עם שוך הקרבות, מחיר המערכה הופך לשיחת היום. על אף שמבצע "עם כלביא" נמשך רק 12 ימים, עלותו למשק הישראלי מוערכת בעשרות מיליארדי שקלים. היו מי שהביעו דאגה שאם המערכה באיראן תתמשך, ישראל לא תוכל לעמוד בעלויות שלה. ואולם, כדי לקבל תמונה מהימנה על המגבלות הכלכליות על המערכה הצבאית, יש לבחון את הכלכלה משני הצדדים - ובפרט מהן עלויות המלחמה, צבאיות ואזרחיות, בישראל וכן כמה זה עלה לאיראנים.
העלות באיראן - כמו בישראל
העלות הצבאית של מבצע "עם כלביא" עבור ישראל נאמדת ב-20 מיליארד שקלים. זאת, לפי ההערכה העדכנית של מכון אהרן למדיניות כלכלית באוניברסיטת רייכמן ובהתאם להערכתו של תא"ל (מיל׳) רו"ח ראם עמינח, בעברו היועץ הכספי לרמטכ"ל, ראש המערך הכלכלי בצה"ל וראש אגף התקציבים במשהב"ט. עמינח מציע לחלק את העלויות לעלויות הגנה ועלויות התקפה. "עלויות ההגנה העיקריות הן מיירטי חץ 3 וימי מילואים, שבמערכה הנוכחית עיקרם התבצעו בפיקוד העורף", הוא מסביר. "עלויות ההתקפה העיקריות הן שעות טיסה של מטוסים, חימושים שהוטלו ממטוסים, עלויות כלי טיס בלתי מאוישים והוצאות נוספות שמקורן בהפעלת מערכת הביטחון בעצימות גבוהה".
לאורך המערכה שיגרה איראן כ-550-500 טילים בליסטיים לעבר מדינת ישראל. הוצאות היירוט העיקריות מקורן במיירטי חץ 3, שעלות כל אחד מהם מוערכת ב-3 מיליון דולר (כ-10.5 מיליון שקלים). בהערכה שמרנית לפיה שוגרו כ-400 מיירטים, עלות היירוט הכוללת מוערכת ב-4.2 מיליארד שקלים. עלות גיוס המילואים בכל יום במהלך המבצע מוערכת בכ-100 מיליון שקלים ובסך הכל לאורך 12 ימים ב-1.2 מיליארד שקלים. בסך הכל, עלויות ההגנה העיקריות של ישראל נאמדות בלפחות 5.4 מיליארד שקלים.
עמינח מעריך כי בעוד שבתחילת המלחמה שהו באוויר בכל רגע נתון כ-200 מטוסי חיל אוויר, מספרם ירד בהמשך. בסך הכל, עמד מספר המטוסים הממוצע באוויר לאורך 12 ימי המלחמה על 180. העלות של שעת טיסה ממוצעת היא כ-25 אלף דולר (87.5 אלף שקלים) ולפיכך העלות הכוללת של שעות הטיסה במלחמה היא כ-4.5 מיליארד שקלים. מטוס קרב מטיל בממוצע 1.8 חימושים שעלותם כחצי מיליון דולר בתקיפה אווירית ובוצעו לאורך המבצע כ-1,700 גיחות, עלות כוללת של כ-5.4 מיליארד שקלים. העלות הכוללת של מל"טים ישראלים וחימושי מל"טים עומדת על כמיליארד שקלים ועמינח מעריך שיתר ההוצאות הביטחוניות על פעילות בעצימות גבוהה הן כ-4 מיליארד שקלים נוספים. יחד, עומדות הוצאות ההתקפה העיקריות על כמעט 15 מיליארד שקלים.
רבות דובר על העלות הצבאית הגבוהה של יירוט הטילים הבליסטיים בידי ישראל, אך מתברר כי המלחמה הייתה יקרה למדי גם עבור האיראנים. מלבד הטילים שנורו לעבר ישראל (550-500), הושמדו בידי חיל האוויר על הקרקע באיראן לפי ההערכות לפחות 800 טילים בליסטיים. לפי עמינח, עלותו של כל טיל בליסטי איראני שנורה דומה לעלות מיירט של חץ 3 ומוערכת בכ-3 מיליון דולר. לפיכך העלות הכוללת של הטילים שאיראן איבדה במלחמה - אלו שנורו ואלו שהושמדו על הקרקע - היא לפחות כ-13.7 מיליארד שקל.
האיראנים שיגרו יותר מ-1,000 כטב"מים שיורטו ברובם על ידי ישראל ובעלות בריתה. המחיר של הכטב"מים האיראנים המובילים "שאהד 136" נאמד ב-193 אלף דולר. זאת, לפי מסמכים שדלפו בשנת 2022 מעסקת רכישה רוסית של 6,000 כלים. לפיכך, ניתן להעריך את עלות הכטב"מים ששוגרו בכמעט 700 מיליון שקלים. מעבר לכך, חיל האוויר השמיד על פי הדיווחים כ-65% מהמשגרים של טילים בליסטיים - בערך 300 משגרים - ולפחות 80 סוללות טילי קרקע-אוויר. קשה להעריך את המחיר המדויק של כל סוללה או משגר המיוצרים באיראן, אבל ניתן לשער שהנזק הכולל של פגיעות אלו הוא לכל הפחות כמיליארד דולר (כ-3.5 מיליארד שקלים).
הערכה של עלות הנזק לתוכנית הגרעין היא מורכבת הרבה יותר. לפי נתונים מ-Carnegie Endowment for International Peace התקציב השנתי הרשמי של תוכנית הגרעין נע סביב 300 מיליון דולר בשנים האחרונות ועלות מתקני ההעשרה, שהמרכזיים מביניהם הם נתנז ופורדו, הוערכה לפני שנים בכמיליארד דולר (כ-3.5 מיליארד שקלים). לגבי המתקן בנתנז הודיעה הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית (סבא"א) כי הצנטריפוגות ניזוקו קשות, אם לא הושמדו כליל, ולגבי המתקן בפורדו טענה שנגרם נזק משמעותי מאוד. הסוכנות גם דיווחה שנפגעו 4 מבנים קריטיים במתקן באספהאן, ביניהם מתקן המרה ומתקן לייצור לוחיות דלק. המשמעות היא שלפי ההערכות הנוכחיות, היקפן הכולל של העלויות הצבאיות עבור איראן הוא לפחות כ-21 מיליארד שקלים, מבלי להתייחס לנזקים לבסיסי צבא נוספים ולמוסדות משטר.
נזקים אזרחיים ישירים ועקיפים
הנזקים הישירים לרכוש עומדים על קרוב ל-5 מיליארד שקלים, לפי נתונים שהציגה ביום שני רשות המסים. לצד זאת, משרד האוצר העריך בשני האחרון כי עלות מתווה הסיוע לעסקים ועובדים בעקבות המלחמה עם איראן תהיה כ-4 מיליארד שקלים (בטווח שבין 3 ל-5 מיליארד). בהתאם, סך הנזקים האזרחיים מוערכים על ידי מכון אהרן למדיניות כלכלית באוניברסיטת רייכמן ב-7 עד 9 מיליארד שקלים. פגיעות טילים איראנים שבלטו בהשלכותיהן הכלכליות, היו הפגיעה במכון ויצמן למדע שהנזק הכרוך בה הוערך בכ-2 מיליארד שקלים, הפגיעה בבית החולים סורוקה שהוערכה בחצי מיליארד עד מיליארד שקלים והפגיעה בבז"ן.
"חשוב לזכור כי עלות הפיצוי לא באמת זהה לעלות הנזק", מסתייג תא"ל (מיל׳) עמינח. "בקרן הפיצויים של רשות המסים יש תקרה על נזקים מסוימים. בנוסף, מתווי הפיצויים למעסיקים לא מפצים אותם על רוב הפסדי המלחמה ומכסים למשל רק כ-30% מהנזק בעקבות יציאת עובדים למילואים". ניתן לציין למשל, כי הערכת הנזק האמיתי למשק מהשבתת מקומות עבודה לא חיוניים היא כ-1.45 מיליארד שקל ליום, שהם 7.25 מיליארד שקל בשבוע עבודה של 5 ימים.
בינתיים באיראן, הכלכלה שמסתמכת בעיקר על נפט, גז ותעשייה נפגעה גם כן. בתחילת השבוע האחרון דווח כי קצב ייצוא הנפט מאיראן ירד מ-2.5 מיליון חביות ליום לכ-150 אלף, מה שגרר לפי ההערכות הפסד של כמיליארד דולר (3.5 מיליארד שקל). בנוסף, תקפה ישראל לפי הדיווחים מתקני עיבוד גז טבעי בשדה הגז הטבעי הגדול בעולם "דרום פארס" שבאיראן, מאגרי דלקים בטהראן, בתי זיקוק ומפעלי נשק.
אחת צומחת, אחת מצטמקת
לאחר ההכרזה על הפסקת האש ננעלה הבורסה בתל אביב בעליות שערים והשקל התחזק משמעותית מול הדולר ונסחר ב-3.4 שקלים לדולר. מאז החל מבצע עם כלביא בליל ה-13 ביוני ועד לסוף יום המסחר בשלישי האחרון - היום בו נכנסה לתוקף הפסקת האש - זינק מדד תל-אביב 125 ביותר מ-8%. מתחילת שנת 2025, עלה המדד בכ-20%, ביצועים שממצבים את הבורסה הישראלית כאחת הטובות בעולם, בשעה שמדד S&P500 האמריקאי הוסיף רק כ-3.6% לערכו. השווי המצרפי של החברות הציבוריות המובילות בישראל, המיוצגות במדד תל-אביב 125, גדל במהלך המלחמה עם איראן בכ-100 מיליארד שקל והגיע ליותר מ-1.2 טריליון שקלים.
"ההנחה הסבירה היא שתוצאות המלחמה הן שיפור המצב הגאופוליטי של ישראל", מסביר פרופ' צבי אקשטיין, ראש מכון אהרן למדיניות כלכלית באוניברסיטת רייכמן. "משקיעים מרגישים כעת שבטוח יותר להשקיע בישראל, הסיכון פחת וכסף זורם לבורסה בתל אביב. בו בזמן, גם הכנסות המדינה צפויות השנה לגדול. בסוף חודש מאי עדכנו ברשות המסים כי יעד ההכנסות ממסים קפץ ביותר מ-20 מיליארד שקלים, סכום שמכסה את מרבית הוצאות המערכה הנוכחית". צריך לזכור גם כי קרן הפיצויים של רשות המסים לא ממומנת ישירות מתקציב המדינה, אלא ממס רכוש ומס רכישה. השנה הוקצו לקרן 100% ממס הרכישה שנגבה, כך שעל פי ההערכות מקורותיה לפיצוי נזקי מבצע "עם כלביא" עומדים על כ-15 מיליארד שקלים. כמו כן, חימושים רבים ממומנים בכלל מכספי הסיוע האמריקאי ולכן גם כן לא מכבידים את הנטל על הכלכלה הישראלית.
למרות המלחמה, כלכלת ישראל צפויה לצמוח השנה. ברבעון הראשון של שנת 2025 צמחה כלכלת ישראל בקצב שנתי של 3.4%. "ההערכות הן שהמערכה באיראן והתמשכות המלחמה בעזה יובילו לירידה של כ-2% בקצב הצמיחה של הכלכלה הישראלית, שיעמוד השנה על 1.5%-2%, ויביאו את הגירעון למעל 6%", אומר פרופ׳ אקשטיין. "הערכות אלו לוקחות בחשבון תרחיש שבו המלחמה בעזה מסתיימת תוך חודשיים-שלושה ואיתה הגיוס הנרחב של מילואים ויתר ההוצאות. אם זה לא יהיה המצב - הנטל הכלכלי יגדל".
בכל זאת, הכלכלה האיראנית במצב גרוע הרבה יותר. המסחר בבורסה בטהראן הושהה במהלך המערכה ונותר בלתי פעיל לאורך השבוע האחרון, גם לאחר הפסקת האש. עוד בחודש אפריל העריכה קרן המטבע הבין-לאומית שכלכלת איראן כמעט ולא תצמח השנה (צמיחה בשיעור אפסי של 0.3%) והבנק העולמי מעריך אף שהכלכלה האיראנית תצטמצם ב-0.5% השנה. נוכח העלויות הגבוהות של הלחימה בישראל והעובדה שכלכלתה של איראן קטנה מהכלכלה הישראלית, סביר שכלכלת איראן תצטמצם מעבר לתחזיות מתחילת השנה. רק על מנת לקבל מושג, על אף שמדובר בתרחיש קיצון שלא התממש במלואו עד כה, העריך הבנק העולמי שמעורבות של איראן במלחמה ממושכת תגרום לכלכלתה להצטמצם בכ-6.9% השנה.
ייתכן שייקח חודשים ואף שנים עד שיתבררו ההשלכות הצבאיות וגם הכלכליות המלאות של מבצע "עם כלביא". ואולם, ההערכות הזמינות כבר כעת מלמדות שהנזק הכלכלי באיראן הוא לכל הפחות בסדר גודל דומה לנזק בישראל, בעוד הכלכלה האיראנית נכנסה למערכה במצב נחות משמעותית. המשמעות היא שכל עוד המערכה באיראן אכן הסתיימה והמלחמה בעזה תסתיים בחודשים הקרובים, ניתן יהיה להכריז על ישראל כמנצחת הכלכלית. אומנם, הכלכלה הישראלית נושאת בעול משמעותי בעקבות המלחמה, אך כזה שלפי שעה עדיין מאפשר לה להמשיך לצמוח.