תעשיית הרכב עוברת מהפכה, חברות הרכב הופכות לחברות טכנולוגיה ומפתחות את הדור הבא של הרכבים. בכל מה שקשור לרכבים אוטונומיים ישראל מבססת את עצמה כשחקנית מרכזית. טכנולוגיות שמבוססות על בינה מלאכותית לניתוח הנהיגה, מצלמות מתקדמות ולמידת מכונה הן רק חלק מהפיתוחים שיצאו מהתעשייה הישראלית. לכן, לא מפתיע שענקית הרכב GM (ג'נרל מוטורס) מפעילה בישראל מרכז פיתוח שעובד על העתיד של תעשיית הרכב. בריאיון ל-Business גיל גולן, מנכ"ל GM ישראל, מסביר על השינויים של התעשייה ועל ההשפעה של המרכז הישראלי על תעשיית הרכב.
מרכז הפיתוח נפתח בשנת 2008 ובמשך שנים פעל מתחת לרדאר. באתר הישראלי עובדים על טכנולוגית מתקדמות ועל פיתוח יכולות לרכבים האוטונומיים ובינה מלאכותית. "ייצרנו פה תחום חדש בהייטק הישראלי", הוא אומר. "10 אחוז מהסטארטאפים היום הם בתחום של מוביליטי. מדובר במהפכות מעצבות חיים – לא פחות. הן מעצבות חיים לדורות, ואנחנו חלק מזה. בעולם של המחר אנחנו מאמינים שרובוטים יהיו חלק מהחיים שלנו ואנחנו צריכים להבין מה התפקיד שלנו במארג הזה".
“בכל מה שקשור לרכבים אוטונומיים לישראל יש מקום מכובד בעולם", הוא אומר. "אם זה בחברות גדולות כמו GM ומובילאיי ואם בסטארטאפים שמפתחים פתרונות נקודתיים, פיתוח היכולות של המחשוב ועוד. ישראל היא אגן של חברות תוכנה, חומרה ואלקטרוניקה שמהוות בסיס של תעשיית הרכב של המחר. זה יותר קשה לחברות מסורתיות של מאה שנה להפוך את עורן, וחלק מתהליכי ההתחדשות זה הקמת מרכזי פיתוח כמו שעשו אצלנו".
"אנחנו בנינו מעמד של אתר מאוד אפקטיבי מול החברה הגלובלית", אומר גולן ומסביר את האסטרטגיה של מרכז הפיתוח בישראל. "תמיד רצינו להיות כמה צעדים לפני המחנה ולבנות את היכולות שלנו למקום שאליו הולכת התעשייה. אנחנו רוצים להיות צעד לפני החברה הגלובלית במוכנות שלנו לעתיד, כדי שברגע שהחברה תזוז לשם, אנחנו נהיה כבר שם ונוכל לקחת אלינו את הפעילות. זה כבר קרה לנו בתחום של הבינה המלאכותית ופיתוח היכולות האוטונומיות, ששם הפכנו להיות שחקן מרכזי בתחום".
"הייתי ממליץ לחשוב פעמיים למי שרוצה להשקיע בתחנת דלק"
אחד השינויים המשמעותיים בתעשיית הרכב הוא המעבר ל-Connected vehicles, רכבים שמחוברים לענן ומקושרים לרשת ופועלים כחלק ממארג טכנולוגי שלם, שיאפשר גם למפתחים צד שלישי לפתח תוכנות ואפליקציות מתאימות. "מה שקורה בטלפונים, מתחיל לקרות בעולם תעשיית הרכב", הוא מסביר. "התוכנה נמצאת בענן, בטלפון וברכב. זה אמנם מייצר אתגרים חדשים כמו הגנת סייבר אבל זה משנה את ההסתכלות על מהו התפקיד של הרכב".
“אף אחד לא יודע יותר טוב מ-GM איך הרכב שלה בא לידי שימוש על ידי הלקוחות", הוא מסביר. "אנחנו רואים איך האוטו מתנהג וזה יכול לפתוח עולם חדש של שירותים, כמו להיפתח לחברות ביטוח. למשל, באמצעות המידע שהרכב מספק על הרגלי הנסיעה, הזמן על הכביש והמקומות שבו הוא נמצא, אפשר לקבל הצעה מדויקת יותר ופרסונאלית ללקוח הסופי".
גולן מתייחס גם למעמדו של הרכב החשמלי והעלייה בביקוש. "יש לנו הרבה נתונים לגבי אימוץ הטכנולוגיה", הוא מסביר ומציין ששימוש ברכב חשמלי דורש שינוי הרגלים מצד הנהגים. "אחת המהפכות היא באנרגיה. טעינה של כלי רכב ויצירת חשמל סולרי. הצורך בתחנות דלק הולך וקטן, הייתי אומר לך לחשוב פעמיים לפני שאתה נכנס כשותף בתחנת דלק. זה תהליך, אבל אנחנו בדרך לשם. יש הרבה שחקנים שנדרשים למהפכה הזו. המדינה צריכה לבצע שינויים ברגולציה, חברות החשמל צריכות לייצר אנרגיה בכמויות גבוהות יותר ובמחיר הגיוני, צריך להקים מספיק עמדות טעינה. אלה דברים בהתהוות זו לא שאלה של אם זה יקרה – זה קורה".
"יש בעיה חמורה של כוח אדם – אנחנו מוותרים על פרויקטים בגלל זה"
תעשיית ההייטק בעולם בכלל ובישראל בפרט מתמודדת עם מחסור חמור של עובדים שגם ב-GM מתמודדים איתה. "אנחנו מגייסים מהנדסים ואנשים מתחום מדעי המחשב, אנחנו מתמודדים על בדיוק אותו הטאלנט שמגייסים באפל, בגוגל או בכל חברה אחרת", אומר גולן ומעביר ביקורת על התנהלות חלק מהחברות. "אין מספיק לכולם, יש חברות שרוצות לבלוט ואין להם מטרה אמיתית. אנחנו מדברים לעובדים בגובה העיניים. בסוף החבילה דומה אצל כולם, אצלנו אתה משאיר משהו לעולם. משהו טוב יותר לדורות הבאים. זה עוזר לנו לגייס אנשים".
"יש בעיה של כוח אדם בעולם, אבל בישראל זה חמור שבעתיים", מצהיר גולן ומציין שהיו מקרים שנאלץ להעביר פרויקטים למרכזים בקליפורניה ובטורונטו. "פרוייקטים חשובים בישראל בסכנה אמיתית המדינה מפסידה לא מעט מקומות עבודה או פרויקטים שיוצאים החוצה כי אין את היכולת לאייש אותן. זה קורה להרבה חברות, כמה מהן נוקטות בצעדים ראדיקליים כדי למשוך עובדים. יש חוסר של עשרות אלפי מהנדסים אני מעורב בדבר הזה עשור שלם. יש כשלי שוק, כשלים של הבנה וחלק מהדברים זה לעצב את התוכניות באוניברסיטאות להכשרת מהנדסים. אף אחד לא אמר שהכשרה צריכה להיות 4 שנים, אולי צריך לעשות הכשרה יותר גמישה שחלק ממנה תהיה אצל המעסיקים אבל הממשלה צריכה לתת לזה את הדעת".