ב-14 ליולי, בשעה 3 לפנות בוקר, בן רחמני, מייסד שותף ומנהל מסעדת 416 הטבעונית, חזר הביתה מעוד יום עבודה שגרתי, אך ב-8 בבוקר הוא מקבל הודעה שהמסעדה שלו נשרפה כמעט לחלוטין. ב-8:30 הוא במקום, ושעתיים לאחר מכן כבר מחפש לוקיישנים חדשים. תוך שלושה שבועות הוא החל קמפיין גיוס המונים שצבר כמעט 600 אלף שקל, וב-25 לאוגוסט הוא עשה את הבלתי יאומן כשפתח את המסעדה מחדש. "בדיעבד זה מרגיש כמו חלום הזוי. לא אפשרתי לעצמי אפילו להיכנס למשבר", הוא מספר בראיון.
בן ואל, אחים תאומים בני 34 ומייסדי מסעדת 416 הטבעונית בת"א, נולדו בישראל וגדלו בארה"ב. הם נשמו את עסקי המסעדנות כבר מגיל צעיר. "אבא שלי היה מסעדן רוב חייו ואחי הבכור פתח מסעדה טבעונית שנתיים לפנינו. הוא שף טבעוני שגילה לנו את נפלאות הטבעונית, ואני ואחי טבעונים מעל ל-16 שנה", מספר רחמני. בסוף לימודי התיכון המשפחה חזרה לישראל, אך בגיל 18 התאומים החליטו לעזוב את ההורים בישראל, ולחזור לארה"ב: "ההורים לא קיבלו את זה ישר, אבל הם בסוף נרגעו והבינו שזה מה שיש", הוא מספר.
לאחר כשנתיים של הרפתקאות ברחבי ארה"ב, אביהם קרא להם חזרה לדגל. "אבא שלי פתח גן אירועים בשם ׳שמש אדומה׳, ורצה שנעזור לו. מפה לשם עבדנו שם במשך 6 שנים. זו הייתה התקופה הכי יציבה בחיים שלי", הוא משתף וצוחק. עקב סכסוך עם בעל הקרקע בשנת 2014 הם מכרו את העסק, ולאחר תקופה בה חיפשו את עצמם החליטו להקים מסעדה משלהם.
״אנחנו באים לעשות עסקים טבעוניים, אבל לא למתג אותם בסטריאוטיפים. זה לא מקום שמגיש עדשים מונבטות וקוסמת, יש לנו בתפריט לאבנה, קלאמרי מטוגן, רוסטביף בחלה וסלט קיסר. זה לא נראה כמו תפריט טבעוני והמקום לא נע סביב בריאות. יש לנו קמח לבן, סוכר, שמן, אוכל מטוגן, אלכוהול, קפאין וגלוטן״
כשניסו לדמיין את מסעדת החלומות הטבעונית שלהם, הם דמיינו את סצנת האוכל הטבעוני הניו יורקי שחוו בעברם, והשפיעה עליהם רבות בהמשך הדרך. "בתור בליינים תל אביבים טבעוניים שאוהבים את תרבות המוזיקה, האלכוהול, השפים וחיי הלילה, היה לנו וויז׳ן של מסעדות מטורפות כמו בניו יורק. מסעדה מפורקת בעבודה כל הזמן, שיש בה בר קוקטיילים, קינוחים, מארחת, חדר פרטי וכל מה שיש במסעדת שף", הוא מתאר ומוסיף, "לא היו מסעדות טבעוניות בווייב הזה כשהגענו לארץ. רצינו להביא בשורה חדשה – קונספט של ניו יורק סטייל".
"אנחנו באים לעשות עסקים טבעוניים, אבל לא למתג אותם בסטריאוטיפים"
לקח להם חצי שנה לשפץ ולהקים את המסעדה החדשה - מסעדת "416": "הבנו שכשותפים ומנהלים במסעדה אנחנו בונים לעצמנו סוג של כלא לשנים הקרובות. כשפבלו אסקובר נכנס לכלא, התנאי שלו היה שהוא בונה אותו בעצמו והוא בנה לעצמו ווילה מטורפת, אז החלטנו לבנות כלא מפואר עם מטבח, צמחייה אמיתית, ספוגים אקוסטיים, פלייליסט של 30 שעות היפ הופ, ובר קוקטיילים".
בינואר 2017 המסעדה נפתחה, ואם הייתם מגיעים לשם ומסתכלים עליה מבחוץ – סביר שלא הייתם מנחשים שמדובר במסעדה טבעונית. "אנחנו באים לעשות עסקים טבעוניים, אבל לא למתג אותם בסטריאוטיפים. זה לא מקום שמגיש עדשים מונבטות וקוסמת, יש לנו בתפריט לאבנה, קלאמרי מטוגן, רוסטביף בחלה וסלט קיסר. זה לא נראה כמו תפריט טבעוני והמקום לא נע סביב בריאות. יש לנו קמח לבן, סוכר, שמן, אוכל מטוגן, אלכוהול, קפאין וגלוטן", הוא מתאר, "זה מקום בילוי ובר קוקטיילים בווליום גבוה, עם שירותי איכותי בגובה העיניים. המקום תוסס".
סוד ההצלחה הגדולה לדבריו, הוא ההתאמה בין כלל המרכיבים במקום. "חשוב שהכל ידבר באותה שפה. יכולה להיות מסעדה עם האוכל, המוזיקה והעיצוב הכי טוב, אבל אם אף רכיב לא ידבר עם השני, תצאו משם עם כאב ראש. תדמיינו אוכל ערבי אסלי, עיצוב של צבעי פסטל ומוזיקת טכנו גרמנית - בחיים לא תחזרו למקום הזה והוא ייסגר תוך חצי שנה, למרות שכל רובד כשלעצמו הוא ההכי טוב", הוא מסביר ומדגיש, "לנו יש תיאום בין התפריט, לכלי ההגשה, לחומרים, לפלייליסט, לשפה המיתוגית ולסגנון השירות".
הם שמים דגש משמעותי על ההשקעה בכוח האדם: "הפאק הכי גדול של המתחרים שלי הוא המנטליות הישראלית של לא להיות פראייר. אדם פותח מסעדה חדשה, משקיע ברהיטים, ברמקולים, בחומרי גלם כמו פטריות כמהין או כבד אווז, אבל במה הוא חוסך? בכוח האדם ובעובדים. הוא משלם להם פחות, עושה להם קומבינה על התלוש ומוציא להם אוכל זבל. כבעל עסק, חומר הגלם שעולה לי הכי הרבה בחודש הוא כוח אדם. מה יותר קשה, להזמין קילו עגבניות או לגייס עובד? כוח אדם. ללמוד איך צולים פטרייה או ללמד אדם איך להתנהג? כוח אדם. מה הכי משפיע על חווית הלקוח – איכות העגבנייה או האדם שבישל, נתן שירות והכין משקה? כוח האדם. ובזה הם בוחרים לחסוך, מכל הדברים. ככל שתשקיע בעובדים שלך יותר, המקום יצליח".
כשהמסעדה נשרפה ביולי האחרון, האסון תפס אותם אולי ברגע הכי לא מתאים בחייהם. "אחי כמעט 4 שנים לא היה בחופשה. הוא טס לטיול ארוך, וישבתי איתו ועם החברים שלו עד 3 בבוקר במסעדה כדי לחגוג. לפני שהוא עזב בלילה, נתתי לו חיבוק, הוא אמר לי ׳שמור על העסק׳ ונכנס למונית. אחרי 4 שעות המקום נשרף", מספר רחמני ומוסיף, "ככה הוא התחיל את הטיול שלו, כשהוא בבלגיה בביקורת דרכונים ואני מתקשר אליו ומודיע לו ׳שומע, המקום קצת נשרף׳". לדבריו, כנראה שהמקום נשרף בעקבות תקלה במהלך ניקיון הבוקר של התנורים.
"לא נתתי לעצמי להיכנס למשבר - תוך שעתיים כבר התחלתי לראות לוקיישנים חדשים"
רחמני נאלץ להתמודד עם כל הכאוס, ההרס, הפיח והנזק: "זה היה סוריאליסטי בטירוף. רק אתמול הייתי בעבודה והכל בסדר, סוף סוף אין מלחמות, מגפות ועושים כסף, ופתאום המקום נשרף. מצאתי את עצמי עם 60 עובדים ואני לא יודע מה להגיד להם. אין להם עבודה, ואני יודע שאם לא אמצא מקום חדש תוך חודש הם יעזבו. יש לי ילדה בת 3, ההורים שלי בני 70, ואני בחובות של בערך 3 מיליון שקל. המקום נשרף ואני עדיין משלם עליו שכירות".
ועם כל זאת, הוא הבין שאין לו פריבילגיה להישאב לבור הזה. "לא נתתי לעצמי אפילו להיכנס למשבר. תוך שעתיים כבר התחלתי לראות לוקיישנים ובמשך 3 שבועות ראיתי 20 מקומות בתל אביב. אם הייתי נשבר כל הספקים היו תובעים אותי והעובדים היו בורחים. אם לא הייתי מגיב ומראה ביטחון ועשייה, הם היו מבינים שנגמר וממשיכים הלאה", הוא מסביר.
הם החלו קמפיין גיוס המונים בהדסטראט וגייסו תוך שבועיים 588 אלף שקל. "זה שיא ארצי ואולי אפילו עולמי", הוא חורץ. ב-25 לאוגוסט, המסעדה החדשה נפתחה בקניון TLV Fashion Mall ליד שרונה. "ידידה שלי עבדה איתנו עד 6 בערב הפתיחה וכשהיא יצאה היא אמרה ׳אין מצב שיש לך אורחים שמוזמנים לעוד שעתיים. כשהיא חזרה ב-9 בערב היא לא האמינה שזה אותו המקום", הוא נזכר ומספר, "ידעתי שזה מה שיקרה. סימנתי בלוח השנה את ה-25 לאוגוסט ואמרתי לכולם שגם אם אני אעשה את זה לבד לגמרי, זה מה שיקרה. בסופו של דבר זו הייתה הצלחה גדולה".
ב-6 השנים האחרונות, המספרים מדברים בעד עצמם ומעידים על ההצלחה הגדולה. "אם פעם הייתי עושה באמצע השבוע עשר אלף שקל והייתי מבסוט, היום אם אני אעשה פחות מ-20 אלף אני אתאכזב. בהתחלה היינו מגיעים למחזור של 400 אלף, היום המחזור שלנו הוא בערך מיליון ש"ח, ואני צופה שנגיע בהמשך למיליון מאתיים, כלומר פי 3 מאז ההתחלה. אני גאה בנו הכי בעולם, ובדיעבד הכל מרגיש כמו חלום הזוי". את כל הראיון אגב, הוא עושה בזמן שהוא מקעקע על הגב שלו את הלקח הכי גדול שלו מהתקופה האחרונה: "הכל משתבש לטובה".
רוצים לספר את הסיפור שלכם? רוצים לספר לנו על עסק שכדאי לנו להכיר? כתבו לנו: Business@mako.co.il