המחסור בהון אנושי בהייטק, יחד עם התנאים והמשכורות ההולכות וגדלות בתחום וההיצע הנרחב של קורסים והכשרות בישראל טלטלו את תנאי הקבלה בכניסה לשוק ההייטק מהייסוד. אם בעבר היה ברור לכולם שרק בוגרי אוניברסיטאות מובילות יכולים להתברג במקצוע הנחשק, היום המציאות השתנתה מקצה לקצה, כשהנתונים מראים שבוגרי מכללות מוצאים עבודה במספרים לא פחותים מבוגרי אוניברסיטאות.
לפי נתונים שפורסמו בדו"ח ההון האנושי של רשות החדשנות ו- Start-Up Nation Central, מתוך 6,134 בוגרי תואר ראשון במקצועות ההייטק באקדמיה בשנת 2019, 3,129 מתוכם היו בוגרי אוניברסיטאות, ו- 3,005 היו בוגרי מכללות. הפער הקטן יחסית, כ-124 עובדי הייטק יוצאי אוניברסיטאות יותר מיוצאי מכללות בלבד, יכול ללמד על מגמה מעניינת. זאת, לאור העובדה שמשנות ה-90 ועד לשנת 2009 בקירוב, הפערים שנרשמו לטובת האוניברסיטאות היו גדולים יותר ועמדו בשיא על פער של יותר מאלף בוגרים.
ולמרות הנתונים האופטימיים, יש הטוענים שעדיין ישנו יתרון ללימודים באוניברסיטה. "על סמך העבודה המשותפת שלנו עם התעשייה, אנחנו רואים שעבור חברות הייטק תואר באוניברסיטה הוא סיגנל לרמה וליכולת הלמידה של הבוגר, מאחר שתנאי הקבלה לאוניברסיטאות גבוהים יותר ברוב המקרים מאלה של המכללות", מסבירה מתי צויג, מנכ"לית Scale-Up Velocity מבית Start-Up Nation Central, חברה העוסקת בקידום תעשיית ההייטק באמצעות מתן פתרונות לאתגרם העומדים בפניה בתחום ההון האנושי.
"כמובן שיש גם הבדלים בין האוניברסיטאות השונות, אבל מי שהצליח להתקבל לתואר אוניברסיטאי, וגם סיים את התואר בציון גבוה יותר, יקבל עדיפות משמעותית בחברות רבות", מתארת צויג ומוסיפה, "נראה את המצב הזה בעיקר בתאגידים רב לאומיים שבחלקם אף לא מקבלים בהגדרה ג'וניורים ממכללות, אלא רק מפתחים מנוסים שכבר צברו ידע".
ועם זאת, אין ספק שהמגמה הולכת להגמשת תנאי הקבלה. לאחרונה, הציגה שרת החדשנות אורית פרקש הכהן יעדים ל-180 אלף עובדים חדשים לתעשיית ההייטק ורצון להכפיל את כמות העובדים החרדים בהייטק ולשלש את כמות העובדים מהמגזר הערבי. על מנת לעמוד ביעד, אין ספק שגם המכללות יהיו כלי להרחבת המעגל. "המחסור בכוח אדם מיומן ואיכותי העמיק בשנים האחרונות ופתח פתח למסלולי הכשרה מגוונים, כולל בוטקמפים. גם חברות הייטק, שבעבר תנאי הסף להצטרף אליהן היה תואר אקדמי מאוניברסיטה, הגמישו את תנאי הקבלה והתמקדו בכישורים הטכנולוגיים והאישיותיים, ופחות באקרדיטציות השונות, כך שמשימות הכניסה פתוחות למועמדים באשר הם", היא מסבירה.
"תעשיית ההייטק מבשרת על שינוי עמוק בעולם התעסוקה"
בתוך כך, החשיבות בלימודים פרקטיים וחיבור בין האקדמיה לשטח קיבלה דגש משמעותי. "מכללות רבות יותר ויותר שמות דגש על הכשרה מוכוונת תעשיית היי טק, עם שיתופי פעולה ופרויקטים עם החברות. אין ספק שמגמה זו מייצרת בוגרים עם מיומנויות מקצועיות ממוקדות, וסיכויים טובים יותר לצלוח את שלבי המיון בחברות", מחדדת צויג, "יחד עם זה, עדיין חברות רב לאומיות, שיש מועמדים רבים שמעוניינים לעבוד בהן, לא יתפשרו ויקבלו בוגרים עם ציוני סיום גבוהים, ממוסדות אקדמיים מובילים בלבד".
בהתאם, במסלול האקדמי המכללה למנהל לדוגמה, בית הספר לתקשורת החל להציע שורה של קורסים וסדנאות בתחום ההייטק לתלמידי התואר בתקשורת וניהול. "המכללה למנהל ובית הספר לתקשורת בתוכה, חרתו על דגלם את ערכי היישומיות והשתלבות בשוק העבודה כערכים מרכזיים המעצבים את תוכנית הלימודים ואת ההכשרה המעשית", מסביר ד"ר דן ערב, דיקאן בית הספר לתקשורת, "בהתאם לכך, תוכנית הלימודים בבית הספר מציעה כמות גדולה מאד של סדנאות מקצועיות המועברות על ידי אנשי תעשייה בכירים".
לדבריו, החיבור בין התעשייה ללימודים משתלב בכל רבדי התואר: "יש בבית הספר קשר הדוק עם התעשיה, הבא לידי ביטוי במספר סדנאות המתקיימות בחברות ובתאגידים, בשורת האקתונים בהם חותרים הסטודנטים לפצח אתגר המוטל עליהם על ידי לקוחות מן התעשייה, במפגשים עם דמויות מפתח בשוק ועוד. גם פרויקט הגמר אותו מבצע כל סטודנט בבית הספר מבוצע למול לקוחות: חברות מסחריות, ארגונים חברתיים או גופי תקשורת. על מנת לעמוד בחובות התואר מחויב כל סטודנט להתנסות מעשית פעילה בגוף תקשורת, אליו הוא משובץ בהתאם לנטיותיו ושאיפותיו המקצועיות, באמצעות מדור ההתנסות המעשית הפועל בבית הספר".
הדבר עוד יותר לא מובן מאליו, לאור העובדה שמדובר בתארים שאינם "הייטקיסטים קלאסיים", כמו תארים במדעי המחשב. "נדמה שבשנים האחרונות כבשה מילת הקסם – הייטק – את הדמיון הציבורי כמו גם את שוק העבודה. מעבר להיותו מושג נחשק, המזוהה עם כסף, טכנולוגיה והשפעה, תעשיית ההייטק מבשרת על שינוי עמוק בעולם התעסוקה", מסביר ד"ר ערב ומרחיב, "בשנים האחרונות מתגברת מגמה של מעבר של אנשי תקשורת מתחומים מרכזיים בזירת המדיה כמו פרסום ויצירת תוכן, לזירת ההייטק. מגמה זו מוצאת את ביטויה גם מעבר מסיבי של בוגרי בית הספר לתקשורת לעולמות ההייטק ובמגמה מתגברת של בוגרים צעירים המצהירים על רצונם להשתלב בתחום זה".
"המטרה היא להכשיר את עובדי העתיד של תעשיית ההייטק"
על החשיבות שבחיבור לשטח יכול להעיד גם עמירם שחר, מייסד חברת Spot.io ומנכ"ל הפעילות של Spot by NetApp, בוגר המסלול האקדמי המכללה למינהל. "לאחר השלמת תואר ראשון במדעי המחשב, נחשפתי רבות לצורה שבה המכללה עובדת עם תעשיית ההייטק ודוחפת סטודנטים לראות את מה שנמצא מעבר לשנה האחרונה לתואר", הוא מתאר ומדגיש, "כבוגר, מנכ"ל ויזם של חברה, חרטנו על דגלנו להעסיק עשרות סטודנטים בכל שנה. מדהים לראות כיצד הפתגם 'עם בונה צבא בונה עם' מתקיים גם כאן - ברגע שנותנים לסטודנטים את ההכשרה ואת הגב המקצועי להתפתח, הם מצליחים לגדול ולהתקדם לתפקידי מפתח בחברה, ומצליחים לעשות מעבר ממשרת סטודנט למשרה מלאה בתפקידי פיתוח, ניהול מוצר, ואפילו ניהוליים".
במכללה האקדמית תל אביב ביצעו שינויים באופן שבו הם מלמדים את הסטודנטים למדעי המחשב בעקבות השינויים המואצים בתעשיית ההייטק בישראל. "המטרה היא להכשיר את עובדי העתיד של תעשיית ההייטק", מסבירה דלית נאור, דיקן בית הספר למדעי המחשב במכללה האקדמית תל אביב יפו. "שמצד אחד יקבלו בסיס מוצק הדרוש בכל התחומים האקדמיים ללא הנחות, ובמקביל יעברו מבחר הכשרות בטכנולוגיות ובתהליכי עבודה שהיום קריטיים לכל בוגר או בוגרת מדעי המחשב שיוצאים לשוק העבודה בעולם הייטק, בדגש למקומות הטובים ביותר בתעשייה".
"לדוגמה, במקביל לפרויקטי הגמר הרגילים, כל סטודנט חייב להשתתף בסדרה של הכשרות שממחישות את היום יום בעבודה בחברת הייטק גדולה, אותם מעבירים עובדים בכירים מתוך עולם ההייטק והחברות השונות", הסבירה. "frontend development , DevOps, git, testing framework, cloud technologies הם רק חלק מהכשרות אלו. אנו רואים כי השינויים האלה מקלים על ג'וניירים אחרי התואר להתקבל למקומות עבודה ולהפוך לחיוניים במהירות רבה יותר".
גם במכללה האקדמית כנרת מעידים על שינויים שביצעו בתוכנית הלימודים על מנת להתאימה לדרישות התעשייה. "ההייטק הפך מזמן לקטר הכלכלי המשמעותי ביותר של מדינת ישראל", אמר פרופ' שמעון גפשטיין, נשיא המכללה האקדמית כנרת. "כעת, ישראל ניצבת בפני אתגר חדש והוא לדאוג לשמר את היתרון היחסי שלה בתחומים הקשורים להייטק ובהם תחום הסייבר, הפודטק, ווטרטק, פינטק ולאחרונה גם בתחום ה-AI ותחומים נוספים".
"שימור היתרון אפשרי בתנאי שנצליח לשמר ואף להגדיל את כוח האדם האיכותי העובד בהייטק", הוסיף. "בבעיה זו עוסקים בימים אלה משרדי ממשלה רבים, וישנן אף ועדות ממשלתיות/ממלכתיות בנושא. התשובה לתפיסתנו, בין היתר, היא השקעה של המדינה במוסדות ההשכלה הגבוהה ובדגש על המכללות האקדמיות, מחקרים רבים מראים שהשקעה זאת כדאית במיוחד למדינה. אנחנו פועלים לפתוח את שערינו לכמה שיותר סטודנטים, מכמה שיותר רקעים, אשר המשותף להם הוא הרצון והעניין ללמוד ולהשתלב בתעשיית ההייטק וכמובן גם תחומים נוספים. כמו כן, אנו דואגים לדמות הבוגר של המהנדס והמהנדסת החדשים במדינת ישראל יותאמו לעידן החדש, ולכן הקמנו תוכנית 'הקמפוס של מחר'".