בשני הרבעונים הראשונים של שנת 2023 כ-45% מן הסטארטאפים החדשים התאגדו מחוץ לישראל, זאת לעומת 20% בשנת 2022 – כך עולה מסקר של האיגוד הישראלי לתעשיות מתקדמות (IATI). בנוסף כ-52 חברות נמצאות בתהליכי היפוך שרוול לשם הפיכה לחברה אמריקנית.
ב-IATI מסבירים כי ברבעון הנוכחי של 2023 נצפתה הימשכות של המגמה שהחלה עוד ברבעון הקודם, בצל ההאטה שחווה ענף ההייטק. כמו כן ניתן לייחס לכך גם את אירועי המהפכה המשפטית וההשלכות הכלכליות על המשק כולו.
במסגרת הסקר נאספו נתונים השוואתיים ביחס למחצית הראשונה של שנת 2023 לעומת שנת 2022 בדבר סטארטאפים חדשים שהוקמו בתקופה זו. כמו כן, המשרדים התבקשו לציין את תהליכי היפוך השרוול האקטיביים בהם טיפלו בחציון הראשון של שנת 2023, אף אם טרם הושלמו. על פי הסקר, מתוך הסטארט אפים החדשים שהוקמו במחצית הראשונה של שנת 2023: 44.31% התאגדו מחוץ לישראל, לעומת 19.92% בשנת 2022 . 55.69% התאגדו בישראל, לעומת 80.08% בשנת 2022.
יציבות בן הרבעונים
הכמות הכוללת של הסטארטאפים החדשים שהוקמו על ידי המשרדים המשתתפים בסקר בתקופות הללו ושעליהן ניתנו הנתונים, היא 490 סטארטאפים בשנת 2022 ו- 260 סטארטאפים במחצית הראשונה של שנת 2023. במילים אחרות, במהלך החציון ראשון של 2023 הוקמו על ידי המשרדים המשתתפים בסקר 118 סטארט אפים חדשים מחוץ לישראל ו 142 בישראל.
בין המשרדים שהשתתפו בסקר (בסדר אלפאביתי): ארדינסט בן-נתן טולדנו, ארנון תדמור-לוי, גורניצקי, הירש-פלק, הרצוג פוקס נאמן, ליפא מאיר, מיתר, נעמי אסיא, נשיץ ברנדיס אמיר, ש. הורביץ, שיבולת, Sullivan & Worchester ועוד.
כך, בהשוואה בין נתוני הרבעון הראשון של שנת 2023 לבין נתוני המחצית הראשונה של 2023 נרשמה יציבות. בעוד במחצית הראשונה של שנת 2023 44.31% מהסטארט אפים החדשים הוקמו מחוץ לישראל, במהלך הרבעון הראשון לבדו, 44.01% מן הסטארט אפים החדשים הוקמו מחוץ לישראל. כמו כן, במהלך המחצית הראשונה של 2023 טיפלו המשרדים המשתתפים בסקר ב 52 עסקאות של היפוך שרוול אשר בהן חברות ישראליות הופכות הלכה למעשה לחברות אמריקאיות, עליה לעומת 49 תהליכי היפוכי שרוול שדווחו ברבעון הראשון 2023. הנתון המשוקלל בדבר מקום ההתאגדות של חברות חדשות ותהליכי היפוך שרוול יחדיו, אשר נכלל גם בסקר הרבעון הראשון מעיד על כ 55% מן החברות אשר בוחרות להתאגד מחוץ לישראל, אף זאת בדומה לנתוני הרבעון הראשון. אולם לנוכח הייחודיות של כל אחד מן הנתונים הללו, אנו מתמקדים בכל אחד מהם בנפרד.
"שחיקה בבסיס הפעילות בישראל
להחלטה של יזמים וסטארטאפים על מקום התאגדות החברה, השלכות על פעילותו העתידית של הסטארטאפ, מיקום הנכסים העיקריים של החברה (לרבות הקניין הרוחני), מרכז פעילות הפיתוח, המכירות וההנהלה, המדינה בה יוכרו הכנסותיה וישולמו מיסים בגינן, וכן על זיהויה של החברה ככזו שקשורה לישראל או לאו. לרוב, הדיונים וההתייעצויות על מקום ההתאגדות משקפים הן ניתוח ענייני מקצועי והן את דרישות המשקיעים הפוטנציאליים, השותפים העסקיים והלקוחות. אמנם ההחלטה נועדה לשרת את החברה, אולם לעיתים היא תוצר של משא ומתן עם משקיעים בחברה המכתיבים את דרישותיהם כתנאי להשקעה. גם תהליך היפוך שרוול מבטא דיונים והתייעצויות בקרב הנהלת החברה ובעלי מניותיה באשר למקום ההתאגדות הראוי בראיית טובת החברה, ולעיתים היפוך השרוול הוא תוצאה של דרישה חד משמעית של משקיעים.
הסקר נערך בקרב משרדי עורכי הדין המובילים במגזר ההייטק בישראל, חברי ועדת עורכי הדין ורואי החשבון של IATI שבראשה עומד עורך דין דן שמגר ממשרד מיתר. הואיל והמשרדים שהשתתפו באיסוף המידע מייצגים חלק ניכר מהסטארט אפים בישראל, המידע הינו אינדיקטיבי באשר למגמות בתעשייה בתקופות הרלבנטיות.
"המעניין בסקר הזה, לעומת הסקר הקודם שהוצאנו ברבעון הראשון של השנה הנוכחית, זה שיש לנו מבט מלמעלה על כל המחצית הראשונה של שנת 2023 ולא על רבעון אחד ואנחנו בעצם רואים שאמנם אין עלייה במגמה אבל גם אין ירידה, כלומר אנחנו רואים שהמגמה ממשיכה", אמרה קרין מאיר רובינשטין מנכלית ונשיאת IATI. "אכן, התוצאות הנוכחיות לא מעודדות וברור שאנחנו רוצים לראות את החברות ממשיכות להתאגד פה בישראל כי זה חלק חשוב מהחוסן הכלכלי של המדינה שלנו".
עורך דין דן שמגר, שותף במשרד מיתר ויושב ראש ועדת עורכי הדין ורואי החשבון ב IATI, ציין ביחס לממצאים: "ברבעון הראשון של שנת 2023 זוהה שינוי דרמטי של מעבר להתאגדות של סטארט אפים חדשים מחוץ לישראל בניגוד למגמה ששלטה במשך שנים רבות, אולם נתונים אלו שיקפו רבעון אחד בלבד. בחינה של נתוני ששת החודשים הראשונים של 2023 מעידה על כך שאין המדובר בתופעה קצרת מועד. השינוי בדפוסי הבחירה של מקום ההתאגדות ולפיו קרוב למחצית מהסטארט אפים מעדיפים להתאגד מחוץ לישראל, הינו תופעה משמעותית בעלת נפח עסקי וכלכלי. אף אם בשלב זה הבחירה בדבר מקום ההתאגדות הינה בעיקרה סוגיה משפטית פורמלית, הרי לאורך זמן עלולה להתהוות בחברות הללו מציאות שבה משקל רב בפעילותן מוטה כלפי חו"ל. במשך שנים רבות ובמאמצים גדולים של מובילי התעשייה, נבנתה ההבנה שהתאגדות בישראל טומנת בחובה יתרונות רבים ויתירה מזאת הזיהוי של חברה כישראלית משקף ערך מוסף. עתה ההטייה הגדולה בכיוון התאגדות מחוץ ישראל מביאה לתהליך של שחיקה בבסיס הפעילות בישראל".