פשעים, רמאויות והונאות אינם תופעה חדשה, ואולם בשנים האחרונות אנו עדים להתגברות משמעותית במקרי ההונאה שנוגעים לחשבונות בנק. מעבר לגידול בכמות המקרים, גם השיטות של הנוכלים נעשות יותר ויותר מתוחכמות.
אחת השיטות השכיחות בימינו הינה יצירת קשר טלפוני עם לקוח תוך התחזות לעובד בנק, שוטר, גורם מימון שמציע הלוואה ועוד. במהלך השיחה הלקוח מתבקש למסור למתחזה פרטי כניסה סודיים לחשבון, או שהוא מתבקש לאשר גישה של המתחזה לטלפון/מחשב של הלקוח באמצעות תוכנת השתלטות מרחוק וזאת לאחר כניסת הלקוח לאתר/האפליקציה של הבנק. במקרים אחרים הלקוח מתבקש לבצע העברה בנקאית לחשבון של המתחזה או להעביר אליו קוד למשיכת כספים במזומן, תוך הבטחה שיקבל בהמשך הלוואה. קיימים גם מקרים בהם הלקוח נוטל – בעצמו לפי הנחיות הנוכל או באמצעות הנוכל שמקבל גישה מרחוק לחשבון – הלוואה דיגיטלית, ואז כספי ההלוואה נמשכים לזכות הנוכל. מתווה ההונאה האמור שכיח במיוחד באוכלוסיה דוברת רוסית.
הבנקים מחזיקים מחלקות מיוחדות שמתמחות בחקירות של מקרי הונאה כאלה ואף מנסות לנטר אותם בשלבים מוקדמים, ואולם מטבע הדברים אין כל אפשרות מעשית למנוע מלקוח לבצע בעצמו פעולות בחשבון (כמו העברה בנקאית או משיכת כספים במזומן), וכשמקרה ההונאה מתגלה – כמעט תמיד זה כבר מאוחר מדי. לא אחת הנוכלים משכנעים את הקורבן שלא לשתף פעולה עם הבנק או המשטרה, והדבר מקשה על חקירת המקרה לאחר שארע.
סוג אחר של הונאה מתמקד דווקא בחברות גדולות בעלות פעילות בינלאומית. הגורם הרלוונטי בחברה מקבל פתאום מייל מספק מוכר וקבוע בחו"ל שמבקש לשנות את פרטי חשבון הבנק אליו יש להעביר תשלומים. המייל בדרך כלל נראה תמים ולא מעורר חשד. רק לאחר שהתשלום מועבר לחשבון החדש (ומדובר לעיתים בתשלומים בהיקף של מאות אלפי דולרים) מתברר שהמייל נשלח ע"י מתחזה והתשלום כלל לא הגיע לספק.
תופעה נפוצה אחרת נוגעת לשיקים. קיימים יותר ויותר מקרים שבהם מבוצעים זיופים בשיקים. הזיופים יכולים לבוא לידי ביטוי בשורה ארוכה של היבטים, ובכלל זה מחיקת המילים "למוטב בלבד" והסבת השיק, שינוי שם המוטב בשיק, שינוי סכום השיק, שינוי תאריך ועוד. יתרה מכך, קיימים מקרים שבהם מסמך השיק עצמו משוכפל באופן שהבנק מקבל לפירעון שני שיקים הנושאים אותו מספר – אחד אמיתי והשני מזויף. במקרים אחרים, פחות שכיחים, מוצגים לפירעון יותר משני שיקים הנושאים אותו מספר, וגם התגלו מקרים שבהם מספרי השיקים כלל אינם דומים לאלו שהונפקו. בדרך כלל השיקים המזויפים נושאים את החתימה הנכונה של הלקוח, ובבדיקה שגרתית ורגילה של השיקים קשה עד בלתי אפשרי לעלות על הזיוף, ובפרט שעה שהבדיקות של השיקים מבוססות על צילום של השיקים ולא על השיקים המקוריים.
כל אחד כמעט יכול להיות קורבן לזיוף שיקים – הן אנשים פרטיים, הן עסקים קטנים והן תאגידים גדולים ואפילו גופים ציבוריים כמו עיריות. אם הזיוף מתגלה בסמוך למועד הצגת השיק לפירעון, אפשר לפנות לבנק ולבקש ממנו להחזיר את השיק, ואולם בדרך כלל הזיוף מתגלה רק כעבור זמן, ואז אין כמעט אפשרות להחזיר את השיק (הבנק יכול לנסות לבצע החזרה, ואולם סביר להניח שהבנק המציג ידחה את ההחזרה בטענה שבוצעה באיחור, ובפרט לאחר שהלקוח שלו – הנוכל – כבר משך את כספי השיק).
באופן טבעי, לקוח שנפל קורבן להונאה פונה דבר ראשון לבנק בדרישה לפיצוי, ואולם הבנקים נוהגים לדחות את מרבית הפניות האלה, בטענה שהם לא התרשלו ולא היו אמורים לדעת שמדובר בהונאה / זיוף. אם ההונאה באה לידי ביטוי בפעולות שבוצעו ע"י הלקוח עצמו (העברות, משיכות מזומן וכד') או בפעולות שבוצעו ע"י הנוכל לאחר שהלקוח מסר לו פרטי גישה לחשבון, קודי משיכה, אישור השתלטות מרחוק וכד' – הבנק יטען, ובצדק, שאין מקום להטיל עליו את האחריות לפעולות שבוצעו. אם ההונאה באה לידי ביטוי בזיוף שיקים, הבנק צפוי לטעון שהשיקים נחזו להיות תקינים ונשאו את חתימת הלקוח, כך שהבנק לא אמור היה לעלות על הזיוף (זה לפחות המצב במרבית המקרים). יתרה מכך, בכל הנוגע לזיופי שיקים, בהנחה שהזיופים נמשכו לאורך זמן, הבנק יכול לטעון לאשם תורם מצידו של הלקוח, בכך שלא בדק את החשבון בזמן אמת והתלונן על הזיוף רק לאחר שהנזק כבר נגרם ולא ניתן היה עוד להחזיר את השיקים.
קיימים מקרים שבהם הזיוף התאפשר בעקבות משלוח שיק בדואר, ואז הבנק יכול לטעון לרשלנות של הלקוח גם בהיבט זה, שכן בימינו המשלוח בדואר (במיוחד דואר רגיל ולא רשום) אינו בטוח וצריך להביא זאת בחשבון. קיימים מקרים שבהם לקוחות מקבלים מהבנק אישור להדפיס שיקים באופן עצמאי בבית דפוס חיצוני ולא באמצעות הבנק, ואז הבנק נוהג להחתים אותם על מסמך שבו הם לוקחים אחריות לנזקים שייגרמו עקב כך, וזאת בשים לב לכך ששיקים שמודפסים ע"י הבנק נהנים מהגנות הדוקות יותר שמקשות במידה רבה יותר על הזיוף.
לנוכח ריבוי מקרי ההונאה, חשוב להיות מודעים לתופעה זו ולנקוט משנה זהירות. כדאי לחשוד בכל שיחה טלפונית שבה הלקוח מתבקש להיכנס לחשבון הבנק, אפילו אם השיחה נחזית להיות מהבנק או מהמשטרה. בכל מקרה יש להימנע ממסירת פרטים סודיים לגבי החשבון או לאפשר לצד שלישי גישה מרחוק לחשבון. לגבי חברות – אם מגיע מייל מספק שמבקש לשנות את מספר החשבון, חשוב לוודא שהמייל אותנטי, בין היתר באמצעות יצירת קשר טלפוני עם איש הקשר אצל אותו ספק.
אשר לשיקים – לנוכח התופעה הנרחבת של זיופי שיקים, מומלץ לבדוק את החשבון בתדירות גבוהה ולהתלונן מיד בפני הבנק על כל משיכה שאינה מוכרת. תלונה מהירה תוכל לסייע בהחזרת השיק המזויף, וגם אם לא – הדבר עשוי לסייע במניעת כיבוד של שיקים מזויפים נוספים. כמו כן, מומלץ, במידת האפשר, להימנע ממשלוח שיקים בדואר.
לסיכום, מקרי ההונאה המתוחכמים הולכים ומתרבים, בין היתר בכל הנוגע לחשבונות בנק. מגוון רחב של לקוחות עלול להיפגע. במרבית המקרים הפניות לקבלת פיצוי מהבנק נדחות והלקוחות נותרים בפני שוקת שבורה. בהתאם לכך, חשוב להיות מודעים לתופעה ולנקוט באמצעי זהירות מיטביים, באופן שעשוי לסייע במניעת הנזק.
מאת עו"ד דרור טימור - שותף במחלקת בנקאות ומימון במשרד עוה"ד סלומון ליפשיץ, יוסי לוי ושות'