פגישת נשיא ארה"ב דונלד טראמפ וראש הממשלה בינימין נתניהו נתנה את הטון למשא ומתן שתנהל ארה"ב עם כל שותפות הסחר שלה המבקשות הקלה במכסים החדשים שאמורים להיכנס לתוקפם מחר. בפתח הפגישה הבטיח נתניהו להעלים את גרעון הסחר של ארה"ב עם ישראל במהירות רבה. עוד דובר על גיבוש הסכם סחר חדש בין ישראל וארה"ב. בכל זאת, הנשיא לא הבטיח להוריד את המכס בגובה 17% שהוטל על ישראל ביום רביעי האחרון. גרעון הסחר של ארה"ב עם ישראל עמד על 7.4 מיליארד דולר בשנת 2024, עלייה של 8.6% מהשנה הקודמת והוא נובע בעיקר מכך שהאמריקאים מייבאים מישראל סחורות כמו יהלומים, תרופות ומכשור אלקטרוני ושירותים כמו מחקר ופיתוח.
בהמשך הפגישה, הבהיר הנשיא כי הסרת מכסים בלבד מצד שותפות סחר לא תשכנע אותו להוריד מכסים וכי הצעת נשיאת הנציבות האירופית להסרת המכסים שמטיל האיחוד על מכוניות ותוצרי התעשייה האמריקאית לא מספקת. טראמפ חשף כי ארה"ב מעוניינת גם בהסרת חסמי סחר שאינם כספיים, כמו רגולציה על בטיחות רכבים באירופה שהוא רואה כמחמירה מדי ומוטה נגד ייצרנים אמריקאים וכן שהוא מצפה מהאיחוד האירופי לרכוש אנרגיה מארה"ב בהיקף של 350 מיליארד דולר.
לאחר שהובילה לצניחה בבורסות ברחבי העולם בשבוע שעבר, מדיניות המכסים של טראמפ הכניסה את השווקים לטלטלה אמש. במהלך היום הגיע מדד ה-S&P 500 לשפל של 20% פחות או יותר מהשיא של יום המסחר הקודם, מצב המכונה bear market territory, אך לאחר מכן התאושש וסיים את היום בירידה של 0.2%. מדד הדאו ג׳ונס ירד אמש בכ-0.9%. בניגוד לירידות בשווקים בארה"ב ובאסיה, בתל אביב נסגרה הבורסה בעליות כשמדד תל אביב 35 הוסיף לערכו 1.1%.
העושר העולמי יקטן, חשש ממיתון
"לא ראיתי מעולם קונצנזוס בין כלכלנים, אנשי עסקים ומדינאים, כזה שמתנגד למדיניות הנוכחית של טראמפ", אומר פרופ׳ מנואל טרכטנברג, מהכלכנים הישראלים המוערכים בעולם וחוקר במכון למחקרי ביטחון לאומי. "המדיניות של הטלת מכסים על מנת להוריד את הגרעון והתאמת תג מחיר נפרד לכל מדינה היא די הזויה וחסרת היגיון. אם אתה רוצה להקטין את הגרעון תתחיל משער הדולר, שכן שער הדולר הוא הסיבה המקורית לכך. ארה"ב היא מעצמת על וניהנת מזכות שיש למדינה אחת בכל עידן - שהסחר העולמי מתבצע בעיקר במטבע שלה - פירושו של דולק חזר הוא שייצוא יקר וייבוא זול, זה אומר שהצרכנים האמריקאים נהנים ממחירים נמוכים והיה יכול להיות מצב אידאלי. האינפלציה שהייתה בארה"ב הייתה זנב של משבר קורונה ולא בעיה ייחודית לארה"ב וכלל לא ברור שאיפוס מאזן הסחר הוא בכלל מטרה ראויה".
"זה יקטין את העושר העולמי, לא יכול להיות אחרת", מעריך פרופ׳ טרכטנברג. "הגלובליזציה מיטיבה עם צמיחה עולמית וירידה בעוני. אני פחות נלהב משווקים כאינדיקטור לטווח הארוך, השווקים ימצאו דרך להתאושש. אני לא חושב שנראה קריסה של השווקים לאורך זמן, אלא תהיה תקופה כאובה וממושכת של אי וודאות, שתוביל לתהליך הדרגתי של ירידה בצמיחה ואולי גם מיתון".
הערכה: השווקים ימשיכו לרדת, המחירים יעלו
"הירידות לא הסתיימו", מעריך ד"ר ניל צור, מנהל מחקר ו־AI ב־AskIt וחוקר דינמיקה של מערכות אנושיות באוניברסיטה העברית. במסגרת מחקרו מידל ד"ר צור התנהגות של משקיעים בבורסה והוא מתאר שזיהה כי ככל שהמשקיעים פעולים באופן מסונכרן יותר לאורך זמן, כך הם מושפעים יותר מכוחות חיצוניים וכי סנכרון כזה אפיין משברים כלכליים בעבר. הוא מספר כי נכנס בעצמו נכנס לפוזיציית שורט (שיטה לעשיית רווחים כשהשוק או מניה יורדים) זמן לא רב לפני המשבר. "סנכרון של המשקיעים הביא לעליות יפות של השווקים עד חודש פברואר, אך עם התעוררות החשש מהמכסים הוא גם אפשר ירידה מתואמת. אם נשווה את זה לנפילת השווקים במשבר הקורונה (שהחלה ב-20 בפברואר והסתיימה ב-7 באפריל) אנו נמצאים כרגע להערכתי בשבוע הראשון של מרץ, קרוב לאמצע המשבר".
"צפויה עליית מחירים בטווח הזמן הקרוב", אומר ד"ר צור. נגיד בנק ישראל, פרופ׳ אמיר ירון, העריך אמש כי בעקבות המכסים האינפלציה עלולה שלא לרדת כמצופה. עליית המחירים ירדה בפברואר לקצב שנתי של 3.4%, אך הייתה אמורה לרדת השנה עוד ל-2.5%. בארה"ב ישנן הערכות כי האינפלציה תעלה.
האם מדיניות טראמפ תצליח בטווח הארוך?
כלכלנים רבים, ביניהם מנכ"ל חברת ג׳יי פי מורגן, העריכו כי מדיניות המכסים של טראמפ הרסנית בטווח הארוך. "קשה להאמין שתהיה חזרה של תעשייה לארה"ב, ישנו עניין של יתרון יחסי", מסביר פרופ׳ טרכטנברג. "ארה"ב איבדה את היתרון היחסי בתחום הרכב למשל ולסין, דרום קוריאה ויפן ישנו יתרון. זה לא רע שזה קרה, ארה"ב פיתחה את סקטור הטכנולוגיה, זה מה שקורה למדינה מתקדמת. אחת הסיבות שאנגליה התעצמה במאה ה-19 הייתה הוויתור על החקלאות ומעבר לתעשייה. גם הסרת מכסים מלאכותית לא תעניק לארה"ב יתרון איכותי בשוק הרכב, תעשיות חדשות עשויות להיבנות מחדש אך יהיו לא יעילות. צעד נכון יותר יהיה להשקיע במנועי צמיחה ובענפים שלארה"ב יש יתרון בהם".
ד"ר צור מסכין כי אימוץ חסמי סחר יפחית את העושר העולמי, אך מסביר כי ייתכן שמדיניות טראמפ תייצב את השווקים במציאות כלכלית משתנה. “נשבר הסדר הכלכלי הגלובלי של הפאקס אמריקנה (תקופה שהחלה לאחר מלחמת העולם השנייה)", אומר ד"ר צור. "תמיד היה שילוב בין מנגנוני סחר גלובלים כמו ארגון הסחר העולמי ונתיבים עוקפים של הסכמים בילטרליים בין מדינות, אך כעת האמריקאים משנים את התמהיל ומחזקים את ה׳כבישים הצדדיים׳ על חשבון ה׳אוטוסטרדה׳ של הסחר העולמי".
"במצב סטטי עולם עם מכסים וחסמי סחר הוא פחות עשיר", מוסיף ד"ר צור. "אבל בעולם של סחר חופשי שבו מרבית הייצור מתקיים היכן שזול, הוכח כרגיש למשבר שמשבש את שרשראות האספקה כמו הקורונה. במצב שבו מדינות יכולות לשקול שיקולים פנימיים ולגבש הסכמי סחר נפרדים עם מדינות שונות על מנת לשמור על ענפים מסוימים אצלן, השוק אולי יהפוך בטווח הארוך לפחות רגיש לטלטלה".
הזדמנות לישראל בכאוס
"באופן פרדוקסלי יש לישראל הזדמנות בכאוס", סבור פרופ׳ טרכטנברג. "אומנם אנו מחוברים לכלכלה העולמית אך הפגיעה היא יחסית ולכלכלה הישראלית יכולת יוצאת דופן להסתגל לזעזועים. בנוסף, בבסיס יש לנו הסכמים כלכליים מצוינים גם עם האיחוד האירופי, גם עם ארה"ב עד לשלב הזה וקשרים לא רעים עם המזרח. גודלה הקטן של הכלכלה יכול להיות חיובי במציאות כאוטית, אנו לא מאיימים על כלכלות גדולות. מה שהולך לקרות זה שהסחר של ארה"ב עם העולם יפחת ויהיה יותר סחר בתוך גושים ואזורים אחרים, שם חברות ישראליות יכולות לזהות הזדמנות. תדמיתה הרעה של ישראל מפריעה כאן, אם יכולנו לפתור את משבר החטופים והמלחמה זה היה מאפשר לישראל לנצל את ההזדמנות".