כשאתם נכנסים לחנות הבגדים של מותג אופנה מקומי ומתלבטים בין דגמים שעוצבו על ידי ישראלים, אינכם יכולים לנחש שרק כמה חודשים קודם לכן השלימו במתפרה ברצועת עזה את התפרים האחרונים בקולקציה החדשה. למעשה, זהו סיפורם של אסף טטרו ונתנאל "נתא" מרן, בעלי "מנטרה", אך גם של יזמים רבים שהסתבכו בבוץ העזתי מאז שבעה באוקטובר. 

את טטרו ומרן, אתם מכירים כנראה ככוכבי ריאליטי. הם שירתו כלוחמים בצה"ל ועם שחרורם הגשימו יחד את החלום להקים מותג אופנת גברים. מפתיע לגלות שהחולצות הגזורות וההדפסים הנועזים של זוג הלוחמים יוצרו בשנים האחרונות דווקא בשתי מתפרות ברצועת עזה. עם פרוץ המלחמה הסיפור הסתבך לתעלומה של ממש, כשהקשר עם מנהלי המתפרות העזתיים נותק וקולקציית חורף שלמה נקברה תחת ההריסות. והם לא לבד: חברות רבות רכשו בדים ושלחו אותן למתפרות ברצועה ערב המלחמה, ולפי נתונים שפורסמו בתחילת החודש לפחות 80 מהן לא קיבלו את המוצרים הסופיים בעקבות הלחימה והנזק מוערך ב-25 מיליון שקלים. 

בעלי העסקים הישראלים לא נכנסו לפעילות כלכלית בעזה בחלל ריק. לאחר מבצע צוק איתן בשנת 2014 אימצו במערכת הביטחון ובממשלה את תפיסת ה"כסף תמורת שקט" והנפיקו היתרי סוחר לאלפי פלסטינים מרצועת עזה. לאורך השנים המשיך מספר העזתים הנכנסים לישראל לצרכים כלכליים לעלות והחלטת ממשלה משנת 2022 להגדיל עוד את המכסות הביאה את מספרם ליותר מ-20 אלף. 

תופר בעזה, מבלה בהשקות בישראל

אחד מאותם עזתים שנכנסו לישראל עם היתר סוחר הוא א' (שמו שמור במערכת), איש עסקים פלסטיני בשנות ה-50 לחייו שעבד במשך 30 שנה עם ישראלים בתחום הטקסטיל. טטרו ומרן הכירו את א' בשנת 2021, כשחיפשו לעבור ממפעל קטן בעיירה הפלסטינית בית ג'אלא ליד בית לחם למפעל גדול יותר. "הכרנו דרך חבר משותף שאני סומך עליו והדרך לעזה נסללה", נזכר טטרו. "בתחום הטקסטיל אין הרבה אפשרויות, ישנם מפעלים מעטים בצפון ועיקר הייצור התבצע ביהודה ושומרון ובעזה. גם לי זה נשמע בהתחלה מאוד מוזר שאנו מקיימים יחסים מסחריים עם עזה הנשלטת בידי חמאס, אני שירתי בדובדבן ושותפי היה לוחם בפלח"ץ". 

טטרו יצר קשר עם א' והוא הגיע לפגוש את השותפים בחנותם ברחוב פינסקר פינת בוגרשוב במרכז תל אביב. הם התרשמו מהידע המקצועי שלו וקיבלו המלצות מישראלים שעבדו איתו בעבר. בעקבות אותה פגישה, א' החל להשמיש מתפרה בקומה התחתונה בביתו שבשכונת רימל היוקרתית בעיר עזה, סמוך לבית החולים א-רנתיסי. עד מהרה החלה לפעול שם מתפרה שהעסיקה שישה עד שמונה תופרים ונוהלה בשותפות עם השניים. 

"ביצענו מרחוק בדיקות של העובדים והיה לנו חשוב שהם ידעו שהם עובדים בחברה של לוחמים בצה"ל. הייתה לו עברית טובה מצד אחד, אבל שיטות העבודה שלו היו מיושנת: הוא עבד בשיטת המפית בזמן שאנחנו עבדנו בתוכנת 'אקסל'. אבל שם כבוד ומילה חשובים הרבה יותר מהכסף" 

"הוא הכיר היטב את התרבות הישראלית ומאוד אהב את החיים כאן", מספר טטרו. "הוא היה מגיע לישראל תחילה אחת לשבוע ואחר כך אחת לשבועיים. חשוב לי להגיד שהוא היה ממש חלק מאיתנו, היינו מזמינים אותו לאירועים והשקות ומצטלמים יחד. הוא היה עולה לבמה בחנות ומדבר, עבור כולם זו הייתה הזדמנות ראשונה לפגוש אזרח מעזה. הוא היה מגיע בלבוש אלגנטי, חליפות מכופתרות של 'מנטרה', איש העולם הגדול. אנחנו היינו מלינים אותו ב-Airbnb בתל אביב. הוא נחשב עשיר במונחי עזה, הוא היה יוצא לחופשות בירדן ומצרים וקונה מכונית חדשה. הייתה לו אישה ושישה ילדים, אחד מהם למד הנדסה בחו״ל. לא עשינו מזה ספין פופוליסטי. היה לנו חשוב שיהיה לנו פס ייצור מקומי שלנו והחשיבה מאחורי העבודה עם א' הייתה חשיבה אנושית ולא פוליטית. האמנו שאם יש אנשים טובים שרוצים לעבוד מצד אחד ואנשים טובים שרוצים לתת עבודה בצד השני לא צריך לתת לממשלות ולארגוני טרור להפריע. לא חשבנו שיש סיכון שמשהו בסדר גודל של המלחמה הנוכחית יקרה". 

הדור הישן שמתנגד לחמאס

את עמדתו השלילית לגבי שלטון חמאס הסוחר העזתי לא הסתיר. "שני אחיו של א' נהרגו על ידי חמאס בהשתלטותו על הרצועה משום שנחשדו בהתנגדות לחמאס", אומר טטרו. "לצד הישיבות שלנו בנושאי עבודה, הוא נהנה מאוד לשבת בחנות, להכיר את הלקוחות ולדבר איתם. היו שאלות על מה שקורה בעזה, מה דעתו ובאיזה צד הוא. לעתים מי שפגשו אותו היו מקללים את חמאס ורואים איך הוא מגיב על מנת לבחון אותו. בשומר חומות הוא דאג להזדהות עם הצד שלנו ולהבטיח שנמשיך לעבוד יחד". 

חנות הבגדים מנטרה בתל אביב (צילום: עדן שוחט)
חנות הבגדים מנטרה בתל אביב|צילום: עדן שוחט

דיון רב נסוב סביב לשאלת התמיכה שמקבל חמאס מהאוכלוסייה האזרחית ברצועה ומדוע היא לא מתקוממת. דרך הקשר עם א' אנשי האופנה התל אביבים קיבלו הצצה להלך הרוח הציבורי בעזה. "אני יכול להגיד שפנים אל פנים דעתו הייתה מושמעת באופן קולני יותר וששם מאוד מסוכן להגיד את הדברים", משתף טטרו. "הרבה מאוד מבעלי העסקים מהדור הישן, אלו שעברו את גיל 50, נמצאים בתקשורת עם ישראלים והם בעד להמשיך לעבוד עם ישראל ממה ששמעתי. ברור שהסביבה של א' לא משקפת רוב מה שקורה בעזה למשל במחנות הפליטים. בכל זאת, הייתי שואל אותו למה הם לא קמים ועושים משהו אם כל כך רע וכולם יודעים את זה. הוא הסביר לי מה קורה למי שרק חושבים שדעתו מנוגדת לחמאס, הורגים שם אנשים בלי לחשוב יותר מדי". 

"על מנת להקל על הבדיקה ולמנוע פגיעה בסחורה יצרנו קרטונים עם חורים. למעשה כל הזמן היינו צריכים ׳לשבור את הראש׳ איך להתגבר על הקשיים שחמאס הערים"

כשמנטרה עשתה עסקים בעזה בשנים האחרונות חמאס שלט ברצועה ביד רמה. אחד ממקורות ההכנסה של ארגון הטרור היו מכסים שהטיל על כל הסחורות שנכנסות ויוצאות מעזה. "א' היה משלם את המיסים לחמאס מהכסף שלנו", מתאר טטרו. "כל הזמן בחנו אפשרויות לצמצם את תשלום המכסים לחמאס ולהימנע מזה כמה שאפשר. הם גבו לפי קרטון אז ניסינו לצמצם את מספר הקרטונים ולדחוס יותר סחורה בכל אחד. עם זאת, לא הייתה סחורה שיוצאת מעזה בלי לעבור ב'ביקורת הגבולות' של חמאס'".

באחד המקרים החנות התל אביבית ושותפיהם ברצועת עזה אף הסתבכו עם שלטונות חמאס. "הייתה בעיה עם תשלום המיסים והם פשוט חתכו כבל חשמל והשביתו לזמן מסוים את המתפרה", מספר טטרו. "היה לא' יריב עסקי שמיודד עם חמאס, הוא דאג יום אחד שאנשי חמאס יקפצו לו על הרכב ליד הגבול על מנת שיעצרו את רכבו ויפסלו לו את היתר הסוחר. אנחנו עזרנו לו להסדיר את העניינים". 

במקרה אחר, נאלצו לשנות את האופן שבו הסחורה נארזת בשל פעילות עוינת של חמאס. ״חמאס ניסה להוציא חומר נפץ ממעברי הגבול לתוך ישראל״, מספר טטרו. ״על מנת להקל על הבדיקה ולמנוע פגיעה בסחורה יצרנו קרטונים עם חורים. למעשה כל הזמן היינו צריכים ׳לשבור את הראש׳ איך להתגבר על הקשיים שחמאס הערים״. 

עשיית העסקים של השותפים הישראלים והסוחר הפלסטיני המבוגר הייתה כרוכה בהתגברות על קשיים ופערים תרבותיים משמעותיים. "כיוון שלא יכולנו להיכנס לעזה הוא היה שולח לנו סרטונים משם, הוא היה פתוח איתנו ומאוד התלהב לעבוד עם חבר'ה צעירים", מעיד טטרו. "לא היה שם קל למצוא כוח אדם, בכל זאת ביצענו מרחוק בדיקות של העובדים והיה לנו חשוב שהם ידעו שהם עובדים בחברה של לוחמים בצה"ל. הייתה לו עברית טובה מצד אחד, אבל שיטות העבודה שלו היו מיושנת: הוא עבד בשיטת המפית בזמן שאנחנו עבדנו בתוכנת 'אקסל'. שם כבוד ומילה חשובים הרבה יותר מהכסף ומשמעותיים במשא ומתן, גם קבועי הזמן שונים ועבור א' מהר יכול להיות גם שלושה ימים". 

ההיעלמות

שלושה ימים לאחר שפרצה המלחמה ניסה מנהל הייצור של מנטרה ליצור קשר עם א'. "המחשבה הראשונית שלנו הייתה שצריך לדבר ולהבין מה קורה שם, עברנו סיבובים קודמים יחד והוא תמיד היה מרים טלפון, מתעצבן על מה שחמאס עשה ומנסה לייפות את המצב ולהגיד שהוא ממשיך לעבוד ועוד רגע יפתחו את המעברים", משחזר טטרו. "הפעם הוא לא יצר קשר ולא הצלחנו לתפוס אותו מאז 7 באוקטובר. יש לנו בחברה הרבה קונספירציות על מה קרה״. 

״ניסיתי לברר אם הוא נהרג״, ממשיך טטרו. ״ראינו בתצלומי אוויר שהבית והמפעל נהרסו. מנהל הייצור הוא קצין בצנחנים והיה באותו אזור בתוך עזה אך לא הצליח לגלות מה עלה בגורלו. ממה שראיתי הוא לא מופיע ברשימות של ההרוגים, ראינו שמות דומים ואנחנו לא מצליחים להבין אם זה הוא. אין לו רשתות חברתיות והיינו בקשר ישיר רק איתו. חשבנו הרבה האם יכול להיות שהוא לא היה בצד שלנו ושיתף פעולה. בסופו של דבר, אנחנו כחברה סמכנו על א׳ ומאמינים שב-7 באוקטובר הוא לא יצא לרחובות ושמח. אני מאמין שבאותו רגע הוא ידע שנגמר השיר שלו. אנחנו מכירים את המצב ולא מצפים להבין מה קרה לו, אם זה יגיע זה יגיע״. 

בבית ובמפעל של א׳ חיכתה קולקציית חורף שלמה של מותג מנטרה שאמורה הייתה להיות מסופקת לישראל לאחר תיקונים אחרונים בשבוע בו פרצה המלחמה. ״לפחות 2,000 פריטים שהיו שם ואין שום מתווה שמסייע לנו, זה אובדן של מאות אלפי שקלים״, אומר טטרו. ״ניסינו ליזום מבצע צבאי לחילוץ הסחורה, הבטחנו פרס לכל פלוגה שתמצא אותה, אך ללא הועיל. למרות זאת נשרוד את זה כי אנחנו חזקים ואין ברירה אחרת ובזכות הקהילה שלנו״. 

שיחת המצוקה מג'באליה 

סיפור יוצא דופן לא פחות, נוגע לסוחר עזתי אחר עמו עבדו השותפים ממנטרה. בתקופה שלפני המלחמה הגיע הייצור לשיא, במתפרה של א׳ כבר עבדו 18 תופרים והשותפים חיפשו מתפרה נוספת להעביר לה חלק מהעבודה. לכן, הם החלו לעבוד עם סוחר פלסטיני משכונת ג׳באליה (שמכונה מעתה ב׳). הקשר עם ב׳ נותק גם הוא עד לשיחה מפתיעה שקיבלו בחברה ב-10 בדצמבר. 

״הוא מתקשר ואני שומע יריות ומלחמה ברקע״, אומר טטרו. ״אני שואל אותו ׳למה לא התפנית, למה לא הקשבת לצבא?׳. הוא ענה שלא האמין שבאמת יצטרכו להתפנות בסוף ועכשיו הוא תקוע באמצע הלחימה. אמרתי לו שיכנס הביתה, לא יעמוד ליד החלון ושישימו חולצות לבנות״. בהמשך גם הקשר עם ב׳ נותק והסחורה שהזמינו ממנו נעלמה. 

כעת במנטרה כבר עומלים במרץ על היום שאחרי עזה. ״אנחנו בוחנים בנייה של תשתית ייצור חדשה בצפון״, משתף טטרו, ״אך העלויות יהיו גבוהות יותר בין פי שניים לפי שלושה. האפשרות האחרת היא רק יהודה ושומרון ואנחנו רואים איך זה הופך למחוז טרור. לא נעשה את אותה טעות פעמיים. אני אחזור לעבוד בעזה רק אם זה יהיה אזור סטרילי מטרור ב-1,000% וודאות. עכשיו צריך לראות מה אנחנו עושים״. עם האתגר הזה, איך לייצר במחירים שפויים ביום שאחרי עזה, מתמודדים כעת אלפי עסקים ישראלים.