משך הזמן שעובר עד מתן צווי ירושה של חללי ונרצחי המלחמה קוצר לכ-18 ימים, כך לפי האפוטרופוס הכללי והממונה על ענייני הירושה במשרד המשפטים, עו"ד בן ציון פיגלסון. "בתחילת המלחמה הבנו שאנחנו באירוע מסוג אחר ופעלנו כדי להקל על המשפחות השכולות ולא להקשות יתר על המידה", הסביר פיגלסון, שמסר את הדברים בפורום Duns 100 של בכירי ענף המשפט בתחום דיני משפחה וירושה שכינסה דן אנד ברדסטריט. "לא יכלנו לאפשר ברמה הלאומית שתהיה פגיעה באותן משפחות, אותם אלמנות ואלמנים. במבחן התוצאה קיצרנו בצורה משמעותית את לוחות הזמנים של קיום צווי ירושה עבור משפחות חללי המלחמה והנרצחים. הורדנו את לוחות הזמנים ל-18 ימים, זוהי בשורה גדולה למשפחות".
הבכירים דנו בפורום של שורת נושאים בוערים שעל סדר היום המקצועי, בהם השפעת המלחמה על דיני משפחה וירושה. כך למשל, האפוטרופוס הכללי התייחס בדבריו לנושא הטיפול ברכוש של חטופים. "אנחנו כל רגע מחכים לשובם של החטופים, ורבים לא יודעים אבל המחוקק מקנה לאפוטרופוס הכללי, את היכולת לטפל בעסקים של נעדרים. דרך הצבא, הגענו למשפחות החטופים ושאלנו במה אפשר לסייע", סיפר. "דבר נוסף הוא נושא ייפוי כוח מתמשך, זהו כלי שמשתמשים בו בעיקר אנשים לקראת זקנה. חשוב לציין כי זהו כלי הרלוונטי לכולם בכל גיל. למדנו בתקופה האחרונה שאין לדעת מה יקרה מחר וחשוב מאוד שלכל אדם יהיה ייפוי כוח מתמשך".
בפתח הדיון הוצגה סקירה מקצועית של התחום על ידי עו"ד שילה זברו וייס, מנהלת מחלקת Duns 100 בדן אנד ברדסטריט, שהציגה את המגמות העיקריות בענף. "מלחמת חרבות ברזל שינתה את המדינה ויש לה השפעה של שנים קדימה. ראינו לאחרונה כמה תיקוני חקיקה שהם תוצאה ישירה של השפעות המלחמה, וכן חקיקה זו נועדה להתמודד עם הסיטואציות הייחודיות שנוצרו בעקבותיה ולהבטיח התייחסות מתאימה למקרים השונים שנוצרו", הסבירה. "בנוסף, ראינו מגמה שהתגברה – מיזוגים של משרדי דיני משפחה צוברים תאוצה לאור חשש מקושי תזרימי, שכן מיזוג הוא כלי של עסק להתמודד עם חוסר וודאות ודרך להבטיח יציבות כלכלית מסוימת".
עו"ד עמרי דליהו, שותף בכיר במשרד עורכי דין ונוטריון דליהו רונן ושות', אמר בפורום: "מלחמת חרבות ברזל שהחלה באוקטובר 2023, לא רק הותירה את המדינה במצב של כאב ואבל, אלא גם הציבה אתגר משמעותי לדיני הירושה בישראל. תיקון חוק הירושה, שאושר בנובמבר 2023, מבטא את הצורך המיידי והדחוף להתאים את הדין למצב חירום זה בשני היבטים חשובים - ראשית, התיקון לסעיף 6(ב) מאפשר ליורש להסתלק מחלקו בעיזבון לא רק לטובת בן זוגו, ילדו, אחיו, אלא גם לטובת הורה או נכד של המוריש, כאשר מדובר בנפגעי פעולות איבה בתקופת המלחמה. הרחבה זו נועדה להעניק גמישות רבה למשפחות הנפגעות ולהתחשב במצב הקשה בו הן נמצאות. שנית, התיקון לסעיף 9 דן במקרים שבהם מתו שניים או יותר ואין ודאות לגבי סדר הפטירה שלהם. סעיף זה מבחין בין "יורש וודאי" שזכויותיו לרשת אינן תלויות בסדר הפטירה, לבין "יורש ספק" שזכותו תלויה בסדר הפטירה. התיקון מאפשר לקבוע כי בני משפחה שנרצחו באירועי האיבה ככאלה שלא ניתן לקבוע מי מהם מת תחילה. כמו כן, התיקון מאפשר לבית המשפט ולרשם לענייני ירושה סמכות להורות על חלוקת העיזבון באופן שונה מהמנגנון הקבוע בחוק בהתאם לשיקול דעתו". לדברי דליהו, "מלחמת חרבות ברזל השפיעה באופן ישיר על דיני הירושה בישראל, תוך הבאת דיני המשפחה והירושה להתאמת המציאות הכואבת של אובדן המוני ואירועים טראגיים. התיקונים לחוק מגלמים גישה אנושית וגמישה יותר, המאפשרת להתמודד עם האתגרים המורכבים והבלתי צפויים שהמלחמה הביאה עמה".
לצד השפעות המלחמה, הבכירים דנו גם בסמכות בית המשפט בעניין מזונות קטינים והיעדר הכרעה בבית המשפט העליון, השינויים בחוק הירושה וההשפעות של העברת כספים ורכישת נכסים בחו"ל, מינוי אפוטרופוס לדין ושורת נושאים נוספים. עו"ד מיכאל וייס, שותף ובעלים בוייס משרד עורכי דין, התייחס בדבריו לאתגרים הנלווים לייפוי כוח מתמשך. "כל המנגנון של הכנת ועריכת ייפוי כח מתמשך דורש השקעה רבה גם מצד עורכי הדין שעוברים הכשרה מיוחדת וגם מצד הלקוחות שמשלמים עבור השירות לא מעט, הממנה מתלבט כיצד לנסח את יפוי הכח ומה לבחור בין ההוראות השונות, אבל כאשר מגיעים 'לרגע האמת', יפוי הכח מופעל במקרה הצורך ומיופה הכח ניגש איתו לבנק, מתחילות הצרות. הבנקים עדיין מתייחסים בחשדנות ליפוי הכח המתמשך, מערימים קשיים על ביצוע פעולות מכוחו. לא מאפשרים גישה דרך אתר האינטרנט לחשבון ואם כן אז גישה מוגבלת, כל פעולה בחשבון שחורגת קצת ממהלך העניינים הרגיל זוכה לשרשרת ארוכה של בדיקות ואישורים. בקיצור – הבנקים "מוציאים את המיץ" למי שמבקש לפעול על פי ייפוי הכח המתמשך", הסביר וייס. "ישנם ייפוי כח מתמשכים שהממנה מכניס לתוכם הוראה לבנק לכבד פעולות של מיופה הכח בחשבון הבנק גם לפני שייפוי הכח מופעל (מכח דיני השליחות הרגילים). כאן כבר הבנק הרבה פעמים לא יודע איך 'לאכול' את ההוראה הזו ופשוט מתעלם מהמסמך או מתחיל לטרטר את הלקוחות. יש צורך לבצע התאמות מול הבנקים ברמה הרגולטורית בכל הנוגע לקליטת יפויי כח מתמשכים אצלם".
עו"ד, מגשר ובורר ארתור שני, מייסד, בעלים ומנכ"ל, בארתור שני ושות' – חברת עו"ד, התייחס בדיון לתיקון החקיקה בתחום המשפחה ולהכרה במעמד החוקי של ארוסים - בין היתר מאותו המין - בעקבות טבח 7 באוקטובר. "עד לתיקון זה, ההגדרות של משפחה היו מצומצמות ולא הכירו במשפחות בנות זמננו. תיקון זה התבצע לאחר האסון שפקד אותנו בשבת השחורה של 7 באוקטובר, בו נפל סרן שגיא גולן ז"ל. בעקבות האסון, תוקן חוק משפחות חיילים כך שהוסף מעמד חוקי לארוס או ארוסה של נספה לצורך מתן זכויות לנפלה ולמשפחתה, אף אם הם לא היו בני זוג בהזדמנות פטירתה של הנפלה. שני התיקונים הנ"ל הם התוצאה הישירה של המלחמה והם מטרים לתקן ולשפר את החקיקה הקיימת בתחום דיני המשפחה והירושה".
עו"ד מיכאל גבור מחברת עורכי דין מיכאל גבור דיבר בפורום על השפעת המשבר הכלכלי הנלווה למלחמה על הליכי הגירושין בישראל. "המשבר הכלכלי אשר פוקד משקי בית רבים לאחרונה ובייחוד על רקע מלחמת חרבות ברזל מהווה גורם מכריע גם על ריבוי הליכי הגירושין בחברה הישראלית. ישנו גידול ליניארי במספר בקשות חדלות הפירעון לאחר התפרקות התא המשפחתי ובעטיין מתעוררות שאלות משפטיות רבות כיצד יוכרעו הליכים משפטיים על רקע חדלות הפירעון של התא המשפחתי", אמר גבור. "מזונות, רכוש והליכי גבייה מושפעים ישירות מהליכי חדלות הפירעון תוך שהנושה (הפרודה או הגרושה) תיאלץ לנקוט בהליכים מיוחדים ומותאמים בכדי לממש פסקי דין כנגד חדל הפירעון."
עו"ד מגי הלפרין, הבעלים של משרד הלפרין, עורכי דין, אמרה בפורום: "מלחמת חרבות ברזל הדגישה עד כמה חשוב להסדיר את מעמדם של הידועים בציבור. כיום אין הגדרה מי הם הידועים בציבור והפסיקה עיצבה את הכללים. בשונה מבני זוג נשואים שאז אין חולק כי בן/בת הזוג יורשים את בן הזוג שהלך לעולמו במקרים של בני זוג ידועים בציבור יש להוכיח תחילה שאכן מדובר בידועים בציבור. פסק דין שניתן לאחרונה בבימ"ש העליון דחה תביעה של ידוע בציבור וניצב כנגד המגמה של בתי המשפט להרחיב את הגדרת ידועים בציבור".
עו"ד עדי חן בעלת משרד עורכי דין ויו"ר פורום משפחה ארצי בלשכת עורכי הדין, אמרה בפורום: "פסק הדין שקבע כי אין בעצם הכוונה להינשא כדי להוות אינדיקציה להכרה בבני זוג כידועים בציבור, הוא פסק דין קשה שמשנה כל המבחנים להכרה במעמד הידועים בציבור, מקשיח אותם ודורש אף תנאים שלא נדרשים מבני זוג נשואים, כמו ניהול חשבון בנק משותף. אין ספק כי פסק הדין מעורר בעיות משפטיות ועלול להביא לתוצאות בלתי צודקות ואף מקפחות ממש". בהמשך לכך הזהירה: "כיום, כתוצאה מהקביעה שבפסק הדין, בני זוג רבים שיכלו להיות בעבר מוכרים כבני זוג ידועים בציבור ואף נהנו מיתרונות מוסד הידועים בציבור כגון מזונות אזרחיים שניתנים אף לאחר הפירוד ושני הצדדים מחויבים בהם, בן הזוג כלפי בת הזוג וגם בת הזוג כלפי בן הזוג, נמצאים בחלל משפטי ריק וכדי לא לקחת סיכון על בני הזוג לעגן את ההשלכות המשפטיות של מערכת היחסים שהם מנהלים בהסכם משפטי מתאים יחד עם זאת". חן קראה לעורכי הדין "לא להתייאש משום שאין המדובר בסוף פסוק. שכן מדובר בהלכה של בית המשפט העליון שניתן לשנותה בהלכה אחרת ומאוחרת של בית המשפט העליון. כך שצריך לפעול ולהביא לפתחו של בית המשפט סוגייה דומה". עו"ד חן הבהירה כי היא "תשמח מאוד להוביל את המאבק המשפטי הבא לשינוי ההלכה בסוגיית הידועים בציבור".
עו"ד שירי מלכה, מנהלת מחלקת ניהול הון פרטי ומעמד אישי בשבלת, התייחסה לסוגיית הסדרי הירושה של אנשים המחזיקים נכסים בחו"ל: "אנחנו נתקלים במשרדנו בתופעה של אנשים שמצטיידים באזרחויות נוספות או רוכשים נכסים במדינות אחרות או מעבירים כספים לבנקים מחוץ לישראל - יש לכך השלכות מבחינת הסדרי הירושה שלא תמיד נלקחים בחשבון, במקביל לאור המלחמה והאיום בהטלת מס ירושה ישנן משפחות רבות שפונות להקמת נאמנויות במודלים דומים לאלה שקיימים באנגליה ובארה"ב . אפתח זאת לכיוון הוצאה לפועל של הסדרי ירושה במדינות שונות ומיסוי ירושה בינלאומי".
משתתפי הפורום
עו"ד בן ציון פיגלסון, האפוטרופוס הכללי והממונה על ענייני הירושה במשרד המשפטים | עו"ד אורי צפת - מנהל ובעלים - צפת ושות עורכי דין | עו"ד אורלי מנע שני - בעלים ומייסדת - אורלי מנע שני משרד עורכי דין וגישור | עו"ד אלעד זמיר - בעלים - משרד עו״ד וטו״ר אלעד זמיר ושות׳ | עו"ד ארתור שני - מייסד ומנכ"ל - ארתור שני ושות' - חברת עו"ד | עו"ד דנית אסף יהודאי - בעלים - דנית אסף משרד עורכי דין| עו"ד הילה עציוני קליפר - מייסדת ובעלים - חברת עורכי דין ומגשרים הילה עציוני קליפר | עו"ד טלי אבידן - מייסדת ובעלים - טלי אבידן, משרד עו"ד | עו"ד יאיר שחם - עו"ד - משרד דיבון-קצובר | עו"ד יוסף גביזון - עו"ד שותף - עו"ד משה גביזון| עו"ד יעל גיל - מקימת משרד, בעלת משרד ועו"ד לענייני משפחה וגירושין - משרד עורכות דין יעל גיל | עו"ד לורית גרון גלבוע - שותפה בכירה - גרון גלבוע עורכי דין | עו"ד ליאור קיבריק - שותף - טליה קופלמן פרדו | עו"ד ליאת זך - בעלים ומייסדת - ליאת זך חברת עו"ד | עו"ד ליאת שקלרז - שותפה מייסדת - שקלרז תירוש משרד עורכי דין | עו"ד מאיה הרצברג אלון - בעלים מייסדת - מאיה הרצברג אלון משרד עורכי דין | עו"ד מאיה רוטנברג - מייסדת ובעלים - רוטנברג עורכי דין | עו"ד מאיר בר מוחא - בעלים - משרד עו״ד בר מוחא | עו"ד מגי הלפרין - בעלים - הלפרין, עורכי דין | עו"ד מורן סמון - מייסדת ובעלים - מורן סמון חברת עורכי דין | עו"ד מיכאל גבור - עורך דין - חברת עורכי דין מיכאל גבור | עו"ד מיכאל וייס - בעלים - מיכאל וייס משרד עורכי דין | עו"ד מרב רייכמן-שקד - שותפה, עורכת דין ומגשרת - אירית רייכמן ושות׳ - משרד עורכי דין | עו"ד נאוה פרס - בעלים ומנהלת - נאוה פרס, משרד עורכי דין | עו"ד נוי יוספזון בוסני - מנכ"ל - יוספזון-בוסני חברת עורכי דין ומגשרים | עו"ד עינבל דקל - מייסדת ובעלים - עינבל דקל, עורכת דין לדיני משפחה וירושה | עו"ד עינת טירר - בעלים - א.טירר עורכי דין | עו"ד עמרי דליהו - שותף בכיר - דליהו רונן ושות', משרד עורכי דין ונוטריון | עו"ד רעות שדה - מייסדת - רעות שדה ושות משרד עורכי דין | עו"ד שי קדמי - בעלים - שי קדמי משרד עורכי דין | עו"ד שירי מלכה - מנהלת מחלקת ניהול הון פרטי ומעמד אישי - שבלת | עו"ד שירי קוברסקי - שותפה - א. זינגר ושות' | עו"ד סוזן אדרי - עו"ד מחלקת משפחה - א.אלטו קליין שטיינמץ עו"ד | עו"ד רועי סידי - שותף בכיר - סידי עורכי דין | עו"ד שירה רביד - שותפה בכירה-מחלקת משפחה - א.אלטו קליין שטיינמץ עו"ד | עו"ד שלי יהב - שותפה - משרד עורכי דין רות דיין וולפנר|