סופיה עוד מעט תחגוג את שנתה השלישית. הפרשה המצמררת מדירה שינה מעיני רבים ורבות מציבור המטופלים של הליכי הרפיה חוץ גופי מאז התפוצצה. אני נדהמת מהגילויים שממשיכים להגיע אל פתחי. הצטמררתי שבוע שעבר לקבל עוד פניה, הפעם של אם לקטינה בת 15 שנודע לה כי המטופלת ששכבה לידה בעת ההחזרה שבוצעה בשעתו על ידי רופא פרטי, מגדלת ילדה עם בעיות בריאות ובתהליך הבירור הרפואי שלה נערכה לקטינה בדיקה גנטית, וההורים נדהמו לגלות כי האב אינו בעל המטען הגנטי של ביתו. משרד הבריאות מקים ועדת בדיקה גם למקרה חמור זה. ועד אז? נשאל את השאלה שבכותרת. לצערי התשובה לה ברורה: בפועל מסתובבים בנינו הרבה מאוד ילדים אשר נולדו כתוצאה מהפריה חוץ גופית וגדלים אצל הורים ללא התאמה גנטית. ממליצה בחום לקרוא את דו"ח מבקר המדינה שפורסם בנובמבר 2024 שמציג תמונה מדאיגה של ליקויים חמורים בהסדרה ובפיקוח על הטיפולים – ליקויים אלה בהכרח מובילים למסקנה כי אין מנוס מריבוי מקרים כמו סופיה שטרם התגלו . בישראל, טיפולי IVF זוכים להצלחה רבה, ויש עלייה מתמדת במספרם - עלייה של כ-60% בטיפולי IVF בעשור האחרון. עכשיו קחו את הנתון הזה ותלבישו אותו על הליקויים המפורטים בעמוד 72-73 לדו"ח מבקר המדינה: "חריגה משמעותית במצבת כח האדם אין מדובר בנוחות אלא בסיכון הטיפול ויצירה של מתח ולחץ/ ליקוי בזיהוי מטופלים (היעדר ידון, זיהוי למטופל, לא מתבצע זיהוי של המטופלת בפסק הזמן, אי רישום ת.ז של המטופלים על הצלחות אין לאישה ידון ואין תיעוד או חתימות של הצוות, היעדר זיהוי כפול כנדרש והיעדר זיהוי בימי שישי שבת)- היעדר מידע חיוני בתיק מטופלת, היעדר טפסי הסכמה/ פסק זמן/תיעוד בעייתי שמוביל לאובדן מידע חיוני לגבי ביציות והטרום עוברים, רישום הקשיות אינו ממחושב/ רישום ידני מסורבל מוביל לטעויות/ תשתית ירודה ומתחת לכל סטנדרט מקובל, חדר ניתוח ומעבדה לא תואמים את תקנות בריאות העם/ בזמן עומס יש בתא אחד צלחות של כמה מטופלות דבר המהווה מפגע בטיחותי/ מחסור באינקובטורים/ מנדפים/ מנדפים לא מאפשרים תיחום בין המטופלות/ מבנה צפוף מאוד/ מעבדה קטנה ביחס למספר מחזורי הטיפול ואנשי צוות סכנה לתאונות עבודה וכו'. איני סבורה כי יש להסביר את המסקנה העולה מהדוח: יש עוד הרבה ילדים כמו סופיה בארץ וזה אינו היסק הסתברותי אלא וודאות העולה מריכוז נתונים של שנים החל מ 2013! כמופיע בדוח.
הדו"ח מפנה אצבע מאשימה אל משרד הבריאות שלא הצליח (אני אוסיף שלא טרח) להסדיר את הנושא בצורה מספקת עד לערב פרסום הדוח. כיצד זה ייתכן כי גם אחרי גילוי פרשת התינוקת סופיה טרם הוסדר הליקוי המרכזי שהתגלה - היעדר נהלים מעודכנים? כיצד זה ייתכן כי הנוהל הקיים לטיפול בהפריה חוץ-גופית בישראל, אשר פורסם בשנת 2014, לא עודכן לאורך השנים, כיצד אין מענה לכל הצרכים של מטופלי וטיפולי IVF ? שלא קיימת הסדרה ברורה שכוללת את כל היבטי הטיפול מהמרפאה ועד לחדר ההתאוששות והמעבדה. מדהים להבין כי הגם שיצא בשנת 2017, דוח ועדה שמונתה לבחינת התחום שציינה כי הנוהל לא מספיק ומצריך עדכון דחוף, הציבור נותר מיותם.
הפרשה בה אני מייצגת זעזעה את הציבור היות וסופיה היא המקרה הראשון בארץ שהתגלה במסגרתו נולדה ילדה לזוג ללא שיש לה מתאם גנטי להוריה, בשל רשלנות. המקרה עורר סערה ציבורית גדולה והעלה שאלות קשות לגבי מיהו הורה? ואף עוסק בזכות האישה (לטעמי המוחלטת) על גופה ועל פרי בטנה. ברור כי, על ציר הזמן, ההיריון הוא שמוביל ללידה ויוצר את ההורות ולא ההפך. יש לקוות כי ההחלטה של בית המשפט העליון אשר צפויה להתקבל בימים אלו תשמר את שאנו מבקשים בתפילת ברכות השחר "להרחיקנו מיצר הרע ולהדביקנו ביצר הטוב" שכן החלטת בית המשפט המחוזי שקבעה פה אחד כי האם היולדת היא אימה של סופיה ותמשיך לגדלה כאפוטרופסית בלעדית, עם בן זוגה, מבטאת את ההידבקות בטוב האלוקי המתבטא בדבק הבלתי ניתן להפרדה בין אם הרה לעוברה ובין אם יולדת לרך היילוד- הוא ילדה. היא. אימו. לעד. אמה שילדה אותה היא "הידיעה שבלב" והאב הגנטי יהא "הידיעה שבשכל". האירוע הוא סיפור של לב. תרתי משמע. החל במום לבבי, ומסתיים בדבק של לב אימהי לפרי בטנה. הידיעה לסיפור חייה תשמר, אך לב אמה הוא שמקנה לה חיים.
העדר הנתונים מתכתב עם העובדה כי משרד הבריאות לא ביצע מספיק בקרות על הפעילות של יחידות ההפריה. ציבור המטופלים שחלקם פנה אל משרדי יוצא בקריאה נרגשת של "אני מאשים" את משרד הבריאות שאמון על הפיקוח ההסדרה והאכיפה של התחום הנפיץ הזה שכל טעות גורמת לכאבי לב וגוררת אנשים טובים להליכים משפטיים כואבים ויקרים- כשבסך הכל הם רצו לאחזו בחיקם את פרי בטנם. פרי בטן אינה זהות גנטית. על כך ילמדו כל ההורים שמגדלים ילדים מתרומת זרע או ביצית, או שבחרו לאמץ ילד. הורה הוא הורה הוא הורה. אין מדרג להורות ואין ולא צריכה להיות במקרה של ריבוי טעויות כגון אלה, הכפפה ועדיפות לגנטיקה. תורת הגזע כידוע נעלמה מעולמנו וכך ראוי גם לעשות לטיעון שהגנטיקה היא מעל הכל.
לקראת סיום אצא בקריאה כי תחת התקווה הלא ראלית כי מערכת הבריאות הציבורית תצליח להסתגל לקצב הגדילה הזה, חרף העדר הקצאת משאבים – הן מבחינת כוח אדם מקצועי והן מבחינת תשתיות, ולחשוב על פתרונות יצירתיים כגון מתן רישיונות לבתי חולים פרטיים נוספים אשר ידוע לי, כמו שידוע למשרד הבריאות, שיש להם תשתית ויכולת.
את הכאב, וההשפעה החמורה על שני הזוגות המעורבים בפרשת סופיה קצרה היריעה מלתאר, הם ובני משפחותיהם, כל אחד מהכיוון שלו יחיו את כאבי הלב ותחושת "לו רק" היה ניתן להחזיר לאחור את הזמן לפני היד שטעתה... לצערנו זה לא ישים וכל שנותר לי הוא לשאת תפילה ששני הזוגות, כל אחד עם כאביו ומאווייו הלא ממומשים, ישכילו להידבר ולחיות בשלום עם התוצאה שאינה שלמה עבורם עבור ילדה קטנה ומתוקה ששמה סופיה.
***
כתבה שיווקית בחסות ג. קרנר ושות' חברת עורכי דין בע"מ; הכתבה נערכה על ידי מערכת Duns 100.