תעשיית ההייטק התעוררה לפתחו של משבר מתגלגל עם קריסתו של בנק SVB (silicon valley bank) בארה"ב, שחברות טכנולוגיה רבות – בהן לא מעט ישראליות – מחזיקות שם בחשבונות.
הבנק ה-16 בגודלו בארה"ב, מחזיק בפקדונות ללקוחות הנאמדים בכ-160-200 מיליארד דולר, כשכ-40 אחוז מחברות ההייטק מקבלות ממנו שירות. הכול התחיל ביום חמישי עם קריסת המנייה של הבנק שהובילה בסופו של דבר להשתלטות של הקרן לביטוח פיקדונות של הממשל האמריקני.
אבי שטרן, משקיע בשוק ההון, מנהל קהילת שוק ההון Money talks בפייסבוק שניהל בעבר את מסלול הכשרת מנהלי תיקי השקעות באקדמיה של חברות רואי החשבון BDO התארח בפודקאסט "עוד פודקאסט לסטארטאפים" של גיא קצוביץ והתייחס למשבר.
"הבנק משרת סטארטאפים", מסביר שטרן. "מדובר בחברות בסיכון גבוה שמגייסות כסף, שורפות כסף ומקוות להצליח. הם מפקידים בבנק הזה כסף והוא נשען עליהם". שטרן מציין שבזמן שהבנק מחזיק בכסף הוא קונה בו ניירות ערך או משתמש בו לגיבוי של הלוואות שהוא נותן.
"אנחנו בתקופה של ריביות גבוהות ולסטארטאפים הרבה יותר קשה לגייס כסף", הוא מסביר. "היו מלא גיוסים ופתאום הכול התהפך בשנייה בגלל הריבית. החברות צריכות נזילות ולכן הן מפקידות פחות ומושכות יותר כסף. בפברואר היו יותר משיכות והבנק היה חייב לגייס מזומנים – כדי להתקיים הוא חייב שיהיה לו מספיק נכסים נזילים, הנזילות שלו בורחת ולכן הוא חייב לגייס".
הבנק מגייס את הכסף על ידי מכירת הלוואות שנתן והנפקה של מניותיו. "הוא מוכר את ההלוואות בדיל לא טוב", מציין שטרן. "הוא מוכר אותן בהפסד כשהריביות גבוהות".
לבנק היה כ-90 מיליארד דולר בתיק המשכנתאות שלו והוא הציע למכירה חלק שנאמד בכ-20 מיליארד דולר בהפסד עצום של כ-10 אחוז. הוא רצה לגייס 2.5 מיליארד דולר בהנפקת מניות, אבל נכשל. מנהלי חברות שהכסף שלהם נמצא בבנק מתחילים להילחץ, קרנות גדולות ממליצות ליזמים למשוך את הכסף וזה מה שמייצר כדור שלג. "אנשים מבינים שהכסף שלהם יכול להיכשל והם רצים למשוך", מתאר שטרן. "ואז זו נבואה שמגשימה את עצמה, וחלק מהאנשים לא הצליחו למשוך".
ה-FDC, גוף ממשלתי שעושה רגולציה על הבנקים, מחליט להשתלט על הבנק ומפטר את המנכ"ל.
מה יכול לקרות עכשיו?
"אופציה ראשונה היא שהבנק יפורק", מסביר שטרן. "אז ימכרו את הנכסים שלו, ויש לו נכסים טובים. אז יחזירו ללקוחות את מה שאפשר, לרוב זה כ-70 אחוז מהפקדונות שלו. זה לוקח זמן. כשאתה סטארטאפ ואתה צריך מזומן זה יכול להשפיע עליך מאוד לא טוב, זה חונק אותך. סביר שה-FDC ינסו לארגן מכירה של הבנק. בגלל שיש לו גרעון בהון העצמי של כ-15 מיליארד, אלה עסקאות שיעשו אותם תמורת דולר + החוב".
"סטארטאפים בהגדרה הן חברות קטנות", הוא מציין. "יכול להיות שתהיה טלטלה. מנענעים את העץ. אם פעם יכולת למכור חלומות ולהציג הערכת שווי, היום מבקשים רווחיות. זו תקופה שכדאי להיות סטארטאפ עם מודל עסקי טוב עד הפעם הבאה שנדבר על חלומות".
הסטארטאפים שהוציאו את הכסף בגלל המהפכה המשפטית
"המקרה הזה ממחיש עוד יותר למה חשוב שאדם יחשוב על ניהול סיכונים על הכסף שלו", הוא אומר. "אני לא נכנס אם נכון או לא נכון להוציא. נניח שהיה לך כסף במלטה, ואיזשהו דבר שאינו מובן לך עד הסוף מפחיד אותך, הדבר הכי קל הוא למשוך את הכסף. מבלי להיכנס למה שקורה בישראל, אדם רואה מצב שקיים סיכוי שיקרה משהו רע לכסף שלי כדאי שאוציא אותו זה דבר טבעי. אם אתה רוצה לנהל סיכונים אתה שם את הכסף בכמה מקומות ובודק מה הביטוח".
מה ההשלכות ההיקפיות? זו התחלה של משבר פיננסי?"
"האם הדבר הזה יפרק את הכלכלה האמריקנית? ההסתברות תמיד קיימת אבל זה לא 2008", הוא מרגיע. "הבנקים שבבעיה הם קטנים, זה לא JP MORGEN. הבנקים הגדולים פיזרו את הכסף בצורה יותר חכמה ומבוזרת והקטנים, חלקם, התנהלו בצורה רשלנית. הבנקים שבבעיות הם אלה שהיו חשופים לסיפור מאוד מסוים. ב-2008 היה מדובר בנכסים רעילים שמוחזקים, הפעם מדובר בסיכוני ריבית".
מה צפוי לקרות בזמן הקרוב?
"נדע את מצבו בשבוע שבועיים הקרובים", הוא טוען. "זה מאוד מטריד אנשים. כנראה יימצאו עוד בנקים במצב דומה, לא סביר שהם יהיו בנקים גדולים. זה אירוע לא נעים שמשפיע על תעשיית ההון סיכון, אבל לא הייתי ממהר לקבוע שזה אירוע הארמגדון. אנחנו בתקופה של קילוף פלסטר, נראה בהילוך איטי מדי כמה זמן עסקים שהריבית גומרת אותם. זה לא חוכמה להצליח בריבית אפס, האתגר הוא כשהריבית עולה. יש מלא עסקים שלא יכולים לשרוד בריבית הנוכחית, בשפל רואים מי בלי תחתונים".