אמיר קטאר תמים בן חמד א-ת'אני קיבל לאחרונה שיחת טלפון מחממת לב, בה זכה לתודה על מאמצי התיווך שלו והערכה רבה לתפקידו בחיזוק השלום במזרח התיכון. בעברו השני של הקו לא היה מנהיג חמאס איסמעיל הנייה, אלא נשיא ארה"ב ג'ו ביידן. קטאר מימנה את חמאס במאות מיליוני דולרים מדי שנה קודם לטבח ה-7 באוקטובר, אך כשגורל החטופים הישראלים בידיה קטאר לא תפספס את ההזדמנות להלבין את תדמיתה.
במסיבת עיתונאים ביום רביעי האחרון אמר ראש הממשלה בנימין נתניהו כי הנחה את המוסד לפעול נגד ראשי חמאס באשר הם ושר הביטחון גלנט מיקד את האיום בהנייה ומשעל. הלשכה המדינית של חמאס ממוקמת בקטאר ושם גם נשאו יחד הנייה, משעל ומנהיגים נוספים תפילת הודיה על הצלחת המתקפה הרצחנית בבוקר שבת השחורה. "איימו על ראשי חמאס שיושבים בקטאר וכמה שעות אחר כך התרחש עיכוב בעסקה", אומר ד"ר יואל גוז'נסקי, ראש הזירה האזורית וראש תוכנית המפרץ במכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS) ואוניברסיטת תל אביב. "זה לא חכם לצאת נגד קטאר כשהחטופים בשבי חמאס, קטאר רגישה מאוד לתדמיתה והאמירה על הנחיית המוסד לא משיגה דבר ורק מסכנת את סוכניו".
הבורר של המזרח התיכון
את קטאר לא ניתן לשייך לאחד הצירים המוכרים במזרח התיכון - הציר הרדיקלי המובל על ידי אירן או הציר הסוני. לקטאר קשרים הדוקים עם אירן, אך גם ברית אסטרטגית עם ארה"ב. באמירות ממוקמת מפקדת המטה המרכזי של צבא ארה"ב במפרץ הפרסי, בסיס חיל האוויר האמריקאי "אל-חודייד" ובסיס הצבא "אסליילה". הקטארים תלויים ביטחונית בארה"ב, אך הם גם מהווים נכס למעצמה המערבית.
"מי שחייבת הכי הרבה לקטאר זו ארה"ב", מסביר גוז'נסקי. "היא משרתת אינטרסים אמריקאים, מאפשרת דיאלוג בין ארה"ב ואירן, סייעה רבות בנסיגה האמריקאית מאפגניסטן והיא ניצבת לגמרי בצד האמריקאי בתחרות מול סין אותה היא אפילו מבקרת בעדינות. יש לארה"ב אינטרס שלא יפגעו בקטאר עכשיו".
אלא שחייבים לזכור שלקטאר פנים רבות. קטאר לא רק מממנת את הטרור של חמאס, ב-2014 דיוויד כהן שהיה בכיר במשרד האוצר האמריקאי בזמנו חשף כי שניים מאנשי הכספים הבכירים של אל-קאעידה חיים בחופשיות בקטאר וכי היא מהווה סביבה נוחה למימון ארגוני טרור נוספים. קטאר מבססת את מעמדה על תפקיד המתווכת שמדברת עם כולם, רק בחודשים האחרונים תיווכה בעסקה לשחרור 5 אמריקאים מאירן בתמורה להפשרת כספים בסך 6 מיליארד דולר בחשבונות אירנים שהוקפאו.
בעל המאה הוא בעל הדעה
כדי להבין לעומק את ההשפעה הגלובלית המתעצמת של קטאר, צריך לעקוב אחר הכסף. בעקבות הפלישה הרוסית לאוקראינה, האיחוד האירופי הפך נחוש למצוא תחליף לגז הרוסי. נכון לרבעון השני השנה, קטאר היא ספקית הגז הטבעי הנוזלי (LNG) השלישית בגודלה לאיחוד האירופי, אחרי ארה"ב ורוסיה. "זו אחת המדינות העשירות בעולם במונחי תל"ג לנפש ויש לה בעלות בשדה הגז הטבעי הגדול בעולם", מתאר גוז'נסקי את עוצמתה של קטאר.
מונרכיות במזרח התיכון מנצלות בעשורים האחרונים את הונן מנפט וגז על מנת להשפיע על גופים המעצבים את דעת הקהל במערב וקטאר התמקצעה בכך יותר מכולן. על פי מחקר של ארגון NAS המקדם אג׳נדה שמרנית במוסדות הלימוד בארה״ב, קטאר תרמה למוסדות אקדמיים במדינה 4.7 מיליארד דולר בין 2001 ל-2021. אמיר קטאר עצמו למד באקדמיה הצבאית המלכותית סנדהרסט וסגן אמיר קטאר למד באוניברסיטת ג׳ורג׳טאון.
הכסף מהמזרח התיכון, הפעילות פרו-פלסטינית
בדו״ח של הארגון האמריקאי-ישראלי AICE משנת 2021 נמצא כי קטאר היא התורמת הזרה הגדולה ביותר של אוניברסיטאות בארה״ב ב-35 השנים האחרונות וסעודיה שנייה לה. על פי הדו"ח, אוניברסיטת קורנל נמצאת בראש רשימת הנתמכות וקיבלה 1.5 מיליארד דולר ממדינות במזרח התיכון. אוניברסיטת ג׳ורג׳טאון קיבלה כמחצית מהסכום הזה, הרווארד קיבלה 187 מיליון ואוניברסיטת ניו יורק 162 מיליון.
"איחוד האמירויות וסעודיה מצד אחד וקטאר מצד שני, תמכו כל אחת במיליארדי דולרים במכוני מחקר, גופי תקשורת ולוביסטים במערב כדי כדי להיאבק אלו באלו. בסופו של דבר קטאר יצאה כשידה על העליונה ואמיר קטאר היה הראשון להיפגש עם ביידן במהלך כהונתו"
מכון המחקר NCRI פרסם בשבועות האחרונים דו״ח חדש לפיו יותר מ-200 אוניברסיטאות בארה"ב קיבלו כ-13 מיליארד דולר תרומות בלתי מתועדות ממדינות זרות. לפי הדו״ח חלק עיקרי מהתרומות האלו התקבלו מקטאר, סעודיה, סין ואיחוד האמירויות. אוניברסיטת קרנגי מלון, קורנל, הארוורד ו-MIT מככבות כאן בראש הרשימה. בין 2014 ל-2019 קטאר תרמה 2.7 מיליארד דולר, משאירה אבק לאנגליה שתרמה 1.4 מיליארד.
המכון לחקר אנטישמיות גלובלית ומדיניות (איזגאפ), מצא בבדיקה משנת 2020 כי יש מתאם בין גודל התרומות מקטאר ומדינות אחרות במפרץ הפרסי לבין קיומן של קבוצות פרו־פלסטיניות בקמפוסים. אותן קבוצות, מובילות בימים אלו מחאות קולניות נגד המלחמה שישראל מנהלת נגד חמאס.
את ההשקעה של קטאר במוסדות האקדמיים בארה"ב חייבים לראות גם בהקשר המאבק שלה על תדמיתה. בין 2017 לראשית 2021 קטאר הייתה מצויה במשבר דיפלומטי, במסגרתו סעודיה, איחוד האמירויות, בחריין ומצרים ניתקו עמה קשרים דיפלומטים והטילו עליה מגבלות בגין תמיכתה בטרור במזרח התיכון. "במהלך החרם על קטאר", אומר גוז'נסקי, "איחוד האמירויות וסעודיה מצד אחד וקטאר מצד שני, תמכו כל אחת במיליארדי דולרים במכוני מחקר, גופי תקשורת ולוביסטים במערב כדי כדי להיאבק אלו באלו. בסופו של דבר קטאר יצאה כשידה על העליונה ואמיר קטאר היה הראשון להיפגש עם ביידן במהלך כהונתו". ארה"ב גם תיווכה לבסוף את סיום החרם על קטאר לפני יותר משנתיים.
וכמובן, אי אפשר להתעלם מהכסף הקטארי שעובר בספורט ששיאו במונדיאל האחרון שאירחה המדינה הקטנה. ההחלטה של פיפ"א לקיים את אליפות העולם במדינת המפרץ עוררה לא מעט ביקורת, כש-11 חברי פיפ"א הואשמו והורשעו בשחיתות לאחר הבחירה בקטאר למארחת. הן בשל כמות הפועלים שנהרגו במהלך עבודות ההקמה של האצטדיונים והן משום שההחלטה עצמה על קיום המונדיאל מעוררת מחלוקת. הכסף שזורם מהמדינה מגיע גם לקבוצות ענק בכדורגל העולמי.
מי מחליט מהו טרור?
ההשפעה הקטארית לא עוצרת במשק האנרגיה וגם לא בקולג'ים האמריקאים. במרץ השנה חנך האו״ם מתחם חדש ומפואר שנתרם על ידי ממשלת קטאר וממוקם בבירה דוחה. מזכ״ל האו״ם אנטוניו גוטרש אמר בטקס חניכת המתחם החדש: ״אני מתפתה להתייעץ עם נשיא העצרת הכללית כדי לדעת אם אני יכול להשתתף אונליין בישיבות העצרת הכללית ממשרד כאן. אם זה יהיה אפשרי, חושב בכנות לעבור לדוחא״. אולי זו חנפנות ריקה, אך ברור למי מרגיש מזכ״ל האו״ם צורך להתחנף.
הקשר בין מזכ"ל האו"ם והמשטר בקטאר חם, ממשלת קטאר חתמה על שורת הסכמים עם גוטרש בשנת 2018 שכללו תרומה של 500 מיליון דולר לתוכניות שונות של האו״ם ולמשרדים חדשים בדוחה. עוד קיבלו באו״ם מהקטארים הבטחה לתמיכה שנתית ב-UNICEF בסוכנות האו"ם לטיפול בפליטים פלסטיניים אונר"א ועוד.
אבל מה שמדהים אולי יותר מכל, הוא שהמדינה שמממנת את חמאס, מממנת גם את המשרד של האו״ם למאבק בטרור (UNOCT). נכון ל-31 באוקטובר 2023 קטאר היא המדינה שתרמה הכי הרבה כסף למשרד - 40 אחוז מכלל התקציב שלו מאז הוקם שהם כמעט 140 מיליון דולרים. במקום השני נמצאת סעודיה שתרמה 32 אחוז. ל-UNOCT ישנם משרדים בקטאר ורק בשנה שעברה היא הבטיחה לו תקציב שנתי של 15 מיליון דולר ל-3 שנים. תרומה נדיבה למדי, גם אם נמוכה מהתמיכה שניתנה לחמאס.
זהו כמובן רק חלק קטן מהמידע הגלוי על המעורבות הקטארית במערב, מאחורי הקלעים יתכן שקטאר מושכת בלא מעט חוטים נוספים. בפשיטה דרמטית שהתבצעה בבריסל בסוף השנה שעברה, נעצרו חשודים בפרשת קבלת שוחד מקטאר, חלקם הודו בחודשים שלאחר מכן בחלקם בפרשה.
המעמד של קטאר ביום שאחרי המלחמה
יחידת השליטה בנכסים זרים של משרד האוצר האמריקאי (OFAC) הטילה בחודש שעבר סנקציות על אנשי כספים הקשורים במימון טרור וביניהם גם גורמים פיננסיים מקטאר עם קשרים הדוקים למשטר האירני. המשרד זיהה וחסם כמעט 1,000 אנשים וגופים הקשורים לטרור שנתמך בידי אירן. גם האמריקאים מבינים שקטאר לקחה חלק במכונת הטרור של חמאס ושורת ארגוני טרור נוספים במזרח התיכון.
"ישראל לבד לא תוכל להיאבק בקטאר, מדינות גדולות בהרבה ניסו וכשלו", אומר ד"ר גוז'נסקי, "המפתח לשינוי המציאות הוא שחמאס יהיה חלש מאוד או לא קיים כישות ריבונית ביום שאחרי המלחמה. במצב כזה האמריקאים יכולים ללחוץ על קטאר לתמוך בגורם אחר בזירה הפלסטינית, הקטארים הם פרגמטיים וארה"ב היא היחידה שיש לה מנוף לחץ עליהם".
"ביום שאחרי יהיה לארה"ב וישראל אינטרס לשקם את הרצועה", הוא הוסיף, "אני מקווה שיהיו אלטרנטיבות, אך סעודיה ומצרים לא ימהרו לכתוב שוב צ'קים. יתכן שקטאר תהיה הגורם היחיד שיהיה לו עדיין 'תיאבון' למעורבות עמוקה ברצועה. כך שהדילמה כיצד להתייחס לקטאר תמשיך ללוות אותנו, בכל מקרה מה שבטוח הוא שההחלטה איך להתייחס לקטאר צריכה לחכות ליום שבו בתקווה כל החטופים יהיו בידינו".