כששירלי זלצמן גילתה שהיא מרוויחה פחות, היא החליטה באומץ שלא לשתוק. ולאחר 5 שנים של סכסוך משפטי – ניצחה בתביעה נגד החברה בה עבדה. היום, כמנכ״לית של הסטרטאפ סימטריקס, היא עושה הכל כדי שמקרים כאלו לא יקרו תחת המשמרת שלה.

היא גדלה ברמת השרון, ואת דרכה המקצועית התחילה במסלול מדיני-פוליטי. היא למדה פוליטיקה וממשל ותואר שני בלימודי ביטחון וגרעין בלונדון, וכשחזרה לארץ בגיל 31 הבינה שהיא רוצה להשתלב בהייטק. ״החלטתי שיש לי יותר אמביציה מלהישאר בצד המדיני והאקדמי והחלטתי ללכת להייטק. המסלול שצעדתי בו היה מסלול בו דברים זזים מאוד לאט, והבנתי שאני לא רוצה להיות ד״ר זלצמן לענייני גרעין. החלטתי לתת הזדמנות לעולמות ההייטק״, היא מספרת.

 היא הצטרפה בשנת 2012 לחברת לוג׳יק, חברה שעד פירוקה ב-2015 עסקה בפרויקטי אינטגרציה גדולים, בין היתר באיחוד האמירויות. זלצמן הצטרפה לצוות ניהול לקוח שעסק בפרויקט ערים חכמות, ועבדה מול לקוחות מקומיים בפרויקטים שונים בתחום. במשך כל שנות עבודתה שם, היא תמיד הרגישה שמשהו לא תקין בשכרה. ״תמיד הייתי בתחושה שהשכר שלי נמוך משמעותי מהקולגות שלי אבל לא היה לי אישור לכך. התלוננתי על זה כמה פעמים אבל גם אם היו תיקונים, הפער נשאר ולא נסגר״, היא מספרת.

איך ידעת שאת מרוויחה פחות?

״היו כמה סימנים מאוד טקטיים. למשל, כל הקולגות שהיו בדיוק באותו התפקיד כמוני ותחת אותו מנהל חנו את הרכב במקום השווה, ואני לא. היו כל מיני סימנים שהראו לי שהיחס אלי הוא קצת שונה״.

ב-2015 הוחלט לפרק את החברה במהלך דרמטי, שאישש לה את החששות בדיעבד. ״סגרו את החברה ופיטרו מאות אנשים במקביל. כך יצא שרק באותם ימים התחלתי לשאול קולגות לגבי פערים בשכר, ודווקא בגלל שהייתה מעין ׳אווירת סוף מסלול׳ הרגשתי שיש מקום לשאול שאלות שלא נהוג לשאול בשגרה״, היא נזכרת. ״שאלתי חבר קרוב, והבנתי שהפער בשכר היה אפילו יותר משמעותי ממה שחשבתי״.

היא ניסתה להציף את הבעיה, אך נתקלה בסירוב והכחשה. ״במהלך שיחות השימוע אמרתי להם שאני חושבת שזו הזדמנות טובה עבורם לתקן את הטעות, ורציתי לסגור את זה בצורה מכבדת וליישר את השטח. הם דחו באופן עקרוני את כל הטענות והתחושה שקיבלתי היא ש׳את לא באמת מעוניינת ללכת ולריב עם מפלצת כזו גדולה כמו כל מי שעומד מאחורי החברה הזו ועורכי הדין החזקים שלהם׳. היה לי ברור שאין להם כוונה לעשות בדיקה אמיתית של הדברים״, היא אומרת.

לאחר התייעצות עם עורך דין, היא הבינה שמה שהחברה עשתה לה זה ממש עבירה על חוק שכר שווה. ״עורך הדין שלי הסביר לי שהזכות לשכר שווה לנשים וגברים זה לא המלצה. יש קטע בהייטק שאומרים ׳אם לא עשית משא ומתן כמו שצריך זו בעיה שלך׳ אבל הם לא מבינים שהזכות לשכר שווה לא שונה מפנסיה – זו זכות שאי אפשר לוותר עליה. משם התגלגלו לבתי המשפט״, היא מספרת.

לא הפחיד אותך לצאת נגדם?

״בוודאי. בדיון ישבתי מול משרדי עורכי הדין הגדולים, הכי יקרים שקיימים בארץ, ואני לצד העו״ד שלי כלוחמי צדק מנסים להגן על עקרון חשוב. מה שהניע אותי הוא עיקרון הצדק, משהו שמלווה אותי יותר מדי פעמים בחיים שלי. בסוף יש הוגנות מסוימת בחיים, והיה לי ברור שאני צודקת. לא היו להם אסמכתאות להסביר מדוע יש פערים בין תפקידים באותה דרגה. הייתה לי תחושת של ביטחון, שהצדק איתי, ולכן המשכתי במאבק הזה״.

המאבק המשפטי הזה נמשך לא פחות מחמש שנים. ״זה הפך לרוטינה לא פשוטה. צריך לגייס עדים, לבקש מהם לבוא להעיד, וזה הכל במצב מאוד לא נעים. היו סיטואציות מאיימות בבתי המשפט ובשלב מסוים הם איימו עלי שאני מחזיקה חומרים שהולכים לפגוע בביטחון המדינה, הם שלפו כל טריק אפשרי בספר, שלחו איום לאנשים שנתנו להם תלושי שכר״, היא אומרת. ״באותה תקופה הייתי שכירה במקומות אחרים ובסוף גם אני רוצה לשמור על השם הטוב שלי ולא לצאת ׳טראבל מייקרית׳. בסך הכל רציתי לתקן עוול שעשו לי. הייתי צריכה להזכיר לעצמי שאני לא בצד הבעייתי אלא הצד שנפגע״.

"החשיפה הייתה אפילו יותר קשה לי מהמשפט עצמו, כי בסוף אנחנו חיים במדינה שלכל אחד יש מה להגיד ולפעמים זה יותר נעים להיות מאחורי הקלעים לעומת הפרונט. החלטתי לדבר כי אני חושבת שיש כאן מסרים חשובים למעסיקים ולעובדים"

ככל שהמשפט התקדם ונחשפו מסמכים, היא גילתה שפערי השכר היו אדירים. ״גיליתי שהפער היה הרבה יותר גבוה ממה שחשבתי וזה היה מתסכל. זו הייתה תקופה לא פשוטה״, היא נזכרת. הסיפור נסגר ב-2020 בניצחון, ״אני שמחה שעשיתי את זה. בסוף אנחנו אנשים של תחושות בטן, וכשיש ביטחון מאוד גדול שהצדק איתך – זה מה שהניע אותי להמשיך ואני לא מצטערת על כך״.

"לקח לי זמן רב להחליט שאני מספרת את הסיפור הזה, למרות שיש בו המון ערך ובעיקר ידע למעסיקים ומעסיקות״, היא משתפת. ״החשיפה הייתה אפילו יותר קשה לי מהמשפט עצמו, כי בסוף אנחנו חיים במדינה שלכל אחד יש מה להגיד ולפעמים זה יותר נעים להיות מאחורי הקלעים מאשר בפרונט. החלטתי לדבר כי אני חושבת שיש כאן מסרים חשובים למעסיקים ולעובדים״.

 "אנחנו צריכים להיות פשוט הוגנים, לנהל דברים בצורה פשוטה ולא לסבך כל דבר", היא מדגישה. "לצערי, אנחנו חיים במדינה שיש בה עוד הרבה לאן להתקדם כדי שהנושא המגדרי יהיה פשוט לא עניין. בינתיים אנחנו מוצאות את עצמנו בכל כך הרבה חזיתות שאנחנו פשוט לא על הבמה, בין אם בייצוג בכנסת, בטח שבממשלה וגם במשרדי הממשלה. כל היום אנחנו רק נלחמות על הזכות שלנו להיות על הבמה. רואים את זה גם בעולמות הסייבר והסיקוריטי".

 

צוות סימטריקס (צילום: סימטריקס יח
צוות סימטריקס ב- Leading Cyber Ladies Happy Hour, CyberTech 2023|צילום: סימטריקס יח"צ/הילה גביר

גם היום, כשהיא מנכ"לית ושותפה מייסדת בסטרטאפ סימטריקס, היא רואה פערים בין נשים לגברים בעולמות הסייבר. ״כמעט בכל כנס סיקטוריטי רואים היום שעדיין יש פער מאוד גודל בנציגות נשית ורואים את זה גם בהשקעות. לפי כל הנתונים של רשות החדשנות, ההון הישראלי שהולך להשקעה בנשים יזמיות הוא מאוד נמוך ובסוף זה מאוד פוגע ביכולת להצליח״, היא מתארת ומדגישה, ״כמובן שתבוא השאלה האם גם נשים מנסות להיות יזמיות, אבל כשהמשחק הוא גברי מאוד קשה לנסות לשחק את החוקים במגרש שאולי פחות מתאים לנשים. יש נטוורק של נשים מאוד מרשימות והיום יש נשים בכירות בחברות רבות בארץ ובעולם. אין סיבה שלא יהיה להן מקום על הבמה. יש להן כוח לא פחות מאחרים״.

 היא שואפת ליישם את המסקנות כמעסיקה בעצמה: ״לפני שגייסנו את הצוותים ובמהלך כל גיוס בחברה ישבנו עם טבלה ובנינו רמת מדרג שכר שאנחנו יכולים להרגיש איתה בנוח. ווידאנו שאנחנו יודעים להסביר לעצמנו את רמות השכר בין העובדות והעובדים השונים בחברה. בהחלט יש לנו גם איפה להשתפר והיינו רוצים לראות עוד יותר גיוון נשי ואנחנו משקיעים בזה המון. אנחנו עושים המון מאמצים בכיוון״.

 ״בלעדינו זה קצת כמו שטייס יטוס בלי קוקפיט״

 את סימטריקס הם הקימו לפני כשנתיים. ״סימטריקס היא פלטפורמה לניהול ומדידה של עולמות הסייבר. אנחנו מתמקדים בניהול מערך הסייבר והלקוחות שלנו הם בעצם בכירים בארגון הסייבר שתפקידם להוביל, למדוד לתכנן ולנהל את מערך הסייבר״, היא מסבירה. את סיבוב ההשקעות של החברה הובילה הקרן האמריקנית Work-Bench ואליה הצטרפו קרנות נוספות כמו 8VC המובלת על ידי המייסדים של ענקית הסייבר פלאנטיר ועוד. בחודש שעבר, היא השתתפה יחד עם החברה בכנס CyberTECH בתל-אביב, לצד בכירים בענף. 

 היום, עם 18 איש בחברה ובעיצומו של משבר בהייטק – היא בטוחה שצריכים אותם יותר מתמיד: ״השוק מאוד מתעניין בכך, בעיקר היום בעולם בו למנהלי מערכי אבטחת מידע (CISO office - Chief Information Security Officer) יש מצד אחד אחריות מאוד גדולה וגדלה ומצד שני כולנו נמצאים בתקופה של מיתון ותקציבי הסייבר הופכים למוגבלים. כל ארגון סייבר של חברות גדולות מחזיק כמה עשרות כלי סייבר והוא צריך להסביר לעצמו והחוצה שהוא מנצל אותם ויודע להצדיק אותם. אנחנו באים לעזור לו לקבל תמונת מצב על זה״.

 ומה צופן העתיד? ״אנחנו רואים עוד חברות שלאט לאט צצות ומנסות לתת מענה ליכולת לנהל את החברה, ובסוף היום ה״סיסואים״ הם גוף שמנהל את ארגון הסייבר ובלעדינו זה קצת כמו שטייס יטוס בלי קוקפיט. כדי לאפשר ל- CISOלנהל את הארגון כמו שצריך הוא צריך לדעת שהכל עובד כשורה ושאין נקודות עיוורון שהוא לא מכיר. אנחנו מרוכזים בשנה הקרובה בלהגיע לאבני הדרך שסימנו לעצמנו ומקווים לראות את החברה גדלה ומתפתחת יחד עם השותפים שלנו״.