בזמן שיונתן מטוס, מנכ"ל חברת האינשורטק פיירמטיק, נמצא בנסיעת עבודה בהודו, מתארח בביתו שבפרברי ליסבון מנכ"ל של סטארט-אפ ישראלי אחר. "הוא רצה להרגיש איך זה שם", משתף מטוס, "בחודשים האחרונים ועל רקע המשבר יש חד משמעית יותר מנכ"לים ובכירים של חברות הייטק שפונים אליי ומתעניינים להכיר את האפשרות של מעבר לפורטוגל. קטר ההייטק הישראלי זה לא משרדים בעזריאלי, זה האנשים, והשאלה לא האם הם יעזבו. הם יכולים וגם שוקלים לעבוד מפורטוגל וממקומות נוספים".
את תעשיית ההייטק בפורטוגל אי אפשר להשוות לסיליקון וואלי וגם לא לתל אביב, אבל היא מזנקת בהיקפה בשנים האחרונות. ההשקעות בסטארטאפים שהמטה שלהם מצוי בעיר ליסבון הגיעו במהלך 2022 ליותר מ-300 מיליון יורו, עלייה של יותר מפי שלושה יותר מאשר בשנה שלפני. בחודש שעבר בוטלה סופית תוכנית ויזת הזהב בפורטוגל שאיפשרה לזרים לא אירופאים המשקיעים מאות אלפי יורו במדינה לקבל תושבות בפורטוגל ובכך גישה לאיחוד האירופי.
ישראלים מתעניינים בנדל"ן בפורטו, שוקלים רילוקיישן ומסיטים השקעות לחו"ל
אלא שההתעניינות הישראלית בפורטוגל לא נעצרת עם ביטול תוכנית הוויזה וגם לא מוגבלת לבירה ליסבון. מאז תחילת 2023 הופך איום "בריחת המוחות" ממס שפתיים לתוכנית מילוט קונקרטית שעשרות ישראלים מכינים לעצמם. "כמה ישראלים פונים אלינו מדי שבוע שנסייע להם בהשקעות נדל"ן בפורטו וגם בפתיחה של חשבון בנק, איתור של מקומות עבודה אפשריים וסיוע עם הוויזה", מתאר אוהד ארד, מנכ"ל בית ההשקעות אינווסטו קפיטל, העוסק בפרויקטים של התחדשות עירונית בארה"ב ובפורטוגל ובייחוד בעיר פורטו, השנייה בגודלה במדינה.
למרות חשש ממשבר חוקתי ומהצביון הדמוקרטי של המדינה, מטוס מקים ומפתח בימים אלו מרכז פיתוח של חברת ההייטק שלו בישראל ועד סוף השנה הוא מצפה להעסיק 40-30 עובדים בישראל. ראיונות העבודה שהוא מקיים פנים אל פנים במשרדי החברה בישראל בשבועות האחרונים מעלים תמונה מטרידה. "בעבר עובדים שאלו בסוף הריאיון על אפשרות עתידית לרילוקיישן לחו"ל במסגרת החברה", חושף מטוס, "היום זו השאלה הפותחת שלהם בריאיון, זה מאוד מעציב אותי והייתי מעדיף שלא ישאלו. אבל לנו אין ברירה, אם יהיה לנו עובד מוכשר מאוד בתל אביב שירצה לעבור לעבוד ממקום אחר, אנחנו נתמוך בו ברילוקיישן".
גם ישראלים שאינם בתחום ההייטק מתחילים להשקיע ולסחור בחו"ל. נהר גבע הוא מנכ"ל זיק אנליטיקס, תוכנת חקר שוק למסחר מקוון שמאפשרת לאנשים פרטיים ללא ניסיון להיכנס לתחום. "קהל הלקוחות הישראלים שלנו שיש להם דחף לבנות הכנסה מהשקעות בחו"ל עלה משמעותית בחודשים האחרונים", מדווח גבע, "גם יוקר המחייה משחק כמובן תפקיד ורבים פונים אליי ברמה האישית ושואלים על רילוקיישן אם המשבר בארץ פוליטית וכלכלית יחמיר".
הסיבות הבלתי צפויות לבחירה בפורטוגל: השעון והפקקים
ניכר כי הרפורמה המשפטית דוחקת חלק מעובדי ההייטק להתעניין במעבר לחו"ל אבל מדוע הם בוחרים דווקא בפורטוגל? רבות דובר על יוקר המחייה הנמוך במדינה ואכן, למרות עליית מחירי הנדל"ן ב-18% בשנת 2022, היא עדיין אטרקטיבית למדי ביחס לישראל. לפני נתוני my dolce casa, בעיר הגדולה במדינה ובירת ההייטק שלה ליסבון, תוכלו לרכוש בית בשטח של 186 מ"ר במעט יותר ממליון יורו, מחיר של דירת שניים או שלושה חדרים בתל אביב. יוקר המחייה הנמוך מתבטא גם במזון, בתחבורה ובהיבטים נוספים ועל פי נתוני Numbeo יוקר המחייה בליסבון בשנה שעברה היה נמוך ב-53% מבארה"ב ומחירי השכירות נמוכים ב-70%.
אלא שמלבד יוקר המחייה להייטקיסטים הישראלים יש סיבות מפתיעות אחרות לעבור למדינה. מטוס למשל בחר לעבור לפורטוגל לפני כשנה אחרי 20 שנה של מגורים בקליפורניה. "יש כאן תחושה של מרחבים שהיא נעימה כשמגיעים משנים ארוכות של חיים בעיר גדולה", הוא מסביר, "יש לנו מפתחים במדינות שונות בעולם אבל מרכז משמעותי בארה"ב ומרכז נוסף שאנחנו מקימים כעת בישראל, פורטוגל נמצאת באמצע ומאפשרת לי לראיין את העובדים שלנו פנים אל פנים. גם השעון בפורטוגל נוח יותר למי שעובד עם ארה"ב ובמיוחד החוף המערבי, אבל עדיין רוצה להישאר בקשר ובקרבת סבא וסבתא והמשפחה שנמצאת בארץ".
קהילה ישראלית מתבססת בפורטוגל: "יפתחו גם מסגרות חינוך ישראליות"
גבע עבר לפני כשלוש שנים מקפריסין לפורטוגל עם אשתו שאינה ישראלית. "רצינו לשדרג את איכות החיים", הוא משתף, "גילינו שבפורטוגל אין תחושה של צפיפות אוכלוסין ואין פקקים, הנסיעה בבוקר לעבודה לוקחת רק 15 דקות וזה שינוי משמעותי מבארץ. אני לא הלכתי במסלול הרגיל בארץ של בגרויות ולימודים באוניברסיטה וגיליתי שבחו"ל גם יודעים להעריך יותר את תכונות האופי והמשימתיות הישראלית שמתעצבת בין היתר בשירות הצבאי".
בימים אלה גבע כבר מוצא בליסבון חיי חברה ישראלים מלאים. "יש שבט של צופים בליסבון והיה אירוע משפחות גדול בפורים האחרון" מתאר גבע, "ישראלים מתקבצים גם סביב לבית חב"ד ולחוגים שונים והבנתי שיש גם קהילה ישראלית שמתפתחת בפורטו". ארד שלא מתגורר בעצמו בפורטו, אך פועל שם עסקית, משלים את התמונה: "יש בפורטו כבר 13 מסעדות ישראליות שנפתחו לאורך השנים האחרונות וחיי קהילה עשירים, אני מאמין שזה רק ילך ויתעצם ויפתחו גם מסגרות חינוך ישראליות כך שתתבסס פה קהילה משמעותית. זה יקרה בין היתר כי בתי הספר הבין-לאומיים יקרים מאוד גם למשפחה ישראלית ועולים אלפי יורו מדי חודש. ליסבון נמצאת עדיין צעד לפני פורטו וכבר חיים בה אלפי ישראלים שנמצאים בקשר, יושבים יחד בבתי קפה ועוד".
בחזרה לרפורמה המשפטית שמסעירה את עולם ההייטק הישראלי, מטוס ששימש בעבר בתפקידים מרכזיים בתחום המובייל בגוגל ובפייסבוק מזהיר אותנו מהלך הרוח בחברות הגדולות. "ש לי חברים, רובם לא ישראלים שעובדים בחברות הגדולות וכן חברים ישראלים שהם בכירים לשעבר בהן. הסנטימט בקרבם דומה מאוד לזה שבקבוצת מאבק ההייטקיסטים", מתאר מטוס בדאגה, "אני חושש שהחברות האלו ישנו את אופי הפעילות שלהן בישראל. הן לא רק מפרנסות הרבה משפחות, אלה הן קובעות את התמחור הנכון של טאלנטים בשוק הישראלי. בלעדיהן, לאנשי הייטק יהיה קשה להמשיך להתפרנס בצורה מאוד מכובדת בישראל".