"אנחנו רואים 'מלחמה' של ממש על נכסי צאן הברזל של התרבות. כל השחקנים בשוק יודעים שאם לא יזוזו בקרוב, כנראה יאבדו את ההזדמנות להחזיק בנכסים כאלה": אנחנו שומעים מדי יום על אקזיטים של סטארט אפים והשקעות במיליוני שקלים כדבר שבשגרה, אבל לאחרונה צץ טרנד חדש ששווה לשים עליו עין – "אקזיטים" של זמרים מפורסמים, במסגרתם נרכשות זכויותיהם המוזיקליות ע"י קרנות השקעה. מברוס ספרינגסטין, דרך בוב דילן ועד לרד הוט צ'ילי פפרס, זמרים מוכרים את זכויותיהם על יצירות בהון עתק.
התשתית להתפתחות הטרנד הזה מונחת בשגשוג תעשיית המוזיקה העולמית, שלא תמיד הייתה בשיא. "לפני כשמונה שנים תעשיית המוזיקה העולמית הגיעה לשפל, ככל הנראה כתוצאה מהורדות פירטיות ושינויים טכנולוגיים", מסבירה עו"ד אורלי גל, שותפה במחלקת היי טק במשרד הרצוג פוקס נאמן ושות'. "הסטרימינג התגלה כמי שהוביל לשגשוגה מחדש. גולדמן סאקס מעריכים שהכנסות תעשיית המוזיקה יגיעו ל-41 מיליארד דולר ב-2030, הודות לשירותי הסטרימינג, שיכניסו לבדם 34 מיליארד דולר".
הזינוק בתעשייה הוליד ענף השקעות חדש של השקעות בתמלוגי מוזיקה. "לכל יוצר יצירה מוזיקלית יש זכויות יוצרים ביצירה ולמבצעה יש זכויות מבצעים בה, כשהזכויות כוללות גם קבלת תמלוגים עבור השמעת היצירה", מוסיפה גל. "עשרות חברות מציעות כיום למשקיעים ולקרנות פלטפורמת מסחר ומעמידות למכירה זכויות על השמעות יצירות מוזיקליות במקומות ציבוריים, שירותי סטרימינג או הופעה - לכל המרבה במחיר. זהו ענף בצמיחה והיתרון הגדול שלו הוא שזהו מכשיר שלא מושפע בהכרח מתנודות בשוק ההון".
אז איך זה עובד בפרקטיקה? "תקופת וסוג התמלוגים תלויים בחוזה שנחתם בין המוכר למשקיע שכמובן משפיעים על כדאיות ההשקעה. ישנן יצירות שהזכויות עליהן מוצעות למשקיע לעשר שנים, וכשהן מסתיימות, הן חוזרות למחזיק המקורי. למשל, על פי דיווחים, הזכויות על הלהיט Empire State of Mind של אלישיה קיז וג'יי-זי נמכרו לעשר שנים תמורת 190.5 אלף דולר, בעוד שהזכויות לשיר הנושא מהסרט ריקוד מושחת (I've Had) The Time of My Life נמכרו ללא הגבלת זמן תמורת חצי מיליון דולר", מספרת עו"ד גל.
בשנתיים האחרונות אמנים נוספים מצטרפים לטרנד. "מגה כוכבים כמו ברוס ספרינגסטין, בוב דילן, ניל יאנג, שאקירה, סטיבי ניקס, טיילור סוויפט ועוד", מונה עו"ד רם ספקטור, ראש (משותף) במחלקת קרנות השקעה במשרד שבלת ושות' ומוסיף, "גם קרנות פרייבט אקוויטי השקיעו בחברות מוזיקה בסכומים שהסתכמו בכ-1.5 מיליארד דולר בשלושת הרבעונים הראשונים של 2021. כך למשל, KKR & Co. Inc בשיתוף עם Dundee Partners LLP רכשו באוקטובר 2021 את KMR Music Royalties II portfolio עבור סכום אסטרונומי של 1.1 מיליארד דולר, בעוד ש-Blackstone Group Inc רכשה באפריל 2021 את זרוע המוזיקה הקנדית של Entertainment One בעבור 385 מיליון דולר".
לדבריהם, מדובר בתחום רווחי ביותר. "על-פי המודל שהציגו Hipgnosis, יוצרים יכולים לקבל במכירה סכום השווה לכ-15 שנים של תזרים תמלוגים צפוי. ככל שהיוצרים מוערכים יותר כך הרווח שלהם ממכירת הקטלוג נאה יותר", מסביר עו"ד ספקטור ומפרט, "לפי דיווחים, ספרינגסטין מכר את המוזיקה שלו עבור סכום של כ-550 מיליון דולר, דילן קיבל כ-300 מיליון דולר עבור הקטלוג שלו, ואילו קרן Hipgnosis Songs Fund שילמה לניל יאנג כ-150 מיליון דולר עבור 1,180 משיריו. ניתן רק להניח שהרוכשים ראו פוטנציאל רווח אף גבוה יותר מהסכומים הנ"ל".
אחת הסיבות לצמיחת הטרנד, היא גם איך לא – הקורונה. "המגיפה הוכיחה שגם בתקופות קשות ביותר לאנושות, של שינוי סדרי עולם ממש, אנשים לא רק ממשיכים לצרוך מוסיקה, אלא צורכים אפילו יותר. אנחנו מחפשים נחמה במוסיקה, מוצאים פורקן, מרגישים חלק ממשהו גדול יותר", מסביר מתן ארז קולנשר, מנכ"ל ומייסד MyPart, פלטפורמה מבוססת בינה מלאכותית המציעה כלים לניתוח וחיפוש שירים, "משקיעים שהיססו להשקיע במוסיקה בעבר, גילו שקשה לתאר משהו שיפגע בהכנסות משירים. אפשר להוסיף למשוואה גם את הפגיעה האנושה של הקורונה בתעשיית ההופעות החיות. למשך תקופה משמעותית ביותר, הדבר בפועל לא התאפשר, וכולנו חיפשנו מוסיקה במקום העיקרי בו היא עדיין זמינה, בפלטפורמות הדיגיטליות".
אחד היתרונות בשוק, הוא תקופת ההכנסות הארוכה הצפויה מהשירים. "הכנסות מזכויות יוצרים על שיר ממשיכות ברוב הארצות עד 70 שנים לאחר מות האדם האחרון שהיה שותף בכתיבת שיר. מבחינת השוק זה כמעט נצח, אם נשווה לפטנטים למשל", מסביר קולנשר ומוסיף, "הכנסות של אמנים אייקוניים נחשבות יציבות מאוד. לאחרונה פורסמו נתונים שמראים ש-70% מההאזנות בסטרימינג הן של 'שירי קטלוג', כלומר שירים שיצאו לפני יותר מ-6 חודשים. זו עוד סיבה להשקיע בעיקר באומנים שכבר הוכיחו את עצמם".
בשביל השחקנים בשוק מדובר בתקופה קריטית. "כבר עכשיו אנחנו רואים 'מלחמה' של ממש על נכסי צאן הברזל של התרבות. אין המון אומנים אייקונים וכל השחקנים בשוק יודעים שאם לא יזוזו בקרוב, כנראה יאבדו את ההזדמנות להחזיק בנכסים כאלה", מוסיף רוני וואנס, נשיא MyPart, "האמנים הגדולים כבר הבינו שאנחנו ב'שעת כושר', שהמחירים המוצעים כרגע הם בשיא של כל הזמן, וחלקם – במיוחד כאלה שהחלק הארי של הקריירה שלהם מאחוריהם, החליטו to cash out לגמרי או חלקית".
כולם מסכימים שהטרנד הזה לא הולך לחלוף בקרוב. "לפי תחזיות האנליסטים, שוק הסטרימינג העולמי שנמדד בכמעט 10 מיליארד דולר בשנת 2020 צפוי לצמוח בכ-15% בממוצע מצטבר לשנה ולהגיע לכ-27 מיליארד דולר ב-2027", אומר עו"ד ספקטור וחורץ, "אם כך, גובה התמלוגים מהזכויות המוזיקליות צפוי לגדול, מה שמרמז על כך שרכישת הזכויות המוזיקליות תמשיך בעתיד הנראה לעין".