בעת העתיקה הוא שימש לבישול ונבנה מחוץ לבית, בימי הביניים הוא כונה "חדר עשן" ונבנה במיקום הגבוה ביותר במבנה, ובהמשך עם המצאת התנור הוא נבנה בתוך הבית ושימש לבישול ביום ובערב לשינה. בעת המודרנית הוא החל להפוך בהדרגה לחדר בישול קטן והחל מסוף המאה ה-20 החלו לשלבו עם חדר האירוח המרכזי.
המטבח כך נראה הוא אחד החדרים הדינמיים ביותר, ובעשורים האחרונים הוא החל לתפוס את הבכורה הביתית. הדבר נובע מכך שהבישול הפך מסוג של מטלה למעין אומנות שניתן לעשותה בפני האורחים ובני המשפחה, ובחברתם. אחת הדוגמאות החיות למגמה הזו היא טרנד "האי" הניצב בגאון במרכז המטבח, וסביבו מתיישבים בני משפחה וחברים. מגפת הקורונה יצרה מצב בו כל בני המשפחה מצטופפים במשך חודשים ארוכים בבתים, דבר שהביא לסיטואציות בהן גם כאשר הוזמנו אורחים לבית לא היה עבורם מקום ישיבה פנוי במטבח, שכן הוא נתפס על ידי הילדים.
ההשלכה לכך הייתה שהלקוחות החלו לבקש שנתכנן עבורם מטבחים בעלי שני אזורי ישיבה (ולא אחד כפי שהיה נהוג עד כה), מה שעומד להפוך מניסיון העבר שלנו ב"מטבחי סמל" לטרנד החדש בתחום. שינוי נוסף שניתן לראות בשטח הוא ביקוש גובר לדלפקים גדולים יחסית באורך של 5 מטר לעומת 2-3 מטר בעבר המגיעים לעיתים קרובות עם בר משקאות חריפים מעליו המהווה את התחלופה לבילוי לילי בפאב.
לסיכום ניתן לומר כי המטבח שהחל את דרכו כמבנה נפרד לבית הפך בחסות הקורונה לרב תכליתי, מגוון ומעוצב יותר, ורק ימים יגידו כיצד ייראה החדר הדינמי הזה בעוד 20 או 30 שנה מהיום. אנו במטבחי סמל פתוחים ומוכנים לכל מגמה, וגם בתקופה זו יודעים לספק לצרכן הישראלי את המטבח שישרת את צרכיו בצורה הטובה ביותר.
מאת ברטו מוהדב, מנכ"ל ובעלים מטבחי סמל