שוק עריכת הדין בישראל עובר בשנים האחרונות מהפכה שקטה מתחת לאף – עשרות משרדים קטנים ובינוניים התמזגו אל תוך משרדי ענק, כחלק ממה שנראה כמו "תופעת מיזוגים" שלא הולכת להיעלם בקרוב. "המשרדים הבינוניים הופכים להיות יצור כלאיים שלא בהכרח יוכל להתקיים לאורך זמן בשוק כה סוער", מתארת אפרת שגב, סמנכ"לית דאטה ואנליזה ב-d&b (דן אנד ברדסטריט).
מיזוגי משרדי עורכי דין היו כאן מאז ומעולם, אבל בשנים האחרונות התופעה מתרחבת. "תופעת המיזוגים תמיד ליוותה את ענף עריכת הדין בווליומים משתנים, אך אין ספק שניתן לראות התעצמות משמעותית של המגמה", מסבירה שגב ומפרטת, "משרדי עורכי הדין המובילים מלווים את החברות הגדולות במשק בתחומים השונים, ובהתאם לשנה החולפת שאופיינה בגאות בשוק ההון ובענף הנדל"ן, אנו רואים כי מיזוגים רבים אפשרו למשרדים לשפר את יכולותיהם למתן מענה בתחומים אלו ובפרט בליווי עסקאות משמעותיות, מה שהתבטא בין השאר בחיזוק מחלקות דיני העבודה, המיסוי והמסחרי בינלאומי".
בין המיזוגים הגדולים שהתרחשו השנה ניתן למנות מיזוג משמעותי במהלכו עברו עו"ד אלדד כורש ו-45 עו"ד מעמית פולק מטלון לפישר. לדברי שגב, המגמה נמשכה עם מיזוגים משמעותיים רבים אשר חלקם גרמו למשרדים עצמאיים ומובילים להיעלם מהמפה ולהיטמע במשרדים הגדולים, וביניהם: משרד אשר חלד ושות' אשר התמזג לש.הורוביץ, משרד גולדמן ארליך אדלשטיין אביגד אשר התמזג לעמית פולק מטלון, משרד לפידור ושות' אשר התמזג למשרד אגמון ושות' רוזנברג הכהן ושות' ועוד.
ישנם מספר יתרונות שנשקלים בעת תכנון מיזוג מסבירה שגב: "האינטרסים במיזוג הינם רבים לשני הצדדים, אין ספק שמיזוגים מייצרים יתרון משמעותי לגודל – היכולת לאפשר ייעוץ וליווי משפטי במגוון רחב של תחומים, הופכת את המשרדים הגדולים לאטרקטיביים לחברות גדולות וגלובליות, הצורכות שירותים משפטיים מורכבים בהיקפים גבוהים. גם היכולת של המשרדים להעמיק את השירותים הניתנים ללקוחותיהם השונים כך שיוכלו לעבוד מול מחלקות נוספות במשרד כ-one stop shop במקום לפנות למשרדי בוטיק ייעודיים גדלה משמעותית".
כמובן שלא הכל ורוד. "ראינו בעבר לא מעט מיזוגים שנכשלו, בעיקר על רקע חוסר התאמה ב-DNA הארגוני של המשרדים. מיזוג שאינו מנוהל נכון (טרום ההחלטה, במהלכו ובוודאי בחודשים שאחריו) עלול להוביל להחלטה על פרידה", מחדדת שגב, "בנוסף, בשוק קטן כמו ישראל הפוטנציאל לניגודי עניינים הינו גבוה, כך שהמשמעות של מיזוג עלולה להיות גם וויתור על לקוח משמעותי אחד לטובת לקוח אסטרטגי אחר".
לדברי שגב, אין זה אומר שהמשרדים הבוטיקים ימחקו מהמפה. "נראה כי למשרדי הבוטיק המתמחים תמיד יהיה מקום. ענף עריכת הדין הוא ענף שמעריך מומחיות ומתגמל אותה, ואנו רואים בדירוגים שלנו לאורך השנים הרבה מאוד משרדי בוטיק שצברו מעמד ומיתוג מהטובים בתחום, ומושכים אליהם לקוחות אסטרטגיים שגם המשרדים הגדולים היו שמחים לקבל", היא מפרטת ומסייגת, "לעומת זאת, המשרדים הבינוניים הופכים להיות יצור כלאיים שלא בהכרח יוכל להתקיים לאורך זמן בשוק כה סוער – מצד אחד הם מתקשים לייצר מומחיות משמעותית בכל התחומים ומצד שני מתקשים לשמר את מצבת עורכי הדין לה הם זקוקים בשוטף, לאור התגברות התחרות על העובדים הטובים הן מתוך הענף והן מחוצה לו".
אחד מהמשרדים שחוו זאת על בשרם הוא ארדינסט, בן נתן, טולידאנו ושות' שמוזג עם פירמת משרד המבורגר עברון ביוני 2021. "היתרונות אדירים, בכל מיזוג מצטרפת למשרד קבוצה חדשה, שמחייבת את המשרד כולו להשתדרג ולבחון את עצמו מחדש. כל הצטרפות כזו מביאה חידוש ויוצרת חיבור שלטווח ארוך מחזק את המשרד ואת הקשרים בין חברי המשרד", מסביר דוני טולידאנו, שותף מנהל במשרד ומרחיב, "המטרה היא לאמץ את הטוב בשני המשרדים המתמזגים, ואם התהליך נעשה בצורה נכונה קשה לחשוב על חסרונות. מה שמאד חשוב הוא שלשני משרדים שמתמזגים תהיה תפיסת עולם דומה הן ביחס לנושאים מקצועיים ועוד יותר חשוב ביחס לנושאים אנושיים וחברתיים. מיזוגים שפחות הצליחו בעיני היו כאלה שבהם לא היה בסיס משותף ברור, ואז התוצאה היא שהמשרד הממוזג הופך ל'מדינה של מהגרים', קונפדרציה של עורכי דין שחולקים שטחי משרדים אבל אין להם זהות וכיוון ברור".
לדבריו, התופעה נובעת מפיתוח וריבוי תחומי ההתמחות במשרדים. "בעבר, לעורכי דין לא הייתה בהכרח התמקצעות מיוחדת. ותיקי עורכי הדין טיפלו פחות או יותר בכל תחומי המשפט, החל מטיפול מסחרי בעסקאות, עבור להופעה בבתי משפט וכלה בנדל״ן, תחרות ואף מעמד אישי. כיום, כל תחום דורש התמחות ספציפית. משרד המבקש להיות מעורב בתיקים משמעותיים חייב להיות בעל יכולות בלפחות 20 תחומי משפט שונים, כשבכל תחום כזה פועלת מחלקה המורכבת משותפים ועורכי דין", הוא מסביר ומוסיף, "בנוסף, היקף התיקים גדל עם השנים. בתחום המיזוגים והרכישות, למשל, העסקאות הגדולות מגיעות למימדי ענק, כמו למשל עסקת רכישת וולט על ידי חברת דור-דאש האמריקאית בסכום של כ-8.1 מיליארד דולר, בה ייצגנו את הרוכשת. טיפול בעסקה מורכבת כזו מצריך צוותים גדולים ויכולת כיסוי ותגובה מהירה, שאפשרית רק במשרד גדול יחסית. אין אפשרות לעצב משרד בסדר גודל גדול כזה ובפריסה מחלקתית רחבה בדרך של גידול אורגני, ולכן מיזוגים חיוניים להמשך התפתחותם של המשרדים".
עו"ד יונתן אלטמן, יו"ר פירמת עמית פולק מטלון ושות', חווה השנה לא פחות מ-3 מיזוגים. המשרד מיזג לשורותיו בשנה האחרונה את משרד כרמל פלד, משרד גולדמן ארליך אדלשטיין אביגד ומשרדו של יובל גלאון ושות'. "הבסיס העיקרי והמיידי למיזוג הינו הקשר האישי והחברי שנרקם בתחילת הדרך. הקשר הזה מתפתח במהלך התהליך למערכת של יחסי אמון אשר מהווה כר פורה למציאת פתרונות יצירתיים בכול נושא שעולה בשיח בין המשרדים", הוא מסביר ומדגיש, "בכלל המיזוגים התברר בתהליכים כי המשרדים משלימים אחד את השני בהרבה תחומים וביחד יריעת ואיכות השירותים גדלה משמעותית".
עו"ד אלטמן מאמין שלתופעה יש קשר הדוק לצמיחת המשק הישראלי. "בשנים האחרונות המשק הישראלי נמצא במגמת צמיחה מתמדת, ומלבד החברות המסחריות והתעשייתיות הגדולות שבו, שהמשיכו לגדול, אנחנו רואים גם צמיחה גדולה מאד של חברות הייטק שהפכו לחברות בינלאומיות, עם פעילות מסחרית ועסקית חובקת עולם ועם צרכים משפטים ורגולטורים רחבים ומורכבים מאד", הוא מתאר ומחדד, "המגמה לדעתי היא המשך הקונסולידציה, הרחבת תחומי פעילות והגדלת המחלקות המקצועיות לצורך מתן שירות בספקטרום רחב של תחומי משפט".