כ-99% מסך מטעני היבוא והיצוא של ישראל (במדדי משקל) עוברים דרך נמלי הים וכעת המלחמה הנוכחית מתרחבת גם לזירה זו. רק בשבוע שעבר איים מנהיג המיליציה החות'ית בתימן, עבד אל-מלכ אל-חות'י, בתקיפת ספינות ישראליות בים האדום וכבר בראשית השבוע הוא מימש לתפיסתו את האיום וחטף את האונייה "גלקסי לידר". האונייה הופעלה על ידי חברה יפנית ונמצאת בבעלות חלקית של חברה בריטית השייכת לאיש העסקים רמי אונגר.
ראש הממשלה נתניהו הדגיש כי מדובר במעשה טרור שמייצר משמעויות בין לאומיות, אך אין לשכוח שמדובר בהכרח גם בבעיה ישראלית. הים האדום מקשר בין ישראל ובין שתיים משותפות המסחר העיקריות שלה - סין והודו. ייצוא הסחורות מישראל למדינות אלו הסתכם בשנת 2021 בכ-4.3 ו-1.7 מיליארד דולר בהתאמה.
עוד קודם לחטיפת האונייה, הקשתה המלחמה על הסחר הימי הישראלי. חברת צים הישראלית, מחברות הספנות הגדולות בעולם, מגלגלת ללקוחותיה "היטל מלחמה" של 50 עד 120 דולר למכולה בשל התייקרות פרמיית הביטוח על הובלה ימית לישראל וממנה. צים נכנסה למלחמה אחרי שלושה רבעונים רצופים שהסתכמו בהפסד, ברקע ירידה גלובלית בביקושים בתובלה הימית וירידת מחירי המכולות. מניית צים צנחה מתחילת השנה ועד היום בכמעט 60%.
ניתן לשאוב עידוד מסוים מכך שחברות הספנות הגדולות בעולם, Maersk ו-MSC, ממשיכות בתובלה הימית לישראל וממנה ואף נקטו בהקלות מסוימות ללקוחות עם פרוץ המלחמה כמו פטור מהיטל מלחמה. ל-Business נמסר לאחר חטיפת האונייה בידי החות'ים, כי MSC ממשיכה בהקלות ללקוחותיה ולא מגלגלת אליהם את היטל המלחמה. הקשר של החברה לישראל לא מסחרי בלבד, רפאלה אפונטה-דיאמנט ילידת חיפה שהיגרה לשוויץ היא הבעלים של מחצית מהחברה. MSC אפילו חזרה לאחרונה להפעיל את הקו הישיר מנמל אשדוד לנובורוסיסק ברוסיה שמשמש לייצוא תוצרת חקלאית מישראל.
ירידה משמעותית בהיקף חומרי הגלם
עם פרוץ המלחמה, הפעילות בנמל אשדוד ירדה משמעותית. כדי להתמודד עם האתגר הביטחוני, הוסטו רבות מהאוניות לנמל חיפה שהגדיל את נתח השוק שלו בחודש אוקטובר בכ-50% לפי נתוני רשות הספנות והנמלים. בנמל חיפה רשמו בחודש שעבר גידול משמעותי במכולות ובכלי הרכב ומיהרו לאתר שטחים חדשים במפרץ חיפה לרכבים הרבים. "הנתונים מבטאים את האמון שהלקוחות נותנים בנו", אמר אודי שרון, מנכ"ל נמל חיפה.
אלא שבכל הנוגע להבאת חומרי גלם לישראל ("מטען כללי" בעגה המקצועית) המשמשים לבנייה, לתעשייה ולחקלאות, המצב מטריד הרבה יותר. בנמלי ישראל כבר מזהים ירידה משמעותית בחודש נובמבר במטען הכללי. המטען הזה משונע בדרך כלל באוניות שחוכרים יבואנים גדולים ונראה כי הם מתקשים לייצר חוזים כאלו במהלך המלחמה. אחת הסיבות לכך היא ככל הנראה פרמיות הביטוח הגבוהות על תובלה ימית לישראל. אם בישראל התרגלו גם בימי שגרה לראות כמה אוניות מטען כללי הממתינות בכניסה לנמל, כעת אלו עובדי הנמלים שמחכים לאוניות.
סיכון לסחר הימי: "עלול להיות כמו לפני מלחמת יום כיפור"
הספינה שנחטפה על ידי החות'ים הובילה כלי רכב מטורקיה להודו והייתה רק בבעלות חלקית ישראלית. זו לא הפעם הראשונה שמתקפה מסוג זה מתרחשת, בשנת 2021 הותקפו ספינות בבעלות רמי אונגר ואודי אנג'ל וספינה שמופעלת על ידי חברת Zodiac Maritime הבריטית בבעלות איש העסקים הישראלי אייל עופר. ספינה המופעלת בידי החברה של עופר הותקפה במפרץ הפרסי גם בפברואר השנה.
החשש כעת הוא ממתקפות שיכוונו לא רק לכלי שיט בבעלות ישראלית, אלא לכאלו שלוקחים חלק בסחר הימי של ישראל. כלי שיט בין לאומיים מחויבים לשאת מערכת זיהוי אוטומטי (AIS) המשמשת למעקב אחריהם ופלטפורמות אינטרנטיות מאפשרות לדעת מהיכן יצאה אוניית סוחר ומהו יעדה. אם האיום יתמקד בהמשך בכלי שיט שלוקחים חלק בתובלה הימית לישראל, הוא עלול להזיק למשק הישראלי באופן מורגש.
"אם מזהים את ישראל בתור יעד התקיפה", סבור תא"ל במיל' פרופ' שאול חורב, "ותהיה לחות'ים אפשרות לעצור ספינות שיעדן הוא באמת אילת, יש לזה פוטנציאל נזק. זה עלול למשל להעלות את דמי הביטוח על התובלה הימית לישראל. אם תהיה פגיעה משמעותית בספינות החוצות את מצר באב אל-מנדב שבין תימן ואתיופיה זו גם בעיה".
"ישראל מייבאת נפט ממדינות הקווקז ואסיה", הוא מסביר. "הנפט עובר במצר באב אל-מנדב בדרכו למסוף קצא"א באילת. באותו נתיב עובר גם האשלג שמיוצא מישראל למזרח אסיה. אם המצב במצר באב אל-מנדב יידרדר עשוי להיות מצב, כמו לפני מלחמת יום כיפור, שאוניות יצטרכו לעבור בנתיב שיט חלופי סביב אפריקה ותהיה לזה עלות נוספת".
לא לבד
החות'ים מאיימים ישירות על ישראל, אך תקיפת כלי שיט בים האדום מטרידה גורמים שונים בעולם המערבי והערבי. "ארה"ב מעוניינת לחזק את הציר עם המפרציות, סעודיה, מצרים וישראל שניצב כנגד הגורמים הקיצוניים בהובלת איראן", אומר פרופ' חורב. "בשעה שמנהיגי איראן וסעודיה נפגשים ויש תחושה שהציר הזה נחלש, מתקפות כאלו מזכירות לסעודים את האיום של הקיצוניים. יש הבדל בין מה שהסעודים אומרים ומה שהם חושבים, הם בעצמם מבינים ומוטרדים מהאיום של החות'ים שתקפו גם כלי שיט סעודים בשנים האחרונות".
איום על התעבורה בים האדום מסכן גם את האינטרס המצרי. החות׳ים יושבים על גדת מצר באב אל-מנדב, שער הכניסה הדרום מזרחי של הים האדום. בכך, הם מאיימים על המעבר בינו ובין האוקיינוס ההודי. בקצהו השני של הים האדום בצפון מערב ניצבת תעלת סואץ, שמצרים מפיקה ממנה תועלת כלכלית רבה. בסוף יוני האחרון, דיווחה רשות התעלה על הכנסות שיא שנתיות של 9.4 מיליארד דולר מהתעבורה הימית. "המצרים תלויים בהכנסות מתעלת סואץ", מבהיר פרופ' חורב.
אם אוניות יחששו להפליג בים האדום ויסיטו את נתיבי השיט שלהן, זו תהיה מכה קשה לכלכלה המצרית. ״זו בעיה ישראלית אבל עלינו לא לקפוץ בראש״, טוען פרופ׳ חורב, ״אלא לראות איך ניתן לגייס קואליציית מדינות להתמודד עם זה״. ככל שהתקפות בזירה הימית יכוונו כלפי ישראל בצעד מלחמתי ולא יוגדרו כפיראטיות, יהיה קושי לגייס לעזרה כוח משימה בין לאומי. אך, ייתכן שהתוקפנות הימית של הציר האירני בשנים האחרונות יצרה הזדמנות לרקום קואליציה עם מדינות מערביות ומדינות ערב המתונות, שלהן אינטרס אסטרטגי וכלכלי להרגיע את השטח.