הוא חלם להיות שחקן NBA, למד משפטים ומנהל עסקים, אך בסופו של דבר התגלגל במהלך ההתמחות להקמת סטארט-אפ ראשון. כעת, בשנות ה-40 לחייו, נמרוד כהן הוא משקיע הון סיכון ושותף מייסד בקרן ההשקעות TAU Ventures, קרן השקעות שהינה חלוצה באקדמיה הישראלית. הקרן משקיעה במיזמים בשלבים ראשוניים (seed), לפני או אחרי אנג'לים ונוטה להשקיע בחברות שהקימו בוגרי אוניברסיטת תל אביב.
"השלב האידאלי להקמת סטארט-אפ ראשון הוא שנתיים עד ארבע שנים לאחר הלימודים, במהלכן עובדים בסטארט-אפ קיים או בחברת טכנולוגיה גדולה", משיב כהן על השאלה שמעסיקה רבים. "לאחר כמה שנים בחברה מוצא היזם 'כאב' במוצר או בתחום התוכן. החברה לא מטפלת באותו כאב והוא יוצא לדרכו העצמאית. בשלב הראשון, הוא הולך ומקדם את הקמת החברה, באמצעות הקשרים שכבר מצא בתחום ובהסתמך על הידע והניסיון שצבר. הגישה שלנו לאוניבריסטה ובוגריה מעניקה לקרן TAU ventures היקף רחב של הזדמנויות השקעה (deal flow)".
"לא התכוונתי לחזור אחורה למשרד עורכי הדין, זה לא התאים, אבל לא ידעתי מה הדבר הבא. התחלתי לתרגל יוגה לפני שזה היה מגניב, חשבו שהשתגעתי"
כהן לא יכול להתעלם בימים אלו מהמצב בארץ ומעניק התייחסות יוצאת דופן להשפעות החקיקה המשפטית. כהן עונה לביקורת התולה את האשם בנזק כלכלי במחאה וטוען כי ההפך הוא הנכון. "יש משקיעים שמאוד מעריכים את מה שקורה בארץ", אומר כהן ומתייחס למחאת ההיי-טק. "הם אומרים בשיחה 'זה מה שאנחנו אוהבים ביזמים ובתרבות הישראלית, הם נלחמים עבור מה שהם מאמינים, אנחנו לא היינו מצליחים להילחם כמוכם'. למרות זאת, אין ספק שישנם משקיעים שבוחרים לא להשקיע בישראל בעקבות המצב והיקף ההשקעות הצטמצם".
"אחרי האקזיט הראשון עשיתי יוגה, חשבו שהשתגעתי"
בחזרה לנקודת ההתחלה, השנה 2005 ולכהן, אז מתמחה במשרד עורכי דין גדול, יש חבר "פריק" כהגדרתו שכותב סקירות על שוק ההון ומפיץ אותן ל"אנשים המתעניינים בדעתו בפורומים שונים". אותו חבר הוא מנהל ההשקעות ליאור וידר ויחד הם מקימים את "ספונסר", פורטל אינטרנטי פיננסי המספק כלים לניתוח שוק ההון. כהן ווידר עושים זאת עם הון התחלתי של 100 אלף שקלים בלבד ומסתמכים תחילה על קהל המאמינים הקיים של וידר. עד מהרה נרשמו לאתר אלפים ובשנת 2007 רכשה חברת "סייבל השקעות" שליש מהאתר לפי שווי של 1.5 מיליון דולר. באותה תקופה, גם הסטארט-אפ "סינקופה" שהקים הצליח.
"הייתי בן 29, קניתי דירה בגבעתיים, אבל לא רציתי ולא יכולתי לצאת לפנסיה", מתאר כהן, "לא התכוונתי לחזור אחורה למשרד עורכי הדין, זה לא התאים, אבל לא ידעתי מה הדבר הבא. התחלתי לתרגל יוגה לפני שזה היה מגניב, חשבו שהשתגעתי". לבסוף, באמצעות חיבור שיצר אחיו, כהן הופך לשותף בחברת ההשקעות פלאס ונצ'רס ומבלי לתכנן הופך למשקיע הון סיכון. "במשך חמש שנים השענו ב-40 סטארט-אפים", הוא מספר, "היינו לא פעם כסף ראשון בחברה והזדמן לי להוביל עסקאות רבות ולהכיר מקרוב את עולם ההון סיכון".
מסחור הידע מקרטע, שיחה במיאמי מולידה קרן השקעות חדשה
לאחר שאוניברסיטאות מובילות כמו MIT, ברקלי וסטנפורד החליטו להקים זרועות השקעה, גם באוניברסיטת תל אביב לא יכולים היו להישאר אדישים למקור ההכנסה המפתה. הטרנד הגיע בדיוק בזמן, לאחר שנים של דשדוש בתחום מסחור הידע בישראל וגם בעולם. בשנת 2017 למשל נרשמה ירידה בהכנסות המוסדות האקדמיים מקניין רוחני, מיותר מ-1.3 מיליארד ש"ח ב-2016 צנחו ההכנסות ל-912 מיליון בלבד בתוך שנה.
מאחורי הקלעים ניסתה הנהלת האוניברסיטה לייצר מקורות הכנסה חדשים וכהן קיבל הזמנה לכנס שיתוף פעולה ישראלי-אמריקאי המתקיים במיאמי. "במיאמי הם סיפרו שהאוניברסיטה רוצה למתג את עצמה כיזמית וחדשנית", מתאר כהן, "אני הכרתי את הטרנד של אוניברסיטאות אמריקאיות להקים זרועות השקעה והתחלנו לדבר על הקמת הקרן. באותם ימים נשיא האוניברסיטה מוביל את השיח מולי וההנהלה מבהירה שהיא לא רואב בזה 'גימיק' נחמד אלא מהלך משמעותי לחיבור בין האקדמיה והתעשייה בישראל".
אקדמיה אבל ללא הבירוקרטיה ושיתוף פעולה עם השב"כ
צורך נוסף שענתה עליו הקרן הוא החיבור בין תעשייה ואקדמיה. "זיהינו שחברות תעשייתיות מעוניינות לא פעם להשקיע במיזמים בתחומן בשלבים מתקדמים יותר וחסר כסף שיגשר בשלבים הראשוניים", מסביר כהן, "כדי שזה יעבוד היה ברור שזו צריכה להיות קרן השקעות כמו כל קרן, שמטרתה להניב את התשואה הטובה ביותר עבור המשקיעים. אנחנו לא ממסחרים ידע, אלא משקיעים בסטארט-אפים מבטיחים ומאפשרים להם ליהנות מהאקוסיסטם הקיים סביב האוניברסיטה וממשאביה לצורך פתרון בעיות".
"השנה הכי קשה הייתה שנת הבנייה", נזכר כהן, "כשחושבים על אוניברסיטה עולים מושגים כמו בירוקרטיה, מכרזים לספקים ועוד שלל עכבות שהיו עלולים להפוך את הקרן ללא תחרותית. היה לי ברור שאם נצטרך להעביר כל הסכם עקרונות דרך הייעוץ המשפטי של האוניברסיטה זה לא יעבוד. לכן הקרן נבנתה כגוף המפוקח על ידי האוניברסיטה ועומד בסטנדרט של חברה ציבורית, אך מתנהל באופן עצמאי, מהיר ויעיל. תוך שבוע אנחנו יודעים להגיע להסכם עקרונות ותוך כמה שבועות הכסף כבר בבנק".
על מנת להעניק ערך מוסף ליזמים, החליטו בקרן שגייסה עד כה כ-70 מיליון דולר בשני סבבים להתנהל כמו חממה טכנולוגית. "מראשית הדרך אנו מפעילים את The Xcelerator בשיתוף עם שירות הביטחון הכללי" מספר כהן, "התוכנית מקדמת מיזמים מגוונים בעולמות הבינה המלאכותית, רובוטיקה ו-Data Science. לצד זה, אנו מעניקים לסטארט-אפים שלנו מקום להתרחב במשרדים החולשים על פני 1000 מ"ר וכן השקנו לאחרונה את ReCombinate תוכנית משותפת עם יצרנית הבירה הגדולה בעולם AB InBev, במסגרתה ייבחרו שישה סטארט-אפים שיסבו את המוצר שלהם לפתרון בעיה קיימת של היצרנית ויזכו בכך ללקוח משמעותי". הקרן מסייעת לסטארט-אפים גם בסוגיות כוח אדם באמצעות תוכניות התמחות של סטודנטים מהאוניברסיטה העובדים בחברות ללא תשלום כדי לצבור ניסיון.
"היינו בטוחים שהחברה הולכת לאבדון"
בכל זאת, אין הצלחות ללא רגעי משבר וכהן מעניק הצצה לרגע בו אחת החברות בהן השקיעה קרן TAU ventures כמעט ונעלמה מן העולם. השנה היא 2019, רגע לפני הקורונה וחברת הסטארט-אפ הופו (Hoopo) גייסה 3.5 מיליון דולר בסבב סיד, מקרן JIHTV של קבוצת Chartered Group (המשקיעה המובילה בקרן של אוניברסיטת תל אביב), הקרן היפנית GiTV ו-TAU Ventures. המוצר הוא טכנולוגיה לניטור מיקום של ציוד תעשייתי ללא צורך ב-GPS והשוק - שדות התעופה.
"שדות התעופה נכנסו לבונקר ולא היה אפשר לקדם עסקאות", משחזר כהן, "ללא שינוי כיוון יוצא דופן הקורונה הייתה מכת מוות וודאית לחברה, היה שלב שחשבנו כבר שהחברה הולכת לאבדון. אלה שאז, היזמים עשו בדיקות מעמיקות והחלטנו על שינוי כיוון לעולמות הלוגיסטיקה, שבניגוד לתעופה היו בשיאם בתקופת הקורונה. בשנה שעברה החברה הובילה סבב גיוס A בהיקף של 10 מיליון דולר ובהובלת צים".
"המשבר הוא הזדמנות, קודם דרשו 8 מיליון דולר על רעיון בלבד"
"המשבר הוא הזדמנות עבורנו", אומר כהן, "יש פחות כסף בשוק ומיזמים שהרגישו לפני שנתיים שהם יכולים לצאת לגיוס של 8 מיליון דולר עם רעיון בלבד, מגייסים היום מיליון או שניים. אותם מיזמים שקודם לא נזקקו לנו בשלבים ראשונים מגיעים אלינו. עוד לא מיצינו את הקרן השנייה, אבל אנחנו כבר מתחילים לחשוב על קרן שלישית".