כמעט שלוש שנים חלפו מ-11 באפריל 2022, המועד בו החל בנק ישראל בסדרה מהירה ורציפה של העלאות ריבית לאחר תקופה ארוכה שבו עמדה על 0.1%. שנה ומשהו אחר-כך, במאי 2023, מצאו את עצמם אזרחי מדינת ישראל ועסקיה, במציאות כלכלית שונה לגמרי עם ריבית בשיא של 4.75% ושינוי דרמטי בכללי המשחק בשוק האשראי. הריבית אמנם ירדה בינואר 2024 ב-0.25% ל-4.5% אך נותרה מאז ברמה זו, כשגם היום (שני) החליט בנק ישראל להותיר אותה ללא שינוי.
בשנתיים של ריבית גבוהה, הופנו עד כה רוב הזרקורים לצרכנים הפרטיים, בעיקר לנוטלי המשכנתאות שנאלצים לשלם אלפי שקלים יותר בשנה בהחזרי משכנתא. אלא שככל שחולפים החודשים, ועל רקע מלחמה קשה ורב זירתית שנמשכה יותר משנה, מתברר יותר ויותר שדווקא העסקים - בדגש על הקטנים והבינוניים - נפגעים קשה יותר מהריבית הגבוהה במשק, והפגיעה בהם רק הולכת ומחמירה.
לעסקים אין מי שדואג להם
ככל שדברים אמורים בקשיים הנובעים מגובה הריבית, למגזר הפרטי יש כמה יתרונות בולטים על המגזר העסקי. ראשית, לאזרחים, גם אם זה יישמע לכם מוזר, יש לובי יציב ופעיל בדמות כנסת ישראל שרגישה למצוקות הכלכליות של העשירונים הנמוכים, גם בימים של גזרות כלכליות. ח"כים מהמגזר החרדי, לדוגמא, פעילים בניסיונות להקל על הציבור שלהם, שלקח ועדיין לוקח משכנתאות בהמוניו. לעסקים, לעומת זאת, אין כמעט מי שתומך בהם ודואג להם, אלא אם כן המצב מוגדר כקטסטרופה כמו בתחילת ימי הקורונה. בטח שלא בחזית כמו הריבית על האשראי, שנחשבת לעניין עסקי נטו.
וזה עוד לא הכל: רוב המשכנתאות מושפעות רק באופן חלקי מהעלאת הריבית, מאחר שחלק מההחזר בהם מתקיים בריבית קבועה. בעסקים, בעיקר הקטנים שבהם, ההלוואות כולן צמודות לפריים (ריבית בנק ישראל + 1.5%), כמעט תמיד פריים פלוס 2.5%. כלומר, הריבית לעסקים אלה, שעמדה במרץ 2022 על אזור ה-4%, הוכפלה ואף יותר מכך מאז ועד היום. הוסיפו לכך את תשלומי ה"שוטף פלוס", שיוצרים לעסקים קטנים ובינוניים פערי תזרים ושולחים אותם לקחת הלוואות בריבית גבוהה מבנקים שכרגיל מנצלים את המצב - וקיבלתם תמונת מצב בעייתית, בעייתית מאוד אפילו.
"יותר מרבע מהחברות במשק הישראלי, בעיקר מתחומי התעשייה, השירותים העסקיים, המלונאות והבנייה, מדווחות שהמדיניות הכלכלית שלהן תלויה מאוד בנגישות לאשראי בנקאי או חוץ בנקאי", אומר רונן מנחם, כלכלן שווקים ראשי במזרחי-טפחות. "ריבית גבוהה לזמן ממושך מעכבת את תוכניות ההשקעה של חברות כאלו. לפי סקר עדכני של המחלקה הכלכלית בהתאחדות התעשיינים, יותר חברות מהסקטור התעשייתי מדווחות כי עלויות המימון הריאליות שלהן התייקרו במחצית השנייה של 2024 והתמונה לא משתנה גם במחצית הראשונה של 2025. 27% מחברות אלו גם מדווחות על קשיים לשמור על מסגרת האשראי הקיימת שלהן".
מנחם מציע להתבונן באספקט שכמעט נעדר מהשיח הציבורי-תקשורתי, לאחר פרסום בשבוע שעבר של נתוני התוצר הלאומי ב-2024. "כולם דיברו על כך שהתוצר הכללי צמח רק ב-1% בשנה החולפת והאשימו את המלחמה בצמיחה הנמוכה. כדאי לשים לב, עם זאת, שלפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה התוצר העסקי, שמייצג את פעילות החברות, ירד ב-0.6% ב-2024. תבנית דומה הייתה גם ב-2023, שנה שבה התוצר הכללי עלה ב-1.8% בעוד שהתוצר העסקי עלה רק 0.6%. ב-2023, נזכיר, התרחשה רוב עליית הריבית ואילו ב-2024 היא נותרה ברמתה הגבוהה. כלומר, אפשר למצוא קשר בין תקופה שבה הריבית עלתה ונותרה גבוהה לבין ביצועי חסר של המגזר העסקי ביחס לתוצר הכללי".
הריבית תישאר גבוהה – גם אם תרד
יפה פנט, מנהלת מודיעין עסקי בדן אנד ברדסטריט, מדגישה כי הפגיעה הנוכחית בעסקים בישראל נובעת ממכלול של גורמים, בהם המלחמה, חוסר הוודאות הביטחונית, האינפלציה, חוסר היציבות השלטונית, מתחים גיאו-פוליטיים והריבית הגבוהה. "אנחנו רואים יותר חברות שנקלעות לקושי תזרימי, הרעה במוסר התשלומים ובקשות לפריסות תשלומים, שלפעמים גם מגיעות עד שנה קדימה", היא אומרת. "יש גם עלייה בכמות הצ'קים החוזרים ובמספר החשבונות המוגבלים, אבל ניתן להסביר את המצב כמכלול של אירועים ונתונים, שהחל עוד בתקופת הקורונה, נמשך ברצף העלאות הריבית וכמובן במלחמה, שהעמיקה מאוד את הקשיים הכלכליים של החברות".
כמה זמן תימשך המגמה הנוכחית?
"כולנו יודעים למי ניתנה הנבואה, אבל בדן אנד ברדסטריט מעריכים שמדובר בסדר גודל של שנה עד שנתיים. אנחנו לא רואים הפחתה משמעותית בריבית בטווח הקצר והבינוני. המדינה עדיין במצב מלחמה והאינפלציה עדיין לא מתמתנת. זה ייקח זמן ובכל מקרה הריבית לא תחזור בקרוב לרמות של 2022. גם אם היא תרד, היא תישאר ברמות של 3%-4%".
מנחם מדבר על השפעות ישירות ועקיפות של הריבית הגבוהה המתמשכת על המגזר העסקי. "השפעה עקיפה בולטת היא הקיטון בהוצאה הפרטית, שנובעת משילוב בעייתי בין ריבית גבוהה לבין גזירות ממשלתיות כמו העלאת המע"מ ועדכון מדרגות המס. זה פוגע כמובן גם בתוצאות העסקיות של החברות במשק. יש הבדל בין מצב בו הריבית גבוהה, אבל גורמים אחרים במשק פועלים לטובת המגזר העסקי, לבין המצב הנוכחי בו גם הריבית גבוהה וגם שאר הגורמים פועלים נגד המגזר העסקי, במיוחד בהיבט של המדיניות הממשלתית שנועדה לממן את הגרעון הגדול בתקציב".
תן דוגמא לגורם נוסף שפועל כיום נגד המגזר העסקי.
"מאז שהמלחמה פחות או יותר הסתיימה לאזרחי ישראל קל ונוח הרבה יותר לצאת לחו"ל ולקנות שם במקום לקנות תוצר מקומי. השילוב בין האפשרות לייבא בקלות, גזרות וריבית גבוהה מצר את צעדי המגזר העסקי ומתבטא כאמור בירידה בתוצר העסקי".
ריבית גבוהה גם מייקרת, מטבע הדברים, את עלויות גיוס הכספים לסקטור העסקי. הנפגעים העיקריים, שוב, הם העסקים הקטנים והבינוניים שאין להם גישה לשוק ההון ולהנפקות ותלויים באשראי בנקאי וחוץ בנקאי. לפי מנחם, זו רק חלק מהצרה: "בשוק ההון יש בעיה נוספת, כי צרכי הגיוס של הממשלה גדלו מאוד עקב הגירעון והיא הנפיקה ב-2024 כ-15 מיליארד שקל בכל חודש - פי שלושה ממה שהנפיקה בשנים קודמות. זה למעשה אומר שהממשלה מתחרה עם המגזר העסקי על מקורות ההון, כך שלא רק שהריבית גבוהה, גם מקורות ההון פחות זמינים לעסקים".
איך משפיעה הריבית הגבוהה על השקל?
"ככל שהריבית גבוהה יותר, השקל חזק יותר לעומת הדולר ומטבעות אחרים. ייצוא הסחורות מתייקר ומצד שני - מחירי הייבוא המתחרה יורדים. היצואנים נפגעים פעמיים. אנחנו רואים את זה, בין השאר, בנתונים של סקטור ההיי-טק שגרע בשנה שעברה מהתוצר העסקי במקום להוסיף לו".
אז מה הלאה?
מנחם מדבר על 2025 כשנת מבחן. "התרחיש המרכזי כיום הוא תרחיש חיובי, המדבר כיום על ירידת האינפלציה לרמה של 2.5% בתוך יעד האינפלציה", הוא מבהיר. "כתוצאה מכך בנק ישראל יוכל להתחיל להוריד ריבית ואם זה אכן יקרה, המגזר העסקי עשוי לחזור לצמיחה ואף להוביל שוב את המשק. גם עלויות הכסף של המגזר העסקי יירדו ובמקביל צפויה ירידה משמעותית גם בגירעון הממשלתי במונחי תוצר, בהשוואה לנתוני 2024. הממשלה תגייס פחות כסף ותשחרר לפחות חלק ממקורות ההון למגזר העסקי. בהנחה שכל זה יקרה, צפויה שנה די טובה".
אופטימיות זו תכונה נחמדה, אבל מה התרחיש הפסימי?
"אם הריבית תישאר גבוהה, הפגיעה בתוצר העסקי תימשך. בתרחיש כזה, ייתכן שהממשלה תצטרך להפעיל צעדים משלימים לכלי הריבית, כמו תמיכות ישירות בעסקים. נכון שאם יהיה עוד שינוי במצב הביטחוני והגיאו-פוליטי זה ישפיע עם על מדיניות הריבית, אבל ההנחה הראשית היא שאם הכל יילך כשורה הפוטנציאל של המשק מאוד גבוה והמגזר הראשון שייצא נשכר מכך הוא המגזר העסקי, בהובלת סקטור ההיי-טק".
פנט מביעה דאגה אחרת. "ענף הבנייה עדיין סובל ממחסור בעובדים, כל המבצעים של 90-10 או 20-80 בנדל"ן, שבהם הקונים משלמים מעט במעמד חתימת החוזה ומשלימים את כל השאר עם קבלת הדירה, מהווים סיכון ליזמים", היא מזהירה. "הם עלולים למצוא את עצמם עם מלאי גדול יחסית של דירות, כי לא כל מי שהיו לו 5% עד 10% לשלם כיום יוכל לקבל משכנתא בעוד שנתיים-שלוש ולהשלים את העסקה. המצב הזה צפוי גם להקשיח את תנאי הבנקים למתן הלוואות".
מי עוד צפוי להיפגע?
"ענף נוסף שנמצא בסכנה הוא המסעדנות והמזון. ראינו גל של מסעדות ועסקים בתחום המזון שנסגרו במחצית השנייה של 2024, תופעה שלא זכורה לי בשנים האחרונות".
צפויה תגובת שרשרת?
"כן. לדוגמא, יזם נדל"ן שלא משלם לקבלן הביצוע שלו, גורם לקבלן לא לשלם לגורמי אשראי כמו הבנקים וגם לספקים של חומרים כמו ברזל, בטון ועץ. השרשרת יורדת מלמעלה למטה, עד לרמת העובדים שלא מקבלים שכר ולא יכולים לפרנס את משפחותיהם. אותו קבלן עשוי לפנות לגורמי אשראי חוץ בנקאיים, אבל גם שם צריך להחזיר הלוואות".
"המבצעים של 90-10 או 80-20 מהווים סיכון ליזמים". יפה פנט
יש גם מרוויחים בסיפור הזה?
"כן, חברות האשראי החוץ בנקאי שממלאות מקום הבנקים ונותנות הלוואות בריבית גבוהות יותר מהם. במצב שנוצר, עסקים פונים לחברות האלו, גם משום שאין ברירה, אבל גם כי הן מעמידות הלוואות במהירות ובמינימום בירוקרטיה וניירת.
לדברי פנט, "שיפור במצב הביטחוני יהיה חדשות מצוינות לכל המשק, אבל בעיקר לחברות התשתיות כי תהיה להן הרבה מאוד עבודה בשיקום הצפון והדרום. תהיה לזה השפעה חיובית על קבלני עבודות תשתית ועפר. גם חברות שמייצרות לתעשייה הביטחונית צפויות ליהנות מרגיעה ביטחונית, בעיקר בעסקאות וחוזים חדשים בחו"ל בעקבות כל מה שקרה כאן בשנה האחרונה".
לדעת יותר על הלקוחות
איך שורדים מציאות מתמשכת של ריבית גבוהה? פנט ממליצה לעסקים לנקוט גישה אקטיבית. "צריך לנסות לדעת כמה שיותר על הלקוח. אם מדובר לדוגמא בקבלן ביצוע, כדאי להגיע לאתר הבנייה, לראות איך מתקדם הפרויקט, לדבר עם עובדים. בכל ענפי משק כדאי בתקופה הנוכחית לעקוב מקרוב אחר התנהלות הלקוחות, לבדוק מוסר תשלומים, פיגורים בתשלומים והאם יש העמקה בפיגורים הללו.
"כדאי לבדוק גם האם יש שינוי חריג בהיקף הפעילות של הלקוח, האם יש תביעות נגדו, האם יש לו צ'קים חוזרים. ככל שיהיה לנו יותר מידע על הלקוחות, יהיו לנו כלים טובים לניהול סיכונים. ניתן להשיג מידע גם על ידי שימוש בחברות כמו דן אנד ברדסטריט ולנהל את הסיכונים בעסק בתקופה של ריבית גבוהה בצורה טובה יותר".