בדיון מועצת הביטחון תיאר מזכ"ל האו"ם, אנטוניו גוטרש, את המצב בעזה כ"אסון הומניטרי עצום". הוא טען כי מערכת המזון בעזה התמוטטה, בריאות הציבור מידרדרת, החנויות ריקות וישנו מחסור בחשמל ובמים. המצב הקשה גרם לאזרחים ברחבי העולם לתרום מאות מיליוני דולרים ליוזמות צדקה שונות המבטיחות להעביר סיוע לעזה. אלא שדבר אחד כלל לא חסר בעזה - כסף.
הרשות הפלסטינית מעבירה על פי נתוניה כ-1.7 מיליארד דולר בשנה לרצועת עזה בעיקר לתשלום משכורות לפקידיה ברצועה. דרך סוכנויות האו"ם השונות הועברו במהלך שש השנים שבין 2014 ל-2020 כמעט 4.5 מיליארד דולר לרצועת עזה, יותר מ-80% מהכסף באמצעות אונר"א. במרץ 2022 הועלתה מכסת הפועלים הפלסטינים מרצועת עזה שמקבלים אישורי עבודה בישראל לכ-20 אלף והם מכניסים גם כן כסף לכלכלת הרצועה.
קריסה כלכלית למרות סיוע של מיליארדים
לא מעט כסף מדיני זורם גם כן לעזה ולחמאס. "הסיוע שקטר מעבירה לעזה מוערך ב-200 עד 400 מיליון דולר", אומרת ד״ר שלומית ווגמן-רטנר, כיום סמנכ״ל הרגולציה והציות ב-Rapyd ובעברה ראש הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור. "הכסף הופנה גם לשימושים אזרחיים, אך גם למטרות אחרות". איראן מעבירה מדי שנה על פי ההערכות כ-100 מיליון דולר לארגוני הטרור ברצועת עזה.
רק כספי סיוע מהאו"ם, ממשטרים זרים ומהרשות הפלסטינים מגיעים לכמעט 3 מיליארד דולר בשנה וניכר כי כספים אלו לא הושקעו בפיתוח עזה. דוח של ועידת האו"ם לסחר ופיתוח (UNCTAD) העיד שלמרות ההשקעות המסיביות צנח התמ"ג לנפש ברצועה ב-37% בין 2006 ל-2022 וחלקה של כלכלת עזה בכלכלה הפלסטינית צנח מ-31% לכ-17%. "באופן יחסי הסיוע ההומניטרי שניתן לעזה הוא מהגדולים שהיו והיה אפשר לחשוב שהיא תהיה עכשיו כמו דובאי, לכן ברור שהכסף לא מגיע ליעד ההומניטרי", מדגישה ווגמן-רטנר.
העושר המופלג של מנהיגי חמאס, על חשבון תושבי עזה
ההכנסות השנתיות של ארגון הטרור חמאס עומדות על כמיליארד דולר, על פי הערכת משרד החוץ. אולם פרופ' מיכאל מציין כי ההערכות שהוא מכיר מדברות על סדר גודל של שני מיליארד דולר המשמשים את חמאס בעיקר למטרותיו הצבאיות. בעוד באונר"א טוענים כי יותר מ-80% מתושבי עזה חיים בעוני, מנהיגי חמאס חיים בעושר מופלג. שוויו של מוסא אבו מרזוק, סגן ראש הלשכה המדינית של חמאס, מוערך על ידי משרד החוץ ב-3 מיליארד דולר, מנהיג חמאס איסמעיל הנייה שווה 4 מיליארד דולר וכך גם בכיר הארגון ח'אלד משעל.
לממשל חמאס בעזה הכנסות נוספות מלבד סיוע חוץ. ארגון הטרור מטיל מס על סחורות שנכנסות לרצועה וכן גובה כספים על הברחת סחורות במנהרות. רק ביולי האחרון דווח בסוכנות הידיעות AP שחמאס מעלה את המיסוי על סחורות שנכנסות לרצועה ויטיל למשל מס של 3 דולר על כל זוג מכנסי ג'ינס. מדובר במס גבוה למדי כשלוקחים בחשבון שג'ינס ברצועת עזה עולה בין 3 ל-10 דולר. על הסחורות המוברחות במנהרות גובה חמאס מס שמוערך בכ-20% לפחות.
"ארגון חמאס גובה מס על כל סחורה שנכנסת ממעבר רפיח ומכרם שלום", מסביר פרופ' קובי מיכאל, חוקר בכיר במכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS) ופרופסור באוניברסיטת דרום ווילס בברטיניה. "הוא מפעיל מנהרות הברחה, היום מעט פחות מבעבר בשל פעילות המצרים בעניין ובנוסף מטיל מס גם על מנהרות הבחרה פרטיות". ההערכות הן כי ארגון חמאס מכניס עוד כמה מאות מיליוני דולרים משליטה בכניסת הסחורות לרצועת עזה.
כיצד התעשר חמאס?
לארגון החמאס ישנו גם תיק השקעות מגוון, שגורמי ממשל בארה"ב מעריכים את היקפו בעד מיליארד דולר. ההשקעות כוללות נדל"ן, מטבעות קריפטוגרפיים וחברות שונות, כשעיקר ההשקעות ממוקמות במדינות "נוחות" במזרח התיכון וצפון אפריקה, ביניהן למשל טורקיה, איראן וקטר. יש לחמאס גם השקעות במדינות שיחסיהן עם ישראל התחממו בעת האחרונה כמו איחוד האמירויות וסעודיה.
המשרד לבקרה על נכסים זרים (OFAC) האמריקאי הכריז כבר במאי 2022 על שורה של אישים וחברות כמעורבים ברשת המימון וההשקעות של ארגון הטרור חמאס. אזרח ירדני המתגורר בטורקיה בשם הישאם יונס קפישה, הוכרז על ידי האמריקאים כסגן ראש משרד ההשקעות של חמאס. נמצא כי הוא יושב בדירקטוריונים של חברות החזקות ונדל"ן בסודן, מנהל חברת נדל"ן ובנייה בסעודיה וכן משמש סגן יו"ר הדירקטוריון של חברה טורקית בשם Trend GYO.
"ערוצי המימון של חמאס מגוונים והוא משתמש בעיקר בכסף נזיל שמצוי בקרן ההשקעה שלו אותה שמר ליום מעונן", מסבירה ווגמן-רטנר, "חמאס אפילו שולטת בחברה ציבורית הנסחרת בבורסה הטורקית (Trend GYO) ושווה יותר מ-500 מיליון דולר. למרות ההכרזה האמריקאית על החברה כקשורה לחמאס, היא עדיין נסחרת בבורסה ומנייתה רק נסקה מאז, זה פער בלתי נתפס".
המאבק בכספי הטרור צריך להגיע לטורקיה וקטר
מאז שבת השחורה האיץ הממשל האמריקאי את המאבק שלו ברשת המימון של חמאס והטיל שלושה סבבים של סנקציות ישירות על אנשי חמאס וג'יהאד איסלמי ורשת המימון של הארגונים. הסנקציות הישירות מונעות מהאישים והחברות שמסייעים לארגוני הטרור גישה לכספים ונכסים בארה"ב וסחר עם אמריקאים. גם בריטניה השתתפה בסבב הסנקציות השלישי ב-14 בנובמבר. במסגרת המאבק בכספי הטרור, הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור הודיעה השבוע על הקמת כוח משימה בין-לאומי בשיתוף יחידות המודיעין הפיננסי של ישראל, אוסטרליה, קנדה, אסטוניה, צרפת, גרמניה, ליכטנשטיין, לוכסמבורג, הולנד, ניו-זילנד, שוויץ, בריטניה וארה"ב.
כדי להבין מה עוד ניתן לעשות, צריך להבין ראשית מה הן סנקציות משניות. סנקציות משניות הן סנקציות המטילות עונשים על אנשים וארגונים שאינם כפופים לסמכותה המשפטית של המדינה המטילה את הסנקציות. כך שבעוד הסנקציות הראשיות שכבר הוטלו מונעות מאנשים וגופים פיננסים בארה"ב להעביר כספים לגורמי טרור, סנקציות משניות אוסרות זאת גם על מי שאינם אזרחים או גופים אמריקאים ומאפשרות פעולה כנגד אותם גורמים זרים.
כיצד יכולה ארה"ב להשפיע על גופים פיננסים זרים, כמו למשל בנקים בטורקיה המשמשים את החברות הקשורות לחמאס? דרך אחת היא באמצעות קשרי קורספונדנציה, כלומר קשרים שנוצרים בין בנקים בעולם על מנת לאפשר העברות כספים בין לאומיות ופעולות נוספות. "בנק שמאפשר העברות כספים בדולר או יורו חייב לקיים קשרי קורספונדנציה עם בנקים בארה"ב ובאירופה", מסבירה ווגמן-רטנר, "פעילות בדולר למשל חייבת להיסלק בידי בנק בארה"ב. כדי להגביר את המאבק במימון חמאס צריך להטיל סנקציות משניות, המאפשרות למשל לנתק את אותם קשרי הקורספונדנציה מבנק שמשמש חברות הקשורות לטרור".
פרופ' מיכאל מנתח את המאבק הזה במישור האסטרטגי. "על איראן לא ניתן לכפות פעולה כנגד מימון הטרור, אך ניתן להפעיל לחץ על קטר וטורקיה", הוא אומר, "ניתן להטיל גם סנקציות משניות על גופים במדינות אלו וגם סנקציות על המדינות עצמן אם לא יפעלו בעניין. מורכב להטיל סנקציות על טורקיה שחברה בנאט"ו ובראשה עומד ארדואן, מנהיג שיש חשש ממנו באירופה, אך ניתן לעשות זאת".
"קטר מתקיימת בזכות המעטפת הביטחונית האמריקאית ולארה"ב מנוף לחץ עצום עליה", הוא מוסיף. "בכל זאת מתאפשר לה למממן גורמי טרור במזרח התיכון כמעין מדיניות גידור סיכונים קטרית שמנעת מאותם ארגונים לפנות כנגדה. זה כישלון של מחלקת המדינה האמריקאית בהבנת המזרח התיכון, קטר סייעה לארה"ב מול איראן ואפגניסטן, אך למול זה חייבים לשים שיקולים של בהירות מוסרית שאינם מאפשרים להמשיך לאפשר לה למממן טרור".
"כוח המשימה הבין לאומי הוא צעד חיוני במאבק בכספי טרור, גם אם הקואליציה כאן מצומצמת יותר מבמאבק נגד דאע"ש", מציינת עוד ווגמן-רטנר, "במאבק במימון טרור המטרה היא לתפוס את העברות הכספים כמה שיותר מהר לפני שמגיעות ליעדן. הקשר הישיר בין גורמי מודיעין פיננסי שונים בעולם חשוב מאוד כדי לסגור מעגלים בזמן אמת ולכן הוקם קו חם, המאפשר שיתוף פעולה מיידי כפי שנעשה בעבר גם עבור מתקפות כופרה".
מתחמקים מהסנקציות: יוזמות צדקה "תמימות" ומטבעות קריפטו
ארגוני הטרור בעזה מבינים את האיום במערכה הכלכלית כנגדם ואימצו דרכי פעולה על מנת להתמודד עם סנקציות של המערכת הפיננסית. מאז 2021, המטה הלאומי ללוחמה כלכלית בטרור (מט"ל) בישראל קיבל שבע החלטות חילוט כספי קריפטו שהוחזקו על ידי בורסות בעזה. בשתיים מההחלטות זוהו ארנקים דיגיטליים הקשורים לחמאס שקיבלו 41 מיליון דולר, כך לפי מחקרה של BitOK הישראלית. בארנקים שקושרו לג'יהאד האיסלאמי נמצאו 93 מיליון דולר. השימוש של ארגוני הטרור בקריפטו מנוצל לקבלת כסף מאיראן שהמערכת הפיננסית שלה נתונה לסנקציות.
חמאס מצליח לגייס כסף רב גם מאזרחים במערב הסבורים שהם תורמים ליוזמות צדקה תמימות למען תושבי עזה. ב-CNBC דיווחו על זינוק של 70% בתרומות לארגוני "צדקה" הקשורים לחמאס מאז 7 באוקטובר. הדיווח מצטט גורמים במשרדי הביטחון והחוץ בישראל שביקשו לשמור על אנונימיות ומתארים כי העלייה בתרומות לארגוני צדקה הקשורים לחמאס הגיעה ב-7 שבועות בלבד לכ-100 מיליון דולר.
היום שאחרי בעזה: למי יועברו כספי השיקום?
ממשלת ישראל הציבה את מיטוט חמאס כמטרה מרכזית של המלחמה וברור כי היא עוברות בצינורות הכלכליים."כל עוד יש כסף יהיה מי שיקבל אותו ויפעל בשמו ולכן הרס התשתית הפיזית של חמאס ואפילו פגיעה במנהיגות לא מספיקות", אומרת ווגמן-רטנר. "חמאס הוא ארגון מבוזר והכסף שלו יכול להניע פעילות חדשה בעת הצורך. בנוסף, בזמן הקרוב צפויה זרימת כספים אדירה של תרומות בינלאומיות לשיקום הרצועה, אשר יכולים בקלות להיות מנוצלים על ידי חמאס. לכן. חייבים כבר כעת להתמקד ביצירת מנגנונים שיבטיחו שהכסף שיועבר לשיקום עזה ביום שאחרי לא יוכל להגיע לידי הטרור".
פרופ' מיכאל סבור שהכסף לשיקום עזה צריך לעבור ביום שאחרי למשטר נאמנות. "משטר הנאמנות ינהל את הטריטוריה ויחנוך רשות ממשלתית טכנוקרטית פלסטינית שתקום ברצועה", הוא מסביר. "לאט לאט הוא יעביר יותר סמכויות לרשות השלטונית הפלסטינית, עד שתגיע לעצמאות מבוססת אחריות ואחריותיות. עד אז שום כסף לא צריך להיות מועבר ישירות לפלסטינים". עוד הוא הדגיש שחשוב לנטר את התכנים הנלמדים במערכת החינוך ביום שאחרי, לוודא שהמשטר שיקום לא יאדיר מחבלים ולפרק את אונר"א שמנציחה את תפיסת הפליטות של הפלסטינים ומונעת את שיפור מצבם.
איך יעברו כספי השיקום?
ישנה חשיבות לא רק לזהות הגורם שיקבל את הכספים אלה לאופן שבו יעברו. ווגמן-רטנר מסבירה זאת היטב באמצעות הדוגמה של הקמת מקלט ציבורי. "כשרוצים לתרום לבניית בית ספר הרבה גורמים בדרך יכולים לבצע מניפולציה", היא מתארת, "תחילה צריך לקבוע כמה בטון באמת נדרש, אחר כך צריך לוודא שהוא באמת הגיע ליעדו והמקלט הוקם. משהוקם המקלט חייבים לבדוק שהוא אכן נבנה מבטון ולא מקש".
"עקרון מנחה אחד צריך להיות שבשלב הראשון מעבירים סחורות ולא כסף", היא סבורה, "ומעמידים גורם מתאים שיקבל את אותם סחורות ויפנה אותם למטרות אזרחיות. יש להימנע לחלוטין מפרקטיקה של העברת מזומנים לדעתי וצריך לנהל מיפוי מסודר של הצרכים האמיתיים ברצועה. ישראל מן הסתם לא תוכל להוביל את המאמץ לשיקום עזה, אבל עליה לפעול לכך שיהיה פיקוח הדוק על כל שלב כסף שמושקע בזה".