המלחמה באוקראינה הביאה לנקיטת שורה ארוכה של סנקציות חריפות – ממשלתיות ועסקיות – נגד גופים ואישים ברוסיה. במקביל, תאגידים אמריקאיים מרכזיים הודיעו לנקוט באופן וולונטרי בצעדים משלהם, מניתוק ועד החלשה של קשריהם עם רוסיה. מיציאה מוחלטת מהשוק הרוסי, ועד הטלת מגבלות על לקוחות.
ישראל לעומתן נוקטת בעמדה שונה. הן המדינה והן החברות העסקיות, לא מחויבות להצטרף לסנקציות האמריקאיות. הן גם לא ממהרות להתנדב לציית. אולם המבנה הגלובלי של הסחר העולמי, והמיקום הספציפי של ישראל בין הפטיש האמריקאי לסדן הרוסי, כמי שמקיימת קשרים עם שתי המדינות ולא רוצה להסתבך עם אף אחד מהצדדים – מציף שאלות רבות.
החשש מפני הסתבכות עם משטר הסנקציות שהיטלה ארה"ב על רוסיה, עמד במוקד וובינר שערכה פירמת עורכי הדין הרצוג פוקס נאמן (HERZOG). בפתיחת האירוע הדגיש עו"ד דניאל רייזנר, שותף ב-HERZOG ומומחה במשפט בינלאומי, ביטחון הפנים, ותעשיות ביטחוניות כי "ישראל היא בין המדינות הבודדות שלא הביעה שום עמדה ביחס לסכסוך בהקשר של סנקציות ולכן מבחינת הדין הישראלי אין שום מגבלה על העבודה מול גופים ברוסיה, בלרוס או בחבלים המזרחיים של אוקראינה". עם זאת, התריע עו"ד רייזנר ,"אם האירוע יימשך הרבה זמן הסבלנות של ארה"ב לישראל עלולה לפקוע. במקרה כזה, יכול להיות שתוך ימים או שבועות ישראל תמצא את עצמה נדרשת להחליט אם היא מצטרפת למשטרי הסנקציות הבינלאומיות".
כדי להבין מה בגדול קורה עכשיו ולמה יש לצפות בהמשך, השווה עו"ד רייזנר את המצב מול רוסיה כעת, למצב מול סין. עד אמצע העשור הקודם הייתה נוכחות סינית מוגברת וגלויה במשק הישראלי, לא רק בתחומי התשתיות ומוצרי הצריכה, אלא גם בהשקעות בהיטק. אלא שבסוף העשור הקודם, עם התחממות מלחמת הסחר בין ארה"ב לסין, נעמדו האמריקאים על שתי רגליים, והחלו להפעיל את כובד משקלם כדי להבהיר לישראלים שעליהם לחדול מלעשות שטויות בקשרים עם הסינים. בקיץ 2019 אף הגיע לישראל מזכיר המדינה מייק פומפאו והעביר את לקבינט הישראלי המסר באופן אישי ושאינו משתמע לשתי פנים.
על רקע זה ביקשו המשתתפים, שבאו מאזורים שונים במשק הישראלי, להבין עד כמה הסנקציות שהטילה ארה"ב על רוסיה עלולות לחייב אותן, בשל המאפיינים הגלובליים של הפעילות העסקית שלהם. השאלות נגעו הן ללקוחות רוסים, שותפים או משקיעים.
האם רואים לקוחות הייטק שסוגרים פעילות ברוסיה? מה תגובת ההייטק הישראלי?
עו"ד רייזנר: "התגובה של ההייטק הישראלי היא פחד ובלבול. דיברתי עם הרבה חברות מצבעים וטעמים שונים ובעיקר רואים פחד מפני האפשרות שהשוק הרוסי המשמעותי ייעלם: פחד להסתבך, פחד מאי הוודאות, מה זה אומר, ומה נכון לעשות. ההמלצה שלנו בדרך כלל היא לנהוג כמו מול טיגריס – להימנע מתנועות מהירות".
האם ניתן לגייס כסף מקרנות הון סיכון ברוסיה (LP)?
עו"ד רייזנר: "אין לכאורה הגבלה על משקיעים רוסים, אבל אין לדעת מה יקרה בעוד כמה חודשים או שנים. במלחמת הסחר ארה"ב באה לכל בנות בריתה ואמרה להן אתם צריכים לבחור צד או שאתם איתנו או עם הסינים. לא יכולים להיות עם שניהם. בישראל הדבר בא לידי ביטוי באמירות אמריקאיות דרמטיות כמו 'אל תתנו לסינים לקנות תשתיות עקרוניות או טכנולוגיות ביטחוניות בישראל'. הדבר הכריח את ישראל לאמץ 'מיני CFIUS' – מנגנון לאישור השקעות זרות שהמטרה שלו במקור היתה נגד סין' אבל יכול לשמש גם נגד מדינות אחרות".
"היום, אם רוצים להיות פעילים בשוק האמריקאי אסור שיופיע שום דבר סיני במשקיעים או במכירות כי זה פוגע אנושות ביכולת למכור לשוק האמריקאי ולהערכתי יש סכנה שיקרה אותו דבר עם רוסיה". אם אתם חברה שמתכננת לעשות הנפקה בארה"ב עם משקיעים אמריקנים מוסדיים אז שמות קיריליים זה לא הדבר. אם אתם מתכוונים לסחור בסין ואסיה ואתם לא מסתכלים לאירופה ולמערב אז תרגישו חופשיים. משפטית, כל עוד עושים את הבדיקות הנכונות ואין מגלבה פרסונלית, אין מניעה מבחינת חוקי מדינת ישראל שתמשיכו לקבל משקיעים רוסים".
עו"ד אנה לנדאו: "לעיתים הקרן עצמה לא כלולה בסנקציות אך יש להיזהר ולבדוק האם אולי אחד מהבעלים שלה נופל תחת ההגדרות, עתה או בהמשך".
עו"ד רייזנר סיפר כי במקרים מסוימים המאמצים לבדוק את הרקע של המעורבים בעסקאות, מתבצע גם על ידי חברות חיצוניות, המתמחות בטכנולוגיות מודיעין על בסיס על מקורות גלויים. "לא צריך להגזים, את זה אבל אם זו עיסקה מהותית עם גורם חשוד, לא הייתי מהסס לבצע עוד בדיקות, כדי לוודא שלא מסתבכים".
האם ניתן להמשיך לקבל כספים מרוסיה?
עו"ד רייזנר: "קבלת כספים מגורם רוסי הוא דבר קשה אך לא בלתי אפשרי, דרך בנקים לא מוכרזים, שלא נמצאים תחת הסנקציות. במקרה הטוב יש לצפות לעיכובים עד לבדיקת הבנק, ולזכור שלא כל הבנקים יסכימו לקבל את הכסף. אין איסור, אך יש מורכבות".
האם חברות ישראליות כבר ביטלו הסכמים עם לקוחות, ומאיזו עילה?
עו"ד רייזנר: "חברות ניתקו משתמשים רוסיים, בגלל הסנקציות, אבל באותם מקרים הסכם ההתקשרות אפשר להם לסיים אותו מתי שהם רצו".
עו"ד דניאל רוזנבלט: "לקוחות השתמשו בסעיף פורס מז'ור (אירוע שלא ניתן היה לצפות או למנוע), כדי לסיים התקשרות עם ספקים בדונצק באיזור הגבול בין המחוזות הכבושים לאלו שאינם כבושים, אך עשו זאת לא בגלל המלחמה עצמה, אלא באמצעות תת-סעיף המדבר על 'פעולות ממשלתיות שמונעות את קיום ההסכם'".
מה המלצה לגבי עובדים ספציפיים?
עו"ד רייזנר: "ההמלצה היא למפות מנהלים ועובדים בעלי אזרחויות אמריקאיות או אירופאיות, כי הם הפכו ליותר 'רדיואקטיביים' בתקופה האחרונה. אם אתם עושים עסקים עם רוסיה – יש להוציא מהעיסקה את המנהל האמריקאי כדי שהוא לא ייקח סיכון אישי גדול. הדרכה לעובדים צריכה להגיע לאחר ניתוח גורמי הסיכון הרלוונטיים לחברה שלכם, כדי שיבינו מה לא לעשות כדי לא לסבך את החברה בחודשים הקרובים".
האם חברה כפופה למשטר האמריקאי דרך חברת-בת? ומה קורה לעסקאות שמתבצעות באמצעותה בדולר והאם היא לא יכולה לקבל שירותים מחברות רוסיות?
עו"ד רייזנר: "החברה בת כפופה למשטר הסנקציות, והחברה אם – לא. אלא שברגע שהעסקה בדולר, היא כן כפופה למשטר הסנקציות".
ומה קורה אם רק תהליך סגירת העיסקה בוצע על שרת אמריקאי?
עו"ד רייזנר: "הפוזיציה של גופי ממשל אמריקאים היא שאם סגירת העיסקה עברה דרך שרת אמריקאי – הדבר מעניק להם פתח להחיל עליה בהמשך את סמכות השיפוט שלהם. אם הם ירצו לפגוע בך, הם יוכלו לטעון שהשתמשת באימייל האמריקאי ושזה מספיק להם, ובהצלחה להתווכח איתם".
מה לגביי ייצוא טכנולוגיות אמריקאיות לרוסיה? האם המגבלה חלה רק על טכנולוגיות עם היבט ביטחוני או גם טכנולוגיות המיועדות לציבור הרחב?
עו"ד רייזנר: "המגבלות חלות גם על טכנולוגיות ביטחוניות, גם על טכנולוגיות לציבור הרחב וגם עם על טכנולוגיות דו שימושיות (ביטחוני ואזרחי). יש לבדוק ספציפית לגביי כל טכנולוגיה ולזכור שטכנולוגיה כזו יכולה להיות גם כל שימוש במנוע הצפנה אמריקאי".
עו"ד אנה לנדאו: "כדאי לשים לב שהכללים לבחינת השאלה האם מותר או אסור לייצא רכיבים טכנולוגיים מסוימים, כמו הצפנה – השתנו בשבועיים האחרונים. לכן, גם אם התקבל בעבר פטור שאיפשר שימוש בהצפנה בכל העולם בחינם – יתכן שחל בו שינוי, ויש לעשות בדיקת עומק בנושא".
האם ניתן לספק מוצרים או שירותים בחינם לגורמים שהסנקציות חלות עליהם, עבור חברה אמריקאית?
"האיסור הוא על פעילות עסקית, גם בחינם. זה שלא גבית כסף עכשיו לא אומר שלא התכוונת לקבל תמורה. ברגע שמדובר על חברה אמריקאית שהדבר נעשה עבורה, כמובן שמשטר הסנקציות האמריקאי חל במישרין על האירוע הזה".
"יש גופים עם לקוחות ברוסיה שהחליטו לנתק אותם, אבל לא באמצעות הפסקת השירותים אלא בהפסקת גביית כסף. אלו חברות שלא היו כפופות במישרין לסנקציות, אך החליטו לא לקחת סיכון. זאת החלטה פרטנית של החברה לקחת פוזיציית ביניים, אך מומלץ להתייעץ פרטנית כי יש היבטים לכאן או לכאן".
ומה לגביי צוותי מפתחים ברוסיה שעובדים עם חברות הייטק?
עו"ד רייזנר: "בהנחה ששירותי הפיתוח הם דו כיווניים, זאת אומרת שצוות ישראלי עובד עם צוות רוסי - יש פה מקרה של ייצוא טכנולוגיה. לעומת זאת, אם הצוות הרוסי עושה מחקר והישראלים רק מקבלים חומרים – זה נחשב ייבוא מרוסיה. לכן, מאחר שבארץ אין מגבלות על ייבוא, ובארה"ב יש רק מגבלות על קוויאר וכו', אז אין כעת בעיה של ייבוא של טכנולוגיה מרוסיה".