מי שחושש ממלחמה אזורית מומלץ לו שיסע לתחנת הדלק הקרובה לביתו להתעודד. מחיר הדלק נותר החודש בגובה 6.94 שקלים לליטר והדבר התאפשר בזכות ירידת מחירי הנפט הגולמי לאחר שעלו בימים הראשונים למלחמה, לצד התאמות במס הבלו. שוק הנפט הוא ספקולטיבי למדי ואפשר ליחס לירידת המחירים הערכה של המשקיעים שהמלחמה בין ישראל וחמאס לא תתרחב לעימות אזורי שישפיע על שוק האנרגיה.
עם פרוץ המלחמה עלה המחיר של נפט מסוג ברנט עד ליותר מ-89 דולר לחבית ב-19 באוקטובר. אולם, מאז התהפכה המגמה והמחירים ירדו ביום שלישי האחרון לרמות הנמוכות ביותר מאז סוף יולי - 81.61 דולר לחבית. גורמים רבים משפיעים על מחירי הנפט, כמו ההחלטה המתואמת של רוסיה וסעודיה לקצץ את תפוקת הנפט שלהן (מעלה מחירים) והאטה בצמיחה הכלכלית הסינית שמפחיתה את הביקוש (מורידה מחירים).
"השוק כעת לא מגלם חשש מהותי ממלחמה אזורית", מעריך אורי גרינפלד, כלכלן ואסטרטג ראשי בפסגות בית השקעות. "היו בהתחלה חששות, אך ככל שעובר הזמן וזה לא קורה הוודאות עולה. המחירים עלו משמעותית בשנה שעברה בעקבות המלחמה בין רוסיה ואוקראינה שהן שחקניות חשובות בשוק האנרגיה. מאז המחירים ירדו מעט אך שמרו על רמות גבוהות, בשל ההחלטה של מדינות אופ"ק (ארגון המדינות המייצאות נפט) ורוסיה לצמצם את התפוקה ולהוריד בכך את ההיצע".
"אם העימות לא יתרחב ולא תהיה הפרעה אחרת סביר שירידת המחירים תמשיך בטווח הבינוני", מוסיף גרינפלד, "הריביות במערב עלו, הכלכלה בהאטה והביקוש לנפט יורד. יש השפעה משמעותית להאטה בכלכלה הסינית והירידה בפעילות התעשייתית. מחירי הדלק והחשמל תלויים כמובן גם בשער הדולר". בהיקפה הנוכחי, סוכנות האנרגיה הבין-לאומית קבעה בדו"ח שלה לחודש אוקטובר כי למלחמת ישראל-חמאס אין השפעה ישירה על מחיר הנפט.
מלחמה אזורית עשויה להזניק את מחירי הנפט ב-75 אחוז
בכל זאת, לא ניתן להתעלם מכך שהקשר בין יציבות או מלחמה במזרח התיכון ומחירי הנפט הדוק, כיוון שאזור זה מספק יותר מ-30 אחוז מהנפט בעולם. הפלישה העיראקית לכווית במלחמת המפרץ הראשונה למשל גרמה למחיר הנפט החודשי הממוצע לעלות מ-17 דולר לחבית ל-36 דולר. הבנק העולמי חזה בסוף החודש שעבר כי אם תפרוץ מלחמה אזורית בהיקף גדול מחירי הנפט עלולים לזנק בעד 75 אחוז לרמה של 157-140 דולר לחבית.
"רוסיה רוצה כאוס ומחירי אנרגיה גבוהים. יש כאן גם אסטרטגית התשה ארוכת טווח של הקרמלין, ככל שמחירי האנרגיה באירופה ובמערב יהיו גבוהים יותר זה ירפה את ידיהם מלעזור לאוקראינה. שנה שעברה זה לא הלך בזכות חורף מתון ואולם ברוזיה מקווים למחירי אנרגיה גבוהים קראית החורף הקרוב"
"השווקים עובדים לפי ספקולציות והסתברויות", מסביר גרינפלד, "אם תהיה הצתה של הגבול הצפוני, הסיכוי להסלמה של המלחמה והפיכתה למלחמה אזורית גדל והשוק יגיב. התפתחויות אזוריות נוספות עלולות לזעזע את השוק, למשל הידרדרות הקשר בין סעודיה וקטאר או התערבות אמריקאית בלחימה. רוסיה ואירן נתונות שתיהן לסנקציות שהטיל המערב וכך הפכו סין והודו ללקוחות אנרגיה עיקריות שלהן, מה שהופך גם אותן לבעלות אינטרס בסכסוך הזה".
סוכני כאוס: האינטרס הרוסי
מחירי הנפט הגולמי זינקו ליותר מ-100 דולר בממוצע בשנה שעברה בעקבות הפלישה הרוסית לאוקראינה ואולם השינוי המשמעותי ביותר בשוק האנרגיה היה גאופוליטי ולא פיננסי. נתוני סוכנות האנרגיה הבין-לאומית מעידים כי כמעט חצי מהנפט הגולמי ומוצרי הדלק מרוסיה נשלחו מערבה לאירופה לפני המלחמה באוקראינה. בעקבות המלחמה החליט האיחוד האירופי להפסיק לייבא מרוסיה נפט גולמי (דצמבר 2022) ומוצרי דלק (פברואר 2023), מלבד במקרים חריגים.
תמונת השוק התהפכה ובספטמבר 2023 כמעט מחצית מהדלקים המאובנים מרוסיה נשלחו מזרחה לסין (46 אחוז), הודו רכשה 20 אחוז מהדלקים הרוסים וטורקיה 17 אחוז. מכירות הדלקים מאפשרות לרוסיה לממן את המלחמה באוקראינה ולהקטין את הנזקים הכלכליים של הבידוד. כך, בשנת 2022 התכווצה כלכלת המדינה בכ-2 אחוז בלבד. להחלפת הלקוחות יש מחיר, הרוסים נדרשים לחתוך עד שליש ממחיר הנפט (כ-30 דולר) כדי לשכנע את הסינים וההודים לרכוש מהם.
"רוסיה רוצה כאוס ומחירי אנרגיה גבוהים", מנתח ד"ר עילי רטיג, מרצה למדיניות אנרגיה במחלקה למדעי המדינה באוניברסיטת בר-אילן, "כך היא תוכל לשקם את הכלכלה. יש כאן גם אסטרטגית התשה ארוכת טווח של הקרמלין, ככל שמחירי האנרגיה באירופה ובמערב יהיו גבוהים יותר זה ירפה את ידיהם מלעזור לאוקראינה. שנה שעברה זה לא הלך בזכות חורף מתון ואולם ברוזיה מקווים למחירי אנרגיה גבוהים קראית החורף הקרוב".
"זה שרוסיה מרוויחה מהמצב במזרח התיכון לא אומר שהיא מאחורי המלחמה", מבהיר רטיג, "אבל כן יש לה אינטרס מלא לדחוף את אירן לסכן את עצמה. אם אירן תיכנס ללחימה עם ארה"ב היא תשלם על זה לבדה ורוסיה תרוויח את הכאוס שהיא מעוניינת בו".
למה החות'ים מדאיגים את שוק האנרגיה?
בזירת האנרגיה האיום האירני המוכר ביותר הוא לסגור את מצרי הורמוז. דרך מעבר ימי זה עוברות 30-20 אחוזים ממכליות הנפט בעולם ובכללם אלו שמשנעות את הנפט ממדינות המפרץ הפרסי למערב. בעקבות הפיכתה של רוסיה בתחילת 2023 לספקית הנפט הראשית של סין והחלפת סעודיה במעמד זה, במערב מתרחש תהליך הפוך והייבוא של נפט מערב הסעודית, עיראק ומדינות נוספות באזור מתרחב.
האירנים איימו בסגירת מצרי הורמוז בשנת 2022 בתגובה להצבת כוחות אמריקאים במזרח התיכון ולא מן הנמנע שהאיום יעלה שוב. אולם, הוא אינו בהכרח האיום האמין ביותר. "סגירת מצרי הורמוז היא התאבדות כלכלית עבור האירנים מפני שתמנע גם מהם להעביר נפט", סבור רטיג.
"חשוב לשים לב דווקא למצר הים באב אל-מנדב (בין הים האדום והאוקיינוס ההודי)", הוא אומר, "שלידו יושבים החות'ים. נפט אירני לא עובר שם ומכליות הנפט מהמפרץ לאירופה דווקא כן. לאירנים באמצעות החות'ים יש יכולת לחבל בפעילות המצר אפילו באמצעות איום לירות טילים שייצר פאניקה בשווקים. רואים עלייה קטנה במחירי הנפט כל פעם שנורה טיל על ידי החות'ים. אלא שצריך להבין שאירן תופסת עצמה כמי שמנסה להגביל את המלחמה ואת ארה"ב כמי שמסלימה אותה עם שליחת הכוחות לאזור".
הסעודים רוצים הגנה, האמריקאים נפט וישראל באמצע
בחודשים שקדמו למלחמה דווח כי הסכם הנורמליזציה של סעודיה עם ישראל הולך ומבשיל. להסכם הזה יש שני צדדים וישראל אינה אחד מהם, לאמריקאים ולסעודים יש מה להרוויח מההתקרבות הזו. המלחמה באוקראינה חייבה את האירופאים למצוא מקורות חלופיים לאנרגיה ומהר, כך הפכה ארה"ב בעל כורחה לספקית הנפט הגדולה ביותר של האיחוד האירופי.
בשנה שעברה מכרה ארה"ב 40 אחוז מרזרבות הנפט האסטרטגיות שלה, על מנת למתן את עליית מחירי האנרגיה באירופה ולספק תחליף לרוסים. משכך, האינטרס האמריקאי הוא להבטיח אספקה משמעותית של נפט מהמפרץ הפרסי למדינות המערב. "הסעודים מקווים לקבל הסכם ביטחוני, נשק ותחנות כוח גרעיניות" מתאר רטיג, "זה לא השתנה וישנם דיווחים כי הסעודים מאותתים על רצון לחזור להליך הנורמליזציה לאחר סיום המלחמה".
רטיג סבור כי יתכן שהמלחמה אף תאיץ את הנורמליזציה. "הסעודים חייבים לשלם מס מסוים לסוגייה הפלסטינית בהסכם", הוא אומר, "המלחמה נותנת מוצא אפשרי - הם יכולים למצב את עצמם כמשקמי עזה ביום שאחרי ולהחליף בזה את הדרישה המקורית להתקדמות בהליך השלום מול הרשות הפלסטינית. זה כמובן תלוי בכך שלא נייצר בעזה אסון בקנה מידה שייצור מצב שאף אחד לא יסכים לדבר איתנו ביום שאחרי".
אחד המהלכים שהאמריקאים והסעודים מעוניינים לקדם במסגרת הנורמליזציה הוא מסדרון סחר "עוקף אירן". סחורות יועברו בין ערב הסעודית והודו באוניות, משם בקו רכבת דרך ירדן ועד מנמל חיפה ושוב באוניות לאירופה. "המסדרון שעוקף את האיומים האירנים הגיוני לסעודים", סבור רטיג, "אך חשוב לזכור כי אפילו אם התוכניות יכללו צינור גז או נפט סעודי שיעבור דרך ישראל לאירופה, יוזמה שיש בה קשיים סביבתיים ותכנוניים משמעותיים, יהיה מדובר בתוספת בהיקף חלקי שלא תוכל להחליף את מרבית תנועת המכליות מהמפרץ הפרסי".
מתי הפכו הסינים לפרו-פלסטינים ורוסופילים
כבר ב-9 באוקטובר, יומיים לאחר הזוועות שביצע חמאס, קראה סין להפסקת אש מיידית עם חמאס והקמת מדינה פלסטינית עצמאית. היו מי שפירשו זאת בארץ כעמדה פרו-פלסטינית, אך רטיג מנתח זאת אחרת. "סין רוצה יציבות", הוא טוען, "ישראל אינה שחקן עבורם, הם זקוקים להבטחה ממנהיגי המפרץ שימשיכו לספק נפט לסין במקרה של קונפליקט ולא יצדדו בארה"ב. לכן הם בשמחה משמשים כשושבינים של הליך נורמליזציה בין סעודיה ואירן".
סין מתקרבת כעת לא רק למפרציות, אלא גם לרוסיה ופוטין אף הצהיר בחודש שעבר כי היחסים בין שתי המעצמות מעולם לא היו טובים יותר. "הסינים מביטים בארה"ב ששולטת בתעבורה הימית ומבינים כי על מנת להבטיח את צרכי האנרגיה שלהם בקונפליקט עתידי עמה", מספר רטיג על אחת הסיבות להתחממות היחסים, "הם חייבים להיות מסוגלים לאבטח את התעבורה הימית שלהם בעצמם. המעצמה היחידה ממנה הם יכולים ללמוד כיצד להפעיל צי מים עמוקים היא רוסיה".
כשהאנרגיה מתחדשת מדוע מחירי הנפט עדיין חשובים?
"בטווח הקצר אנרגיה מתחדשת לא מייצרת תחליף מספיק משמעותי לדלקים מאובנים", סבור גרינפלד, "כשמחיר הנפט עלה בעקבות המלחמה באוקראינה האירופאים נדרשו למצוא תחליף במהירות כם אם הוא לא ירוק. אולם בטווח הארוך וככל ששינויי האקלים ישבשו יותר ויותר את החיים, תהיה יותר השקעה באנרגיות מתחדשות והן ישפיעו יותר על השיקולים האסטרטגיים".