לפני מס' חודשים, עצרו רשויות המס בארה"ב את מנכ"ל חברת BitClave שנאלץ להחזיר לאחרונה 25 מיליון דולר למשקיעים ביוזמת הבלוקצ'יין החדשה שהוא הנפיק ב-(ICO (Initial Coin Offering. זאת, ועוד 3.4 מיליון דולר ריבית, פלוס קנס של 400 אלף דולר. לא נעים.
הרשויות האמריקניות טענו כי BitClave מכרה למשקיעים שלה טוקן (CAT) שלא על פי הנהלים. אך המעצר גם עורר שאלות רבות, כאשר הראשונה והמרכזית שבהן היא מה הם בכלל הנהלים או התקנות בעולם הקריפטו. בפועל הרשויות במרבית העולם עדיין לא מכירות ולא מאפשרות שימוש במטבעות מבוזרים בחיי היום יום "האמיתיים".
אך מי קובע למה משמש Token? לדוגמה, נניח שהחברה שלי מבצעת פעילות מסויימת, ומספקת שירותים בעולם האמיתי. אחד מהרעיונות קונספט התמורה בהשקעה בטוקנים אומר שבמקום לתת למשקיעים מניות (התמורה בדרך "הישנה" להשקעה) אני אתן להם טוקן (TOKEN) שצמוד לפעילות שהחברה מבצעת, או שיש לו שימוש נוסף (כמו אפשרות חשיפה להשקעות ייחודיות שמתאפשרות רק באמצעותו) או שיש לו מגבלת כמות, ואז ערכו (פוטנציאלי) עולה ככל שיש לו יותר ביקוש ולא ניתן "להנפיק" עוד, בדומה לביטקוין ועוד.
על פי הרשויות בארה"ב, זה היה המקרה של BitClave. ולמרות שהחברה לא הודתה בממצאים, היא מיהרה להגיע להסכם ולהחזיר את כל הסכום שנאסף ממשקיעים.
הידיעה הזו לא ממש מפתיעה את מי שמעורה בתחום. כבר בשנת 2018 נערך מחקר על ידי Satis Group שמצא כי 80% מהנפקות ה-ICO התגלו כרמאויות. ומתוך ה-20% הנותרים, כך התברר, רק 10% הצליחו "להמריא".
בלוקצ'יין, ביטקוין ו-NFT: איך מיזם קריפטו נולד?
בלוקצ'יין, ביטקוין, קריפטו, NFT - המושגים הללו נשמעים יותר ויותר בשנים האחרונות. חברות פרטיות גדולות כמו מיקרוסופט, מאסטרקארד, טסלה ואמזון כבר מכירות במטבעות דיגיטליים ומוכנות לקבל בהן תשלום (באופן כזה או אחר). על פי הערכתנו, ככל שיתבססו, גם מדינות יתחילו להכיר בהן כמטבע עובר לסוחר שישמש לקניית מוצרים בפועל ב-"עולם האמיתי-פיזי".
חשוב לזכור, בתחום שכזה שהוא עדיין יחסית בחיתוליו, הן בפן הרגולטורי והן בהיכרות של ציבור המשקיעים - ישנו סיכון גדול. תחילתו של רעיון בתחום הקריפטו דומה למעשה לכל מיזם אחר. יש רעיון, צורך, מענה טכנולוגי או לא- ויוצאים לדרך.
קריפטו ומטבעות דיגיטליים: מה אופי המוצר החדש?
אוקי, אז מצאנו רעיון בתחום. מה הלאה?
השלב השני הוא בניית המוצר או הבנה מה צריך לעשות כדי לממש את הרעיון. בשלב הזה אנחנו מבצעים הערכה כספית: כמה צריך והאם צריך לעשות גיוס של כסף FIAT, או שאפשר כבר לעבור לגיוס הון בקריפטו. כיום, עולם הקריפטו מתנהל במקביל לעולם הבנקאות הרגילה כי המערכת הבנקאית והממסד לא מעוניינים לשלב אותו. לכן, לרוב מגייסים בכסף FIAT כי אפשר להפוך אותו לקריפטו די בקלות, לעומת המצב ההפוך שהוא יותר מורכב וסבוך. כאמור, סביר להניח שבעתיד הלא רחוק המצב הזה ישתנה.
השלב הבא הוא איפיון המוצר.
לדוגמא, נניח שאני רוצה ליזום יצירת מטבע וירטואלי חדש – מה מטרתו? האם הוא דומה יותר למנייה או למטבע עובר לסוחר? יש מקרים בהם אני מייצר Utility Token שהוא מטבע קריפטוגרפי אשר משתמש למטרה ספציפית ובתוך מערכת מסוימת (לדג'- מקנה יכולת שימוש בשירות ייחודי סגור וכיו"ב). בתוך זה מתחילים לשכור את אנשי המקצוע הנכונים, ברמות התכנוניות ייתכן שנוסיף רק אנשים שיהיו שותפים למיזם (CEO, שיווק, TOKEN ECONOMIST).
השקת מטבע יכולה להתחיל במס' אופנים כגון: ICO (Initial Coin Offering) – שפחות נפוץ היום, או בדרך של IDO - Initial Decentralized Exchange offerings, תהליך שיכול להסתבך ולהסתעף אם לא מנהלים אותו נכון.
IDO מזכיר במידת מה הנפקת בבורסה- היינו זה תהליך שנעשה בתוך מערכת סדורה ושגם כדי לבצעו – צריך לעמוד בתנאי סף ספציפיים אשר נועדו בין היתר לבחון את הפרויקט ולתת לו מידת אמינות נוספת.
חשוב לשים לב – גם תחום זה עדיין אינו מפוקח מספיק וקיים בו מידת סיכון לא מבוטלת.
כבר היום יש לא מעט בורסות קריפטו ברחבי העולם, הדורשות תהליך אימות, מבצעות תחקיר אודות המיזם ומטמיעות כלים טכנולוגיים למניעת רמאויות.
קריפטו בצמיחה
להערכתי, בשנים הקרובות שוק הקריפטו רק יצמח ויתפתח. ככל שהזמן יחלוף, הממשלות והבנקים יבינו שהמטבעות הדיגיטליים כאן כדי להישאר והניסיון הריכוזי שלהם להמשיך לשלוט במטבעות יקרוס מבפנים או לכל הפחות – יעבור שינויים ותמורות משמעותיים. אנחנו עדים כבר עכשיו לעובדה שהציבור נותן אמון בשוק המטבעות הדיגיטליים: סכומי הכסף שעוברים בו - עצומים. קרנות מחקות מדד, עוקבות אחרי המטבעות הדיגיטליים גם עבור מי שלא מעוניין להחזיק במטבעות עצמם ועוד.
במקביל, היקף העסקאות ואפיקי ההשקעה הפוטנציאליים יצמחו יחד עם התחום. אך דווקא בגלל העובדה שהתחום נמצא בשלב ביניים לאחר שעבר הכרה, אך לפני שהוסדר סופית מבחינה רגולטורית – יש צורך במשנה זהירות בפעילות בשוק זה.
מאת עו"ד עידן בן-יעקב –מומחה בתחומי קריפטו, הייטק, ניהול הון משפחתי ומשפט מסחרי, בן-יעקב משרד עורכי דין , Ben-Yacov Law Firm