ח"כ אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי) אמרה כי בקרוב ישראל תידרש ללכת לבחירות נוכח התנהלות הממשלה במערכה הצבאית בעזה, וסדר העדיפויות הכלכלי שהיא מנהיגה. "יגיע היום בו העם יידרש לבחור מחדש בהנהגה שראויה לאמון שלו", אמרה פרקש-הכהן בדיון המיוחד שנערך בפורום Duns 100 עם בכירי ענף ההייטק. פרקש-הכהן, שכיהנה כשרת החדשנות בעברה, ציינה כי נוכחותם של ראש מפלגתה בני גנץ וח"כ גדי איזנקוט חיוניים בקבינט המלחמה בשלב זה, והביעה מחאה על העברת הכספים הקואליציוניים בתקציב המדינה – דווקא בעת מלחמה. "בשבועיים האחרונים אושר תקציב ממשלה מקוצר, נשארו 5 מיליארד שקלים לכספים קואליציוניים - משרד למשימות לאומיות קפץ מ-100 מילון שקלים בסיס ל-160 מיליון ש״ח ויחד עם זה תקציב רשות חדשנות ירד, התקציב למענקים למחקר ופיתוח קוצץ ב-17% אחוזים, זה סדרי העדיפויות של הממשלה. אנחנו לא נישאר בממשלה לטווח ארוך, זה ברור לחלוטין.
לדברים החריפים הצטרף גם איל ולדמן, מייסד מלנוקס, שבתו נרצחה במתקפת הטרור ב-7 באוקטובר. הוא תקף את ראש הממשלה בנימין נתניהו וקרא להחלפת ההנהגה. "כל יום שעובר וראש הממשלה מנהל את המדינה אנחנו במצב פחות ופחות טוב", אמר. "נשיא ארה״ב ביידן אמר שקשה לעבוד עם הממשלה הנוכחית וזה אומר המון, זה ביטוי שצריך להחליף את הממשלה. ברגע שהעצימות של המלחמה הזו תרד צריך ללכת לבחירות כמה שיותר מהר – אני מקווה שזה יקרה במחצית הראשונה של 2024." בהמשך דבריו, קרא וולדמן לגנץ ולאיזנקוט לפרוש מהקבינט. "צריך להביא קואליציה של 5-6 מדינות ערביות עם ארה״ב ושהמנדט שלהם שלא יהיה נשק תלול מסלול בעזה ולדאוג לשנות את החינוך בעזה ולראות איך בונים את עזה כעצמאית, רק אחרי שנוריד אותם על הברכיים".
"זה מצב אבסורדי שאף מדינה בעולם לא יכולה לדבר עם ישראל על מה שיקרה אחרי עזה", הוסיף ולדמן. "ממשלת ישראל לא אומרת מה התוכנית שלה ליום שאחרי עזה ואני חושב שגם גנץ וגם איזנקוט צריכים לקחת את המושכות לעבוד עם האמריקאים על היום שאחרי. זו ממשלה מסוכנת".
במסגרת הדיון, הן פרקש-הכהן והן וולדמן עסקו בתרומת ההייטק לחיזוק העורף בזמן הלחימה. וולדמן דיבר על כניסתם של הארגונים האזרחיים וחברות ההייטק לחלל הריק שהותירו משרדי הממשלה בזמן שלאחר המתקפה. "אנחנו רואים את כל הסקטור האזרחי נרתם – אזרחים עושים על האש ומאכילים 25 אלף חיילים, אזרחים קונים ציוד לחימה לחיילים וזה ממשיך כל יום. לצערי אנחנו נאלצים למלא את מקום הממשלה. מה ש״אחים לנשק״ וההייטק עושים זה מדהים, אבל צריך באיזשהו שלב להגיד די, במקום שזה ילך לסטרוק, הממשלה צריכה לטפל בזה ולא האזרחים". פרקש-הכהן אמרה כי: "הייתי רותמת את שיתופי הפעולה החריגים של חברות הייטק למשרדי הממשלה, הייתי מקבעת את הדברים האלה, מסלול אחר שובר בירוקרטיה, שחברות הייטק ישראליות יוכלו לשדרג את המערכת הממשלתית.
"עדיין רוצים להשקיע בישראל"
חלק נכבד מהדיון הוקדש למצבו של ענף ההייטק, שנחשב לקטר המשק, בימי המלחמה. בדיון הוצגו שורה של נתונים על אודות המצב בענף בצד סקר מיוחד על הקשיים הקיימים בו, לקראת חשיפת דירוג חברות ההייטק של Duns100 בשבוע הבא. "ההייטק הישראלי נכנס לתקופה הנוכחית כשהוא מצוי בעיתוי מאתגר, הן בעקבות ההאטה הגלובלית, והן כתוצאה מאי היציבות הפוליטית והחברתית בישראל", הסבירה אפרת שגב, מנכ"לית לשכת האשראי לישראל מבית דן אנד ברדסטריט. "למרות תנאי הפתיחה הלא פשוטים, חברות ההייטק היו מהראשונות שנרתמו באופן מרשים ובהיקפים עצומים לסיוע משמעותי לחברה האזרחית – מתן תמיכה ומענה לתושבי העוטף, לאנשי המילואים, וכמובן – לעובדים ולעובדות שלהן".
וולדמן מציין כי הסוגיה הזו אכן מטרידה לא מעט את בכירי הענף. "מהנתונים שלי סדר גודל של 20%-25% מהעובדים נמצאים במילואים", אמר. "אני חושב שמה שחשוב בתור מנהלי החברות זה להמשיך לכסות על חבר׳ה במילואים, לא לתרץ כלפי המשקיעים וצריך להמשיך לבצע את המשימות ואת העבודה וכמובן גם לתמוך במשפחות". בהמשך התייחס גם לאתגרי הגיוסים וההשקעות: "בחלק מהחברות שאני השקעתי בהן, חברות סייבר הגנתיות, רואים עדיין רצון להשקיע בהן. האנשים מודעים שהמלחמה משנה חלק מהדברים ורוצים להשקיע בישראל כי יודעים שיש פה טכנולוגיה מאוד טובה פה".
פירון: "ההייטק מוביל את ישראל ליציאה ממשברים"
במהלך הדיון אנשי חברות ההייטק והסטארטאפים המובילים בישראל. הם הציגו את האופן בו הם מתמודדים עם מורכבות העבודה הגלובלית בזמן שכאן, בישראל, המשק נאלץ לתפקד בתנאי מלחמה. "בהייטק רוח הלחימה בעורף זהה לרוח הלחימה בחזית", הסבירה שרית פירון, שותפה-מנהלת ב-Team8. "החוסן והנחישות של ההייטק הישראלי, ושמירת הרציפות התפקודית בזמן מלחמה מול הלקוחות והמשקיעים הגלובליים הם הוכחה לכך. ב-Team8 הדבר ניכר בחברות הפורטפוליו שלנו, ש-25% מכוח האדם גויס ללחימה בהם יזמים ופאונדרים, ואנו ב-Team8 לצד עובדי הסטארט-אפים נרתמנו למלא את החסר ולהמשיך בעסקים כרגיל. עוד טרום המלחמה, שנת 2023 לוותה באתגרים גדולים בשל היעדר היציבות בישראל, שגרמה לערעור בעיקר מצד המשקיעים המוסדיים ונוצרה פגיעה משמעית. עם זאת, ההייטק הישראלי מוביל בדר"כ את המדינה ליציאה ממשברים, ולמרות שיידרשו זמן להשיב את ההייטק לתפארתו, החוזק והחוסן של היזמים הם אלה שמחזירים את אמון המשקיעים בנו. אני עם ראייה אופטימית לעתיד, וצופה לשנת 2024 גיוסים נוספים וצמיחה בקרב חברות ההייטק."
שרון קפלן ברנשטיין VP HR בחברת WalkMe הסבירה כי "כל אמירה והתרחשות בישראל משפיעה על עובדי החברה ברמה הבינלאומית ובשווי המניה שלה. "את שיחת האנליסטים הרבעונית של מנכ״ל החברה עם אנליסטים מרחבי העולם- אירוע משמעותי ורב השפעה באג׳ינדה של חברה מונפקת, בחר דן עדיקא – מנכ״ל ומייסד ווקמי, לפתוח בשיתוף על מצב הלחימה בישראל".
גיא קשטן, מנכ"ל Remitly ישראל ציין כי ״המלחמה הדגישה משהו שכבר ידענו - יוזמות מדהימות מתקיימות בזכות אנשים נפלאים. ב-Remitly הייתה התגייסות מדהימה עבור קהל מהגרי העבודה אשר הושפע קשות מאירועי ה-7.10. בשוטף, יש לנו צוותים העוסקים בקשרים עם קהילת המהגרים ויחד עם חברי צוות נוספים החלו לעסוק בתיאומים עם רשויות, תרגומים, תרומות, ביקורים בבתי חולים ובעיקר שימור קשר אנושי. בזמן המלחמה רק התחדד המסר שאנחנו שומעים ביומיום - עובדים נשארים איתנו לאורך זמן בזכות הזדמנויות קריירה מדהימות עם יכולת לעשות טוב בעולם, בסביבה חיובית, מפתחת ומפרגנת״.
התקופה אילצה גם את מנהלי ה-HR לפתח אסטרטגיות חדשות. "זה מה שעושה את ההבדל בין חברה שצולחת את ההתמודדות עם אתגר משמעותי כמו זה שאנחנו מתמודדים איתו, לבין חברה שנפגעה כתוצאה מהמלחמה", טענה עינת להם-לבנת VP HR בחברת אימפרבה. "למרות היות השוק הישראלי למוד מלחמות ומשברים, הפעם מדובר באירוע בסדר גודל ובעוצמה שטרם הכרנו. למחלקת ה- HR תפקיד קריטי בארגון ובמיוחד בתקופת משבר. התפקיד בא לידי ביטוי בכמה ממדים: ממד הפרט - הדאגה לעובדים ולבני משפחותיהם. אלה שנקראו למילואים, אלה שנפגעו בצורה ישירה ועקיפה מהמצב ועד אלה שנמצאים תחת עומסים כאלה ואחרים. אנחנו באימפרבה יצרנו dashboards (טבלאות שליטה) שסייעו לנו כבר עם פרוץ המלחמה לקבל תמונה עדכנית של מצב העובדים. ממד נוסף - שמירה על המורל והחוסן - צוות משאבי אנוש באימפרבה עודד יוזמות למעורבות חברתית ותרומה לקהילה הממלאות את העובדים באנרגיות ומייצרות תחושת לכידות, שייכות, משמעות ומחזקות את תחושת הגאווה. עוד ממד הוא התקשורת בציר של העובדים ומול הקורפורייט והגלובל - תפקיד מרכזי של מחלקת ה-HR הוא להנגיש מידע לכלל העובדים ולייצר סדר בתוך הכאוס שיעניק תחושת ביטחון ויציבות.
ליאת גבריאלי שוורץ, סמנכלית HR בחברת Silverfort, הוסיפה: "אפשרנו לכל העובדים והעובדות לעבוד כפי יכולתם, בלי לספור שעות, ומאיפה שנוח להם. היו לנו עובדים שרצו לטוס עם המשפחות שלהם במיוחד בחודש הראשון ואפשרנו גמישות מלאה, עד היום גם בהגעה למשרד שהיא רק למי שיכול ורוצה. שבועיים לאחר פרוץ המלחמה נתנו לעובדים Recharge Day, יום בו יכלו לנוח להיות עם המשפחה וללכת לתרום.אבל בעיקר דאגנו להיות במקום ה"מכיל", כי היתה הבנה שזה תקופה לא פשוטה לכולם. אנחנו באמת מאמינים בעובדים שלנו שעשו מה שהם יכולים בתקופה הזאת, וזה אכן קרה והוכיח את עצמו".