בחודש 03/2021 אושר בכנסת ישראל תיקון 4 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי. מדובר במכשיר משפטי חדש ויצירתי שכל תפקידו לתת מענה לעסקים ולחברות בע"מ שנקלעו לקשיים כלכליים ולאפשר להם לקבל עיכוב הליכים זמני לצורך הגעה להסדר חוב חדש אשר כולל במרבית המקרים "תספורת" לחובות. התיקון לחוק מאשר לכל עסק, חברה או אדם יחיד לנהל את ההליך במטרה לפתוח דף חדש ללא חובות.
נקודת המוצא של המחוקק הייתה שעסקים רבים שהיו יציבים לפני משבר הקורונה "ושרדו" את המציאות היומיומית בארץ, גם אם בקושי, נדרשים בסך הכל "להפסקה קטנה" על מנת להתארגן מחדש ולהתאושש כלכלית וזאת ללא מינויו של בעל תפקיד חיצוני אשר יחליף את בעל העסק או בעל המניות בחברה.
בנוסף אם בתחילת הדרך היה מדובר בתיקון רק עבור עסקים וחברות שנפגעו ממשבר הקורונה הרי שלאחרונה פסיקות שונות של בתי המשפט הרחיבו את הוראות התיקון גם ליחידים, עסקים וחברות שנקלעו לקשיים ללא שום קשר למשבר הקורונה ופשוט זקוקים להליך זה להסדר חובותיהם מבלי לאבד שליטה על העסק או החברה בע"מ. בדיוק "התרופה" לה חיכו בעלי העסקים לשמור על מפעל החיים שלהם שנקלע לקשיים כלכלים.
נראה כי היקף העלייה בתיקי חדלות פירעון של יחידים ותאגידים בחודשים ינואר ופברואר 2022 עשה את שלו ותוקפו של התיקון לחוק הוארך לאחרונה עד לחודש 09/2022 בתקווה שיהפוך לקבוע בכנסת ישראל.
אז איך בעצם עובד ההליך:
מדובר בהליך חדשני, יעיל ומהיר, אשר התווה עקרונות למסלול מיוחד לשיקום עסקים וחברות והבראתם תוך הימנעות מהליכי חדלות פירעון. ההליך מיטיב עם בעלי החוב, תורם לנושים, מסייע לעובדי התאגיד לשמור על מקום עבודתם ודואג לספקים השונים, למשפחות שתלויות בעסק ולמשק בכללותו. ההליך מאפשר לתאגיד להמשיך ולעבוד, לקדם פרויקטים שונים, להמשיך לייצר כסף והכנסות, לפעול כעסק חי ובריא תוך שהוא עוצר כל נושה שמנסה "לתקוף" את התאגיד בתביעות ועיקולים וחוסם אותו לתקופה של מספר חודשים.
תחילתו של ההליך בהגשת בקשה הכוללת בין היתר, תכנית עסקית שתפרט את אופן הפעלת התאגיד בתקופת עיכוב ההליכים (ובכלל זה הכנסות והוצאות צפויות, תכנון עסקי והפעולות הנחוצות לשם הפעלת התאגיד), מתווה ראשוני להסדר החוב ופירוט האמצעים למימון הוצאות הפעלת התאגיד.
בית המשפט יקבל את הבקשה, יבחן אותה ויוכל להוציא צו לעיכוב כל ההליכים במעמד צד אחד ומתן הגנה מול כלל הנושים לרבות נושים מובטחים ורשויות המס.
עיכוב הליכים גם לבעל המניות של התאגיד או לנושאי משרה:
חלק חשוב בתיקון קובע כי במהלך תקופת עיכוב ההליכים, סמכויותיהם של האורגנים בתאגיד נותרות על כנם, ללא החלפתה של שדירת הניהול בבעל תפקיד חיצוני.
לכן בית המשפט מוסמך לעכב הליכים כנגד צדדים שלישיים, כדוגמת בעלי המניות בחברה ונושאי משרה בתאגיד על מנת לאפשר את הוצאתו אל הפועל של הסדר החוב ולאפשר להם "שקט תעשייתי" על מנת לנהל את התאגיד בדרך הטובה ביותר.
בעל עסק או חברה בע"מ אשר מקבל הגנה מלאה לנכסיו האישיים לרבות האפשרות לבנות מחדש תוכנית להחזר החובות, לעיתים תוך "תספורת" לחובותיו, יפעל בצורה טובה יותר וכנה על מנת לגבש את הסדר החוב ולבצע הבראה כללית לעסק שלו.
לא קל לחזור הבייתה מיום עבודה כאשר עיקולים שונים כדוגמת מימוש משכנתה, עיקולי מיטלטלין, צווי פריצה וכיוצ"ב מאיימים על בני משפחתו של בעל העסק. עיכוב ההליכים מאפשר לבעל העסק אם מדובר בעוסק מורשה או לבעל המניות אם מדובר בחברה בע"מ לנהל את עסקיו בלא הפרעה ולחזור לחיק בני משפחתו תוך שהוא שומר על ביטחונם.
מינוי מנהל הסדר עם סמכויות מוגבלות שלא פוגעות בבעל השליטה:
עם מתן הצו לעיכוב ההליכים ממונה לתאגיד או היחיד מנהל הסדר שתפקידו הבטחת ניהולו התקין של ההליך, שמירת נכסי התאגיד וסיוע בגיבוש הסדר החוב מול כלל הנושים. בתקופת עיכוב ההליכים התאגיד ימשיך לפעול במהלך העסקים הרגיל, רק כדי לאפשר את המשך קיומו כעסק פעיל עד גיבוש הסדר חוב, ובהתאם לתוכנית ההפעלה שאישר בית המשפט.
על מנת לאפשר לתאגיד את המשך הפעלתו הרגילה ולפעול במהלך תקופת העיכוב, הקנה החוק לתאגיד את האפשרות לאכוף על צדדים שלישיים את המשך קיומם של חוזים שנכרתו מול התאגיד, אף אם הופרו בידי התאגיד קודם לעיכוב ההליכים. בנוסף, החוק אפשר לתאגיד להתקשר בחוזה לנטילת אשראי מול מוסדות פיננסים על מנת לאפשר את הפעלתו.
הגנה מיוחדת לבעלי עוסק מורשה:
עסקים רבים במדינת ישראל פועלים במתכונת של עוסק מורשה. יתרון גדול מאד של ההליך נובע ממתן אפשרות לגם בעלי עוסק מורשה להגיש את הבקשה לעיכוב הליכים לצורך גיבוש הסדר החוב עם הנושים.
עם מתן ההחלטה על עיכוב הליכים לא ניתן יהיה להמשיך ולפתוח בהליכים משפטיים ובהליכי גבייה נגד היחיד ונגד העסק בבעלותו. זאת, כדי לאפשר לו התנהלות כלכלית במהלך עסקים רגיל בתקופת עיכוב ההליכים, אך מבלי לשנות את מצבת נכסיו באופן חד צדדי ולא במסגרת ההסדר.
היחיד מקבל מגוון אפשרויות שכל מטרתן לסייע לו לצלוח את המשבר:
חשבון בנק חדש ומוגן הכולל כרטיס, הוראות קבע ופעולות באינטרנט, אפשרות להעסיק עובדים, אפשרות להתחבר לסליקת אשראי, אפשרות לטוס לחו"ל.
במסגרת ההליך ותחת צו עיכוב ההליכים נפגשים כל נושיו של היחיד באסיפה לגיבוש הסדר חוב. הדבר מהווה יתרון טקטי משמעותי ליחיד אשר אינו צריך להסביר לכל נושה ונושה את מצבו ומאפשר ליחיד בצורה מאוחדת נגד נושיו.
נושה אשר רואה לנגד עיני באסיפה עוד 10 נושים מסביבו "מתקפל" מהר יותר ונוטה להסכים לפשרה אשר מיטיבה עם היחיד מתוך מטרה לחסוך בהליכים משפטיים והוצאות. בנוסף, אף נושה לא רוצה לנהל הליך משפטי כאשר עוד נושים ייהנו מהתוצאה פרי עמלו והדבר מהווה יתרון חשוב ליחיד שיש למנף במסגרת הסדר החוב.
ההיגיון והשכל הישר יגידו כי לרוב נושיו של היחיד יסרבו לקבל את הצעתו להסדר חוב – הצעה אשר לעיתים כוללת "תספורת" לחלק גדול מהחוב ופריסות ארוכות טווח לסכומים שכן ישולמו.
הנושים יראו בהצעה לעג לרש ולא יישקלו את השיקולים האמיתיים הרלוונטיים.
בדיוק לשם כך ניתן לעשות שימוש בסעיף 87 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי אשר מאפשר לבית המשפט, על דרך ההיקש מתאגידים, לאשר הסדר נושים ליחידים גם כאשר ישנה התנגדות להסדר. לא כל הנושים הם גופים גדולים ומוסדיים שפועלים מתוך מניעים כלכלים טהורים (בנקים, חברות אשראי, ספקים גדולים וכיוצ"ב) וישנם נושים פרטיים שפועלים גם ממניעים זרים של נקמה ביחיד. לעיתים גם עורכי הדין של הנושים הם אלה שמסכלים הגעה להסדר מהיר ונוח מתוך רצון להרוויח עוד שכר טרחה.
בשגרה ובפרט בעת ניהול הליך לפי תיקון 4 לחוק אישור הסדר נושים מצריך את אישורם של רוב הנושים להליך. דרישה זו עלולה להביא לניצול לרעה של ההליכים ולניסיונות ניצול של אסיפות הנושים השונות. כדי למנוע זאת קבע המחוקק מנגנון שמאפשר לבית המשפט את הסמכות לכפות תוכנית גם על אסיפת נושים שהגישה התנגדות. מנגנון זה מסייע ליצירתו של משא ומתן ענייני ומפחית את התמריץ של אסיפות הנושים לנצל לרעה את העובדה שנדרשת הסכמתם לתכנית הכללית.
ניהול אסטרטגי של ההליך יוביל את הנושים למסקנה שהחלופה לאישור ההסדר במתכונת תיקון 4 לחוק תהיה הליכים ארוכים וקשיים, אולי פירוק של העסק, אשר בסופם הם לא יראו כספים. בפרק הזמן שהעסק תחת הגנה הוא יכול לבצע מהלכים רבים שיבטיחו את המשך עתידו הכלכלי מה שיגרור את הנושים לעוד ועוד הליכים משפטיים.
כך בסופו של יום, ניתן לכפות על הנושים הסדר מקל ולהביא אותם לשולחן המשא ומתן עם הסכמות להסדר החוב שמציע היחיד לעסק.
לסיכום:
הוראת השעה משנה באופן מהותי את נקודת האיזון הנוכחית במערך היחסים בין הנושים לבין התאגיד ומאפשרת לתאגיד או העסק לקבל הגנה מפני נושיו, ללא "תג המחיר" של איבוד השליטה. הצורך במתן מענה משפטי ועסקי יעיל לכל אותן חברות שזקוקות רק לעזרה מוגבלת על מנת להמשיך ולמלא את תפקידן כיצרניות בשוק התעסוקה ובמשק בכלל רק התחדד לאחר משבר הקורונה והוא כעת בשיאו.
על כל חברה או עסק אשר עומדים בפני משבר להקדים תרופה למכה ולבחור בדרך הנכונה לגיבוש הליך הבראה כולל תוך שהם עדין בשליטה מלאה על ההליך שייבחר ועל המסלול להסדר החוב שייטיב עם כל הגורמים המעורבים וישאיר את בעל העסק או החברה עם נכסיו ועם מפעל חייו.
מאת עו"ד לירום סנדה עוסק בלטיגציה מסחרית לעסקים וחברות, ל. סנדה, להב ושות' חברת עורכי הדין