הסיטואציה מוכרת כמעט לכל מעסיק; עובד מקבל זימון לשימוע, ולפתע מתחיל להציג אישורי מחלה מקופת החולים. בהתאם לחוק, לא רק שמעסיק, אינו רשאי לפטר עובד בתקופת המחלה כל עוד לא הסתיימו ימי המחלה שצבר העובד, אלא הוא אפילו אינו רשאי לדרוש ממנו לעבור בדיקה רפואית נוספת במידה ואישור המחלה ניתן על ידי קופת חולים. המעסיק מוצא את עצמו במצב בעייתי שבו הוא אינו יכול להשלים את הליך הפיטורים למשך תקופה ארוכה, גם אם ברור לו שאישור המחלה פיקטיבי.
פסיקה תקדימית מהעת האחרונה של השופט כאמל אבו קאעוד מבית הדין האזורי לעבודה עשויה לסייע למעסיקים להתמודד עם עובדים שמנצלים לרעה את ימי המחלה. בפסק דינו קבע בית הדין כי בעידן שבו ניתן לקבל אישור מחלה מקופת חולים ללא ביקור רופא, אין הצדקה לאבחנה מלאכותית בין אישור מחלה המונפק על ידה לאישור המונפק על ידי גורם אחר.
סיפור המעשה
התובעת הועסקה בחברה העוסקת בהשגת החזרי מס. היא הגישה תביעה כנגד מעסיקתה במסגרתה עתרה, בין היתר, לפיצויי פיטורים, פיצוי בגין פיטורים שלא כדין, הבראה ודמי מחלה.
המעסיקה הגישה תביעה מקבילה כנגד התובעת בגין הפרת חובת הנאמנות. לדבריה, התובעת החלה לעבוד עבור חברה מתחרה תוך כדי עבודתה. יתרה מכך, לאחר קבלת הזימון לשימוע, התובעת נעלמה ממקום העבודה והציגה במשך 11 שבועות אישורי מחלה, שלטענת המעסיקה היו חסרי בסיס. כמו כן, העובדת סירבה להתייצב לבדיקה רפואית מטעם המעסיקה.
בית הדין לעבודה: התובעת הפרה את חובת הנאמנות
נקבע כי התובעת הפרה את חובת הנאמנות בכך שהחלה לעבוד בעסק מתחרה במקביל לעבודתה אצל המעסיקה, נעדרה מעבודתה עם קבלת ההזמנה לשימוע, המציאה תעודות מחלה שלא היה להן בסיס וסירבה להעמיד עצמה לבדיקה רפואית.
אישורי המחלה מקופת החולים אינם מספיקים במקרה זה
לדברי בית הדין לעבודה, בחינה של חומר הראיות מעלה כי התובעת ניסתה להתחמק מהליך השימוע וביקשה לדחות את הקץ בחוסר תום לב.
ראשית, התובעת עצמה אישרה בעדותה כי למרות מחלתה, היא הייתה מסוגלת להיפגש עם עורך דינה ואף לצאת מהבית. לפיכך, לא הייתה כל מניעה כי לכל הפחות תשיב בכתב לטענות שהועלו נגדה.
שנית, התובעת לא הצביעה על מניעה אובייקטיבית להתייצב לבדיקה מלבד טענה כי לא ניתן לה די זמן להתכונן. לדברי בית הדין, מתן התראה של 24 שעות היא סבירה ביותר בנסיבות העניין, במיוחד בשים לב כי התובעת הוזמנה להיבדק אצל רופא בעיר מגוריה.
שלישית, אכן, בהתאם לתקנות דמי מחלה (נהלים לתשלום דמי מחלה), מעסיק רשאי להעמיד את העובד לבדיקה רפואית רק כאשר תעודת המחלה לא ניתנה על ידי קופת חולים. לפיכך, לכאורה לא היה מקום להעמיד את התובעת לבדיקה רפואית משעה שאישורי המחלה שסיפקה הם מקופת חולים.
אולם, כך קבע בית הדין, הגיעה העת להרחיב את התקנות גם למקרים מיוחדים בהם הומצאה תעודת מחלה על ידי קופת חולים, כמו במקרה הנדון.
לדברי בית הדין, בשים לב שאין כיום כל קושי לקבל אישור מחלה, ללא ביקור רופא, ובלחיצת כפתור באמצעות אפליקציות קופות החולים, אין עוד מקום לאבחנה בין תעודה רפואית המונפקת על ידי קופת חולים לתעודה המונפקת על ידי גורם רפואי שאינו פועל במסגרת הקופה, ומדובר באבחנה מלאכותית שאיננה עוד בתוקף.
בנסיבות המקרה הנדון בו התובעת הפסיקה את עבודתה מיד עם קבלת ההזמנה לשימוע, בטרם הייתה חולה, והתעורר החשד כי היא מביימת את מחלתה, עובדת במקביל בעסק מתחרה, ומונעת מהמעסיק את זכותו לברר את טענותיו כלפיה, וכופה עליו הארכת חוזה העבודה, עמדה למעסיקה הזכות להעמיד את העובדת לבדיקה רפואית.
התובעת חויבה בפיצוי המעסיקה בסך של כ-2,100 שקלים.
לאור כל האמור, תביעתה של התובעת התקבלה רק בעניין תשלום דמי הבראה ונקבע כי המעסיקה תשלם לתובעת סך של כ- 5,100 שקלים. עם זאת, העובדת חויבה לשלם למעסיקה סך של 7,500 שקלים בגין הפרת חובת הנאמנות. לאחר קיזוז החיובים ההדדיים, חויבה העובדת לשלם למעסיקה סך של כ – 2,400 שקלים וכן הוצאות בסך של כ – 2,500 שקלים.
פסיקה מבורכת, אבל...
כעורכת דין המתמחה גם בדיני עבודה, אני נתקלת יותר ויותר בתופעה שבה עובדים, שחרב השימוע מתנוססת מעל ראשם, מציגים אישורי מחלה במטרה לדחות את ההליך. במובן זה, פסיקת בית הדין האזורי לעבודה היא נדרשת ומבורכת, שכן היא מעניקה למעסיקים כלי להתמודד עם מצבים של חוסר תום לב מצדם של עובדים.
עם זאת, יש לזכור שתי נקודות מרכזיות: הראשונה, מדובר בפסק דין שניתן על ידי בית דין אזורי, ולכן אין לו תוקף מחייב גורף. במילים אחרות, בתי דין לעבודה אחרים אינם מחויבים לפסוק באותו האופן, ועובדים ומעסיקים עלולים להיתקל בפרשנויות שונות של בתי הדין בסיטואציות דומות.
השנייה, פסיקת בית הדין במקרה הנדון ניתנה בנסיבות חמורות וחריגות בהן הוכח כי התובעת הפרה את חובת הנאמנות כלפי מעסיקתה. לא בטוח, כי במקרים אחרים, שבהם אין הוכחות חד-משמעיות להפרת אמון או להתנהלות חסרת תום לב מצד העובד, תתקבל דרישה דומה מצד המעסיק לבדיקה רפואית נוספת.
פסק הדין מסמן שלב חדש בהתמודדות עם עובדים המנצלים לרעה את ימי המחלה, במיוחד כאשר יש אינדיקציות ברורות להיעדרות בלתי מוצדקת. עם זאת, ימים יגידו אם ההלכה של כבוד השופט אבו קאעוד תהפוך למחייבת או שמא תישאר בגדר החלטה נקודתית, התלויה בנסיבות המקרה הספציפי.
(סע"ש 58217-06-22, 5235-09-21)
- המידע המופיע במאמר הוא כללי בלבד. ואין בו בכדי להוות חוות דעת מוסמכת או ייעוץ מוסמך.
- הכותבת לא ייצגה מי מהצדדים להליך.
- "איילת רייך - משרד עורכי דין, נוטריון וגישור" מתמחה בקיבוצים, מושבים, תאגידים, בתחום המסחרי-חקלאי-מינהלי , ליטיגציה ודיני עבודה. עו"ד איילת רייך-מיכאלי משמשת כבוררת וכמגשרת במחלוקות.
- אנו מזמינים אתכם לבקר באתר האינטרנט שלנו: WWW.AYELET-RAICH.CO.IL, ולעקוב אחרינו בפייסבוק: "איילת רייך – משרד עורכי דין נוטריון וגישור".
***
כתבה שיווקית בחסות "איילת רייך - משרד עורכי דין נוטריון וגישור"; הכתבה נערכה על ידי מערכת Duns 100.