לפני קצת פחות מחמש שנים התרסקה על אדמת הירח "בראשית" – החללית הישראלית הראשונה שנשלחה לירח – והותירה אחריה תחושת פספוס ותקוות רבות שנגוזו. אלא שלא כולם אמרו נואש, ובמקום שבו רבים עשויים לוותר, יש מי שדווקא מוצא מוטיבציה גדולה יותר יותר להגיע אל המטרה הנכספת.
הניסיון הישראלי השני להגיע לירח קיבל חיזוק משמעותי בחודש שעבר. אם במקרה פספסתם, סוכנויות החלל של ישראל ואיטליה חתמו על מזכר הבנות לשיתוף פעולה בפרויקט בראשית 2. במסגרת הפרויקט מתוכננות להישלח לחלל שלוש חלליות לא מאוישות כחול-לבן, והוא צפוי להזניק את ישראל למעמד של מעצמת חלל ולהוציא לדרך שורה של יוזמות מדעיות וחינוכיות פורצות דרך.
את בראשית 2 מובילה עמותת SpaceIL, שהובילה גם את הפרויקט הראשון. תא"ל (מיל.) שמעון שריד (71), מנכ"ל עמותת המובילה את, מגדיר את עצמו כמי שאזור המחיה שלו הוא "מחוץ לקופסה", כלשונו. הרזומה העשיר של שריד מהדהד את הדברים, החל בילדות הצנועה בשכונת דורה בדרום נתניה, דרך לימודי הנדסה אווירונאוטית בעתודה האקדמית וכמובן – קריירה צבאית עטורת הישגים.
אחרי 28 שנות שירות בחיל האוויר, בהן היה ראש להק ציוד עם אחריות פיקודית על כ-50% מכוח האדם וכ-50% מהתקציבים, שריד הצטרף בגיל 50 לאלביט מערכות כמנכ"ל החברה הבת "חץ הכסף". הוא לא עשה זאת כדי למשוך זמן עד הפנסיה, אלא דווקא כדי להמציא כמעט מאפס את המל"ט המתוחכם והקטלני הרמס 900, הידוע גם בכינויו "כוכב". הוא אף זכה ב-1998 בפרס ביטחון ישראל על תרומתו לפיתוח "מערכת פורצת דרך" בתחום המטוסים הבלתי מאוישים.
אלא שייתכן שאלוהים, או איך שלא תקראו לו, שמר לשלבים מאוחרים יותר את המחשבה מחוץ לקופסה החשובה ביותר של שריד. בסוף 2019, זמן לא רב לאחר שמדינת ישראל חוותה את טראומת ההתרסקות של בראשית 1, זומן שריד למשרדו של יצחק בן ישראל, יו"ר סוכנות החלל הישראלית, שביקש ממנו להתמנות למנכ"ל עמותת SpaceIL - הגורם המבצע בשיגורי בראשית.
"כולם זוכרים את כישלון ההתרסקות של בראשית 1, אבל לא כל כך מבינים את גודל ההישג", אומר שריד בראיון ל-N12 Business. "אנחנו כבר רגילים להסביר ולהצטדק בהקשרים האלה, אבל צריך להבין שעד אותה תקלה בנחיתה על הירח הכל פעל כמעט פיקס בבראשית 1 במשך 7-6 שבועות. על סקאלת הצלחה שבין אפס למאה, הייתי נותן לבראשית 1 ציון של יותר מ-90. הצלחנו להיות המדינה הרביעית בעולם שמבצעת משימת נחיתה על הירח, אחרי ארצות הברית, רוסיה וסין. אנחנו הגוף הלא ממשלתי הראשון שביצע משימת ירח, תחום שנחשב טריטוריה בלעדית של מדינות ובעיקר מעצמות".
ועדיין, "בראשית 1" התרסקה.
"הגענו כמעט לנקודת הסיום וזה הישג יוצא דופן, בטח למדינה קטנה כמו ישראל ובטח לעמותה ללא מטרות רווח, הפועלת בתוך אותה מדינה. אפקט ההשראה של בראשית 1 קיים עד היום, אנחנו נתקלים בזה כל הזמן אצל בוגרים בצבא ובתעשייה שהיו נערים ב-2019, אבל זוכרים היטב את הפרויקט ורוצים להיות חלק ממנו. זה מה שמושך כיום מהנדסי חלל לתעשייה האווירית".
שריד הוצנח לכס המנכ"ל כדי לחשוב איך מתניעים חלום שהתרסק. דירקטוריון SpaceIL אמנם כבר קיבל כבר עוד לפני בואו החלטה שתהיה "בראשית 2", אולם לא הצליח לקבל החלטה מה תהיה המשימה שלה. בסופו של דבר הוחלט לגייס מנכ"ל, לצייד אותו בתקציב התנעה צנוע של מיליון דולר (תרומה מהמיליארדר לן בלווטניק) – ולתת לו לשבור את הראש.
וזה בדיוק מה שעשה שריד. "בשלושת החודשים הראשונים שלי בתפקיד עבדתי רק על המצאת המשימה החדשה של בראשית 2, עד שהגעתי לפתרון ייחודי. נכנסתי לתחום חדש כמעט לגמרי מבחינתי, אבל לא חששתי. במשך כל שנותיי בצבא הייתי אחראי על תחום ה-Aerospace, אך התמקדתי כמעט אך ורק ב"אירו" (אוויר) ולא ב"ספייס" (חלל). ברזומה שלי שזורים הרבה סיפורים בהם הייתי צריך להיכנס לתחום חדש שלא הבנתי בו כלום ולנהל אותו מההתחלה עד הסוף. הידע הפרקטי שלי בתחום החלל היה פחות או יותר אפסי, אבל הבאתי איתי ניסיון מקצועי-ניהולי רב מעולמות תוכן אחרים".
הגדרת המשימה של "בראשית 2" הצליחה להפתיע רבים. שריד קבע כי הניסיון הישראלי השני להגיע לירח יכלול שלוש חלליות: חללית אם ושתי נחתות - שינחתו על הירח לראשונה בהיסטוריה משני צדדיו, הנראה והנסתר. על הצד הנסתר של הירח נחתה עד היום רק חללית לא מאוישת אחת, סינית. יתרה מכך: שריד הגדיר גם כי חללית האם, שלא תנחת על הירח, תמשיך לחוג סביבו עוד כחמש שנים ותספק שירותי מעבדה מדעיים-חינוכיים לעולם כולו.
אני שואל את שריד למה החליט על יעד כה שאפתני דווקא לאחר כישלון ההתרסקות של בראשית 1; למה במקום לנסות שוב בצניעות לעבור את אותו גובה בקפיצת המוט הבא הוא בחר להרים את הרף לשיא עולמי.
"יכול להיות שזה קשור לד.נ.א שלנו כישראלים", הוא עונה. "לחזור על אותה משימה פעם נוספת – נראה לי משעמם לציבור וגם לנו, כמפתחים. כבר עשינו את זה ולמעשה מדובר רק על תיקון פה ותיקון שם. אם היינו עושים את אותה משימה ונכשלים שוב, כולם היו אומרים: 'טוב, הם לא יודעים לעשות כלום, חבל על הכסף'. ואם היינו מצליחים, היו אומרים: 'נו טוב, הם תיקנו את התקלה'. בסיס הקיום של העמותה הוא לייצר השראה לבני הנוער, דור העתיד של המהנדסים, היזמים, המדענים והחולמים. לבצע משימה שאינה מעוררת השראה - זה לא הייעוד שלנו. השראה באמצעות הצלחה כמובן".
פרויקט בראשית הראשון עלה כ-96-97 מיליון דולר, שמומנו ברובם מכספי תרומות בראשות המיליארדר מוריס קאהן. שריד ידע שעל אף הגדרת המשימה השאפתנית שלו, הגורמים המממנים לא ייתנו להגדיל משמעותית את תקציב הפרויקט בניסיון מספר 2. התקציב של בראשית 2 אכן רוסן לסביבות ה-100 מיליון דולר, כששלושה תורמים גדולים - קאהן, פטריק דרהי ומשפחת מושל מדרום אפריקה – מבטיחים מראש תרומה של כ-90 מיליון דולר.
הכל נראה אופטימי לכמה רגעים, אי שם בתחילת 2020. צוות המשימה של בראשית 2 הוגדל שוב ל30-25 מהנדסים בתחומים השונים של החלל - מכניקה, בקרה, אלקטרוניקה, תוכנה, תרמיקה, חשמל, תכנון משימה, סימולציות, מעבדות ועוד. נחתמו שיתופי פעולה עם התעשייה האווירית וחברות בינלאומיות ענקיות כמו נורת'רופ גראמן האמריקאית, שמספקת את מכלי הדלק של החלליות; או חברת מוג (Moog Inc), המתמחה בתכנון וייצור מערכות הנעה מדויקות לתעשיות האוויר והחלל, ומספקת לפרויקט מנועים רקטיים.
"יש חברות באירופה שמספקות לנו רכיבי תקשורת, וסטארט-אפים בארץ שהצטרפו לאירוע", מוסיף שריד. "אנחנו עובדים בשיתוף פעולה עם אוניברסיטאות בארץ ובעולם וגם עם סוכנויות חלל זרות, שרוצות לקחת חלק בפרויקט. בראשית 2, אולי בניגוד לבראשית 1, הוגדר מתחילתו כאירוע רב לאומי".
אלא שאז, במרץ 2020, התפרצה מגפת הקורונה ופרויקט בראשית 2 נקלע לסדרת משברים שמהם לא התאושש עדיין. "זה התחיל עם משבר הקורונה ונמשך עם משבר שרשראות האספקה עקב מלחמת רוסיה-אוקראינה", נזכר שריד. "אבל, רגע השפל מבחינתנו קרה עוד לפני ה-7 באוקטובר ותחילת המלחמה, כששלושת התורמים שלנו החליטו לעזוב".
כעת, הפרויקט תלוי בכך שממשלת ישראל הטרודה עד צוואר בצרות תקציביות שוטפות, תואיל להקצות לפרויקט מימון בסך כ-30 מיליון דולר. בינתיים, על אף היתרונות התדמיתיים הבולטים של שת"פ חלל עם איטליה בתקופה הנוכחית, זה לא קורה.
מה בעצם קרה?
"זו הייתה תקופה שבה משקיעים ותורמים החלו לחשב מסלול מחדש על פעילותם בישראל. קרה לנו נס בתחילת הדרך, כשהצלחנו לייצר קואליציה של שלושה תורמים גדולים והבטחה למימון של רוב הפרויקט מראש. המדינה התחייבה להשקעה של 6 מיליון דולר בלבד, רק 5%-6% מהפרויקט כולו, אבל הנחנו שיחד עם התחייבויות התורמים יש לנו מימון כמעט מלא. הרפורמה המשפטית טרפה את הקלפים. מאז עזיבת התורמים אנחנו מנסים למצוא דרכים אחרות לממש את התוכנית ובחרנו לעשות זאת דרך שיתופי פעולה עם מדינות אחרות, בראש ובראשונה איטליה".
שריד אולי מנסה לשדר עסקים כרגיל, אבל ברור שפרויקט שמקרטע כבר יותר משנה ללא תקציב הוא פרויקט שעתידו לא ברור. "זו הדיוק החשיבות של החתימה של מכתב הכוונות עם האיטלקים", טוען שריד. "אנחנו עובדים על ההסכם הזה כבר כמעט שנה. מדובר בהסכם בין מדינות, בין סוכנות החלל הישראלית לסוכנות החלל האיטלקית. הכוונה היא להשיג מימון משמעותי של הפרויקט, כדי לאפשר לו להמשיך להתקדם. עד שזה יקרה אנחנו עובדים בעצימות נמוכה, עקב מגבלות תקציב. יש לנו דד די קצר כדי להתאושש מעזיבת התורמים ולהציג לבורד שלנו הישג, שיאפשר להם להחליט על המשך הפרויקט".
איזה הישג ישכנע אותם?
"התחייבות של שתי המדינות, איטליה וישראל, לממן חלק משמעותי מהפרויקט. מכתב הכוונות שנחתם עדיין לא מייצג התחייבות כספית, כלומר: זה עדיין לא מספיק, אבל כן מתניע תהליך שאחריו עשויה לבוא חתימת חוזה".
כמה זמן אתם יכולים להמשיך לפעול במצב הקיים?
"זמן קצר... כרגע לממשלת ישראל יש קשיים אובייקטיביים של תקציב והעדפת הכאן ועכשיו על פני בניית העתיד, אבל אסור להזניח את העתיד. בראשית 2 עשוי להפוך את מדינת ישראל ממדינת חלל למעצמת חלל, הפרויקט הזה מעורר השתאות וצניחת לסתות כשאנחנו מציגים אותו בעולם".
מה זו בכלל "מעצמת חלל"?
"מדינות חלל פועלות בשכבות הנמוכות של החלל, במרחק של 400-600 קילומטרים מכדור הארץ. בטווח הבינוני, בסביבות 36 אלף קילומטרים, מוצבים לוויני התקשורת הגדולים (טלוויזיה ואינטרנט). גם שם יש לישראל נוכחות מסוימת. עם זאת, בחלל העמוק (Deep Space) יש נוכחות דלילה למדי של מדינות. ישראל הצטרפה למועדון היוקרתי הזה ב-2019 - בפעם הראשונה והאחרונה בינתיים - עם פרויקט בראשית. המועדון כולל רק את ארצות הברית, סין, רוסיה (במרחק גדול מאחור), ישראל במקום הרביעי ושתי מצטרפות חדשות - הודו ויפן. אנחנו שם, בזכות בראשית 1 ובראשית 2".
ועדיין, הישראלי ברחוב שהתייקרו לו המע"מ, הביטוח הלאומי, חשבונות החשמל והמים, הארנונה וכמובן המחירים בסופר - מה דחוף לו עכשיו להגיע לירח?
"אני מבין את זה, אבל אנחנו פונים לממשלה, לא לאיש ברחוב, כי אנחנו מדברים על בניית עתיד. מדינה לא יכולה לעצור את בניית העתיד שלה. גם הישראלי ברחוב ישמח מאוד אם יגידו לו שבזכות הפרויקט הזה הבן שלו יהיה מהנדס חלל, לא?"
ואכן, לצד תוכנית טכנולוגית שאפתנית, עמותת SpaceIL מובילה, באמצעות הזרוע החינוכית שלה SpaceUP, פיתוח לומדות להכרת החלל לבתי ספר בארץ ובעולם. "אנחנו משתמשים בנתונים שהצטברו בפרויקט בראשית 1 במשך שבעה שבועות, ומאפשרים לתלמידים ממש להרגיש איך זה להיות בתוך חללית כזו. זו, אני מקווה, רק ההתחלה: חללית האם של בראשית 2 אמורה לשדר במשך כחמש שנים נתונים מדעיים לצד מידע על מצבה של החללית, שיאפשר לתלמידים לנתח נתונים, לאתר תקלות, לאבחן השפעות - ולהרגיש בתוך חללית אמיתית ולא בתוך סימולטור".
הציוד המדעי שעל חללית האם יכלול מכשור מיוחד, שיאפשר צילום קרקע הירח ב-25 תחומי אור שונים והפקת יידע רב על מבנה האדמה, המים והקרח באזורים שונים בירח. חללית האם גם תארח מחקר מעניין של האוניברסיטה העברית לבדיקת עמידות של תרופות המפותחות לשימוש אסטרונאוטים במשימות חלל ארוכות. מטרת המחקר היא לראות איזה שינוי מתחולל ביעילות התרופות ובתוקף שלהן לאורך זמן. "יהיו לחוקרים חמש שנים לבחון את זה", מבטיח שריד.
כדי להגיע לאותן חמש שנים פוריות מבחינה טכנולוגית, מדעית, חינוכית ותדמיתית, בראשית 2 צריכה קודם כל להמריא ובהמשך גם לנחות בהצלחה על הירח, עם המשך משימה של חללית האם. בינתיים, כאמור, כל זה לא קורה. הדד-ליין הראשון לפרויקט בראשית 2 הוגדר כתחילת 2024, אבל המלחמה מנעה כל אפשרות למימוש וקשיי התקציב רק מערימים קשיים. "כרגע השיגור נדחה לתחילת 2028", מעדכן שריד, "זה היה אמור לקרות יותר מוקדם, אבל התעכבנו בגלל משבר התורמים והצורך לעבור לפעילות בעצימות נמוכה".
אתה מאמין שזה בכלל יקרה?
"אם לא הייתי מאמין, לא הייתי פה. כן, זו משימה מאתגרת מאוד, אבל מי שחושש מקשיים על כדור הארץ, אין לו מה לשאוף להגיע לירח".
מה שמעת עד היום מהפוליטיקאים?
"ברואד-שואו שעשינו במשרדי הממשלה ובכנסת קיבלנו שני סוגים של תגובות: הכרה בחשיבות הגדולה של הפרויקט והצורך להתניע אותו מחדש כבר עכשיו – מול דאגה מהאתגר התקציבי. לדעתי, ההשקעה הנדרשת מהמדינה במקרה זה (כ-30 מיליון דולר, בהנחת חלוקת מימון עם האיטלקים - ד.א) היא די מינורית בהשוואה להזרמת תקציביים ממשלתיים לפרויקטים אחרים. נכון לעכשיו, משרד המדע לא יכול לספק התחייבות למימון הפרויקט שלנו מתקציביו השוטפים, אלא צריך עזרה וחיזוק ממשרדי ממשלה אחרים. אני מקווה שזה יצליח".
הממשלה לא רואה ערך תדמיתי גדול לשת"פ חלל עם איטליה?
"בתקופה האחרונה אני רואה איך כמעט כולם מתרחקים ממדינת ישראל, שהפכה מצורעת בעיני רבים ממוסדות המחקר. אם כבר מוצאים מדינה כמו איטליה שמוכנה לשתף פעולה איתנו במחקר, צריך לקפוץ על זה. בעבר חתמנו הסכם כוונות גם עם איחוד האמירויות, אבל הקשר דעך בעקבות המלחמה. לא מן הנמנע שהם יחזרו בעתיד לתמונה, אבל כרגע אנחנו ממוקדים באיטליה".
הפרויקט שלכם אמנם לא מאויש, אבל איך אתה מסביר את העובדה שהאדם דרך על הירח לאחרונה ב-1972?
"הייתה תרדמת עולמית בעניין הזה משנות השבעים עד בערך לפני 10-5 שנים, כשהסינים התחילו להתעניין בירח ועוררו גם את האחרים. נראה שהנחיתות על הירח הגיעו לשיא ואחר כך פשוט זנחו את העניין לטובת מעבורות חלל, תחנות ועבודה מסביב לכדור הארץ, עם הרבה מאוד אספקטים מסחריים".
מה הסיכוי להנחית ישראלי על הירח?
"לא חושב שזה יקרה בטווח הנראה לעין, אלו פרויקטים בסדרי גודל שונים לגמרי ממה שעשינו עד כה. הסינים, אגב, מתכננים להנחית סיני ראשון על הירח עד 2030 והם עמדו עד עכשיו בכל התוכניות שלהם".