חברות הסלולר יצאו בקמפיין מאסיבי לשיווק רשתות ה-G5 שלהן, אך למעשה לא באמת מדובר במימוש פוטנציאל היכולות של הדור החדש של הרשת הסלולרית. הדור החמישי של הסלולר הוא למעשה הרבה יותר ממהירות גבוהה ובשביל לממש את הפוטנציאל יש להניח את היסודות לתשתית – תהליך שנכון לעכשיו עדיין לא התחיל בישראל.
אז נכון אחת הבשורות היא כמובן המהירות, אך במקרה של הרשת החדשה החידוש המהותי הוא הפיכת תשתית הרשת הסלולרית לדינמית – מה שמאפשר לנהל את הביצועים ולאפשר יכולות שונות לכל רשת בהתאם לצרכים שלה.
עד היום התשתית הייתה זהה לכולם, בדיוק כמו במים או חשמל. חברת amdocs השיקה לאחרונה את כל המוצרים שהיא עובדת עליהם באירוע CES22 שקיימה במשרדי החברה, באמצעות מיצג אינטראקטיבי שממחיש את יכולת הרשת והפתרונות של החברה. שמאפשרות מוניטיזציה של הרשת החדשה, מודל חיובים חדש ללקוחות, והתאמת השירות ללקוח ספציפי.
אבישי שרלין, נשיא חטיבת הטכנולוגיות של אמדוקס, הסביר את החידושים של הרשת החדשה. "המהפכה הגדולה של G5 בעולם היא שהרשת הופכת להיות מבוססת תוכנה", הוא מסביר. "אתה יכול לעצב אותה כאילו זאת הייתה חתיכת תוכנה. אם בעבר הרשת הייתה מבוססת על חומרה בלבד, וזה מביא יחד עם זה הרבה דברים. זה מתבטא ביכולת לשנות דברים ולחתוך את הרשת לחתיכות ולנצל כל אחת בצורה אחת – אחת תהיה מאובטחת יותר, אחת תהיה מהירה יותר ועוד – התפיסה הזו מאפשרת להמון יישומים שלא היו זמינים בעבר להתחיל לעבוד".
גם בכל מה שקשור להקמת תשתיות של הדור החדש – ישראל נמצאת מאחור. "בעולם אנחנו רואים התייחסות שונה לדור החמישי, בארה"ב יש מעבר גדול מאוד לעולמות האלה כולל השקעות מאוד גדולות", מציין שרלין. "בעבר ראינו G5 בתחפושת – שהיו מבוססות רשתות G4, עכשיו אנחנו רואים מעבר לדור חמישי אמיתי. במזרח זה תלוי במדינות, קוריאה מתקדמת אבל לא כל המדינות מתנהלות אותו דבר והאחרונה היא אירופה. ישראל בכלל נמצאת הרבה אחורה ובשיחות קודמות אמרנו שללא הקפיצה לישראל לא יהיו את התשתיות ש-G5 דורש".
העולם עדיין לא הצליח להבין את מרבית השימושים של הרשת החדשה שמאפשרת בטיפול בהרבה מכשירים במקביל, להבטיח את השירות שאתה רוצה לקבל וזה מאפשר לבנות שירותים שלא היו יכולים להיות מיוצרים קודם. "אנחנו צריכים להיערך לעתיד לא צפוי", מסביר שרלין. "היא לא חייבת להיות שייכת רק לרשת, אנחנו נערכים לתמוך בכל מה שצריך".
באירוע הסופרבול האחרון יצרו חווית G5 מלאה באצטדיון. רק לצופים שהיו באצטדיון הייתה אפשרות להשתמש באפליקציה מיוחדת שאפשרה להם לראות הילוכים חוזרים בכל רגע נתון על גבי הטלפון החכם, לצפות בסטטיסטיקות ועוד. "אנחנו רואים יותר ויותר שימוש ממוקד בטכנולוגיה", מסביר שרלין. "בעולם משקיעים בתשתית מאות מיליוני דולרים".
אז למה בעצם הטכנולוגיה עדיין לא מאומצת ברחבי העולם?
הנחת התשתיות לרשת החדשה דורשת השקעה של מיליארדים. "אי אפשר לדחוף תעשייה שצריכה להשקיע 100 מיליארד דולר לעשות את זה", מסביר שרלין. "בארה"ב at&t קיבלו את ההחלטה, T-mobile קיבלו את ההחלטה, וריזון קיבלו – אז המפלצות כבר בדרך לשם – העולם זז. זה עניין כלכלי, החברות רוצות לחלוב כמה שאפשר את ה-G4. מערכות הליבה מתחילות להשתנות לכיוונים האלה – העולם הדיגיטלי משתנה. תעשיית הגיימינג מתפתחת, השיח סביב מטאוורס, כל אחד צורך הרבה יותר מהרשת גם עסקים מבינים את הפוטנציאל הדיגיטלי".
"גם בישראל זה צריך לקרות מתישהו", הוא מציין. "אתה מבין שזה מגיע, יהיו מדינות שיהיו לפני. ישראל או שתשלים את הפער או שזה יהיה כמו המטרו – היא תגיע 20 שנה יותר מאוחר. חברות כמו מיקרוסופט ואמזון מקימים פה דאטה סנטר ענקיים, איך תגיע אליהם? אם לא תבנה תשתית שתסחוב את כל העומסים הפסדת את כל היתרון. אין כרגע ראיה אסטרטגית".