הבינה המלאכותית מאמנת את עצמה ומשתפרת ללא הרף – אבל איך זה משפיע עלינו, כמי שאמונים על הכשרת הדור הבא של עורכי הדין? מתמחים מבצעים הגהה על הסכמים מסחריים, נחשפים לתהליכים משפטיים, מעלים שאלות ולומדים את המקצוע מתוך התנסות מעשית. היום, קל, מהיר וכלכלי יותר עבור עורכי הדין להשתמש בבינה מלאכותית – שלעיתים קרובות מבצעת את המשימות הללו בדיוק רב. האם הצורך שלנו לפנות למתמחים מצטמצם משמעותית? ואם כן – איך עורך דין או מתמחה יוכל להפוך למיומן, אם בתחילת דרכו הוא אינו מבצע שוב ושוב את אותן מטלות ניסוח, קריאה ומחקר – משימות שבעבר היוו את הבסיס להכשרתו וכיום מבוצעות על ידי בינה מלאכותית? אנחנו בעיצומו של תהליך מסחרר שמעצב מחדש את מקצוע עריכת הדין. האתגר שלנו הוא לא רק ללמוד כיצד להשתמש בבינה מלאכותית בצורה מושכלת, אלא גם לוודא שהדור הבא של עורכי הדין לא מאבד את היסודות החיוניים שכל כך חשובים למקצוע שלנו".
עו"ד אלון פומרנץ, שותף מנהל וראש מחלקת הליטיגציה במשרד ליפא מאיר ושות': "הבינה מלאכותית משנה את הדרך שבה עורכי דין עובדים, מתנהלים וחושבים. אין ספק שמדובר בכלי עוצמתי שיכול לייעל תהליכים, לחסוך זמן ולשנות את האופן שבו משרדים מעניקים שירות ללקוחותיהם. עם זאת, ההסתמכות העיוורת על AI ללא בדיקה מעמיקה היא לא פחות מרשלנות מקצועית. עורך דין שמגיש כתבי טענות, חוות דעת או כל מסמך משפטי אחר מבלי לוודא את נכונותו, לא רק פוגע במעמדו ובאמון הלקוחות, אלא גם מסתכן בסנקציות משמעותיות. אנחנו עומדים בפני שינוי עמוק באופי המקצוע – תמחור השירותים צפוי להשתנות, ההתייעלות תגבר, ועורכי הדין יצטרכו להתמקד יותר באסטרטגיה וניתוח משפטי ופחות בעבודות טכניות. בסופו של דבר, בינה מלאכותית היא כלי נהדר - אבל האחריות על הדיוק והאתיקה המשפטית תמיד תישאר אצלנו".
עו"ד גד אנושי, שותף בכיר וראש המחלקה המסחרית בינלאומית בבלטר גוט אלוני: "הבינה המלאכותית היא כבר מזמן חלק מהמציאות המשפטית, צריך להכיר ביתרונותיה, אך בד בבד, אסור להתעלם מהאתגרים והסכנות שהיא מציבה. אנחנו כבר רואים את בתי המשפט בארץ ובחו"ל מסמנים קווים אדומים למי שלא יגלה אחריות בשימוש ב-AI. זו גישה נכונה, שגם הלשכה כרגולטור וגם אנו כמשרדים המובילים צריכים לאמץ. חייבים ליצור כללים מחייבים, ובמקביל, לקבוע סנקציות חריפות לגבי עורכי דין שיטעו את בית המשפט עקב שימוש לא אחראי ב-AI, עד כדי שלילת רישיון". באשר להשפעת המלחמה על המשק הוא אמר כי "המלחמה חוללה תהליכי עבודה חדשים במשרדי עורכי הדין, שבמידה רבה הפכו את עולם המשפט הישראלי לחזק ויעיל הרבה יותר. נדרשנו להציע פתרונות אופרטיביים, החל במבני העסקאות, שילוב מנגנונים משפטיים המאפשרים התאמות מהירות, הסתייעות בחברות בנות ושותפים עסקיים בחו"ל לצורך הבטחת רציפות עסקית, ו"הרגעת" משקיעים זרים, לצורך שמירה על אמון בשוק הישראלי. השינויים הרבים שאימצנו ישרתו אותנו במידה רבה, בהינתן ונצטרך להתמודד עם משבר בסדר גודל דומה בעתיד".
עו"ד עפר בן יהודה, שותף ראש מחלקת הייטק שבלת ושות': "מהפכת ה – AI הולכת לשנות את מהותית את צורת העבודה של משרדי עורכי הדין. כבר לא מדובר "רק" באימוץ כלים טכנולוגיים, אלא בגישה רחבה שרואה בבינה המלאכותית שותפה אסטרטגית בתהליכי העבודה, המסייעות בניסוח, ניתוח הסכמים, חיפושים משפטיים ועוד, לצד פיקוח ובקרה אנושית על כלל התוצרים המתקבלים. משרדים שמאמצים תפיסה זו מצליחים לייעל תהליכים ולפנות זמן לחשיבה יצירתית ואסטרטגית. העתיד שייך לאלה שידעו להתגבר על החשש הטבעי משינוי, לבחור את הכלים המתאימים, יבינו איך להכשיר את הדור הבא של עורכי הדין ויטמיעו בינה מלאכותית בצורה נכונה ככלי משלים, תוך שמירה על איכות, דיוק ואתיקה מקצועית".
עו״ד אמיר עמר, ראש פירמת AYR - עמר רייטר ז׳אן שוכטוביץ ושות׳: ״הטלטלה בשווקים, חוסר היציבות, תנאי אי הוודאות והרפורמות הרגולטוריות, כל אלו משפיעים גם על שוק עריכת הדין. בתחושה שלי אנחנו הפירמות הגדולות צלחנו את שנת 2024 ואת מרבית הטלטלה סופגים דווקא המשרדים הקטנים והבינוניים וניתן לזהות מגמה הולכת ומתעצמת של שילוב משרדים אלו בפירמות הגדולות. דווקא בעידן של חוסר ודאות, הלקוחות מחפשים יציבות, מומחיות וגישה פרואקטיבית, אנחנו כאסטרטגיה מבקשים להתחזק דווקא בתחומי הליבה ואם בעבר המחשבה הייתה על קליטת תחומי משפט משלימים או חדשים, אצלנו בשנים האחרונות יש מאמץ לחזק את התחומים המובהקים בפירמה כך למשל המיזוג האחרון של משרד מוביל בתחום הנדל”ן אל הפירמה שלנו, לצד מהלכים נוספים שאנו מובילים. ההתרחבות שלנו נעשית מתוך עוצמה ולא מתוך צורך, מתוך ראייה ארוכת טווח והבנת החשיבות בהגדלת נתח השוק מתוך מחויבות להמשיך להיות גורם משמעותי בשוק בתחומי הליבה של המשרד, גם בעתיד. המשפיעים בענף מחויבים לא רק להגיב לשוק המשתנה, אלא גם להכתיב את הקצב ולעצב את הדרך שבה משרדים מובילים פועלים בתקופה כזו".