אירועי יום האישה הפכו בשנים האחרונות לסוג של מסורת. החל מאירועים המקדימים את היום הרשמי (8.3), דרך הרחבת היום לשבוע ובמקרים מסוימים גם לחודש ייעודי המוקדש לסוגיה. הרעיון המרכזי שעומד מאחוריהם פשוט: העלאת המודעות לחשיבות של קידום נשים לעמדות מפתח, הסרת חסמים ויצירת סביבה תומכת עבורן.
אבל הצעדים האלו לא נגמרים ביום אחד. כדי לבנות ולייצר אימפקט משמעותי לאורך טווח נדרשת מדיניות שונה שרואה את העצמת הנשים כיעד עסקי ועוגן אמיתי. לשם כך, חברו Duns 100 מבין דן אנד ברדסטריט ואיגוד ההייטק הישראלי בהתאחדות התעשיינים ליצירת מדד חדש, שמעריך את הפעילות של חברות במשק בכל הנוגע לקידום נשים. המדד, שהושק לאחרונה באירוע מיוחד, בוחן את המהלכים של החברה לאורך השנה כולה ומאפשר להצביע על עשייה עקבית וארוכת טווח ולא רק על מופע כזה או אחר.
"לקראת השקת המדד עלתה השאלה האם נדרש מדד כזה בשנת 2025 והתשובה החד משמעית היא כן", מבהיר אופיר שמואל, מנהל השיווק של Duns 100. "המשמעות של המדד היא שלא מדברים בסיסמאות אלא בעשייה אמיתית, שנמדדת ושנדרשת להיות מגובה במידע ובאישור על כך. הצוותים שלנו בודקים את המידע של החברות, מקבלים אסמכתאות ורק אז מחליטים האם ואיך לדרג".
סיון נויפלד, מנהלת הפיתוח העסקי באיגוד ההייטק הישראלי שותפה גם היא לעמדה זו. "זה ממש לא סוד שעם כל המודעות וההתפתחות, נשים עדיין מתמודדות עם חסמים משמעותיים בגיוס הון, בקידום לתפקידי ניהול ובהזדמנויות שוות בשוק העבודה. מחקרים מראים שהטיות בלתי מודעות מובילות לכך שפחות נשים מקבלות תפקידים בכירים ומימון לסטארט-אפים שהן מובילות". לדבריה, "יש המון כלים להתמודד עם זה כמו חינוך, מנטורינג, ויצירת מדיניות שמקדמת גיוון תעסוקתי. עצם העובדה שזה נמדד בצורה אובייקטיבית וסדורה היא מה שמייצר את היעדים ואת התעדוף מצד החברות".
יצירת מודל לתעשייה כולה
הזוכה הראשונה באות Duns 100 Women Tech Leadership Impact Award ומי שלמעשה מובילה את המדד היא חברת הסייבר Silverfort. "מה שמייחד את Silverfort הוא העשייה בשטח. החברה הציגה גידול משמעותי באחוז הנשים, במיוחד במחלקת המו"פ ובהנהלה הבכירה – וזאת בתחום הסייבר שידוע כגברי במיוחד", אומר שמואל. "מעבר לכך, "הם ייסדו מדיניות שכר שוויונית פרואקטיבית, שמציעה למועמדות שכר תחרותי כדי לגשר על פערים היסטוריים. המודל ההיברידי שלהם תומך באיזון בית-עבודה, והם מקדמים נשים לתפקידי ניהול. לכל אלו מצטרפים ההישגים העסקיים המרשימים שהובלו על ידי נשים בתפקידי מפתח – כמו גיוס הון משמעותי בתקופת המלחמה ורכישת חברה. זו ההוכחה לכך שגיוון לא רק נכון חברתית, אלא גם מניע הצלחה עסקית".
נויפלד אף מצביעה על כך שהמקרה של Silverfort משקף למעשה מודל שחשוב להסתכל עליו בכל תעשיית ההייטק. "זה מודל אמיתי להצלחה. חברות שלא מסתכלות על שוויון מגדרי כערך מוסף אלא כחלק מהותי מהדרך שבה הן פועלות הן אלו שמובילות את השוק קדימה. המדד שם אותן בפרונט ולמעשה מסמן לכל התעשייה את הכיוון והמקום שנכון ללכת אליו ואת הגישה שחשוב לאמץ", היא מסבירה. "זה משהו שגם סטארטאפים, כמנוע הצמיחה של ההייטק והכלכלה הישראלית, יכולים לאמץ כבר משלבים ראשונים של פעילות. ככה למעשה נוצר סטנדרט ושינוי שיתעצם עם הזמן".
"רווח שכל חברה וכל החברה תהנה ממנו"
הפעילות המשותפת של שני הגופים לא מסתכמת אך ורק במדד משותף. באיגוד ההייטק עמלים בימים אלו על תוכניות לעידוד השקעות בסטארט-אפים שהוקמו על ידי נשים, אימוץ מדיניות לקידום נשים בחברות גדולות וכן מנטורינג לנשים בהייטק. בDuns 100 אימצו מדיניות שלפיה קידום נשים וגיוון תעסוקתי הוא פרמטר שיימדד בדירוגים נוספים של החברה ולא ספציפית רק בדירוג קונקרטי. זאת, מתוך הבנה והכרה בחשיבות של העצמת נשים בעשייה השוטפת והיום-יומית של החברות. "אנחנו רוצים להפוך את ממשהו שהוא 'נחמד לעשות' למשהו שהוא יעד עסקי ומדיד", אומר שמואל.
"השינוי שאנחנו שואפים ליצור הוא כולל", מוסיפה נויפלד. "המטרה היא לייצר מעבר למדד סט של כלים שנותנים מענה לנשים ולצרכים שלהן ומאפשרים להן להתקדם ולהוביל – לא כי הן נשים אלא כן הן מביאות ערך אמיתי לשולחן, כמו שרואים בכל מחקר. מהניסיון שלי, אני יודעת לומר שנשים לא צריכות לפחד לדרוש את המקום שלהן, ליצור רשת מקצועית ולכוון גבוה. במיזמים שלנו המטרה היא גם לייצר להן את התשתית והתנאים לכך. זה יהיה רווח שכל חברה וכל החברה תהנה ממנו".