מחקר חדש בחן את ייצוגן של נשים ב-424 סטארטאפים ישראלים ו-70 קרנות הון סיכון עם פעילות בישראל. הדוח נערך ביוזמת Power in diversity (כוח בגיוון) הפועלת עם קרנות הון סיכון וסטארטאפים לקידום גיוון והכללה בהייטק.
בחינת הנתונים מגלה שמתוך כלל החברות שנבדקו, אחוז הנשים הממוצע בהן עומד על 33%. ישנם הבדלים בנתוני ייצוג הנשים כתלות בגודל החברה - חברות גדולות מציגות אחוז נשים כללי גבוה יותר (36%) מאשר חברות קטנות (30.6%). ביצוע תהליכי גיוון בחברות קטנות עלול להיות מאתגר יותר, בין היתר מפני שלחברות גדולות יש מערך תפעול רחב יותר ומשאבים גדולים יותר הממוקדים בגיוס. כמו כן, ישנו צורך ביותר תפקידי HR, מחלקה משפטית, פיננסיים ותפקידים תומכים, שלרוב מאוישים על ידי נשים.
אחוז הנשים העוסקות בתפקידים טכנולוגיים עומד על 27% בלבד, ומשתנה בהתאם לתחום התוכן בו עוסקת החברה. באשר לנשים המאיישות תפקידים ניהוליים (C level, VP, Directors) מתברר ש-23.4% בלבד מתפקידים אלו מאויש על ידי נשים, כלומר פחות מרבע ממקבלי ההחלטות הן נשים.
בבחינה של ענפי ההייטק השונים, תעשיית הבריאות הדיגיטלית מציגה את הנתונים החיוביים ביותר על ייצוג נשי עם יותר מ-60% מהחברות בתחום שיש בהן 45% נשים ויותר ולפחות 35% נשים בתפקידי מפתח. החברה המובילה בייצוג נשים בתחום זה היא hello heart.
התעשיות המציגות את הנוכחות הנשית הדלה ביותר הן תעשיית הסייבר, תעשיית האוטומוטיב, תעשיית האלקטרוניקה והטלקומיוניקציה עם מספרים של 27.3%, 24.3%, 20.8% ו-18% בהתאמה. נתונים אלו יכולים להיות מוסברים בחלקם ע"י מספר הנשים הרוכשות השכלה בתחומים אלו.
רשימת החברות המובילות בנתוני ייצוג נשי חולקה לארבעה סקטורים (גדולות, בינוניות, קטנות וחברות מתחום ה-Health tech). החברה הגדולה ביותר (מעל 500 עובדים) המובילה בייצוג נשים היא Verbit, הבינונית (100-500 עובדים) היא zencity והקטנה (50-100 עובדים) היא Darrow.
החברה שיש בה הכי הרבה נשים בתפקידי מחקר ופיתוח (R&D) היא טיפלתי (50% נשים), Minute Media (48% נשים) ו-Planck (44% נשים). באשר לחברות עם הייצוג הכי טוב של נשים בעמדות ניהוליות הראשונה היא Darrow (50% נשים), Papayaglobal (48%) ו-zencity (47%).
באשר לקרנות הון סיכון, המהוות את המושכים בחוטים מאחורי התעשייה, אחוז הנשים השותפות מתוך 70 הקרנות שנבדקו עומד על 14.8% בלבד. מתוך 195 שותפים, רק 29 הן נשים. כאשר בוחנים את אחוז הנשים המשקיעות, המספר נמוך בהרבה ועומד על 9% בלבד. נתון זה תואם את אחוז החברות שהוקמו ע"י נשים בתחום הטק העומד על 12%. נתון זה עלה משמעותית בשנתיים האחרונות, אך עדיין מציג תמונת מצב עגומה.
שחר סיליס, מהנדסת כימיה במקצועה שעבדה כמה שנים בהייטק, היא מנהלת היוזמה. "אנחנו מאמינים שלדאוג לאוכלוסייה יותר מגוונת, זה קודם כל רווח לחברה - שיפור בביצועים כלכליים, שיפור ביצירתיות ושיפור בחיבור של העובדים למוצר", היא אומרת ל-mako. "לא במקרה החברות שמופיעות בראש הרשימה הן גם בעלות ביצועים מאוד מרשימים. בנוסף, חמש מהחברות במקומות טובים ברשימה הן כאלה שעברו איתנו תהליך, שרצו גיוון וחיפשו את הכלים המקצועיים לכך. אנחנו עובדים עם מומחי גיוון ומגדר, פסיכולוגים חברתיים, קבוצה גדולה של אנשי מקצוע שמבינה את הנושא".
יחד עם זאת היא מדגישה: "המספרים רחוקים מלהיות אידיאלים, יש דרך רצינית לעבור, בטח בכל מה שקשור לנשים בתפקידים טכנולוגיים, הובלה וקרנות הון סיכון. צריך לעשות עבודה כדי לשלב נשים, ערבים ואוכלוסיות נוספות בתת ייצוג. זאת המשימה".
תום ליבנה, מנכ"ל וורביט, שדורגה כחברה הגדולה עם ייצוג הנשים הטוב ביותר, מעסיק כ-1,000 עובדים, מתוכן כ-600 נשים. "אנחנו לא דואגים באופן מלאכותי או שרירותי לאחוז נשים גבוה אלא על פי כישורים ויכולות גרידא", הוא אומר. "אני לא מכיר אף אישה שתרצה לדעת שהיא קיבלה תפקיד מסוים רק בשל היותה אישה. אני מאמין שלנשים יש המון מה לתרום לתעשייה כיזמיות, מפתחות ומנהלות - הן בעלות ראייה מערכתית טובה, אסטרטגיות ויכולת חיבור נקודות לכדי תמונה מלאה, מעמיקה ומקיפה".
בחברת Tailor Brands ישנן 54% עובדות בחברה, כאשר 40% מתוכן בדרג הניהולי. "חרטנו על דגלנו לשלב כמה שיותר נשים בתעשיית ההיי-טק", אומרת יעל ספיר-זהבי, סמנכ״לית משאבי אנוש בחברה. "מעבר לכך, התפיסה שלנו היא סביבת עבודה בטוחה ומכילה ובניית תרבות ארגונית המאפשרת עבודה מהבית, גמישות בשעות וימי חופשה ללא הגבלה. לאחרונה התחלנו בשותפויות עם ארגוני נשים במטרה לשלב נשים שיצאו מהתעשייה - לחזור אליה".
Power In Diversity הוקמה לפני כחמש שנים ביוזמת אלן פלד, שותף מייסד בווינטג׳ פרטנרס. קובי סמבורסקי, שותף מייסד בגלילות קפיטל, וסיון שמרי דהן, שותפה מנהלת מקומרה קפיטל, מכהנים כיו"רים משותפים של היוזמה.
דו"ח זה הוא סנונית ראשונה של מדד גיוון הנוגע באוכלוסיות של נשים, חרדים, ערבים, ישראלים ממוצא אתיופי, מבוגרים, אנשים עם מוגבלויות פיזיות או נפשיות ואנשים על הרצף האוטיסטי. המדד עתיד להקל על חברות שנסחרות בנאסדק או נמצאות בשלבי הנפקה לעמוד בדרישות החדשות לגיוון תעסוקתי וכן על סטארטאפים המבקשים לגייס כספים ויוכלו להציג את העושר התרבותי בקרב העובדים. בנוסף, המדד יהווה כלי עבור משקיעים להבין את ערכי החברה, היצירתיות והגמישות של הדרג הניהולי וישרת גם את החברות עצמן כדי לראות את מצבן.