עדיין קשה לומר כיצד תשפיע מלחמת "חרבות ברזל" על תעשיית ההייטק הישראלית, אך ישנם כבר סימנים ראשונים. "סדר גודל של 10% מעובדי ההייטק התגייסו למילואים והיתר עובדים עכשיו יותר קשה", מעריך בזהירות פרופ' צבי אקשטיין, מנהל מכון אהרן למדיניות כלכלית באוניברסיטת רייכמן. "המלחמה היא קשה מאוד וארוכה מאוד, כמו שכולנו יודעים. אני מקווה שהפגיעה תהיה מינימלית".
תמונת המצב שגיבשו דן אנד ברדסטריט מציגה הערכה לפיה כ-15% מעובדי ההייטק נקראו למילואים. הפעילות השגרתית של חברות רבות שובשה לחלוטין״, הם מדווחים, ״הסיכון העיקרי כרגע הוא לסטארט אפים קטנים ללא כיסים עמוקים, שפעילותם תשובש לאחר שעובדים ומנהלים גויסו למילואים. עם זאת אנו סבורים שבטווח הארוך ענף ההייטק חסין למדי״.
החברות הצעירות על הכוונת
ניר זיכלינסקי ושמוליק בן טובים, ממנהלי מועדון המשקיעים של SRI Global Group, מזהים גם כן השפעה שלילית על סקטור ההייטק כתוצאה מגיוס המילואים. "השפעה זו מתמתנת על ידי מספר גורמים חיוביים", הם מעריכים, "התפוקה העיקרית של תעשיית ההייטק היא תוכנה, שאספקתה לגורמי חוץ אינה מופרעת משיבוש דרכי התובלה האווירית או הימית. השווקים והביקוש העיקריים של ההייטק אינם נמצאים בישראל, פיחות השקל מול המטבעות הזרים מעלה את הכנסות היצואנים וקיימת תמיכה פומבית בישראל מצד כל ענקי הטכנולוגיה: אינטל, גוגל, מיקרוסופט, אנבידיה וכו'".
"יש אינדיקציות שגם עסקות M&A (מיזוגים ורכישות) של חברות ההייטק הגדולות לא ייעצרו", מעריכים זיכלינסקי ובן טובים, "יחד עם זאת, יש סימנים מדאיגים ביותר לפגיעה ישירה בחברות הצעירות יותר, חברות הסטארט-אפ. הצוות שלהן קטן יחסית וצעיר מטבע הדברים, לכן השפעת גיוס מילואים עליהן היא קשה יותר. באווירה הנוכחית גיוס השקעות לשלבים מוקדמים כמעט אינו אפשרי, גם ממשקיעי אנג'ל פרטיים וגם מקרנות. לכן חברות הסטארט-אפ הן אלה שזקוקות יותר מכולם לתמיכה וסיוע ממשלתי".
פותחה טכנולוגיה חדשה לאיתור נעדרים, המדינה מתעכבת
על אף שתעשיית ההייטק הישראלית נכנסה למלחמה כשהיא בהאטה, החברות התגייסו למאמץ המלחמתי וידע מהאזרחות מצא את דרכו למערכת הביטחון ולהגנה על תשתיות חיוניות. כשהמידע על המתקפה האכזרית בשבת השחורה של לפני שבועיים החל להגיע, התברר כי מדינת ישראל ניצבת בפני אתגר זיהוי ואיתור נעדרים במימדים שלא ידעה מעולם. "אין מוצר מדף לאיתור מאות חטופים ועוד מאות נעדרים שחלקם נרצחו", מתארת פרופ' קרין נהון מאוניברסיטת רייכמן, שהובילה את הקמת החמ"ל לאיתור הנעדרים וזיהוי הנרצחים בחמ"ל האזרחי של "אחים לנשק" בתל אביב.
״פותחו אלגוריתמים חדשים שחלקם היו קודם רק תאוריות וחלקם הקטן התבסס על טכנולוגיה קיימת״, מוסיפה נהון, ״יצרנו מרחב בין תחומי שמחבר בפעם הראשונה אנשים מחזית חברות הטכנולוגיה הגדולות במשק, כמו אינטל, אמזון, גוגל וכדומה יחד עם אנשי אקדמיה, מדעני מידע ונתונים ואנשים שיכולים לטייב מידע מרשתות חברתיות על לאמן מודלים שונים. בשבועיים יצרנו אלגוריתמים שמסוגלים לזהות ולפצח מקרים וסטטוסים של נעדרים״.
לחמ״ל האזרחי של ״אחים לנשק״ התמזגו יוזמות שונות ביניהן חמ״ל ההייטק שהוביל המשקיע גיא קצוביץ׳, שמונה 400 מתנדבים וכ-50 אנשי צוות אורגניים. בזמן חוסר הוודאות לאחר הטבח במסיבת נובה, בחמ"ל הקימו מערך לאיתור נעדרים. הם חברו להפקת המסיבה כדי למשוך דאטה סטטי קובע ואמין ואספו מידע על 300 נעדרים. בעזרת טכנולוגיות לאיכון אזרחי בשילוב כוחות אג"ם בשטח, הצליחו לעדכן על גורל הנעדרים ו-35 מהם התגלו בחיים.
בשלב זה חמ״ל איתור הנעדרים האזרחי סגר את פעילותו הפיזית וממשיך לטפל במספר מצומצם של מקרים אחרונים. המידע כולו הועבר לגורמים במשרד הביטחון, בצה״ל, במשטרה ובשב״כ. עם זאת, המדינה עדיין לא גייסה את הטכנולוגיה שפותחה בחמ״ל האזרחי לשימושה. ״כולי תקווה שנוכל להעביר חוץ מהמידע גם את הטכנולוגיה, היא פותחה עבור המדינה״, מסבירה נהון וחושפת כי פגישה בעניין תתקיים עם גורמי ממשל ביום חמישי הקרוב.
מבחן אש לתשתיות ומפעלים חיוניים
בשבת האחרונה נחשף כי מערך הסייבר הלאומי ומשרד הבריאות הנחו את בתי החולים לבצע פעולות הגנתיות ולהיערך למתקפת סייבר. זה מגיע לאחר שבשבוע שעבר חברת צ'ק פוינט פרסמה נתונים לפיהם בימים הראשונים למלחמה נרשמה עלייה של 18 אחוזים במתקפות הסייבר נגד מטרות בישראל, ביחס לתקופה שלפני המלחמה.
בחברת Pentera, שמספקת בדיקות מוכנות סייבר למשרדי הממשלה ולגופים ציבוריים, לקחו יוזמה ומספקים בדיקת מוכנות סייבר בחינם גם לחברות חיוניות במשק. הבדיקה מדמה מתקפת סייבר על הארגון, מזהה סיסמאות ארגוניות שדלפו ומאתרת חולשות אבטחה. הבדיקה ניתנה כבר ליותר מ-10 גופים חיוניים משמעותיים במשק הישראלי, בתחומי הפיננסים, תשתיות קריטיות ובריאות. "בעקבות העלייה המשמעותית בניסיונות מתקפות סייבר על גופים שונים במדינה", הסביר אמיתי רצון, מנכ"ל חברת Pentera, "החלטנו לקחת חלק במאמץ לחיזוק העורף ולשפר את מוכנות המשק בזירה זו".
מערכות ניטור רכובות חולקו ל-65 כיתות כוננות
חברת COBRA מפתחת מצלמות רכב משולבות המחוברות לאפליקציה ומשמשות כמצלמות דרך ומצלמות ניטור והתראה מרחוק מכל מקום 24/7, לרבות מצבים חריגים בקרבת הרכב בזמן אמת. החברה החליטה לתרום לכיתות הכוננות בצפון הארץ 100 מערכות מתקדמות PROOF FR400. למערכת יכולות טקטיות חשובות - היא מתריעה על מיקום מדויק של הרכב והמתרחש בסביבתו גם כשאינו מונע, היא מאפשרת ראיית לילה בהירה, התראה על פגיעה ברכב בנהיגה ועוד. כיתות כוננות מאזורים נוספים פנו לחברה בשבוע האחרון בבקשה שתתרום את המערכת גם להן והחברה עושה מאמץ לספק את הצורך.
"מערכת הניטור מרחיבה ומחזקת את טווח הראייה לצד הגברת יכולת תיעוד האירועים בזמן אמת", אמרה רעות דיין מחברת COBRA, "המערכת המקושרת לאפליקציה ייעודית, מאפשרת תצפית על החוץ מהנייד, בכל זמן נתון ומכל מקום, במטרה להגביר ערנות ולמזער הפתעות בלתי צפויות. במקביל, בכל פעילות חשודה כדוגמת חדירת מחבלים, לחיצה על כפתור השיתוף במצלמה, תלכוד 2 תמונות סטילס ווידאו קצר לשיתוף מהיר בקבוצות הוואטס אפ, או עם כוחות חילוץ והצלה".