על רקע המהפכה הטכנולוגית שמובילה הבינה המלאכותית ברחבי העולם, בבריטניה החליטו לקחת את העניינים לידיים, ולנסות לעצב מחדש את דיני זכויות היוצרים בהקשר זה. המטרה המוצהרת היא לתמוך בפיתוח תעשיית הבינה המלאכותית על ידי הבטחת גישה רחבה וחוקית לנתונים באיכות גבוהה, ולאפשר לבעלי הזכויות בתכנים לדרוש תגמול ראוי בגין שימוש בהם באמצעות רישיונות.
השינוי המוצע בחוק – הרחבת החריג לשימוש ביצירות מוגנות
על פי החוק בבריטניה כיום, ניתן לייצר עותק מיצירה ללא רשות בעל הזכויות, רק אם הגישה לעותק הייתה חוקית וכי ההעתקה נעשתה למטרת מחקר בלבד (ניתוח כמותי או סטטיסטי) ולא למטרה מסחרית.
הצעת התיקון לחוק זכויות יוצרים הבריטי, שפורסמה לדיון ציבורי בחודש דצמבר האחרון, סקרה מספר גישות הסדרה האפשריות, והמליצה על אחת מהן. גישת הותרת המצב על כנו נדחתה בהצעה בטענה לחוסר ודאות משפטית הן עבור בעלי הזכויות והן עבור חברות ה-AI, וכך גם התניה מראש של פעילות חברות AI בקבלת רישיון מתאים נתפסה כמחמירה מדי כלפי תעשייה זו.
גישה אחרת בדבר החרגה רחבה לטובת כריית מידע ונתונים על ידי חברות AI, בדומה להסדר שאומץ בסינגפור, נדחתה בשל קיפוחם של בעלי הזכויות דווקא. גם הגישה האמריקאית שמאפשרת לבעלי הזכויות לנקוט בהליך משפטי בטענה כי פעולת חברות ה-AI אינה מהווה "שימוש הוגן" על פי החוק, נדחתה, בין היתר מאחר שהיא מחייבת עלויות ליטיגציה גבוהות למדי, וזאת לצד חוסר בהירות במצב המשפטי.
הגישה שנבחרה על ידי המשרד הבריטי למדע, חדשנות וטכנולוגיה, הייתה אימוץ החרגה מוגבלת באופן שתאפשר לחברות ה-AI, מחד, לבצע כריית מידע ונתונים ללא קבלת רשות מבעלי הזכויות, ומאידך תאפשר לבעלי הזכויות להביע התנגדות לכך באמצעות מנגנון שייקבע, או אז תחויב חברת ה-AI לחדול מפעולת הכרייה. במילים אחרות, התיקון המוצע דבק בשיטת opt out, שמחייבת את בעל הזכויות להתנגד באופן יזום ואקטיבי לכריית הנתונים והמידע, להבדיל משיטת opt in המחייבת מראש את מחולל ה-AI להצטייד באישור מפורש מבלע הזכויות בתכנים לצורך אימון המכונה. בנוסף מוצע בתיקון להטיל על חברות ה-AI חובת שקיפות בדבר מקורם של המידע והנתונים שמשמשים את המודלים שלהם ואופן נטילתם. לשיטת תומכי התיקון, הסדרה ברוח זו דווקא עשויה להקל על בעלי הזכויות להתנות שימוש בתכניהם המוגנים ברישיונות שימוש שיניבו להם הכנסות.
גופי המדיה והיוצרים: פגיעה קשה בתמריצים לייצר תוכן מקורי
גופי המדיה וארגוני יוצרים באי הבריטי רואים במהלך הזה, המאפשר כרייה רחבת היקף של תכנים מוגנים בזכויות יוצרים גם לצרכים מסחריים, סכנה ממשית ליכולת שלהם להגן על יצירתם, במיוחד בעידן שבו המודלים הגדולים צורכים כמויות עצומות של טקסטים, מאמרים, כתבות, תמונות וקטעי וידאו.
ארגונים ואיגודים שונים של יוצרים (סופרים, מאיירים, צלמים ועוד) ומו"לים, מותחים ביקורת חריפה על התיקון המוצע ויצאו בקמפיין כנגדו. לטענתם, אין הצדקה לסטות מדיני זכויות היוצרים ולאפשר בחוק למפתחי בינה מלאכותית להשתמש בחומרים מוגנים ללא אישור מפורש של בעל הזכויות, וכי על המדינה לדאוג לאכיפה הולמת של הוראות החוק הקיימות. עוד העלו חשש כי לא ברור כלל כיצד ניתן יהיה ליישם בפועל ובאופן אפקטיבי את אופציית ה-opt out, וכי עצם העברת הנטל לכתפי היוצרים ובעלי הזכויות להודיע לכל מחולל AI על התנגדותם לכריית מידע ונתונים, פוגע בזכויות המוקנות להם בחוק הנוכחי.
ממשלת בריטניה: תכנית אסטרטגית לפיתוח תעשיית הבינה המלאכותית וחשש מבריחת מוחות
בממשלה הבריטית מבינים כי מצב של חוסר בהירות משפטית ביחס לכללי המותר והאסור בסוגייה של אימון מכונה ומודלים של בינה מלאכותית, עלול להרחיק מהממלכה השקעות בענף זה. עוד עולה חשש כי אימוץ רגולציה מחמירה יותר בבריטניה, בהשוואה לנעשה במדינות אחרות, לרבות באיחוד האירופי, יפגע ביזמי AI מקומיים ויביא גם לבריחת מוחות בהקשר זה.
חרף ההקפדה בפרסומים הממשלתיים להדגיש את הרצון לשמר תמריצים מספקים לתעשייה היוצרת (טלוויזיה, קולנוע, פרסום, מוזיקה, אמנויות הבמה, הוצאה לאור, משחקי וידאו ועוד), אשר תורמת למעלה ממאה מיליארד ליש"ט לכלכלת בריטניה מדי שנה, ושיש לה השפעה תרבותית ולאומית עצומה, נראה כי התיקון המוצע לחוק נתפס בעיקר ככזה שמבכר את האצת הצמיחה בתעשיית הבינה המלאכותית. רק לאחרונה הוכרז פרויקט חדש של הקמת מרכזי נתונים חדשים בעלות של 14 מיליארד ליש"ט, כחלק מתכנית הממשלה הבריטית להגדיל את כוח המחשוב במדינה, ולייצר עוד אלפי מקומות תעסוקה חדשים.
ומה בישראל?
בסוף שנת 2022 פורסמה על ידי משרד המשפטים חוות דעת אודות שימוש בתכנים מוגנים בזכויות יוצרים לצורך למידת מכונה, כשהמסקנה העיקרית העולה ממנה הייתה כי יצירת מאגר נתונים המורכב מיצירות מוגנות לצורך אימון מכונה, תחסה לרוב תחת דוקטרינת השימוש ההוגן. פרשנות שתשלול את ההגנות האמורות, כך לשון חוות הדעת, "תסכן את היתרונות הגלומים בלמידת מכונה ואת מעמדה של ישראל כמובילה עולמית בתחום, וזאת מבלי לייצר יתרונות של ממש לבעלי זכויות יוצרים".
יחד עם זאת, עיון מעמיק בחוות הדעת מלמד כי לא נקבעו מסמרות בעניין הסדרת "מעמדו החוקי של תוצר למידת המכונה", להבדיל מעצם פעולת למידת המכונה, וכי "מעמדו החוקי של תוצר שנוצר מלמידת מכונה לא יהנה מנמל מבטחים קטגורי וייבחן אד-הוק במסגרת הנוהגת". לכן, אפילו הייתה חוות דעת משולה לדבר חקיקה, ולא כך הוא, הרי שגם אז לא היה בה כדי לייצר ודאות משפטית למיזמי בינה מלאכותית למטרות רווח.
בעוד שבבריטניה ניטש כבר כעת קרב גלוי על גבולות הגזרה של זכויות היוצרים בעידן הבינה המלאכותית, בישראל ממשיכים לצפות במתרחש מן היציע. מכל מקום ברור כי נקודת האיזון בין חדשנות טכנולוגית לזכויות יוצרים עדיין רחוקה מלהתייצב – והמאבק על גבולות המותר והאסור בשימוש ביצירה אנושית רק בתחילתו.
***
כתבה שיווקית בחסות זאב ליאונד ושות'; הכתבה נערכה על ידי מערכת Duns 100.