איחור במסירת תוצאות בדיקות לחולה מהווה במקרים רבים רשלנות רפואית. זאת, גם כאשר האיחור לא החמיר את מצבו של החולה מבחינה רפואית. במסגרת פסק הדין הנדון נקבע, כי האיחור אומנם לא פגע בסיכויי ההחלמה, אך פגע בכבודו של החולה ויצר אצלו רגשות שליליים. איחור במסירת תוצאות בדיקות לחולה מהווה במקרים רבים רשלנות רפואית. זאת, גם כאשר האיחור לא החמיר את מצבו של החולה מבחינה רפואית. במסגרת פסק הדין הנדון נקבע, כי האיחור אומנם לא פגע בסיכויי ההחלמה, אך פגע בכבודו של החולה ויצר אצלו רגשות שליליים.
סיפור המעשה
הנפגע פנה בחודש 01/2019 לבית החולים "העמק", הפועל במסגרת שירותי בריאות כללית, והתלונן על כאבים ברגל שמאל. תוך כדי הטיפול נערכה לו בדיקתPSA ("Prostate Specific Antigen"). אף שהבדיקה העלתה חשד לקיומו של סרטן הערמונית, הוא לא קיבל כל הודעה בדבר תוצאות הבדיקה. כשנה לאחר מכן ביקר החולה פעם נוספת בבית החולים, בעניין אחר, ועל אף שתוצאות בדיקת ה-PSA עמדו בפני הרופאים עדיין לא נאמר לו מאומה בנוגע לכך. רק בחודש 02/2020, עת התחיל לחוש רע, הוא ביצע שוב בדיקתPSA וכן בדיקות נוספות שאבחנו כי הוא חולה בסרטן.
טענות הצדדים
התובע טען, כי בשלב בו אובחנה המחלה, הסרטן כבר היה בשלב 4 עם גרורות. לטענתו, האיחור במסירת תוצאות הבדיקה והתחלת הטיפול בשלב מאוחר פגעו בסיכויי החלמתו. מנגד הקופה הודתה, כי אכן נפלה טעות במועד מסירת התוצאות. עם זאת טענה קופת חולים, כי הדבר לא שינה ממהלך המחלה מאחר שבסרטן אלים מהסוג ממנו סבל החולה (ISup ggg 5), הגרורות מתפתחות כבר בשלבים הראשונים. כלומר, גם אם החולה היה מאובחן בחודש 01/2019 הייתה מחלתו מתגלה כשהיא גרורתית, בשלב 4 ועל כן לא אבדו סיכויי החלמה של התובע.
בית המשפט דחה את טענת התובע על אובדן סיכויי ההחלמה
בית המשפט השלום בחיפה ת.א 48772-12-20 פלוני נ' שירותי בריאות כללית (השופט א. כנעאן) (פס"ד מיום 8.8.24) דחה את טענת התובע לפיה אם היה מאובחן כסובל מסרטן כבר בחודש 01/2019 והיה מתחיל בטיפול במועד זה, הפרוגנוזה, בכל הנוגע לשיפור סיכויי החלמתו, הייתה משתפרת. מאידך גיסא קבע בית המשפט, כי הוא זכאי לפיצוי בשל הפגיעה באוטונומיה בלבד.
לאחר בחינת החומר הרפואי קבע בית המשפט, בהסתמך על חוות דעת מומחה רפואי שמינה ומחקר מקיף לפיו חולים בסרטן אלים, כגון ISup ggg 5, סובלים מהופעת מחלה גרורתית מוגברת, כי יש חשד גבוה שהחולה סבל ממחלה גרורתית מפושטת כבר בחודש 01/2019. כלומר, גם במידה שהיה מאובחן בינואר 2019 כחולה בסרטן הערמונית, ומתחיל בטיפול רפואי כבר באותו המועד, סיכויי ההחלמה לא היו משתפרים.
האיחור באבחון והפרת חובת הגילוי מקימים עילה של פגיעה באוטונומיה
פיצוי בגין פגיעה באוטונומיה ניתן במקרה של פגיעה בכבוד האדם וברגשותיו בעניין מהותי. נקבע, כי במקרה הנדון, אי יידוע בדבר תוצאות בדיקה המעלה חשד מהותי למחלת הסרטן במשך למעלה משנה אכן מהווה פגיעה מהותית. בהתאם לקביעת ביהמ"ש, הכישלון במסירת המידע יצר אצל החולה רגשות שליליים וכעס המקנים לו זכות לפיצוי בגין הפגיעה באוטונומיה. סכום הפיצוי הועמד בנסיבות על סך של 250 אלף שקלים.
בית המשפט הורה על ניכוי תגמולי הביטוח הלאומי מהפיצוי ששולם לחולה
לנפגע שולמה משך תקופה מסוימת קצבת נכות כללית בסך כולל של 102,720 שקלים. בית המשפט קבע כי מכיוון שתגמולי הביטוח לאומי שולמו בגין מחלת הסרטן, יש לנכות תגמולים אלה מסכום הפיצוי שנפסק בגין הפגיעה באוטונומיה. כלומר, סך הפיצוי שהכללית חויבה לשלם לתובע במקרה הנדון עמד על 147,280 שקלים, כמו כן חויבה הכללית בתשלום הוצאות בסכום כולל של כ-57 אלף שקלים.
דעה אישית: אין מקום לניכוי תגמולי הביטוח הלאומי מפיצוי בגין פגיעה באוטונומיה
כידוע הכיר ביהמ"ש העליון בזכות לפיצוי בגין פגיעה באוטונומיה בהלכת דעקה [ע"א 2781/93 עלי דעקה נ' בית החולים כרמל, פ"ד נג(4) 526 (1999)] הלכה זו הורחבה לפיצוי במסגרות אחרות כגון בתובענות ייצוגיות. בהלכת תנובה [ע"א 10085/00 תנובה נ' עזבון המנוח תופיק ראבי ז"ל (פורסם בנבו 2011)] נפסק פיצוי בגין פגיעה באוטונומיה על רקע תחושות שליליות כשנודע לתובעים שהחלב ששתו מכיל סילקון. נקבע שפיצוי בגין פגיעה באוטונומיה הוא מכשיר פיצוי ראוי בתובענות ייצוגיות. בפרשת ליה עטרה בן צבי [ע"א 4576/08 בן צבי נ' היס ([פורסם בנבו], 7.7.2011)] נפסק פיצוי בשל העדר הסכמה מדעת וחילול כבוד המת בשל הסתרת מידע אודות שימוש בחלקי גופת המנוח במכון לרפואה משפטית לצורכי מחקר. בפרשת קדוש [ע"א 1303/09 מרגלית קדוש נ' בי"ח ביקור חולים (5.3.12)] הביע השופט עמית דעתו כי פיצוי בגין פגיעה באוטונומיה אינו עומד בפני עצמו אלא מהווה ראש נזק בלבד. ובפרשת מכבי שירותי בריאות נקבע כי אין לפסוק פיצוי בגין פגיעה באוטונומיה בנוסף לפיצוי שנפסק בגין נזק לא ממוני בעילה של הסכמה שלא מדעת או התרשלות בטיפול [ע"א 2600/09 מכבי שירותי בריאות נ' נ' ס' [פורסם בנבו] (10.11.2013)] הנה כי כן הכיר ביהמ"ש העליון בזכות לפיצוי בגין פגיעה באוטונומיה במסגרת ראש נזק לא ממוני אך במובחן מהזכות לפיצוי בגין נזק לא ממוני כמקובל בתביעות נזיקין או חוזים.
בתביעות רשלנות רפואית נהוג לפסוק פיצוי בגין פגיעה באוטונומיה כרכיב עצמאי רק כאשר התובע אינו מוכיח את עילת הרשלנות או את הקשר הסיבתי (אובדן סיכויי החלמה). כך נפסק בפרשת פינקלשטיין [ע"א 1615/11 מרפאת עין טל נ' פינקלשטיין (פורסם בנבו 2013)] באותו מקרה נפסקו פיצויים בגין פגיעה באוטונומיה בנוסף לפיצוי בגין אובדן סיכויי ההחלמה - באופן חריג - ולכן קבע ביהמ"ש העליון כי יש לנכות תגמולי מל"ל מכלל הפיצויים שנפסקו מקום שהוכח קשר סיבתי בין האחריות והנזק, על פי אותו רציונל פסק ביהמ"ש העליון בפרשת מרכז רפואי העמק [ע"א 7444/18 פלוני נ' מרכז רפואי העמק (פורסם בנבו 2021)] כי תגמולי הביטוח הלאומי ששולמו לאדם עקב תאונת עבודה ינוכו מהפיצוי שנפסק לו בגין פגיעה באוטונומיה שהתרחשה בבית החולים שטיפל בו לאחר התאונה. לדעתנו נתפס בית משפט השלום לטעות מקום שקבע כי יש לנכות את תגמולי הביטוח הלאומי מהפיצוי שנפסק בגין הפגיעה באוטונומיה. ככלל, על פי הפרקטיקה הנהוגה ועל פי כל דין [ע"א 3097-02 שביט מלמד נ' קופח כללית (פורסם בנבו 2004)] מקובל לנכות אך ורק את הגימלאות שהניזוק מקבל או יקבל מהמוסד לביטוח לאומי, ואשר יש להן קשר סיבתי לאירוע מושא הנזק. כאשר האירוע מושא הנזק בגינו משולמים הפיצויים הוא פגיעה באוטונומיה, להבדיל מהתאונה או המחלה עצמה, לא קיים קשר סיבתי שכזה המאפשר ניכוי של תגמולי הביטוח הלאומי, ולכן אין מקום לניכוי תגמולי המל"ל.
כך גם, במקרה שנדון בפני בית משפט השלום בענייננו נשלל הקשר הסיבתי בין האיחור באבחון מחלת הסרטן והנזק התוצאתי. עוד נקבע שתגמולי המוסד לביטוח לאומי שולמו לחולה עקב מחלת הסרטן. מאידך, הפיצויים נפסקו לתובע עקב הרגשות השליליים שחווה בגין הפגיעה באוטונומיה, שפגעה בכבודו וברגשותיו. מדובר בשני סוגי נזק נפרדים במקום ובזמן, שלפי נימוקי ביהמש מוציאים האחד את השני, ועל כן לא היה מקום לנכות את תגמולי הביטוח הלאומי מהפיצוי שנפסק לו בגין הפגיעה באוטונומיה.
מומלץ להתייעץ עם עורך דין
האדם הוא יצור אוטונומי ולפי פסיקת ביהמ"ש יש מחיר לפגיעה באוטונומיה שלו בהתאם לסוג הפגיעה בכבודו. עצם הפגיעה באוטונומיה, כגון עקב אי יידוע או ביצוע פעולה ללא הסכמתכם, יכולה בנסיבות להקנות זכות לפיצוי, עם זאת מומלץ שלא להגיש בעילה זו בלבד ללא חוות דעת רפואית המהווה תנאי להגשת תביעה בנזקי גוף. מומלץ לפנות לעורך דין המתמחה בתחום הרשלנות הרפואית. על מנת לבחון את היקף הפגיעה והזכות. יתכן כי אתם זכאים לפיצוי. כפי שראינו, פגיעה בכבוד האדם ויצירת רגשות שליליים עשויים לזכות במקרים המתאימים בפיצוי גבוה.
מאת יונתן דייויס, עו"ד – מייסד ובעלים, יונתן דייויס ושות' עורכי דין.
***
כתבה שיווקית בחסות יונתן דייויס ושות' עורכי דין; הכתבה נערכה ע"י מערכת Duns 100.