חובת השירות בצבא, שירות ביטחון, אחת החובות החשובות, אך גם הנפיצות, שמאתגרות את המערכת, נוכח הצורך מחד בשויון בנטל, ומנגד – בחינה פרטנית של הרבה מאוד מקרים אינדיבידואלים.
על הצורך בשירות בצבא, אין צורך להרחיבה, עם זאת, ישנן אוכלוסיות מסוימות הזוכות להקלות או להסדרים ייחודיים בשל נסיבות חייהן, לעיתים בגלל הבנת המורכבות מצד המערכת, לעיתים בגלל כוח פוליטי של אוכלוסיות מסוימות.
אחת האוכלוסיות שמאתגרות את האיזון בין הצורך לשירות שוויוני מחד, ומצד שני הצורך בהתחשבות בחירויות הפרט, היא אוכלוסיית האזרחים הישראליים בחו"ל, בין אם כאלו שנולדו בחו"ל, ובין אם כאלו שהיגרו לשם עם משפחתם.
אחת מתת הקטגוריות הללו היא מי שזכו בצבא להגדרת "בני מהגרים" – צעירים שנולדו בישראל או חיו בה תקופה משמעותית, אך בשל נסיבות משפחתיות שונות העתיקו את מגוריהם לחו"ל.
המעמד "בן מהגרים" מתייחס לילדים להורים שהיגרו מישראל או מחוץ לגבולות ישראל, ובחרו לעבור למדינה אחרת למטרת הגירה בליווי הוריהם, טרם הגעתם לגיל 16. לפי פקודות הצבא, כל מיועד לשירות ביטחון, השוהה דרך קבע בחו"ל יחויב להתייצב בקונסוליה עם הגיעו לגיל 16 וארבעה חודשים, לשם רישומו – והסדרת המעמד מול הצבא.
הגירה מישראל, וחזרה אליה, אינן תופעות חדשות, והן חידדו את המתח שבין הצורך להבטיח את הזכות של המשפחה, בשלמותה, לקבוע את מקום מגוריה, ומצד שני להבטיח כי לא ייעשה שימוש בהגירה לצורך התחמקות משירות צבאי.
רשויות הצבא, אם כן, קבעו קריטריונים לקבלת מעמד המאפשר דחיית גיוס, כל עוד המיועד לשירות בטחון מתגורר בניכר עם משפחתו. השיקולים שנקבעו הינם מצומצמים, בראשם הגירה עם כלל המשפחה, גיל המהגר, הזיקה לישראל, והיותו חלק ממשפחה שהשתקעה באופן מלא בחו"ל.
מעמד בן מהגרים מעניק, בעיקרו דחיית גיוס, כל עוד המיועד לשירות בטחון נמצא בחו"ל. יחד עם זאת, חריגה מהתנאים המוגדרים או אי-הסדרת המעמד בזמן עלולה לגרור ביטול המעמד, ואיתו חובת גיוס.
הצבא אכן הכיר גם בכך שהחיים מורכבים יותר מסט קריטריונים קשיחים – וקבע מסלול להכרה גם למי שלא עומד בקריטריונים.
במקרים חריגים, בהם לא מתקיימים כל התנאים הנדרשים, אך נסיבות אישיות מצדיקות בחינה פרטנית, חלק מוסדרים, וחלק בשיקול דעת פרטני, ובמקרים שלא מוסדרים בפקודה, ניתן לפנות לרשויות הצבא בבקשה מיוחדת להכרה במעמד. מדובר במקרים בהם צעירים יצא עם חלק מהמשפחה, בחריגה מהגיל הקובע או בחריגה מהקריטריונים האחרים.
אמנם, לא פעם, ובמקרה של בקשות ששורטטו בזהירות ובדיוק, רשויות הצבא קשובות ומכירות במעמד גם בנסיבות חריגות, שלא עומדות בקריטריונים.
אבל, חוסר הבהירות מקשה על אזרחים לתכנן את חייהם, וזאת גם למשפחות נורמטיביות, שומרות חוק, שרוב המשפחה שירתה שירות משמעותי – וכעת לא יודעת האם תוכל לשמור על אחדות המשפחה או שמע רשויות הצבא יכפו על חזרת אחד מילדיהם לצורך שירות בטחון.
הקריטריונים שנקבעו להכרה במעמד מבוססים על קריטריונים אובייקטיביים – הם נוקשים, מצומצמים ולא מכילים את המורכבות האינדיבידואלית שהחיים מביאים איתם.
לדוגמה, ישנם מקרים בהם הצבא אינו מכיר באופן מספק בשיקולים כלכליים, משפחתיים או ההשלכות הרגשיות על מי מבני המשפחה, עת יאלצו להיפרד מאחד מילדיהם, כבסיס מספק לקבלת מעמד "בן מהגרים".
מורכבות החיים מביאה לא אחת לדחיית תוכניות, מסיבות שלא תלויות במשפחה, כמו מגיפה עולמית, שינוי במדיניות ההגירה, המתנה לתקן שסוכם מראש ,ועוד מקרים רבים.
במקרים כאלו, על אף שלכאורה ניתן להגיש בקשה למעמד חריג, העובדה כי הקריטריונים הללו לא מופיעים בפקודה – יוצרת קושי בתכנון חייהם של האזרחים, בהגשת בקשה שבשיקול דעת, גם בהיעדר רצון להפלות – קיים חשש לתוצאה מפלה, בנתונים דומים.
עם הרצון לתקן חוסר הגמישות במתן שיקול דעת להכרה במקרים חריגים – נראה כי ההסדר מעניק חוסר וודאות, ופתח לאפליה, גם אם לא מכוונת.
יש לשקול הרחבה מסוימת של הקריטריונים לקבלת מעמד בן מהגרים, כך שיכללו גם שיקולים הומניטריים ייחודיים ולא רק קריטריונים טכניים כגון מספר שנות השהייה בחו"ל.
עוד, מומלץ לשפר את הליך ההכרה וליצור מסלול ערעור מסודר, אשר יאפשר בחינה מחודשת של מקרים חריגים וימנע מצבים בהם צעירים מוצאים עצמם נדרשים לגיוס, חרף שהותם מחוץ לישראל במשך שנים רבות, וזאת באמצעות בחינה של גורם קבוע, יחסית, שאינו משתנה כל כמה שנים, כמו מפקד מיטב, בהליך מסודר.
יש לשקול להכניס גם קריטריונים אחרים לרשימה, כמו חודשי החריגה מהגיל הקובע (16), רשימת נסיבות שלא היו תלויות במשפחה (עיכוב ביציאה נוכח מצב רפואי של מי מבני המשפחה, המתנה לתקן, ביטול מעמד חוקי במדינת היעד ועוד), מתי הן נוצרו, קריטריונים הנוגעים לצורך בשמירה על אחידות המשפחה מסיבות בריאותיות או רגשיות-נפשיות של מי מהמשפחה.
ניתן ליצור רשימה כזאת, עם ניקוד ליד כל נסיבה, והכרה במעמד מעל ניקוד מסוים, או במקרה שהתקיימו מספר נסיבות מהרשימה (לדוגמה 5 מתוך 10 וכו).
כך, תהיה יותר ודאות בהליכי הגירה, שהן זכות של כל אדם לקבוע את חייו עם כל משפחתו בכל מקום, ומנגד, תכיל גמישות מסויימת לנסיבות החיים המורכבות.
מדיניות גמישה אך אחידה יותר, תאפשר התחשבות במורכבויות השונות, לצד הצורך להבטיח שלא יהיה שימוש בהליכי הגירה להתחמקות משירות צבאי.
מאת עו"ד אבי פינרסקי, בעלים, משרד עורכי דין אבי פינרסקי, העוסק בדיני צבא
***
כתבה שיווקית בחסות משרד עורכי דין אבי פינרסקי; הכתבה נערכה על ידי מערכת Duns 100.