התעשיות הביטחוניות היו מאז ומתמיד נישה ספציפית בתוך תחום ההיי-טק והטכנולוגיה. בשונה מחברות הייטק המובילות הן נחשבו לשמרניות ומסורתיות יותר, לא בהכרח אימצו את שיטות העבודה שהונהגו בהן וגם שמרו על יציבות ארוכת טווח. אלא שהמלחמה בישראל, השינויים הגיאו-פוליטיים וההבנה כי כמעט כל מדינה בעולם תידרש להגנה צבאית מתקדמת ועתירת טכנולוגיה, טרפו את הקלפים. התעשייה הביטחונית והדיפנס-טק הפכו בשנתיים האחרונות לאחד מהנישות המתפתחות ביותר בהייטק – יחד עם סייבר ו-AI. היציבות והביקוש הקשיח למוצרים ולטכנולוגיות השונות הופכים אותה לאבן שואבת עבור עובדי הייטק רבים שמאסו בטלטלות התכופות – כאשר גם קרנות ההשקעה רואים בהן נכס אמיתי וראוי.
לאור זאת, אין פלא שהתעשיות הביטחוניות צוברות תאוצה בימים אלו, אך האם הם מדובר בהשפעה ישירה של המלחמה והגיאו-פוליטיקה שתתמתן ככל שהמצב הביטחוני יירגע או שמא במגמה ממושכת? "המתיחות הגיאופוליטית העולמית והחשש ממלחמה רחבה יותר הובילו לעלייה משמעותית בביקוש למערכות נשק וטכנולוגיות ביטחוניות ישראליות", אומרת יעל בלגראי, מנהלת תחום ההייטק בדן אנד ברדסטריט. "מדינות רבות, במיוחד באירופה ובמזרח אסיה, מגדילות את תקציבי הביטחון שלהן ומחפשות טכנולוגיות מוכחות. עם זאת, הצלחת התעשייה הביטחונית לטווח ארוך תלויה ביכולת לשלב חדשנות טכנולוגית עם אסטרטגיה עסקית נכונה והבנה עמוקה של הצרכים המבצעיים המשתנים".
גם ירון דוד, שותף וראש מגזר מסחר ותעשייה ביטחונית בפירמת הייעוץ וראיית החשבון BDO סבור כי למרות שיש שיא מסוים בימים אלו, הרי שהמגמה כולה לא תחלוף כל כך מהר. "בסופו של דבר שלא כמו טרנד כזה או אחר שהיום קיים ומחר הוא ממש לא, הביטחון והמוצרים הביטחוניים הם כאלה שנצרכים בווליום עצים או בימים פחות טובים בווליום ממוצע. המהלך של מדינות אירופה להעצמה ביטחונית רק החל ובמובן מסוים אני מניח שהם גם ירצו לשמר את מצבן הצבאי. בנוסף חלק מהמוצרים ימצאו את מקומן בשוק המסחרי", הוא מבהיר. "יחד עם זה הכלל ידוע: זה הזמן להכות בברזל כל עוד הוא חם. כמו שבבנק לא לקוחים הלוואה שצריך אלא שאפשר, כך גם לחברות בתחום זה הזמן להנפקות, עסקאות השקעה וכיוצא בזה".
"כל מדינה מבינה שהיא צריכה להגן על עצמה"
למגמה הזו גם מתלווים כאמור אותם תהליכים גיאו-פוליטיים שימשיכו להתעצב בשנים הקרובות. "המדינות האירופיות מגדילות את תקציבי הביטחון שלהן משתי סיבות - הן כדי לעמוד בדרישות של נאט"ו, שטראמפ כעת מתעקש עליהן (סך הוצאה ביטחונית ביחס לתמ"ג), וגם על רקע האיום ממזרח אסיה. תקציבי ביטחון הם משהו שאושר וימומש במלואו", מחדדת מלי ביצור פרנס, מנכ"לית פירמת הייעוץ Tefen.
"הקלפים נטרפו", מוסיף פול מרינו, סמנכ"ל הכנסות בחברת ההשקעות האמריקאית Themes ETF's. "כל מדינה מבינה שהיא צריכה להגן על עצמה. זה נכון לגבי אירופה, נכון לגבי קנדה ונכון לגבי מזרח אסיה. זה מה שיניע את התעשייה בשנים הקרובות".
"לשים לב לייצור"
"מירוץ החימוש" העולמי הזה מוביל גם לכך שעוד ועוד שחקניות חדשות נכנסות לתחום הדיפנס-טק, מה שעשוי לאיים על מעמדה של ישראל כמובילה גלובלית בתחום. אייל אסנהיים, סמנכ"ל השיווק והפיתוח העסקי באירונאוטיקס סבור כי "היכולות הגבוהות של המחקר והפיתוח בישראל, יחד עם תשתית תפעולית מתקדמת וניסיון מבצעי עשיר, ממצבת את התעשייה הישראלית בראש הזירה הביטחונית והבינלאומית", הוא מסביר. לדבריו, "בתוך מגמה זו בולטת חשיבותה של חברת אירונאוטיקס, בין היתר בתחום הכטב"מים הטקטיים והמשוטטים. המערכות של החברה ממחישות את היכולות החדשניות שמביאה עמה התעשייה הביטחונית הישראלית לשדה הקרב העכשווי והעתידי."
אלא שמאידך התחרות גוברת. "ישראל היא ללא ספק מעצמה טכנולוגית בתחום אך אנו עדים לשלל פיתוחים והצלחות צבאיות, שלעיתים גם זולות, מצד מדינות כמו טורקיה, איראן וכמובן סין. ראינו מה מוצר טכנולוגי של חברה סינית גרם לשוק השבבים. לכן כדי לשמר את העליונות הטכנולוגית על החברות הישראליות להשקיע עוד ועוד במחקר פיתוח, להתגבר לעיתים על אמברגו כזה או אחר, להבין ששדה הקרב העתידי יהיה שונה, ולדעת לשמר את הסטארט אפים הקטנים עם הרעיונות הגדולים", מבהיר דוד.
לדברי ביצור פרנס, ההשקעה במו"פ בהחלט מתבקשת וראויה אך חשוב גם לשים לב לייצור. "ישראל מאוד השקיעה בפיתוח טכנולוגיות, אבל לא בהכרח ביכולות ייצור, בשל ההסתמכות על ארצות הברית. ביקושים והזמנות זה יפה, אבל צריך לדעת לספק אותן. בשנים האחרונות חברות ביטחוניות ישראליות מקימות עוד ועוד קווי ייצור, כדי לתמוך בביקושים. נראה שלאור המגמה כדאי לשקול פתיחה של קווי ייצור באירופה", היא מחדדת.
ה-AI גם כאן
גורם נוסף שהופך לקריטי יותר ויותר בתעשייה הביטחונית הוא השילוב של מערכות AI. לדברי בלגראי, "התעשייה הביטחונית הישראלית מובילה כיום מהפכה בשילוב בינה מלאכותית ומערכות אוטונומיות. כלי טיס בלתי מאוישים, רובוטים קרקעיים וכלי שיט אוטונומיים מפותחים בקצב מואץ, עם יכולות מתקדמות של קבלת החלטות עצמאית. זו מגמה שרק תלך ותתעצם". עם זאת, לדברי מרינו, ישראל אמנם צברה יכולות גבוהות בשימוש בבינה המלאכותית אך לארה"ב יש יתרון על פני המתחרות בתחום והובלה בנישה הזו שמגיעה מהתעשייה האזרחית לצבאית".
פתרון אפשרי לנושא הזה עשוי לבוא מהאקוסיסטם היזמי שמוטמע כיום יותר ויותר בתעשייה הביטחונית. "בשנים האחרונות המודל המקובל בתעשייה הביטחונית 'עדכן גרסה' וחברות כיום מביעות יותר נכונות לעבוד באקוסיסטם משולב ולא בתחרות" אומרת בלגראי. "מערכת ליירוט בלייזר מגן אור, מיוצרת על ידי רפאל כמפתחת ראשית ואלביט מערכות. בנוסף, אנחנו רואים חברות גדולות משתפות פעולה עם סטארט-אפים וחברות קטנות יותר, כשכל אחת מביאה את היתרון היחסי שלה. חברה גדולה מביאה את היכולות התעשייתיות והניסיון, וסטארט-אפ מביא טכנולוגיה חדשנית וגמישות. זה יוצר סינרגיה שמאפשרת לפתח מערכות מתקדמות בזמן קצר יותר. התהליכים הללו הם בדיוק מה שיכולים לשמר את העליונות של ישראל".