שיבושים נרשמו שלשום (ראשון) בגישה לאינטרנט באסיה ובמזרח התיכון בעקבות ניתוק של כבלים תת-ימיים בים האדום. בסוכנות הידיעות AP דיווחו כי קיים חשש שהחות'ים פגעו בכבלים כחלק מהקמפיין הצבאי שלהם, שמטרתו המוצהרת היא ללחוץ על ישראל להפסיק את המלחמה בחמאס בעזה. בעקבות הניתוק חברת מיקרוסופט הודיעה שחל שיבוש בפלטפורמת הענן Azure וכן שהצליחה לנתב מחדש את התעבורה לערוצים אחרים. NetBlocks, ארגון המנטר את רשת האינטרנט, דיווח על פגיעה בגישה לאינטרנט במדינות רבות, בהן הודו ופקיסטן, שמקורו בנזק לכבלים העוברים ליד העיר ג'דה בסעודיה.זו לא הפעם הראשונה ששיבוש כזה מתרחש, גם בפברואר 2024 חל שיבוש בתעבורת האינטרנט בין אסיה ואירופה בעקבות נזק למספר כבלי תקשורת בים האדום. התקרית התרחשה כחודש לאחר שממשלת תימן, זו שזוכה להכרה בין-לאומית ולתמיכת סעודיה, הזהירה כי החות'ים עלולים לחבל בכבלים. עם זאת, החות'ים הכחישו אז שביצעו מתקפה מכוונת על הכבלים. ניתוקים חשודים של כבלים תת-ימיים התרחשו גם בים הבלטי מאז הפלישה של רוסיה לאוקראינה בשנת 2022. כעת, האיום על הגישה לאינטרנט מעורר גל דאגה ברחבי העולם.סכנה לאינטרנט העולמי ולגישה בישראלההערכה היא שכ-17 אחוז מתעבורת האינטרנט העולמית עוברת בכבלים בים האדום, שחוצים לים התיכון דרך מצרים. הכבלים התת-ימיים בים האדום אחראים לעיקר תעבורת האינטרנט והמידע הפיננסי בין אסיה, המפרץ הפרסי ואירופה, מתאר פרופ' עוזי רבי מאוניברסיטת תל אביב את הצומת החשוב שנפגע. פגיעה ממוקדת, גם אם בכלים פשוטים יחסית, עלולה לגרום לשיבושים עצומים בשירותי ענן, בנקאות ותעבורה עסקית, ולחשוף עד כמה העולם תלוי בצוואר בקבוק גיאוגרפי. עצם העלאת הנושא במדיה התקשורת החות'ית יצרה גל של דאגה בקרב ממשלות ותאגידים וכעת היא מתעצמת.החשש הוא שהחות'ים יאמצו אסטרטגיה של 'טרור תשתיות' כמנוף לחץ על ישראל, מזהיר פרופ' רבי. יש קשר בין זירת עזה לבין התעוררות אותם איומים מתימן כעת. אנו בנקודת שיא במתח האזורי והחות'ים חבולים מהמתקפה הישראלית האחרונה. הם עלולים לקחת סיכונים גדולים כשהזירה בעזה מתחממת ולאחר הפגיעה בהנהגתם.על אף שהמתקפה האחרונה לא שיבשה את הגישה לאינטרנט בישראל, זה עוד עלול לקרות. ישראל מחוברת גם היא למזרח התיכון ולאסיה בכבלים העוברים דרך מצרים והים האדום. ועדיין, חשוב לזכור שישראל מצויה בצומת אסטרטגי בתשתית האינרטנט העולמית ומחוברת גם לכבלים החוצים את הים התיכון למדינות אירופה. אם ינתקו צומת תשתית ספציפית בים האדום שמחברת את מדינת ישראל, זה עלול לגרום לשיבוש מסוים באינטרנט בישראל, מעריך עודד ואנונו, ראש מחקר חולשות מוצרים בצ'ק פוינט.לא נגנב מידע, מתקפה מצומצמת יחסיתהפעם ראינו האטה במספר מדינות, אך לא השבתה של ממש של הגישה לאינטרנט, מסביר ואנונו. זה גם בזכות קיומם של גיבויים יבשתיים ולווייניים וגם ככל הנראה משום שהפגיעה לא הייתה במספר גדול של כבלים. לא נראה שיש כאן פעולת שיבוש שבוצעה על ידי מעצמה ולא נראה שנעשה ניסיון לדלות מידע מהכבלים. המידע בכבלים מוצפן, אך בכל זאת ישנו סיכון שמעצמות על מחזיקות ביכולת לפענח את אותן הצפנות. בכל מקרה, ניתן להעריך שלמרות שהחות'ים יכולים לפגוע פיזית בכבלים, אין להם יכולת לפענח את המידע המועבר בהם.חשוב לציין, כי ניתוק של כבלים תת-ימיים יכול להתרחש גם מסיבות אחרות כמו הטלת עוגן מספינה, ועדיין לא ידוע בוודאות מה גרם לניתוקים האחרונים. פרופ' רבי מדגיש כי פגיעה משמעותית בכבלים תת-ימיים, אם תתרחש, עלולה לגרום לשיבושים בהעברת נתונים, הפחתה ברוחב פס ואפילו ניתוק זמני של קישוריות אינטרנט קריטית לחול.ישראל תחת מתקפה מתמשכתסיכון משמעותי נוסף על תשתיות חיוניות ותקשורת אינטרנטית בישראל מגיע מזירת הסייבר. בעוד שבמלחמה הקונבנציונלית של ישראל מול אויבותיה יש הפוגות, בלחימה בזירת הסייבר אין. בתחילת המלחמה ראינו את קצב המתקפות משתנה כתלות במהלכים הצבאיים והמדיניים, מתאר ואנונו. אך מאז הוא התייצב על קצב גבוה של נסיונות תקיפה שמופנים כלפי ישראל כל הזמן. ישראל חווה כיום פי שניים יותר מתקפות מהממוצע העולמי. מידע רב של ישראלים זלג בשנים האחרונות לאינטרנט, כולל טלפונים, מספרי זהות ועוד והציבור חווה על בסיס יומי התקפות פישינג בהיקפים עצומים. בשל פעילות קבוצות תקיפה רבות והשימוש שלהן בבינה מלאכותית, המתקפות נראות מאוד אותנטיות, ללא ניסוחים עילגים כמו שראינו בעבר.למתקפות סייבר יש פוטנציאל נזק גבוה, ראינו זאת במתקפת הסייבר הנרחבת של הרוסים על גאורגיה לפני הפלישה אליה בשנת 2008 וגם במלחמה באוקראינה, למשל כשהרוסים פרצו לרשת החשמל האוקראינית. אני מעריך שגם בתקופה הקרובה המתקפות על ישראל יימשכו בקצב גבוה, מוסיף ואנונו. המשק הישראלי במוכנות טובה יחסית וזו הסיבה שלמרות המספר הרב של המתקפות לא חווינו עד כה שיבושים משמעותיים מאוד לתשתיות חיוניות במלחמה. כמובן שהסיכון קיים כל הזמן וצריך להישאר עם היד על הדופק.משבר שמייצר הזדמנותפרופ' עוזי רבי סבור כי המשבר הנוכחי מוליד עבור ישראל הזדמנות אסטרטגית. בשנת 2023 אושר לקצאא להניח סיבים אופטיים על צינורות הנפט. הפרויקט מתקדם תפעולית, אך באיטיות בשל התנגדויות שונות, אומר פרופ' רבי. זהו גשר יבשתי בין ים סוף והים התיכון, שיאפשר לישראל הקמה של חוות שרתים ענקיות בתחומה. כמו שאנו רואים בשנתיים האחרונות, השליטה באנרגיה ובציר של העברת אנרגיה ומידע היא שם המשחק במזרח התיכון. אם יונחו הסיבים האופטיים על צינורות הנפט ויחוברו בקצה הדרומי לרשתות בים סוף ובמדינות ערב נוספות זה יעניק הגנה אסטרטגית לחיבור הלאומי של ישראל לאינטרנט.התגובה הישראלית לאיום החות'י על תשתיות בין-לאומיות צריכה להיות באמצעות קואליציה בין לאומית, מסביר פרופ' רבי. ישראל הספיקה לא מעט בזמן קצר יחסית בהקשר זה. מיליציות אנטי-חות'יות בדרום המדינה, שהן מצוידות ומיומנות, יכולות לשמש כאמצעי להצרת צעדי החות'ים בתימן.