תעשיית החלל דשדשה השנה בבורסות העולם. המנייה של הענקית Virgin Galactic צנחה ב-45% על רקע עיכובים מרובים בתחילת הטיסות המסחריות לחלל. חברת שיגור הלוויינים Astra ספגה ירידה של 35% בערך מנייתה וענקית ניתוח הנתונים בחלל Spire צללה 66%. כמובן שתנודות אלו מגיעות גם על רקע משבר קורונה, אך הן בולטות על רקע התאוששות מרשימה למדי בשווקים ב-2021.
לכאורה ההשקעה בתחום זה לא יכולה להראות פחות אטרקטיבית. בכל זאת, ל-Business הגיע מידע לפיו קרנות ההשקעות ומשקיעים מוסדיים בישראל שוקלים להשקיע בשוק החלל. הקרנות נמצאות בשיח פתוח עם גורמים ממשלתיים לגבי השקעה בענף, אם יעשו כן הן ילכו בדרך שכבר כללו קרנות השקעה אמריקאיות.
בתאגיד "מורגן סטנלי" למשל סבורים כי רמות גבוהות של מימון פרטי, התקדמות בטכנולוגיה והתעניינות גוברת במגזר הציבורי מחדשות את הקריאה להביט לכוכבים. Bank of America פרסם בחודש אוקטובר תחזית לפי שוק החלל ישלש את עצמו בתוך עשור להיקף של 1.4 טריליון דולר. הפירמה מנבאת שיעור גידול שנתי של כ-10.6% ובסך הכל גידול של 230% בהכנסות.
על רקע הערכות אלו, במסגרת תכנית חלל שיזמה סוכנות החלל הישראלית במשרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה בשיתוף עם רשות החדשנות אושרה השקעה בטכנולוגיות ישראליות בתחום החלל. המהלך שהושק בשבוע שעבר כולל השקעה של 18.5 מיליון שקלים ב-11 חברות ישראליות שיפתחו מוצרים טכנולוגיים חדשניים בתחום החלל.
על היוזמה של סוכנות החלל אמרה שרת החדשנות, המדע והטכנולוגיה, אורית פרקש הכהן כי היא "מברכת ושמחה על היוזמה החשובה של סוכנות החלל הישראלית שבמשרדי לקידום פיתוחים אזרחיים בתחום החלל. תחום החלל העולמי עובר מהפכה של ממש. השוק הכפיל את גודלו בעשור החולף וצפוי לגדול לשווי של טריליון דולר בשנים הקרובות. למדינת ישראל יתרונות מוכרים בתחום החלל אבל בעיקר בעולמות הביטחוניים. לכן עלינו כעת להשכיל ולקדם גם את התחום האזרחי של החלל ולחברו לתעשיית ההייטק הישראלית וזה מה שהתכנית זו של סוכנות החלל בדיוק עושה".
הפוטנציאל: פס רחב לוויני
השינוי החשוב ביותר שמתחולל בתחום זה לנגד עיננו בשנים האחרונות הוא שהחלל הפך לנגיש יותר. עלויות השיגור הוזלו משמעותית ובד בבד ישנה פריחה טכנולוגית בתחום הננו-לוויינים. מדובר בלוויינים זעירים ששוקלים פחות מ-50 קילו. אם מחירי ההגעה לחלל עמדו בשנות ה-90 על מעט פחות מ-100 אלף דולר, היום תוכלו לשגר לווין זעיר לחלל ב-1500 דולר.
גם יכולות השיגור המשופרות מוזילות את העלויות, כשפעם היה צורך לקחת בחשבון התרסקויות תכופות. SpaceX למשל ציינה בחודש שעבר אבן דרך כשהמשימה ה-100 שלה נחתה בתחנת החלל, רובן עד כה ללא תקלות משמעותיות.
עלויות השיגור הנמוכות והקיטון הפיזי בממדי הלוויינים מתועלים בראש ובראשונה ליצירת פס רחב לוויני. "מורגן סטנלי" מעריכים כי אפיק זה יהווה 50-70% מהצמיחה של כל תחום החלל המסחרי בשנים הקרובות. פס רחב לוויני (LEO) הוא בעצם שירותי אינטרנט שיסופקו לכל נקודה בכדור הארץ על ידי לווינים המקיפים את כדור הארץ במסלול נמוך.
המרוץ לאספקת שירותי אינטרנט מהחלל כבר בעיצומו. במהלך שנת 2021 קונסטלציית הלוויינים Starlink צמחה בהיקפה ל-1700 לוויינים. הלוויינים שמופעלים על ידי SpaceX של אילון מאסק מהחלל, כבר מספקים שירותי תקשורת בגרסת בטא, ב-24 מדינות שונות.
בנובמבר האחרון אמזון החלה בשיגורים בפרויקט דומה בשם kuiper שבמסגרתו ישוגרו לבסוף יותר מ-3,000 לווינים. כמובן שישנם אפיקי התפתחות נוספים לענף כמו למשל טילי שיגור לשימוש חוזר, מערכות עיבוד מידע בחלל או עם מערכות הנעה סביבתיות יותר.
שוק החלל האזרחי בישראל: מתקדם אך זעיר
את תעשיית החלל בישראל הובילה במשך שנים התעשייה הצבאית והיא עדיין אחראית לחלק הארי במכירות, המוערכות במאות מיליוני דולרים. מספר החברות האזרחיות העוסקות בתחום עמד על כ-50 ב-2019 והוא לא השתנה מאז. בתעשייה מועסקים אלפים בודדים של עובדים.
לשם השוואה כבר היום היקף תעשיית החלל העולמיות עבר את ה-400 מיליארד דולר. המשמעות היא שישראל מהווה שבר האחוז מתוך השוק הזה. כמובן שהדבר מפתיע במיוחד על רקע יתרון טכנולוגי ברור שיש למדינת ישראל, כתוצאה מתעשיית היי-טק מצליחה וחדשנית במיוחד.
תעשיית החלל בארץ נמצאת בצומת שבין חוסר מודעות מספיקה וחוסר נכונות של קרנות הון להשקיע. לקרנות הון רבות אין כלל את כלי המדידה להעריך סיכונים וסיכויים של חברות בענף זה. אך אין בזה כדי להעיד על הפוטנציאל, שוחחנו עם שניים מהסטארט-אפים בהם בחרו במשרד החדשנות וסוכנות החלל להשקיע וניסינו להבין מה הערך של הפיתוח שלהם למשקיעים.
הפיתוחים הישראלים: חמצן מחו״ל ומזון למסעות לחלל העמוק
האדם חוזר לחלל, האמריקאים כבר פרסמו את התוכניות לבנות מעבדות על הירח בעתיד הקרוב ובעקבותיהם גם באירופה וברוסיה מקדמים מהלך דומה. בשוק הפרטי, Virgin Galactic אמורה להפעיל טיסות תיירותיות לחלל כבר בשנה הבאה. היזמים הישראלים בתחום החלל זיהו בשובן של המשימות המאוישות פוטנציאל עסקי.
הליוס (HELIOS) הוא סטארט-אפ ישראלי שמפתח טכנולוגיה להפקת חמצן על הירח. הטכנולוגיה של הליוס היא כור המוזן בחול הירח ומבצע תהליך המפיק מהאדמה חמצן וסוגי מתכות שונים. הכור אינו דורש חומרים מתכלים מכדה"א ולכן נועד לאפשר לקהילה על הירח לחיות מהאדמה.
״עד 2025 החברה תשגר שלושה מטענים בקנה מידה קטן לירח כדי להדגים את התהליך ולמטב אותו״, אמר יונתן גייפמן, היזם שמאחורי HELIOS, ״התקציב ממשרד החדשנות וסוכנות החלל והשקעות נוספות מאפשרים לנו לשאת ולתת היום על משימות נוספות. ככלל, מגמת הצמיחה של תעשיית החלל היא מעריכית לחלוטין״.
הפיתוח של הליוס נועד לענות על בעיה שמעסיקה מאוד את תעשיית החלל - עלויות השילוח של ציוד. מרבית החמצן בחלל נדרש עבור שריפת דלק רקטות למשימות החזרה ארצה. ״האתגר בתעשיית התשתיות בחלל הוא פער ההון הנדרש בין פיתוח הקונספט ובדיקת ההיתכנות״, מסביר גייפמן.
״אנחנו הוכחנו את יעילות הפיתוח שלנו ואף רשמנו פטנטים על סמך סדרה של ניסויים עם חול דמוי חול ירח בכדור הארץ״, תיאר, ״בתחום הזה יש סיכון אדיר למשקיעים ולכן הם צריכים לוודא כמו במקרה שלנו שיש ניסויים מוצלחים בתנאים דומים ותמיכת המדינה ללא ספק עוזרת למשקיעים לגשר על הפער הזה שעד בדיקת ההיתכנות בחלל״.
מתברר שמרבית החברות שמפנות את פניהן מעלה לחלל, מכינות גם תוכנית עסקית לכדור הארץ. ״במהלך הניסויים שלנו גילינו במקרה תהליך חדש ופחות מזהם לייצור פלדה״, תיאר גייפמן, ״היום אנחנו בשיח מול היצרנים הכי גדולים מאירופה בעניין ומקווים לסייע לפתור את בעיית זיהום האוויר מהתעשייה הזו״.
חברת GreenOnyx שזכתה גם כן במענק, מגדלת מזון על ייחודי, ממשפחת הצמחים ״עדשת מים״, בחוות קומפקטיות הבנויות לגובה בקומות, פרי פיתוחה. המזון הטרי (המכונה Wanna-Greens) שיש לו חיי מדף ארוכים יחסית ומגודל בחוות קטנות מימדים יכול להתאים למסעות ארוכים אל החלל העמוק.
״נאס״א שמה בראש סדר העדיפויות שלה את נושא המזון בחלל תוך הדגת חשיבות ה-׳טרי׳״, אמרה ד״ר ציפי שהם, מנכ״לית ומייסדת שותפה של גרינאוניקס, ״אסטרונאוטים שניזונים ממזון איכותי ומבוקר אך לא טרי סובלים מלא מעט בעיות רפואיות. כדי לספק להם מזון טרי - צריך להתמודד עם אתגרים רבים כגון חיי המדף הקצרים".
בחברה בחרו את עדשת המים בשל השיעור הגבוהה של ערכים תזונתיים אבל לא רק. ״הם זוהו כבר לפני עשרות שנים כירק פוטנציאלי לחלל״, אמרה שהם, ״מדובר בגרגירים קטנים שכל אחד מהם הוא צמח עצמאי ולכן ממשיך לחיות גם אחרי שנאסף ממערכת הגידול. בנוסף הם מבצעים פוטוסינתזה ביעילות מרבית וניתן לגדל אותם בצפיפות בשטח קטן״.
פריצת הדרך של גרינאוניקס היא הפיתוח של חוות קטנות במגדלים לגובה, אשר ניתן להשתמש בהן ברכבי חלל או במושבה מחוץ לכדור הארץ ואריזות מיוחדות המתאימות לאכילת הטרי בחלל. בחודשים הקרובים חווה ראשונה שלהם תתחיל את פעילותה בתל אביב וכבר השנה ישלח פיילוט לחלל. אך החברה לא מחכה וגם לה יש תוכנית עסקית כאן על הקרקע - שיווק ומכירת המוצר בישראל כבר בהמשך השנה.
לסיכום, אין ספק כי ההתעניינות המדינתית בחלל גוברת בעת האחרונה ויתכן שתביא גם לצמיחה כלכלית בשוק הפרטי. אם כן, תעשיית החלל בישראל לא גדולה מספיק כדי שהכלכלה שלנו תהנה מפירות הצמיחה הזו. הבשלות הטכנולוגית קיימת הודות לתעשיית ההיי-טק המקומית, כעת נותר להפחית את הבירוקרטיה הממשלתית וכמובן קצת אומץ להשקיע בלא נודע.