בחודשים האחרונים אנו עדים לתופעה חדשה-ישנה של "רילוקיישן"- הגירה חיצונית ועזיבה של משפחות רבות את הארץ באופן קבוע ללא תאריך חזרה.
מה השתנה? זה לא סוד שבעקבות המצב הבטחוני-כלכלי בעת האחרונה אנשים רבים בוחרים לקום ולעזוב את המדינה. אך בניגוד לעבר, אנו עדים לתופעה רחבה הרבה יותר. משפחות שלמות שבוחרות לשנות לתמיד את מקום מגוריהם לעד. אם פעם ראינו את התופעה בעיקר עקב הצעות עבודה מפתות כאלה ואחרות ורצון להביא לשיפור במצב כלכלי, היום יש לא מעט אנשים שבוחרים לעזוב כי הם לא מסוגלים לשאת את העול, כשהנפש פצועה. כשאנחנו נמצאים במלחמה קיומית תחת לחצים רבים.
אי אפשר לשפוט את אותן משפחות. אין כמעט ישראלי שהמחשבה לקום ולעזוב לא עברה במוחו במיוחד אלו אשר להם ילדים קטנים. הביטחון האישי נפגע. והילדים הם הנפגעים בראש ובראשונה בחרדות קיומיות, בלחצים, ועוד. כתוצאה מהמצב המתוח, אנשים רבים בוחרים לנסות לחיות במקום אחר, שליו יותר ובעיקר בטוח יותר.
סיבה מרכזית לגירושין - לאור תופעת ה"רילוקיישן" נוצרה סיבה חדשה ונפוצה למדי לפרידה שמובילה לגירושין. יש לא מעט מקרים בהם צד אחד מחליט לקום ולעזוב ואילו הצד השני לא מוכן לוותר ורוצה להישאר בארץ בכל מחיר. כשאין ילדים אז המצב הוא פשוט- מפרידים כוחות, מבצעים חלוקת רכוש (אם יש) מתגרשים או נפרדים (כאשר זוג אינו נשוי) וכל אחד הולך לדרכו. אולם כאשר יש ילדים משותפים בסיפור, המצב הופך למורכב יותר. כשיש התנגשות בין הצדדים בשאלה האם לחיות בארץ או לעזוב, וכל אחד מנסה למשוך לכיוונו זו בעיה. בעיה אשר לרוב לא ניתן לגשר עליה וכתוצאה מכך צדדים רבים מחליטים להתגרש.
מה עושים? כפי שנאמר, כשיש צד אחד שמחליט לעזוב, וצד אחר שמבקש להישאר בארץ ולא לשנות את מרכז חייו וככל ויש ילדים משותפים (קטינים) הדבר הנכון הוא לערוך הסכם מסודר אשר מסדיר את מרכז חיי הקטינים, ביקורים של הילדים בחו"ל אצל ההורה שעזב, קביעת דמי מזונות להורה שיגדל את הילדים, הוראות שונות ביחס לחופשות, טיסות לצד השני, אפשרות לשנות את מרכז חיי הילדים בהמשך בהתאם לרצונם, הוראות ביחס לקבלת החלטות מהותיות הקשורות לקטינים והוראות אופרטיביות ביחס לגידול היומיומי השוטף של הצד אשר נותר להתגורר דרך קבע עם הקטינים.
הסכם רילוקיישן - חשוב לציין כי מדובר בהסכם מורכב אשר צריך לצפות מצבים אפשריים שונים בעתיד ויש לתת התייחסות לכמה שיותר סוגיות אשר עלולות לצוץ במהלך הדרך.
איפה יגורו הילדים? ההחלטה המרכזית היא מה יהיה מרכז חיי הקטינים לאחר פרידת הצדדים? האם אלו יוותרו בארץ עם ההורה המעוניין להישאר בארץ או שתינתן הסכמה למעברם לחו"ל עם ההורה אשר מעוניין לעזוב את הארץ?
אין תשובה נכונה לכך. כל מקרה לגופו. יש מקרים בהם קיימת הסכמה של הצד הנותר בארץ לעזיבת הילדים עם ההורה האחר שמעוניין במעבר לחו"ל. ישנם מקרים בהם הצד שמעוניין להישאר בארץ דורש את הישארות הילדים עימו בארץ כך שהצד האחר יעזוב בלי הילדים ומרכז חיי הילדים יוותר בארץ. כמובן שיש לכך השלכות כלכליות ושאלות רבות נוספות.
הכלל: "מה שהיה הוא שיהיה"- ככלל, חשוב לציין כי לאור העובדה שמרכז חיי הקטינים מראש הוא בארץ (ככל והם נולדו בארץ) בהיעדר הסכמה של הצדדים, בתי המשפט לא ימהרו לשנות את מרכז חייהם עם הצד המעוניין לעזוב את הארץ, אלא במקרים במיוחדים.
ההמלצה: ראשית, חשוב להבין כשיש צד שהחליט לעזוב את הארץ כנראה שיהיה מאוד קשה לשכנע אותו להישאר לכן יש להבין זאת ולהכיר בכך. יש את חופש התנועה ולא ניתן להגביל את הצד השני בטח אם הצדדים נפרדים, זכותו על פניו לגור היכן שיבחר. אולם לגבי הילדים המשותפים המצב שונה. יש כאלו (בעיקר ה"פחות מעורבים") אשר יסכימו לצד שמעוניין לעזוב לקחת עימו את הילדים לחו"ל, ויש (בעיקר ה"מעורבים") אשר ילחמו בכך. מומלץ מאוד להגיע להסכמה בעניין מקום מגורי הקטינים ומשם לערוך הסכם הוגן עבור הצדדים, הסכם שיגן על הילדים ובו זמנית יאפשר להם שמירת קשר עם שני ההורים וזאת ניתן להבטיח הן באמצעות הגדרת מועדי ביקורים קבועים בחופשות ובמהלך השנה והן באמצעות סנקציות במידת הצורך ובמסגרתו תיעשה חלוקת רכוש.
מה לגבי זוגות שעוזבים את הארץ כמשפחה ולא נפרדים? ואם המשפחה בוחרת לעזוב ביחד האם נדרש הסכם? אנשים נוטים לטעות בנקודה זו כאשר אלו סבורים כי אם מדובר בהחלטה משותפת לעזוב את הארץ הם אינם נדרשים להסכם. ההמלצה היא לערוך הסכם אשר יאפשר "נק' יציאה" לאחר תקופה מסוימת שכן אם לאחד הצדדים לא טוב לאחר המעבר והוא מתחרט על כך, ככל ולא יהיה הסכם מסודר יהיה קושי להגיע להסכמות כאשר ירצה לשוב לארץ בעיקר לעניין השבת הילדים. היבט נוסף חשוב- סמכות שיפוט- למי תהא סמכות השיפוט לדון בענייני הילדים? ככל ועורכים הסכם ניתן לקבוע מראש את סמכות השיפוט, וליתן הוראות שונות ביחס לקטינים (מזונותיהם, זמני שהות, חופשות בחגים ועוד). ככל ואין הסכם מסודר מראש ייתכן מאוד ובמקרה של מחלוקת כאשר אחד הצדדים ירתה לחזור ארצה, תעלה שאלת הסמכות האם ביהמ"ש במקום מגורי הצדדים ידון בעניינם או ביהמ"ש במדינת ישראל? כדאי מאוד להסדיר עניין זה מראש.
מסקנה - הסכם "רילוקיישן" רלוונטי גם לזוגות שבוחרים להפריד כוחות ולהתגרש וגם לזוגות נשואים שבוחרים לעזוב יחד את הארץ עם הילדים בהסכמה. כדי ליצור וודאות, בטח כשמדובר בשינוי מהותי ודרמטי בחיי הילדים, ההמלצה היא לערוך הסכם שיסדיר מראש את עניין המעבר ולתת ביטוי לאפשרות של מי מהצדדים לשוב ארצה הן לעניין הילדים, מזונותיהם, זמני השהות והקשר עימם, וקביעת סמכות שיפוט ככל ויעלו מחלוקות.